בקשת 2 עצות..

[aac5]

ב"ה

שבוע טוב!

2 שאלות...

ברשותי זיגP228

1)מה אתם אומרים לגבי צביעת הכוונות ל"כוונות לילה", מומלץ או לא?
ומנסיונכם- במידה והולכים עם האקדח בנרתיק חיצוני- הן זוהרות בחושך בצורה "לא מבצעית"? מאיזה מרחק רואים אותן ?

2) כדורי מיקרו עוזי שיירו דרך האקדח (אני יודע שיש אנשים שעושים את זה וזה עובד-השאלה היא כמה מטומטם זה?) כמה זה הורס את האקדח, זה משנה את הפגיעות?
והפוך? האם כדורי 9ארוך רגילים משנים את הפגיעות של המיקרו או הורסות אותו?

תודה ושבוע טוב...

[EMT]

ב"ה

שבוע טוב!

2 שאלות...

ברשותי זיגP228

1)מה אתם אומרים לגבי צביעת הכוונות ל"כוונות לילה", מומלץ או לא?
ומנסיונכם- במידה והולכים עם האקדח בנרתיק חיצוני- הן זוהרות בחושך בצורה "לא מבצעית"? מאיזה מרחק רואים אותן ?

ככה, אצלי שילוב של ירוק עם כתום , רק אם מסתכלים בין הכוונות מזהים את האור. אם זה היה פוגע במצבעיות, הרבה מאוד יחידות לא היו קונות כוונות טריטיום. (אצלי כוונות מפרו)

[higt-power]

האים ממולץ ?
לדעתי בהחלט
לצערי אצלי לא ניתן להוסיף כאלו

לענין "תג בצצת"
אלה אים כן אתה חבר ביחידה עם צרכי הסוואה מושלמים למערבים וכ"ו לא היתי משקיעה בזה עוד דקה של מחשבה .
אים כן -זה כבר מחייב בחינה לעומק בתנאי עבודה .......

[donduck]

מה זה "כדורי מיקרו עוזי"?

[higt-power]

לענין כדורי העוזי (צודק דון אין חיה כזאת כדור למיקרו עוזי)
מדובר כמו במקראים רבים בשריד פרא היסטורי שמישהוא אמר בצדק פעם מאז העולם השתנה עשרות פעמים
אבל עדין כולם חוזרים על המנטרה .....
בימים שלגרוש היה חור יצרה התע"ש תחמושת מיוחדת לתת מיקלעים שהכילו פיקות קורזיביות שחייבו ניקוי יסודי של הנשק
לאחר כל ירי ,אים לא היתה עושה כך החומר המאכל שבפיקה של התרמיל היה מאכל את המתכת של הנשק מה שהיה גורם לבלאי מואץ ובמקרים שבהם ממש הוזנח הכלי לסכנת חיים ממש .
בנוסף הכדורים הללו היו בעלי לחץ בית בליעה גבוהה יותר מהתחמושת הסטנדרטית ובעולם שחלק נכבד מהאקדחים לא תוכננו לעמוד בלחצי בית בליעה גבוההים יותר מלחץ סטנדרטי אכן היו הרבה מיקראים הרי אסון .
אבל מאז זרמו בירדן מים רבים ....
יצור הפיקות הקורוסיביות הופסק אי שם בשנות ה70 (פעם אחרונה שאני ראיתי כאלו זה היה אצל בחור ששמר תחמושת
ממלחמת ששת הימים )וגם אים כבר יש כאלו ניקוי יסודי של הנשק במים וסבון ולאחר מכן ניקוי ושימון רגיל יפתרו את בעית האיכול .
האקדחים של היום מתוכננים ברובם הגדול לעמוד בלחצי בית בליעה גבוהים יותר אפילו מלחצי בית בליעה של הכדורים הללו ,אקדחים צבאים כמו FN ,סיג זאור ,ברטה גלוק דור 3 ואחרים בנוים לסטנדרט נטו ששם הלחצים הם מעל +P+ .
ויורים עשרות אלפי כדורים כאלו במהלך לחייהם .

[ramdishon]

האקדחים של היום מתוכננים ברובם הגדול לעמוד בלחצי בית בליעה גבוהים יותר אפילו מלחצי בית בליעה של הכדורים הללו ,אקדחים צבאים כמו FN ,סיג זאור ,ברטה גלוק דור 3 ואחרים בנוים לסטנדרט נטו ששם הלחצים הם מעל +P+ .
ויורים עשרות אלפי כדורים כאלו במהלך לחייהם .

לא מדויק. בדקתי עם שירות הלקוחות של ברטה. הברטה 92FS לא מתוכנן ל- +P+ אלא ל- P+ בלבד. בנוסף, הוא המליץ לנסות תחמושת זו באקדח במטווח לפני שימוש "מבצעי", כי הרתע והתנהגות האקדח שונים. לעומת זאת, על פי מידע שקיבלתי במטווח, הם ירו הרבה +P+ בברטה ללא בעיות או כשלים.
מסקנה: בדקו אצל היצרן איזה תחמושת בטוחה ואיזה לא. אני לא הייתי חורג מהמלצות היצרן.

[higt-power]

רם ידידי
אני טרם נתקלתי ולו ביצרן אחד שהמליץ אוו אישר ירי של תחמושת מעל P+ בכלי שלו ,וגם זה שינוי מרענן מבעבר
שכולם הזהירו משימוש של אותה תחמושת בדיוק באותו כלי בדיוק .
פשוט ענין של כסת"ח משפטי ללא קשר לתכונות הטכניות של הנ"ל .
בפועל אים ניקח את הברטה שהזכרתה זהוא הכלי הסטנדרטי של הצבא והצי האמריקאי של הצבא הצרפתי ועוד .
ולפחות בצבא ארה"ב יש מעל חצי מליון כלים כאלו שמידי שנה יורים אלפי ולפעמים עשרות אלפי כדורי נאט"ו ללא תקלות .

[ramdishon]

1. האם כדור נאטו הוא +P+?
2. גם אם זה כסת"ח, בל נשכח את התפרקות הצינות של הברטה בתחילת דרכו של הדגם בצבא ארה"ב. בארה"ב במיוחד הנושא של חבות המוצר חזק מאד, ויחד עמו תופעת הכסת"ח. עם כל השיכלולים בייצור, תמיד ישנו החלק החלש יותר במנה, ואם זו הצינה שלי- לא הייתי רוצה שהיא תתפרק בירי. מכאן הכלל שלי לא לחרוג מהמלצות היצרן.

[נועם]

תקן נאטו מדבר על P+ ומשקל קליע 124 גריין.

[ramdishon]

בדקתי באינטרנט:
9 מ"מ לוגר- 35000 psi.
נאטו- 36500.
P - 38500+
P+ -42000+.

נאטו נמצא בין הלוגר התקני לבין ה- +P, אבל ההפרש עד +P+ הוא משמעותי מאד.
ברור שאקדח שיכול לעמוד בלחצים של +P, לא יתקשה להתמודד עם כדורי נאטו, שהם חלשים יותר.

[itamar]

בימים שלגרוש היה חור יצרה התע"ש תחמושת מיוחדת לתת מיקלעים שהכילו פיקות קורזיביות שחייבו ניקוי יסודי של הנשק
לאחר כל ירי ,אים לא היתה עושה כך החומר המאכל שבפיקה של התרמיל היה מאכל את המתכת של הנשק מה שהיה גורם לבלאי מואץ ובמקרים שבהם ממש הוזנח הכלי לסכנת חיים ממש .
.

היגט אין שום קשר בין פיקות קורוזיביות לתחמושת תמ"ק (מכנס פתוח).
פיקות קורוזיביות היו בכל סוגי התחמושת מתחמושת רובים עד תחמושת 0.22 עד אמצע שנות השבעים בגלל התרכובת שבה השתמשו בחומר של הפיקה (אזיד עופרת או כספית רועמת לא יודע בדיוק מי מהם מזיק). אחר כך עברו בכל העולם להשתמש בתרכובת פחות מזיקה ואולי גם יותר בטוחה לייצור ובכך עבר העידן של תחמושת קורוזיבית מהעולם.

אפרופו עוד בנושא תחמושת קורוזיבית, עד אמצע המאה שעברה גם אבקות השריפה ללא עשן מבוססות קורדיט לא הוסיפו בדיוק בריאות לנשק וגם הן עברו מהפכה רצינית במשך הזמן עד ימינו.

לתחמושת תמ"ק דאז היו שתי תכונות עיקריות:
1. תחמיש מוגבר - לא יודע אם מעבר ל +P או +P+ כי בכל זאת יש גבול כמה לחץ התרמיל הזה יכול להחזיק מבלי להתבקע.
2. פיקה עגולה וקשה - שהתפקיד שלה בחיים היה להשהות את הנקירה עד לנעילה מוחלטת של המחלק על הקנה. הפיקות האלה הן אלו שגורמות לכל הבעיות באקדחים של ירי כדור כן, כדור לא, וכדור למה לא בנקירה שלישית - ושלא לדבר גם על שבירת נוקרים.

א.

[itamar]

רם ידידי
אני טרם נתקלתי ולו ביצרן אחד שהמליץ אוו אישר ירי של תחמושת מעל P+ בכלי שלו ,וגם זה שינוי מרענן מבעבר
שכולם הזהירו משימוש של אותה תחמושת בדיוק באותו כלי בדיוק .
פשוט ענין של כסת"ח משפטי ללא קשר לתכונות הטכניות של הנ"ל .
בפועל אים ניקח את הברטה שהזכרתה זהוא הכלי הסטנדרטי של הצבא והצי האמריקאי של הצבא הצרפתי ועוד .
ולפחות בצבא ארה"ב יש מעל חצי מליון כלים כאלו שמידי שנה יורים אלפי ולפעמים עשרות אלפי כדורי נאט"ו ללא תקלות .

כל כלי שמוגדר בתור אקדח שירות צבאי, עומד בתקנים צבאיים ובסטנדרטים של נאטו (תחמושת עם צלב על הכרכוב) אמור לאכול תחמושת +P לארוחת בוקר מבלי לגהק.

ולגבי תחמושת P+ בנוסף לכך, יש לה תקן SAAMI שמחייב את יצרני כלי הנשק להתייחס אליו (ברוב המקרים לציין אם לא עומדים).
לגבי תחמושת +P+ אין שום תקן, איש הישר בעיניו יעשה וכל אחד מיצרני התחמושת רוקח לו את הנוסחא שלו.
לא תקבל שום המלצה או אישור מיצרן נשק להשתמש בתחמושת כזו כי אין תקן אחיד. +P+ של פדרל, זה לא +P+ של ויצ'סטר, וזה לא +P+ של MAGTECH, וזה לא +P+ של SPEER וכן הלאה...

א.

[ramdishon]

לתחמושת תמ"ק דאז היו שתי תכונות עיקריות:
1. תחמיש מוגבר - לא יודע אם מעבר ל +P או +P+ כי בכל זאת יש גבול כמה לחץ התרמיל הזה יכול להחזיק מבלי להתבקע.
2. פיקה עגולה וקשה - שהתפקיד שלה בחיים היה להשהות את הנקירה עד לנעילה מוחלטת של המחלק על הקנה. הפיקות האלה הן אלו שגורמות לכל הבעיות באקדחים של ירי כדור כן, כדור לא, וכדור למה לא בנקירה שלישית - ושלא לדבר גם על שבירת נוקרים.

א.

לא מדויק.
התרמיל העשוי פליז יתבקע בלחץ הרבה יותר נמוך מהערכים דלעיל. הוא לא מתבקע כיוון שהוא נמצא בתוך בית הבליעה (שימו לב שבית הבליעה הרבה יותר עבה מהקנה, על מנת לתמוך בתרמיל). מטרת נעילת הצינה לקנה- אם באמצעים מכניים שונים או ע"י הכבדה- היא למנוע מהתרמיל להחלץ מבית הבליעה לפני שהלחץ ירד לערך בטוח. מסקנה: לא התרמיל מגביל את הלחץ, אלא מערכת האקדח כולה (הקפיץ המחזיר, קפיץ הפטיש, משקל הצינה וכו').

[itamar]

נכון בחלקו.
אם תסתכל איך קנה/בית בליעה בנויים תוכל לראות בברור שבית הבליעה אינו תומך בתרמיל לכל אורכו.
1. בכל כלי נשק, הכרכוב חשוף כדי שיוכל להאחז בשן חולצת - וזו כבר נקודת כשל אחת.
2. בהרבה נשקים לקנה יש רמפת הזנה, או אם רמפת ההזנה היא חלק מהגוף, לבית הבליעה יש מעין משפך בפתח כדי להקל על הזנת הכדור.
בשני המקרים תמיד יש חלק מהתרמיל שחשוף לכל עוצמת הלחצים - מי יותר קטן ומי יותר גדול זה כבר תלוי בייצרן ובמבנה הנשק. כמובן שהחלק הזה של התרמיל הוא מעובה ואמור לעמוד בזה, אבל גם לזה יש גבול.





תחמושת טעונה יותר מדי, תמיד תיכשל באיזור הזה של הכרכוב ולא באיזור של החיבור לקליע.
במקרה והתמיכה בתרמיל מושלמת, הפיקה פשוט תעוף מתוך הכיס שלה או תיקרע וכל הגזים יצאו משם.

[ramdishon]

נכון בחלקו.
בדקתי פיזית באקדח. הצינה אף היא תומכת בתרמיל, והחלק החשוף הוא קטע קטן מהכרכוב בלבד. כל האיזור שבו הלחץ גבוה נתמך ע"י בית הבליעה והצינה. תרמיל טעון יתר יגרור פעולה לא תקינה לכל האורך- דהיינו, בגלל הלחץ הגבוה הנעילה תפתח מוקדם מדי ואז אכן יחשף החלק התחתון שלל התרמיל, שמן הסתם ייכשל שם.
נראה לי שמחר בבוקר נוכל להתחיל לחפש עבודה כמתכנני נשק...