גלוק : ארה"ב- אוסטריה

[itamar]

מה שהוריד אותי מהעניין שהכלים מהגוש הארופאי " נחו להם להם לא מעט זמן על המדפים.

איש יקר,
מה זאת אומרת "נחו להם יותר מדי זמן על המדפים"?
למה זה צריך להוות שיקול?
אקדח זה לא מילקי ואין עליו תאריך של פג תוקף.
עדיין בארץ מתגלים סליקים מתקופת מלחמת השיחרור.
חלק מהכלים במצב של לנקות מהם את הגריז, להכניס מחסנים ולירות.

א.

[itamar]

חברים
זה שגלוק נוטשת לאט לאט את ציפוי הטניפר בגלל בעיות איכות הסביבה לא אומרת שהאקדחים שלהם לא מוגנים

יש עוד ציפויים מעולים חוץ מטניפר, לדוגמא ציפוי מלונייט שנמצא על שני הסמיטים שלי שנותן מענה פנטסטי להגנה במפני נזקי מזג אויר וחלודה

יש שיגידו שטוב שגלוק יורדת מטניפר שבזמן שמקנה חוזק ועמידות מעולה גם מוסיף פריכות לא רצוייה למתכת שלעיתים נגמרת בסדקים ושברים

בוא נעמיד דברים על דיוקם.

1. טניפר כמו מלונייט הם לא ציפויים. טניפר הוא תהליך של החדרת ניטריד הפחמן למעטפת החיצונית של הפלדה. התהליך מתרחש בטמפרטורות ולחצים גבוהים מאד. התהליך משנה את התכונות של המעטפת החיצונית של המוצר והופך אותו לעמיד בפני קורוזיה ושחיקה.

2. התהליכים האלו קיימים בשוק משנות ה-50 ותחת השם המסחרי טניפר מ-1961. עוד לפני התקופה שגסטון חשב בכלל לייצר מוטות לוילונות של מקלחת ואתי חפירה. התהליך הזה מיושם בהצלחה על כל מיני חלקי מתכת. החל מחלקי רכב, חלקים של טנקים, כלי עבודה, וכו...

3. הבעיה לדעתי נובעת משני גורמים:
- בקרת איכות לקויה בגלוק, שגורמת לחוסר עיקביות בין המוצרים. עובדה, יש גלוקים שיכולים לעבור התעללות רבתי ויש גלוקים שנסדקים מנפילה קלה. מה שגורם לי להאמין שגלוקים שעברו את התהליך החדש לא יהיו פחות פריכים.

- חוסר מחשבה בתיכנון של הכלי. השמיניה הזו בקדמת הצינה ואיך שהיא בנויה פשוט מועדת לפורענות.
היא כל כך דקה ועדינה וממוקמת במקום כזה שהופך אותה לפגיעה מאד אם או בלי תהליך הטניפר. כל כלי הנשק עשויים מפלדת פחמן קשה.
אני מאמין שאם לקולט או FN שהומצאו לפני 100 שנה הייתה כזו שמיניה בקדמת הצינה גם היא הייתה מועדת לפורענות.
גלוק בדור 4 יכלו לפתור את הבעיה על ידי הוספת עוד קצת בשר באותו מקום.
אבל במקום זה, הם עוד הורידו חומר, הרחיבו את השמיניה הזו והפכו אותה דקה ועדינה עוד יותר, כדילהתאים אותה לסרן של הקפיץ המחזיר החדש.
מה שאומר שיש מצב שדור 4 יכולים להיות שבירים יותר מקודמיהם.

א.

[ניר ל]

המינוח הנכון הוא ״דרגת קושי״ ככל שפלדה היא קשה יותר כך היא פריכה יותר. גם יהלום הוא החומר הקשה ביותר ... . ברזל נקי ניתן לכופף או לרקע די בקלות , אז מתיכים אותו ומערבבים לתוכו פחמן (תהליך של חיסום) , כך הוא הופך לפלדה - מולקולות הפחמן קטנות ונכנסות לרווחים שבין מולקולות הברזל ובכך מונעות מהן חופש תנועה - ככל שמוסיפים יותר פחמן , מקשים יותר את הפלדה - היא תהיה חזקה יותר , פחות גמישה אבל יותר שבירה. קחו לדוגמא מקדח פלדה hss - הוא מסוגל לקדוח אין סוף חורים בפלדות או מתכות פחות מחוסמות , אך די בתנועה קטנה במימד האופקי בכדי לשבור אותו למס׳ חתיכות ... להלן - פריכות. 

לאור ההסבר המלומד אני מתקשה להבין כיצד הפך הגלוק לאקדח הלחימה הפופולרי בעולם. הרי האקדח מאולץ לביצועים קשים בכל מני תנאים קשים, כולל חבטות, נפילות ומכות מכל כיוון.

האם לא היה פה Over kill ביצירת הסגסוגת? עד כמה נודעה בעיית הפריכות?

ההסבר כמובן פשטני מדי ובא כדי לענות על שאלת הסתירה בין קשיות לבין פריכות של פלדות... תהליכי חיסום הינם מורכבים יותר כמובן ומותאמים לייעוד המוצר . בוא נאמר שאינני מחסיר שעות שינה כתוצאה מהעדויות המובאות כאן על אף שאני מקבל אותן כעובדות. כשיצא הגלוק לשוק הישראלי חששתי מכשלים ומחלות ילדות שעלולות לצוץ ,למרות היותו בשירות כוחות הבטחון האוסטרים ואחרים מס׳ שנים קודם לכן והעדפתי להחזיק סיג סאוור . הנשיאה הייתה לצורך מבצעי במסגרת צבאית ויכולתי לשים יד על כל אקדח קיים. אותי עניינה פשטות הפעלה ויכולת לירות ללא מעצורים סוגים שונים של תחמושת , הדיוק למרחק לא היה עקרוני . אצלי , מה שעובד במצבי לחץ ועייפות זה בעיקר אינסטינקטים , לכן שום נצרה ידנית לא באה בחשבון , אפשרות לנקירה נוספת היא ייתרון מבורך , זה אמנם לא קיים בגלוק אבל זהו החסרון היחיד בתור אקדח לחימה שעולה כרגע על דעתי . הגלוק מסוגל לעבור לא מעט התעללות, הוא לא רגיש ללכלוך , חוסר שימון , סוגי תחמושת , הדק טוב .ישנם יתרונות נוספים - כיף לירות איתו מהר במטווח , מדוייק, קל משקל ונוח להסלקה . הא כן , יש ייתרון נוסף ומהותי בתור אקדח לחימה - מדובר באקדח זול .

[glockbuster]

ניר

עם רוב הדברים שרשמת אני פחות או יותר מסכים יש כמה דברים שאפשר להתווכח עליהם כמו "הדק טוב" אבל גלוק הוא אקדח זול !!! לא ביקום ובמדינה הזאת.
רבים מהאנשים שרכשו אותו חדש נפרדו מבערך 5000 ש"ח פלוס מינוס
זה לא אקדח זול בשום צורה, אקדח כזה נמכר בארה"ב בפחות מ500 דולר

[ניר ל]

הכוונה כמובן למחירו בשוק החפשי ... לגבי ההדק , ככל שזכור לי לא היו לי קשיי הסתגלות אליו גם אחרי שנים של ירי באקדחים אחרים . חייב להבהיר שאני לא פריק של המותג הזה או כל מותג אחר, גם לא מדובר בדיסוננס , אקדח אמור להתאים ככפפה ליד היורה ולצרכיו, זה עניין סובייקטיבי. אם הייתי חפשי להחזיק במספר כלי נשק כרצוני , להנות ממבחר ייצרנים ואפשרויות התאמה , לרכוש תחמושת בזול או למלא מחדש תרמילים - לא הייתי מחזיק כלי כזה בכלל ( גלוק 19) , גם לנשיאה ביומיום הייתי מעדיף משהו אחר (ככל הנראה גלוק 21) . אבל בהתחשב בכך שכיום אני יורה על חשבוני ונאלץ להחזיק כלי אחד בלבד שצמוד אלי גם ביומיום ,ה19 הוא פשרה טובה עבורי. 

[אקדוחן]

ובכל זאת איתמר, שנינו לא הינו רוצים לקנות כלי נשק ב4000 וכמה אלפים ולקבל משהו " מהעונה שעברה" אלא אם כן במחיר סוף עונה, לצורך העיניין אני רכשתי גלוק 19 כמה חודשים בודדים לפני שיוצר, עד כדי שהכלי הוזמן במיוחד ולא היה במלאי, לי זה עשה הרגשה של חדש חדש בניילון ללא כל קשר למילקי או לחלב סויה שאינו מתקלקל בקלות , ואם נהיה כנים עד לעצם גם אתה הייתה מודה ומתוודא שלא היתה שמח לשלם במיטב כספך בשנת 2012 ולקבל כלי שיוצר באוסטריה אי שם ב 2009 תקן אותי אם הנני טועה.

[itamar]

ובכל זאת איתמר, שנינו לא הינו רוצים לקנות כלי נשק ב4000 וכמה אלפים ולקבל משהו " מהעונה שעברה" אלא אם כן במחיר סוף עונה, לצורך העיניין אני רכשתי גלוק 19 כמה חודשים בודדים לפני שיוצר, עד כדי שהכלי הוזמן במיוחד ולא היה במלאי, לי זה עשה הרגשה של חדש חדש בניילון ללא כל קשר למילקי או לחלב סויה שאינו מתקלקל בקלות , ואם נהיה כנים עד לעצם גם אתה הייתה מודה ומתוודא שלא היתה שמח לשלם במיטב כספך בשנת 2012 ולקבל כלי שיוצר באוסטריה אי שם ב 2009 תקן אותי אם הנני טועה.

ממש לא.
לי ממש לא איכפת התאריך שיוצר בו הכלי כל עוד:
1. מדובר בסידרת ייצור פגומה שהיצרן לא הכריז עליה כ-RECALL (היו דברים מעולם)
2. לא נעשו על ידי היצרן שידרוגים/שיפורים בסדרות היצור החדשות שלא קיימים בדגמים הישנים יותר.

הנסיון עם גלוק מוכיח ההיפך.
בין 2010 - 2012 גלוק עשו כמה שינויים בתהליכי הייצור כדי להוריד עלויות (לדוגמא השן החולצת) שגרמו לכל מיני בעיות.
שלא לדבר גם על מעבר מטניפר לתהליך אחר.
ושלא לדבר על שינויים בהשחמה, וכמה סדרות שהציפוי היה נשחק ממש בקלות.

אם הייתי היום במצב של לקנות כלי חדש, הייתי מאד שמח לרכוש אחד כזה מסדרת הייצור של 2009, עד יעבור זעם.

א.

[אקדוחן]

אוקיי הפנמתי, איש באמונתו, איתמר תוכל ברשותך לפרט קצת על הכלים מהתאריך המדובר, במקרה שלי יוצר בזמנים הללו ועל פניו באמת ניראה איכותי יותר מכלים אחרים חדשים יותר ברמת הגימור.

[שרקן]

האם מישהו כאן חושב שהנהלת חברת גלוק תעלה על דעתה להתבזות ולייצר תחת המותג המוכר - אקדחי זבל?

האם מישהו כאן חושב שהגלוק האוסטרי אכן שווה 2000 ש"ח יותר מהגלוק האמריקאי? (כן. כבר שמעתי על מחירים של 6000 ש"ח ויותר לגלוק אוסטרי)

חברת גלוק נכנעה (וטוב שכך) לתכתיבי איכות הסביבה שצריכים (כמה לא מפתיע) לעניין גם אותנו.

לא אחת "זכיתי" לראות צינות גלוק מטונפרות להפליא כשהן פסולות לשימוש בגלל נפילה "מגובה אפס" על הטבעת הקדמית שחובקת את הקפיץ. אז מה? אז זה אומר שהגלוק עם הטניפר הוא זבל מזוקק? בעולם הנשק אין אקדח אידיאלי. לכל אקדח יש יתרונות ויש חסרונות.

הטניפר מעניק עמידות נפלאה כנגד חלודה - במחיר של פריכות והציפוי החדש מעניק עמידות גבוהה יותר לשבר במחיר של קצת פחות עמידות לחלודה (+ בונוס: עולם נקי ובריא יותר)

אז הגלוק האמריקאי אולי (והדגש על האולי) קצת פחות עמיד לחלודה (ברמה ממש זניחה) אבל הוא עדיין אקדח מעולה שראוי לשם אותו הוא נושא ומחירו - שפוי יותר.

אף אחד לא ישכנע אותי שראוי לזהם את הסביבה ולסרטן את העולם בשביל ברקסים מאסבסט או בשביל אקדח עם טניפר.