השלם אינו סכום חלקיו

מאת: אבי מור

אחרי שנים רבות של פעילות ירי במסגרת התאחדות הקליעה, הן בקליעה למטרה וירי אולימפי, והן בירי מעשי, אני לא נרשם השנה לפעילות במסגרות אלו, אם כי את דמי החבר בשני המועדונים בהם אני חבר, ככל הנראה אשלם.

כבר זמן רב מאד שאני מסתובב בתחושה, שכיורה ירי מעשי (שהייתי בין מקימיו בארץ), וכיורה אקדח אולימפי, אינני נחשב בעייני מי מהמחליטים בהתאחדות הקליעה, ההתאחדות אינה מעוניינת בי, אלא רק מחבקת בחום את הארנק שלי. מספר גורמים גרמו לי להגיע להחלטה, דברים שקורים כבר במשך שנים רבות, אבל בחצי השנה האחרונה, או אפילו קצת יותר מזה, באים לידי ביטוי ביתר עצמה.  אני יכול להגיד במילים פשוטות, הגעתי ´לנקודת הבאסה הקריטית´ מבחינתי.  נקעה נפשי ממה שקורה ועומד לקרות בהתאחדות, ומהתנהגות חברי הקלעים, אלו החברים איתי בהפועל ת"א, אבל לא רק.

ברור לי שההחלטה תפגע קודם כל בי, שכן כל מי שמכיר אותי יודע עד כמה אהוב עלי הירי באקדח לסוגיו, אם זה במסגרת רשמית, והן סתם כתחביב בימי ירי שאנחנו עורכים, תומר הבן שלי רונן חברנו ובני המשפחה , יחד עם חברים ואחרים שמצטרפים, אחת לאיזה זמן במטווח אימפריאל.  כל תירוץ הכי קטן מביא אותנו למטווח, ואין סיכוי שנשב בית לראות "היפים והחמציצים" בטלוויזיה.  מספר הגביעים שנמצא על השידה בסלון יכול להעיד על מספר התחרויות בהן הגעתי להישג המזכה בגביע או מדליה, אבל לא יכול להעיד על אין ספור התחרויות בהן סתם נהניתי מן הירי, מן החברה והשלוב של שניהם. אני מוכן לשלם את המחיר, ולו כדי להביע את מחאתי ממה שקורה. לא אעשה ירי מעשי, ואף לו אחד מששת ממקצועות האקדח אותם עשיתי עד עתה.  את הסיפוק שלי מהירי אותו אני כל כך אוהב, אמצא בדרכים חליפיות.

1.    המטווח האולימפי הלאומי בהרצליה

מזה חודשים רבים שהמטווח העליון בהרצליה, בו אנו מקיימים את התחרויות האולימפיות, סגור, ולפי איך שזה נראה עכשיו, זה גם לא הולך להיפתח בקרוב.  אם תבקרו במקום תגלו הרס מוחלט של ה´טונל´ היחיד שנשאר לירי אולימפי, שגם את עשר העמדות האלקטרוניות שהיו שם, הקבלן המבצע עבודות במקום, הרס.  5 מתוך 10 עמדות נפגעו על ידי טרקטור ´בובקט´ שעובד שם, והמקום כולו הפך למחסן כלי עבודה וחומרי בנין.
למה בונים שם? כי המטווח האולימפי הלאומי של מדינת ישראל, מושכר לחברה פרטית, שעורכת בו אימוני מאבטחים, ורמת הרעש שיוצאת מהמקום גרמה להוצאת צו שהפסיק את הירי במקום וחייב לבנות קירוי למקום.  אגב, בשביל לקיים תחרות ירי אולימפי במטווח הבודד שעוד נותר במקום, על התאחדות הקליעה לשכור את המטווח מהחברה לה השכירו את המקום, שמראש יועד לקליעה ולא לאימוני מאבטחים, וזה לא האבסורד היחיד בסיפור הזה, כי יש מי שחולם להקים בית לאומי אחר לקליעה, במקום אחר רק יותר גדול...כאילו שאת זה כבר מלאנו עד אפס מקום.  לא רק שהמתקנים פעלו באפס תחזוקה, וכמעט אף פעם לא זכינו לראות 10 עמדות תקינות, עכשיו זה בכלל חלום רחוק.  תזכרו שמילת המפתח בכל המשפטים האלו היא המילה לאומי.  למה לא סילקו את המתקנים היקרים מהמקום טרם תחילת העבודה ו/או למה לא כיסו אותם והגנו עליהם? אז זהו שגם לזה אין לאף אחד תשובה מתקבלת על הדעת של אדם בריא בשכלו ובנפשו.

חברי קלעי הרובה, ויחד איתם מי שמשמשים בתפקידים רשמיים במועדוני הקליעה ובהתאחדות אדישים לחלוטין למצב שנוצר, וחלקם אפילו קלעי אקדח, ולא עושים שום דבר בנידון, ואחד הרובאים היותר ותיקים ששימש בעבר בתפקידי מפתח במועדון ובהנהלת ההתאחדות, אמר לי כשפגשתי אותו לאחרונה, "אה, המטווח שלכם סגור"  זה המטווח שלנו ?, של יורי האקדח, אז למה שיורי הרובה יהיו מוטרדים, ממילא הכל אצלם מתפקד (בינתיים).


במשאל שערכתי בין חברי המועדון שלי, רמת האדישות שגילו יורי הרובה בעניין בעיתם של קלעי האקדח הדהימה אותי, פשוט לא איכפת להם.  זה מוציא אותי משלוותי, שכן הם נכשלים בהבנת העיקרון שעל פיו כולנו חברים באותו מועדון, בעל אותן מטרות, וחלק לא מבוטל של חברי המועדון אינו יכול לקיים פעילות, וזה בסדר מבחינתם, החיים נמשכים כרגיל.

2.    דמי רישום להתאחדות

לאחרונה נתבשרנו, אם כי עדיין לא באופן רשמי, שדמי החברות אותם אנחנו משלמים להתאחדות הקליעה, יגיעו השנה לסכום של כחמש מאות ₪, אבל זה עוד לא הכל, בסכום הזה מקופלת ההחלטה להפוך את התאחדות הקליעה לבנק מצד אחד, ולכזה שאינו מחזיר את הפיקדונות שמופקדים בו, ולגוף רישוי לא חוקי מן הצד השני, ואסור לשתף פעולה עם אף לא אחד מן הדברים הללו.

על פי הרעיון שנהגה, ואינני יודע מי בעל הרעיון האווילי הזה, דמי הרישום יעלו בעוד 250 ₪ השנה, ואם הקלע ישתתף בלפחות 4 תחרויות, "יחזירו" לו את הכסף, בדמות העברת הכסף לשנה הבאה, ואם לא, או אז יחולט הכסף לטובת ההתאחדות. 
לא רק זה, בעוד שליורים בירי האולימפי יוחזרו 250 ₪ במלואם, ליורי הירי המעשי יוחזרו "רק" 150 ₪, למה?  אני לא בטוח שמישהו חוץ מהמחלטים יודע למה זה כך, אבל זו תואם את המסגרת הכללית, שבה יורי הירי המעשי הם פרה שניתן לחלוב אותה. כבר שנים שאני חי בתחושה שקיומי כחבר במועדון החבר בהתאחדות ישנה רק מטרה אחת בעצם, לקיים את מוסדות  ההתאחדות, וכל דרישותיהם של הקלעים לקיים תחרויות שונות, רק מפריעות, כי בואו נודה על האמת, ללא קלעים ותחרויות, חייה של הנהלת התאחדות הקליעה ועסקניה, היו הרבה יותר יפים.  לעיתים יותר מידי קרובות יש לי תחושה שאנחנו, הקלעים, ובעיקר יורי הירי המעשי, רק מפריעים שם.

איננו נדרשים לשיטה שצריכה "לגרום" לנו לבוא לתחרויות, הרי מראש נרשמנו להתאחדות כדי להתחרות.  גם תקנות ההתאחדות לוקחות בחשבון שקלע / קלעית אינם יכולים לבוא לכל התחרויות, ובכל תחרויות הליגה, נלקחות בחשבון כמה מתוך סך כל התחרויות.

שני האנשים שהיו צריכים לייצג את האינטרסים שלי בפני הנהלת ההתאחדות, ולמנוע מהם להעלות את דמי הרישום לירי מעשי, שגם כך אינו ספורט זול כלל ועיקר, בכלל סבורים שזה בסדר, ולטענת אחד מהם, הוא אף פנה כבר לפני זמן רב להנהלת ההתאחדות בבקשה להעלות את דמי הרישום, באמת!!??

אל תתפתו לרגע להיכנס לתרדמת בגלל ´העמימות הגרעינית´ הנושבת מהתאחדות הקליעה, הפצצה כמו תמיד, תיפול ברגע שנהיה הכי פחות מוכנים לה.

אבל הסיבות לרעיון חשובות לא פחות.  ראשית, ישנה החלטה עקרונית לתת משכורת לשלושה קלעי רובה אולימפיים, וזה בסדר גמור מבחינתי, כל עוד לא אני זה שמשלם את משכורתם.  אם מדינת ישראל, קרי דרך שלוחתיה הישירות והעקיפות רוצה לממן את משכורתם של אלו, יחד עם המשכורת של המאמנים, המלווים ומי לא עוד, נא יוציאו כסף ממי שממונה לממן את הספורט בישראל, וזה לא אנחנו.  הדבר השני הוא, שההתאחדות מקנאה בדמי הרישום אתם גובים המועדונים, בעיקר אלו שהוקמו לצורך שימור רובי אוויר, רובי 0.22 ורובי צייד, הגובים 1000 ₪ בשנה ואולי אף יותר, ולהתאחדות מעבירים רק 220.  אין ספק שהתוצאה של ההחלטות המטופשות של משרד הפנים/ המשרד לביטחון פנים, מוצאות את דרכן ישר לליבה של ההתאחדות ומתורגמות לכסף.

אני רוצה בחזרה את הכסף ששילמתי השנה עבור תחרויות שלא התקיימו, לא זיכוי, כסף.

3. ההתאחדות כגוף רישוי לא רשמי

על פי מספר התחרויות בהן כל משתתף ייקח חלק השנה, תחליט ההתאחדות על מי להמליץ או לא להמליץ לקבלת רישיון, ואיני יכול לתת את ידי להפיכתה של ההתאחדות לגוף רישוי נוסף שמצר את צעדי הקלעים וחובבי הנשק, ההתאחדות פועלת כאן בניגוד לאינטרסים שלי.

לפני כשנה וחצי פניתי באמצעות ועד המועדון שלי להתאחדות על מנת לקבל המלצה לקבלת רישיון לרכישת ערכת הסבה לקוטר 0.22 לאקדח ה- FN  שבבעלותי ברישיון, איתו אני יורה תחרויות ירי מעשי, על מנת להוזיל את עלויות האימון.
רק לפני כשבוע ימים קיבלתי תשובה, עם טבלה אותה עלי למלא, שבה עלי למסור פרטים אישיים, והיא שקולה בעייני להצהרת הון וחדירה לתחום הפרט.  אינני מוכן למסור פרטים מן הסוג הזה, ממילא כל הפרטים מצויים בידי משרד הפנים / המשרד לביטחון פנים, ואני בכלל לא בטוח שלהתאחדות הקליעה מותר לבקש, או לאגור מידע כזה על הקלעים.  גם אם בקשתי, שמראש מיועדת לגורמים המחליטים, והם פקידי הרישוי ולא התאחדות הקליעה, לא יכולה להיחתם או לא להיחתם על ידי אנשי ההתאחדות, כל שעליהם לעשות הוא לאשר את היותי קלע פעיל, ולא יותר מכך, כל הכנסת שיקול דעת אחר למערך השיקולים הוא התערבות במערך התבחינים, ולהתאחדות אין שום סמכות חוקית בעניין.

אבל משרד הפנים / ביטחון פנים חוזר גם כאן על שגיאה שנעשתה כבר בעבר, עת נתנו להתאחדות לנהוג כגוף רישוי, ונוח להם כי ההתאחדות עושה את תפקידה של האיש הרע בסיפור וזה נוח לפקידי הממשלה.

אך לפני זמן מה, חברת הנהלת התאחדות הקליעה גילה זאדה, יצאה באימייל ציבורי על צורת קבלת ההחלטות בהנהלת ההתאחדות, החלטות הנוגעות לדרך ההתנהלות הקלוקלת בעניין בחירת קלעים וקלעיות לנסיעה לתחרויות ומחנת אימון בחו"ל.  רק לאחר הפצת המכתב בתפוצה גדולה, נסוגה בה הנהלת ההתאחדות והעומדים בראשה, וגם זה רק חלק מהדרך ובסופו של דבר נסעו למחנה האימון גם מי שלא היו מיועדים בכלל לנסוע.

אבל כל מה שקורה שם, בכלל ובנושא ירי מעשי בפרט, צריך לעבור שינוי וניעור.  כל אחד ואחד מאיתנו אינו חבר בפועל בעמותת התאחדות הקליעה, אלא אנחנו חברים במועדונים, אשר חברים בהתאחדות הקליעה.  כלומר, על אף שאנחנו משלמים מיסים לעמותה בעקיפין, הרי איננו שווי זכויות שם, ולקולנו אין השפעה לא בבחירות ולא בקבלת ההחלטות.

בגלל העיוות הזה, אני ואחרים  משלמים פעמיים, פעם במסגרת מועדון ירי מעשי, ופעם נוספת במסגרת מועדון הקליעה /ירי אולימפי.  זה לא הגיוני ומיותר בעיקר, וכל המטרה היא להוציא עוד כסף מהקלעים שאוהבים את העיסוק בקליעה ומשתתפים בשני סוגי הספורט. לו היה כל אחד מאיתנו חבר באופן ישיר בעמותת התאחדות הקליעה, הדבר היה נמנע כמובן, כלומר לא היינו משלמים כפל רישום, ומה שיותר חשוב, קולו של כל אחד מאיתנו היה שווה ערך בהצבעות לערך קולותיהם של חבריו האחרים, ולקלעים סוף סוף יכולה הייתה להיות יכולת השפעה אמיתית, על הנעשה בהתאחדות.  חשבון פשוט של הסכום הנדרש השנה על פי השיטה החדשה, אם היא חס חלילה תיושם, יביא אתכם לכמעט 3000 ש"ח, בלי שעוד רכשתם כדור אחד לירי מעשי, ועדיין לא שילמתם על אף תחרות ירי מעשי.  בירי האולימפי העלות השנתית היא כ-1200 ₪ לפני העלאת דמי הרישום להתאחדות, אבל זה בשיטת ´הכל כלול´ כלומר גם דמי התחרויות והתחמושת הנדרשת לביצוען.
ורצוי בירי מעשי להתאמן, וגם זה עולה כסף, הרבה כסף.

אבל כאן נשאלת השאלה הראשונה שכבר לפני שנים רבות נשאלה, מה לירי מעשי ולהתאחדות הקליעה  מלכתחילה?  מה הקשר בין שני הדברים הללו?  אין לזה שום אח ורע בעולם, לתופעה בה נעשה ירי מעשי תחת ניהולה של התאחדות לקליעה למטרה / קליעה אולימפית, גם בזה אנחנו יוצאי דופן, אבל לא לטובה

אספות המועדונים

בימים אלו עומדות להתקיים אספות המועדונים, לקראת שנת הפעילות החדשה.  על הפרק יהיה הרישום להתאחדות על כל המשתמע מכך. יש כאן הזדמנות לעשות משהו.  שלא תחשבו שאני משלה את עצמי ואני חושב שאם אני לא ארשם השנה זה יזיז משהו למישהו, המכתב אולי יעצבן, ואולי ינקטו נגדי צעדים אישיים, אמרתי כבר שאת המחיר אני מוכן לשלם.  אבל מה אתם הולכים לעשות? האם אתם הולכים שוב להנציח את הקיפוח של אקדוחנים בהתאחדות לעומת הרובאים? האם אתם הולכים להנציח את הקיפוח של הירי המעשי לעומת הירי האולימפי?  האם אתם הולכים להסכים לאי השוויון הצועק לשמיים!, או שאתם הולכים לעשות משהו?  הימנעות של הרשמה של כמה מאות קלעים, שאינם צריכים שום דבר מההתאחדות למעט השתתפות בתחרויות, יכולה לעשות את כל ההבדל. 

ולאלה שכן צריכים מההתאחדות המלצות ואישורים יש לי שאלה אחת, אתם מקבלים?
או זהו שלא! אז גם לכם זה כבר לא משנה כלום.

לסיכום, התנהלותה של ההתאחדות, ושל קלעים ובעיקר רובאים, גורמת להביע את מחאתי.  לו ההתאחדות הייתה רוצה לקיים את תחרויות האקדח האולימפיות, ואני מתכוון באמת באמת רוצה, ניתן היה למצוא פתרונות, כפי שעשינו תחרויות בכל התקופה בה לא היו מתקנים אלקטרוניים, מאז שהמתקנים המקוריים נהרסו, על ידי ירי בקליבר גבוה בירי מעשי על מתקנים שהיו מלכתחילה מיועדים לירי אולימפי

אני עדיין מתגעגע לימי המשרוקית של שאול סוקר, ולמקל השיפוט האדום / שחור של דוד פאר, ואם ניתן היה אז לעשות תחרות כש-30 קלעיות וקלעים עומדים על הקו ויורים, על מטרות נייר שתקועות על שדריות עץ, כשעל המלאכה מנצחים ותיקי הקליעה האולימפית, ו- 30 קלעים וקלעיות יוצאים מרוצים מהתחרות, "גם אם היא לא התנהלה כמו בשוויץ" ניתן היה לעשות לנו תחרויות כאלו גם בעונה הזו.

אחרי כל מה שעברנו ואנחנו עוברים בתחום  תחביב הנשק והקליעה למטרה לסוגיה, על ההתאחדות לא להוסיף על מכאובי הקלעים ולהוסיף מכות הניחתות על ראשם גם כך, אנחנו צריכים להרגיש שההתאחדות, קמה ופועלת למעננו, אבל בואו נודה על האמת, זה לא ממש כך.

זה הזמן לעשות מעשה. 

לתגובות, מכל סוג שהוא:  avichaym@017.net.il

תמונות