מס' שאלות לקראת הוצאת רשיון חדש

[yairel]

נועם,

אני חייב לציין שדווקא הקולות מהצבא הם אלה שמשפיעים עליי יותר ויותר שלא לקנות בסוף אקדח.
האמת, קשה לי להתווכח איתם ולהצדיק לעצמי את הצורך.
הרבה מאוד אנשים מסתובבים בארץ בלי אקדח ומסתדרים טוב מאוד. זה לא משהו עם שימוש יומיומי, ואני בטוח שרוב האנשים שמחזיקים בנשק פרטי, מלבד הנימוק הביטחוני, העניין מהווה תחביב עבורם.
אגב, אני עדיין בדילמה.

[GUSS]

כל עוד לא הופעל החוק הדרקוני, שיאלץ כל אחד לשאת נשק,
אתה פטור,,,
אבל קח בחשבון כי בבוא היום, יווצר עומס כבד על תחנות החלוקה,,,

[haimzeevi]

שלום יאיר,
אם אינך קצין קרבי ולא חובב-נשק, אומר לך את דעתי הלא-מקצועית בשפה אזרחית:
אם יש לך אקדח, עם מיומנות מינימאלית בתפעולו ובירי, שיקול דעת מתי אתה חייב להפעילו אזי הוא כמו ביטוח: אתה מקלל את הסוכן "שחי על חשבונך" ואת ההוצאות, אבל אוי לך ביום שיקרה לך משהו ולא יהיה לך ביטוח...
אתה יכול להחיל את הקביעה הגנרית הזו לכל תחום שתרצה...
למרבה הצער, הסיסמאות של המשרד לבט"פ על תפקיד כוחות הבטחון בהגנה על האזרח, נשארות סיסמאות.
מכאן והלאה, אם החוק נותן לך אפשרות להתגונן (בשיקול דעת !!!) אזי כדאי לך לנצל את האפשרות.
בהצלחה בכל בחירה שתבחר,
חודש טוב (היום ראש חודש כסלו, עיין ערך "חנוכה").
חיים זאבי

[spy]

נועם,
אני חייב לציין שדווקא הקולות מהצבא הם אלה שמשפיעים עליי יותר ויותר שלא לקנות בסוף אקדח.
האמת, קשה לי להתווכח איתם ולהצדיק לעצמי את הצורך...

זה קורה בגלל שהרבה קציני צה"ל (כולל הבכירים, כולל הלוחמים) לא מבינים יותר את המשמעות של רוח צה"ל:

אחריות: החייל יראה עצמו שותף פעיל בהגנה על ביטחון המדינה, אזרחיה ותושביה. החייל יפעל תוך גילוי מתמיד של מעורבות, יוזמה ושקידה, בשיקול דעת ובמסגרת סמכותו, כשהוא נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו.
איך אפשר להיות שותף פעיל בהגנה על בטחון אזרחי המדינה אם יש לידך אירוע פח"עי ואתה לא חמוש? ב-20 השנים האחרונות היו הרבה יותר אירועים המצריכים נשק אישי מאשר אירועים המצריכים קיום של חיל השריון או חיל התותחנים...

דוגמה אישית - החייל ינהג על פי הנדרש ממנו ויקיים את שהוא דורש מזולתו, מתוך הכרה ביכולתו ובאחריותו, בצבא ומחוצה לו, להוות דוגמה ראויה.
כל אותם "קציני צעצוע" שבתקופה של פקודה שמחייבת נשיאת נשק ע"י קצינים היו מתרברבים בכך שקנו את האקדח הקטן והזול ביותר "ואף שוטר צבאי לא יכול להגיד להם כלום" לא שווים את החוטים ששימשו לתפירת המדים שלהם. אגב, הם אלה שצועקים הכי חזק שאתה לא צריך נשק. טעות. הם לא צריכים נשק כי הם קצינים בלאי. האם גם אתה?

מקצועיות - החייל ישאף לרכוש את הידע המקצועי ואת המיומנויות הנדרשים לביצוע תפקידו, ויישמם תוך חתירה לשיפור מתמיד של ההישגים האישיים והיחידתיים.
השגים אישיים זה לא רק עמידה בביקורות מונפצות שבודקות עמידה בנהלים מונפצים עוד יותר. זה גם יכולת לשאת נשק (שדרוש ע"מ לקיים את הערך של אחריות, כבר ראינו) בצורה הכי נכונה ולהשתמש בו בצורה הכי יעילה במידת הצורך.

שליחות - החייל יראה בשירותו הצבאי שליחות; יהיה נכון לתרום כל שביכולתו להגנת המדינה, אזרחיה ותושביה. זאת בהיותו נציג של צה"ל הפועל מתוקף ובמסגרת הסמכויות שניתנו לו על פי פקודות הצבא.
איפה כאן מדברים על כדאיות? אתה קצין, ראבק, אתה שם מדים עם דרגות כדי לשמש מגן חי לסובבים אותך. מי יעשה את זה אם לא אתה?

קיצר, תחליט. אם אתה קצין = איש כוחות הביטחון של מדינת ישראל - פעל לקבלת רישיון ולשיפור המיומנות שלך. יש אפשרות לעשות זאת גם במסגרת צבאית.
אם אתה קצין = עובד מדינה עם דרגות - לא ברור מה אתה עושה בצה"ל. בחוץ אפשר להרוויח יותר, וגם ללבוש בגדים נוחים יותר.

מצטער אם הייתי בוטה מידיי, פשוט הצטבר לי...

[yairel]

היי,

כל מה שאמרת על רוח צה"ל נכון בהחלט.
העניין הוא ש- "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", כלומר, צה"ל הגיע למסקנה שקציניו לא אמורים לשאת נשק עליהם 24/7 (אגב, בדומה לחיילי צבא ארה"ב שלא נושאים נשק בצאתם הביתה).
מה גם,שהטיעון החזק ביותר בקרב אחיי הקצינים הוא כפי שאמרתי, יותר משהאקדח ישמור עליי, אני אשמור עליו.
לצערי עדיין קשה לי מאוד להחליט. יום אחד אני קם עם הרגשה שזהו אני קונה ומאוחר יותר באותו יום מורידים אותי מזה בטענות שונות אך פרקטיות (אי נוחות בנהיגה, בעייתיות בכניסה לתעשיות ביטחוניות/אוניברסיטה וכו')

[itamar]

היי,

כל מה שאמרת על רוח צה"ל נכון בהחלט.
העניין הוא ש- "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", כלומר, צה"ל הגיע למסקנה שקציניו לא אמורים לשאת נשק עליהם 24/7 (אגב, בדומה לחיילי צבא ארה"ב שלא נושאים נשק בצאתם הביתה).
מה גם,שהטיעון החזק ביותר בקרב אחיי הקצינים הוא כפי שאמרתי, יותר משהאקדח ישמור עליי, אני אשמור עליו.
לצערי עדיין קשה לי מאוד להחליט. יום אחד אני קם עם הרגשה שזהו אני קונה ומאוחר יותר באותו יום מורידים אותי מזה בטענות שונות אך פרקטיות (אי נוחות בנהיגה, בעייתיות בכניסה לתעשיות ביטחוניות/אוניברסיטה וכו')

רוח צה"ל ש-SPY תיאר היא רוח צה"ל בתאוריה, לצערי הרב מה שאתה כותב מייצג את רוח צה"ל באמת.
רוח צה"ל של היום "היא להקטין ראש, בשביל מה להסתבך" "עדיף שיהרגו עוד כמה אזרחים בעורף מאשר שיהרג לי חיל"

כן לשאת נשק זה עול וגם אחריות לא מבוטלת. בכל מקום שלא תהיה יציקו לך כי אתה נושא נשק. אם זה בכניסה לכל מיני מקומות, משרדי ממשלה, אירועים המוניים וכו. המשטרה תתיחס אליך כאל אויב הציבור ותעשה כל מאמץ כדי לשים את ידה על הנשק שלך. אם זה ויכוח עם אשתך, סיכסוך שכנים וכו'. ההוראה הגורפת היא "לתפוס את הנשק". ב-99.9% מהזמן אתה תשמור על הנשק יותר מאשר הוא ישמור עליך.
אבל תאמין לי שבאותו 0.1% שתזדקק לו אתה תצטער כל חייך על הרגע שויתרת עליו.

בתור אחד שנושא נשק כבר בערך 30 שנה, היו לי מספיק רגעים שאמרתי לעצמי בשביל מה אני צריך את זה. בכל פעם שקרה קיבלתי עוד תיזכורת שהזכירה לי מדוע זה חשוב שאמשיך לשאת את הנשק איתי כל הזמן.

האירוע האחרון היה יום שישי שעבר כאשר איזה בריוןנסע בג'יפ שלו נגד כיוון התנועה (לא סתם כביש חד סיטרי, אלא כביש ראשי דו סיטרי).
כאשר הערתי לו על כך, הוא עצר את רכבו ורץ אלי ריצה מטורפת עם קצף על השפתיים. ברכב שלי ישבה אימי בת ה-85.
העניין נגמר בחילופי מילים, אבל באותה מידה הוא היה יכול לצאת אלי עם סכין/מוט ברזל/ואפילו נשק חם.

לצערי הרב רוב הסכנה לשלום הציבור לא נשקפת היום מפעולות טרור אלא מבריונות ועבריינות לשמה. ולצערי הרב, אי אפשר לצפות מהמשטרה לשמור על כל חמום מח, או עבריין..אז כל מי שיש בידו את האפשרות להגן על עצמו ירוויח.


א.

[yaron_gold]

שלום יאיר,
אם אינך קצין קרבי ולא חובב-נשק, אומר לך את דעתי הלא-מקצועית בשפה אזרחית:
אם יש לך אקדח, עם מיומנות מינימאלית בתפעולו ובירי, שיקול דעת מתי אתה חייב להפעילו אזי הוא כמו ביטוח: אתה מקלל את הסוכן "שחי על חשבונך" ואת ההוצאות, אבל אוי לך ביום שיקרה לך משהו ולא יהיה לך ביטוח...
אתה יכול להחיל את הקביעה הגנרית הזו לכל תחום שתרצה...
למרבה הצער, הסיסמאות של המשרד לבט"פ על תפקיד כוחות הבטחון בהגנה על האזרח, נשארות סיסמאות.
מכאן והלאה, אם החוק נותן לך אפשרות להתגונן (בשיקול דעת !!!) אזי כדאי לך לנצל את האפשרות.
בהצלחה בכל בחירה שתבחר,
חודש טוב (היום ראש חודש כסלו, עיין ערך "חנוכה").
חיים זאבי

+ 1
בדיוק הסיבה שבשבילה קניתי נשק

[נועם]

יאיר,

צה"ל החליט שאנשי הקבע אינם זקוקים לנשק אישי החל מהרגע בו החליטה הוועדה לחייב אותם בתשלום אגרה, ממנה היו פטורים בעבר.

פשפש בפרוטוקולי הכנסת, וועדת פנים ואיכו"ס, לפני כעשר שנים לערך אם זכרוני אינו בוגד בי.

ההחלטה לא התקבלה בשל שינוי במצב הביטחוני באותם הימים, אלא התרסה שכנגד בלבד.

המריבות בין האוצר לביטחון יביאו עלינו אסון. ביטחון אינו ענף יצרני, ניתן למדוד בדרך כלל רק לאחור, לא קדימה.

כל עוד לא מפורז המזרח התיכון מחרבות וסכינים כולל מה שיותר מכך, על הצבא וחייליו להערך ליום פקודה, להגנת העם, המדינה והמולדת. ורצוי אגב עם נשק איכותי ולא אקדחי הצעצוע שרכשו בזמנו כי חייבו אותם בנשק.

תסתכל בחתימה שלי, תבין.

[spy]

...צה"ל הגיע למסקנה שקציניו לא אמורים לשאת נשק עליהם 24/7 (אגב, בדומה לחיילי צבא ארה"ב שלא נושאים נשק בצאתם הביתה)...

אני לא מכיר אף מסמך החלטה שחתום ע"י צה"ל. לכל החלטה יש אדם אחראי. לאותו אדם יש מספר אישי, שם, דרגה, תפקיד ואותו אדם כשל כשלון ערכי בתפקידו. אגב, החליטו שלא לחייב יותר (ואני בעצמי התנגדתי לפקודה המחייבת, היא עשצה יותר נזק מתועלת), אבל מי שזה מספיק חשוב לו ויודע להראות רצינות, מקצועיות ואחריות - עדיין יכול. אפילו מבחינת המשרד לביטחון פנים אתה עדיין רשאי, אז אנא ממך, אל תסתתר מאחורי החלטות של "צה"ל", "מערכת" ועוד כל מיני מושגים. אתה קצין. צה"ל ומערכת זה אתה. ההחלטה האם לשאת נשק או לא היא שלך ורק שלך.

...אי נוחות בנהיגה, בעייתיות בכניסה לתעשיות ביטחוניות/אוניברסיטה וכו'...

כל העצות ה"פרקטיות" האלה נובעות אך ורק מחוסר מקצועיות. אני נושא אקדח כבר 17 שנים 24/7. אני נוהג איתו, אני רץ איתו, אני יוצא איתו לאירועים ולטיולים. הכל עניין של התאמת נרתיק נכון למצב. אני עובד עם תעשיות בטחוניות רבות ויש פתרון מצוין גם שם. אני נכנסתי הרבה פעמים לאוניברסיטאות השונות. גם לכך יש פתרונות. נכון, ישנן מספר מקומות שלא מכבדות אותי - לא מאפשרות להיכנס עם נשק ולא נותנות פתרון. אני יכול להתמודד עם זה, המקומות האלה אינם רבים.

אני לא מנסה לשכנע אותך, אני מתנגד למצב בו אדם נושא נשק בניגוד לרצונו. אבל הסיבות שאתה מציג אינן רלוונטיות בעליל.

[יובל ח.]

שלום יאיר.
קשה "לשכנע" בנחיצות נשיאת אקדח להגנה עצמית. זה תהליך מחשבתי שאדם צריך להגיע אליו בעצמו. צריך לזכור שלפעמים יכול לקום אדם בבוקר ולהחליט, מכל מיני סיבות, ליטול את חייך. כי אתה לובש מדים, כי המדינה שלך עשתה לו עוול היסטורי או סתם כי בדיוק היית בסניף בנק כדי להפקיד צ'ק ולצערך היית במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
רוב האזרחים שיקלעו למצב שיסכן את חייהם - פיגוע לאומני או פלילי -יחייגו למשטרה, ירימו עיניהם ליושב במרומים ויקוו לטוב. לעומתם, יש בארץ מתי מעט שקיבלו זכות לשאת מכשיר קטן שיכול להציל את חייהם ולפעמים את חייהם של לא מעט אנשים נוספים בלחיצת כפתור אחת. קוראים לזה "אקדח".
כמו בכל דבר בחיים, גם לנשיאת המכשיר הזה יש מחיר. הוא מחייב אותך להיות עם פתיל ארוך ארוך כאורך הגלות, להיות עם עור עבה כמו פיל, לרדוף שלום ולהתרחק מצרות ומסכסוכים כמו אש. הוא גם מחייב אותך להיות אחראי ולא רשלן. לשמור חוק. להתאמן בהפעלתו כל פרק זמן. אה כן, וגם להתרגל לעלות חור נוסף בחגורה. אכן, מחיר גבוה ללא נשוא...
אגב, אני נושא אקדח משנת 1999 ולעולם -חוזר: לעולם - לא נתקלתי במצב בו הנשק מנע ממני להיכנס למקום כלשהו (מלבד משרדי ממשלה, שם יש שירותי הפקדה). נהפוך הוא; ברוב המקרים, כשאני מצהיר שאני נושא נשק אני מיד עובר לראש התור, מכניסים אותי דרך כניסה צדדית וההמתנה לבידוק נחסכת ממני.
רוב הסיכויים שלעולם לא תצטרך להפעיל את האקדח כדי להגן על עצמך. אבל אדם הגיוני לא מתכונן לפי מידת הסיכוי אלא לפי מידת הנזק שייגרם. והנזק שייגרם אם לא יהיה אקדח להגנה עצמית הוא קשה ללא נשוא. תשאל את משפחות האנשים מבנק הפועלים בבאר שבע בתחילת הקיץ.
אני הייתי מציע להתייחס לאקדח כמו לביטוח חיים: משלמים סכומים גבוהים כל חודש אבל מי יעז לבטל אותו?
אני מקווה שתקבל את ההחלטה הנכונה. יש הרבה מטווחים בארץ שישמחו לסייע ולהכווין אותך בבחירת אקדח שמתאים לך, כמו המטווח של מאיר רוט בראש"לצ (גילוי נאות: אני מדריך שם). תעשה סקר שוק ותבחר את הדבר הנכון עבורך ועבור הכיס. בהצלחה.

[itamar]

שלום יאיר.
קשה "לשכנע" בנחיצות נשיאת אקדח להגנה עצמית. זה תהליך מחשבתי שאדם צריך להגיע אליו בעצמו. צריך לזכור שלפעמים יכול לקום אדם בבוקר ולהחליט, מכל מיני סיבות, ליטול את חייך. כי אתה לובש מדים, כי המדינה שלך עשתה לו עוול היסטורי או סתם כי בדיוק היית בסניף בנק כדי להפקיד צ'ק ולצערך היית במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
רוב האזרחים שיקלעו למצב שיסכן את חייהם - פיגוע לאומני או פלילי -יחייגו למשטרה, ירימו עיניהם ליושב במרומים ויקוו לטוב. לעומתם, יש בארץ מתי מעט שקיבלו זכות לשאת מכשיר קטן שיכול להציל את חייהם ולפעמים את חייהם של לא מעט אנשים נוספים בלחיצת כפתור אחת. קוראים לזה "אקדח".
כמו בכל דבר בחיים, גם לנשיאת המכשיר הזה יש מחיר. הוא מחייב אותך להיות עם פתיל ארוך ארוך כאורך הגלות, להיות עם עור עבה כמו פיל, לרדוף שלום ולהתרחק מצרות ומסכסוכים כמו אש. הוא גם מחייב אותך להיות אחראי ולא רשלן. לשמור חוק. להתאמן בהפעלתו כל פרק זמן. אה כן, וגם להתרגל לעלות חור נוסף בחגורה. אכן, מחיר גבוה ללא נשוא...
אגב, אני נושא אקדח משנת 1999 ולעולם -חוזר: לעולם - לא נתקלתי במצב בו הנשק מנע ממני להיכנס למקום כלשהו (מלבד משרדי ממשלה, שם יש שירותי הפקדה). נהפוך הוא; ברוב המקרים, כשאני מצהיר שאני נושא נשק אני מיד עובר לראש התור, מכניסים אותי דרך כניסה צדדית וההמתנה לבידוק נחסכת ממני.
רוב הסיכויים שלעולם לא תצטרך להפעיל את האקדח כדי להגן על עצמך. אבל אדם הגיוני לא מתכונן לפי מידת הסיכוי אלא לפי מידת הנזק שייגרם. והנזק שייגרם אם לא יהיה אקדח להגנה עצמית הוא קשה ללא נשוא. תשאל את משפחות האנשים מבנק הפועלים בבאר שבע בתחילת הקיץ.
אני הייתי מציע להתייחס לאקדח כמו לביטוח חיים: משלמים סכומים גבוהים כל חודש אבל מי יעז לבטל אותו?
אני מקווה שתקבל את ההחלטה הנכונה. יש הרבה מטווחים בארץ שישמחו לסייע ולהכווין אותך בבחירת אקדח שמתאים לך, כמו המטווח של מאיר רוט בראש"לצ (גילוי נאות: אני מדריך שם). תעשה סקר שוק ותבחר את הדבר הנכון עבורך ועבור הכיס. בהצלחה.

+1

ובתור לקוח ותיק ואחד שביקר שם אתמול ממליץ בחום.

א.

[ramdishon]

שלום יאיר.
קשה "לשכנע" בנחיצות נשיאת אקדח להגנה עצמית. זה תהליך מחשבתי שאדם צריך להגיע אליו בעצמו. צריך לזכור שלפעמים יכול לקום אדם בבוקר ולהחליט, מכל מיני סיבות, ליטול את חייך. כי אתה לובש מדים, כי המדינה שלך עשתה לו עוול היסטורי או סתם כי בדיוק היית בסניף בנק כדי להפקיד צ'ק ולצערך היית במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
רוב האזרחים שיקלעו למצב שיסכן את חייהם - פיגוע לאומני או פלילי -יחייגו למשטרה, ירימו עיניהם ליושב במרומים ויקוו לטוב. לעומתם, יש בארץ מתי מעט שקיבלו זכות לשאת מכשיר קטן שיכול להציל את חייהם ולפעמים את חייהם של לא מעט אנשים נוספים בלחיצת כפתור אחת. קוראים לזה "אקדח".
כמו בכל דבר בחיים, גם לנשיאת המכשיר הזה יש מחיר. הוא מחייב אותך להיות עם פתיל ארוך ארוך כאורך הגלות, להיות עם עור עבה כמו פיל, לרדוף שלום ולהתרחק מצרות ומסכסוכים כמו אש. הוא גם מחייב אותך להיות אחראי ולא רשלן. לשמור חוק. להתאמן בהפעלתו כל פרק זמן. אה כן, וגם להתרגל לעלות חור נוסף בחגורה. אכן, מחיר גבוה ללא נשוא...
אגב, אני נושא אקדח משנת 1999 ולעולם -חוזר: לעולם - לא נתקלתי במצב בו הנשק מנע ממני להיכנס למקום כלשהו (מלבד משרדי ממשלה, שם יש שירותי הפקדה). נהפוך הוא; ברוב המקרים, כשאני מצהיר שאני נושא נשק אני מיד עובר לראש התור, מכניסים אותי דרך כניסה צדדית וההמתנה לבידוק נחסכת ממני.
רוב הסיכויים שלעולם לא תצטרך להפעיל את האקדח כדי להגן על עצמך. אבל אדם הגיוני לא מתכונן לפי מידת הסיכוי אלא לפי מידת הנזק שייגרם. והנזק שייגרם אם לא יהיה אקדח להגנה עצמית הוא קשה ללא נשוא. תשאל את משפחות האנשים מבנק הפועלים בבאר שבע בתחילת הקיץ.
אני הייתי מציע להתייחס לאקדח כמו לביטוח חיים: משלמים סכומים גבוהים כל חודש אבל מי יעז לבטל אותו?
אני מקווה שתקבל את ההחלטה הנכונה. יש הרבה מטווחים בארץ שישמחו לסייע ולהכווין אותך בבחירת אקדח שמתאים לך, כמו המטווח של מאיר רוט בראש"לצ (גילוי נאות: אני מדריך שם). תעשה סקר שוק ותבחר את הדבר הנכון עבורך ועבור הכיס. בהצלחה.

+1.