סרטון מעולה המסביר כיצד לכוון, כולל תרגילים

[משתא]

גיל תודה על השיתוף, נשמע שיצאת מבסוט.

אחד ממדריכי הירי שלי במסלול תמיד היה אומר שאם אתה מספיק להשחיל מחשבה בין הרגע שהחלטת לירות ועד לרגע שפגעת במטרה, סימן שאתה לא מאומן מספיק. גישה מעניינת.
אני מודה שעד היום כשאני מבצע ירי בהתקלה אני לרוב לא שם לב בכלל אם אני מתמקד רק על המטרה או שאני מעיף מבט לכוונת. זה פשוט קורה באוטומט.

[martok]

משתא, כריס סיינוג מדבר הרבה מאוד בדיוק על הנושא הזה - לעצב נתיב עצבי.
הרעיון הוא לתרגל את המוח לבצע את פעולת הירי והמיקוד בצורה אוטומטית.
לדבריו כשאתה עושה משהוא בצורה שגויה, אתה ממשיך לעשות אותו בצורה שגויה גם אם אתה מודע לזה ויודע מה צריכה להיות הדרך הנכונה.
צריך לעצור, לבצע בדרך הנכונה לאט, לתרגל הרבה ואחר כך מגיעים לבניית נתיב עצבי חדש. הדרך החדשה מוטמעת במוח ואחר כך מבוצעת "באוטומט", לכאורה בלי חשיבה - התכנית החדשה נצרבה במוח.
בצבא משתמשים בתרגול רב ביבש ורטוב כי זה מביא לתוצאות, אבל פעם ראשונה שאני שומע הסבר מדעי על הנושא.
מה שאני אוהב בסרטונים שלו זה שהוא מסביר כל נושא בצורה מדעית, לא סתם ככה עושים וזהוא.

[shoot]

גיל,
שמח לשמוע שהבנת את נושא המיקוד,
ככל הנראה ניר הסביר לך את הנושא יפה מאוד.
זה מצריך הרבה תרגול כדי להגיע להצלחה והשלב הראשון הוא להבין מה הגוף יעשה באופן טבעי.
במצב מוכנות נמוך תוכל להחליט איך תרצה לכוון אך במצב קיצון (נקודת כשל ) הגוף יחליט לך איך יגיב.
זה קשור לאיך מח האדם בנוי/עובד ואיך באימונים אנחנו מאמנים את המח "הטיפש" בלי שהמח "החכם" יפריע.
בהצלחה.
אבישי

[GA1]

ניר הסביר מעולה.
(אגב, לא יודע אם זו יותר עבודת הדק מוטמעת כמו פשוט הדק Single Action שלא השאיר לי הרבה מקום לטעות בדרך)

את התיאוריה של חלק המוח החושב (קליפת המוח) וחלק המוח האינסטינקטיבי (אמיגדלה) אני מכיר, ותרגם את זה יפה martok כשאמר "יצירת נתיב עצבי" חדש.

ההבדל הוא בגישה, אני ראיתי שהרבה מדברים על לאמן את המוח (ה"פרימיטיבי") ברמה כזו שתספיק להתמקד על הכוונת מהר.

לעומתה אתה (אבישי) משלב גם את הגישה של "חיסכון בתנועה" (Economy of motion) שמביאה לחיסכון בזמן ואומר בביטחון ומניסיון שאין בעיה להמשיך להתמקד על המטרה (שלא סתם קראת לה "גירוי", כי זה מה שמעסיק את המוח באותו רגע).

זה מה שחדש לי, בעידן שבו כולם ממחזרים תפיסות ששמעו מאחרים וממלאים בזה את הרשת - אתה באת והמלצת לזרום עם הגוף ולאמן את המוח באופן כזה שבעיתות חירום לא יתבלבל.

הרעיון של לא לבנות שיטות שיצליחו רק אם עוברים רף מסוים - אלא לדבוק במשהו שתמיד יעבוד, בכל שלב בהכשרה, ובלי קשר להעלות את הרמה - נשמע לי נכון.

[itamar]

זה מה שחדש לי, בעידן שבו כולם ממחזרים תפיסות ששמעו מאחרים וממלאים בזה את הרשת - אתה באת והמלצת לזרום עם הגוף ולאמן את המוח באופן כזה שבעיתות חירום לא יתבלבל.

כולם ממחזרים מכולם עוד לפני שהיה האינטרנט.
מצורף סרט של אותו בחור שפוגע בלי כוונות שמסביר את האבולוציה של השיטה שלו עד שהגיע לאן שהגיע.

https://www.youtube.com/watch?v=5xLiDt3MpVo

בשורה התחתונה אני מאמין מאד במה שאבישי אמר.
בשביל אחד כזה כמו D.R. Middlebrooks שחי מתחום ההדרכה כבר כמה עשורים,
לעבור מטכניקה אחת לשניה זה כבר עניין של התמקצעות ופרנסה.

בשבילנו, שהנשק משמש כאמצעי להגנה עצמית עדיף לאמץ שיטה שאנחנו מרגישים איתה בנח ולדבוק בה.

א.