רובים ממלחמת העולם השניה

[HKpro]

הראשי תיבות של המא"ג באנגלית הן "General Purpose Machinegun", או בשפת המקור, צרפתית - "Mitrailleuse d'Appui General".

אגב, בצה"ל עיברתו את הראשי תיבות ל-"מא"ג - מקלע אחיד גדודי", ולמרות הנסיונות שלי להסביר לו, אבא שלי עדיין משוכנע שהוא צודק.

עומר.

[s456]

למאג קצב אש גבוה בהרבה ולכן הוא שופך קנים.
ב-0.3, כאשר הקנה אינו מתואם, העסק נעשה מסוכן בהרבה - ע"פ השמועה, עד כדי פיצוץ קנה.

[ליאור45]

יובל, לדעתי אין לקיצור מא"ג פירוש באנגלית, אם כי בצרפתית זהו קיצור של mitrailleuse d'appui general (יעני מקלע שירות כללי).

[עומר בר]

ההחלטה של צה"ל לקרוא למא"ג- מקלע אחיד גדודי, בהחלט תמוהה, והיא בהחלט
מדגימה את אופן קבלת ההחלטות התמוה מאוד שיש בצה"ל מדי פעם.
MAG- לדעתי זה פשוט ראשי תיבות ל: MACHINE GUN. אך בגלל שהוא בכלל תוצרת FN הבלגית, אני לא בטוח.
שבת שלום,


עומר.

[BROADAXE]

שנת המודל של הבראונינג 0.3 היא 1913 כך שיש לו וותק עוד ממלה"ע I. לעומתו שנת המודל של המאג היא 1948 (או '49) - ממש ילד... לעניין "שפיכת הקנים": לבראונינג קצב אש איטי בכחמישים אחוז (!) מקצב האש המעשי של המאג ובנוסף יש לו מקרן לקירור אוויר המגדיל בהרבה את שטח הפנים של האיזור המתחמם ובהכרח מגביר את יעילות הקירור, לעומת המאג המסתפק בקירור "טבעי" ולפיכך יש להחליף את הקנה כל כמות כדורים נתונה (וזה גם נהוג במרבית המקלעים-הקלים המודרנים). להזכירכם במלה"ע I וקודם לה היו בשימוש מקלעים מקוררי-מים (שוורצלוזה, מקסים), והשתמשו בהם (בצורה פחותה) גם במלה"ע II ואף בארץ הקודש.
ונחזור לרובי מלה"ע II: הרוסים היו מצויידים ברובי מוסין-נגאן בריחיים מיושנים שירו כדור חזק וארוך טווח- 7.62 מודל 1891 שלדעתי משמש עד היום ברובי הצליפה דרגונוב ושימש גם במקלעי גוריאנוב. התמ"קים הרוסיים מסוג פפ"ד (הפפ"ש המוכר לנו יותר הוא פיתוח מאוחר יותר)נכנסו לשימוש במהלך שנות ה-30 ולמעשה הצבא האדום היה הכוח שעשה שימוש מירבי בתמ"קים במלחמה. לצרפתים (עד כמה שנלחמו...) היה מאס 36 רובה קומפקטי ונוח בקליבר 7.5 צרפתי, סביר ביכולותיו. היפנים השתמשו בלעדית ברובה בריחי אריסקה (לא היה להם נשק אוטומטי אישי אבל הרבו להשתמש במקלעים) בקליבר 7.5 ייחודי להם. כל הרובים במלה"ע II שקלו בממוצע 4 ק"ג. חייל נשא עליו 50 כדור בממוצע, מימיה, כידון, קסדה, את חפירה (אני לא כולל ציוד מחנאות). תעשו את החשבון לבד...

[באזמיה123]

בזמנו היו עושים תחרויות פירוק והרכבה של ה 0.3 בחיל התותחנים (אני מדבר על שנות ה 80 העליזות), ואפילו זכיתי בתחרות של החיל במקום *** (מפאת צניעותי הידועה לא אגלה).

בכל אופן, הנשק היה מאד אמין בלבנון, ואני לא זוכר מעצורים של ממש (עם סרט מתכת; סרטי הבד היו צרה צרורה, אבל אחרי השימוש הן היו מעולות לקשירת שק"שים וכד' על התומ"ת!). לשריונרים עם המא"גים, וגם לחי"רניקים היו תמיד הפסקות בירי (אם כי קצב אש מאד גבוה כשהכלי היה יורה). כך שאני לא בטוח שקצב האש הכולל (ירי+זמן לתפעול מעצורים) לא היה דומה.

עקב מוצאי הייקי, הייתי מקפיד מאד על "תיאום נקירה" וניקיון של הכלי (אם כי לאחר אימון בשבטה או בנבי מוסא זה היה קצת קשה...), ואולי זה הוסיף לאמינות הכלי.

שורה תחתונה: לא בטוח שלקצב האש הגבוה של המא"ג יש באמת משמעות בשדה הקרב. לצערי אני יכול להעיד שאם יורים עליך 100 בדקה או 300 בדקה, אתה עדיין מוריד את הראש, בכל מקרה.

[יובל]

באזמיה123-תשמח לגלות שגם בתחילת שנות התשעים היו נערכות בתותחנים תחרויות פירוק והרכבה. אישית, נפסלתי טכנית לאחר שהקפיץ האחורי (אותו מסובבים ל"אין כניסה"...)ננעץ בחוזקה בידי הימנית. תוסיף למשואה את העובדה שבאותו יום השתולל קור של 10 מעלות צלזיוס בגבול הלבנון, ותבין את גודל הטרגדיה...

[byst1]

לי לא יצא לירות ברובים ממלחמת העולם השניה אבל יצא לי לירות בכמה אקדחים
הוולטר 1938 עם הדק מדהים דבל אקשן וצינה עם שלושה חלקים להקלת הרתע מי שמבין יותר אשמח להסבר
ואקדח טייסים ממלחמת העולם הראשונה גם גרמני שניהם אגב 9 מ"מ

[byst1]

לי לא יצא לירות ברובים ממלחמת העולם השניה אבל יצא לי לירות בכמה אקדחים
הוולטר 1938 עם הדק מדהים דבל אקשן וצינה עם שלושה חלקים להקלת הרתע מי שמבין יותר אשמח להסבר
ואקדח טייסים ממלחמת העולם הראשונה גם גרמני שניהם אגב 9 מ"מ

[באזמיה123]

אני בוש ונכלם להודות שהיום לא הייתי יודע לפרק מקלע 0.3 (מה לעשות, הזמן עובר). סיימתי בשבוע שעבר מילואים, אבל לא היה בכל השירות מקלע 0.3 אחד...


בכל אופן, למשך תקופה קצרה ניפקו לנו, הקצינים, אקדחי "וובלי" תופיים ענתיקות (אבל לא נתנו לנו לעשות מטווח .. אינני מאמין שהסכמתי אז לשאת נשק בלי לטווח! הטיעון של הבסיס היה, שאין מספיק תחמושת לאקדחים אלו... אבל נראה לי שהסיבה האמיתית היתה שאף אחד בבסיס, כולל הנÇשקים, לא ידע לתפעל את האקדח).

עד כאן מור"קים

[הרש']

שלום חברים.
שבתי לאחר תקופת התנתקות ממושכת...

אני אינני איש מקצוע בנושא כלי נשק, אך אני מתעניין מאוד בנושא (וזאת אקדים ואומר לאחר שבפעם הקודמת קוממתי עלי חלק מחברי הפורום - ואין לי חשק לחזור על כך )

בכל מקרה, אנו עוסקים בנשק ממלחמת העולם השנייה, ורציתי להזכיר את מה, שלמיטב ידיעתי, נחשב לנשק המהפכני ביותר של המלחמה, ה-Sturm Gevehr-44, גרמני כמובן, שהיה אבי כל רובי הסער המודרניים בני ימינו.

הנשק סיפק קצב אש סלקטיבי, חצי אוטומטי ואטומטי מלא, והיה קל וקצר באופן משמעותי מהנשקים האוטומטיים האחרים שהשתתפו במלחמה (90+ ס"מ אורך וכ-5.5 ק"ג לעומת 120 ס"מ ובין 8 ל10 ק"ג של מקביליו בקרב בעלות הברית). הנשק השתמש בתחמושת בקוטר 7.92 (שהיה הקוטר הסטנדרטי לרובים בצבא הגרמני) קצרה (7.92X33 לעומת ה7.92X57 הסטנדרטי) מה שאפשר להפחית את משקל התחמושת (כלומר לתת יותר לכל חייל) להפחית את הרתע, וזאת מבלי לפגוע משמעותית בביצועי הנשק.

השם שניתן לנשק - Sturm Gevehr - "רובה סער" בגרמנית, היה אקט תעמולתי, אבל השם דבק לתכנון ויצר את הדור הבא של כלי הנשק המודרניים.
עובדה היא שהקאלשניקוב, רובה הסער הנפוץ ביותר בעולם, הוא העתק מדוייק (החל מהצורה החיצונית ועד לשימוש בתחמושת מקוצרת, צורת הפעולה, צורת הבוכנה והבריח, ועוד ועוד....) של ה-Sturm Gevehr.

[donduck]

לי לא יצא לירות ברובים ממלחמת העולם השניה אבל יצא לי לירות בכמה אקדחים
הוולטר 1938 עם הדק מדהים דבל אקשן וצינה עם שלושה חלקים להקלת הרתע מי שמבין יותר אשמח להסבר
ואקדח טייסים ממלחמת העולם הראשונה גם גרמני שניהם אגב 9 מ"מ

WALTHER P-38 הוא אכן אקדח DA עם הדק לא כל כך מדהים אבל הצינה שלו היא רגילה לחלוטין ופתוחה בחלקה הקדמי -עליון בדומה לברטות למיניהן.
אולי כוונתך ל P08 הלא הוא הלוגר שה"צינה" שלו בנויה בשיטת knee-joint breech . אקדח בעייתי ולא אמין במיוחד אשר יוצר במספרים קטנים יחסית - כ 400000 כלים והוחלף ב P83.