יחס פקידי הרישוי

[ramdishon]

בימים האחרונים החלפתי אקדח.
כמובן שביקרתי אצל פקיד הרישוי במקום מגורי (חיפה).
זכיתי ליחס מסביר פנים, אדיב ועיניני.
לא שאלו אותי שאלות כגון "אתה בטוח שאתה רוצה להחליף אותו" (לפני זמן מה מישהו הזכיר שאלה רטורית כזו).
פשוט באתי, נכנסתי, קיבלתי את המסמכים הדרושים והלכתי. עם חיוך ומאור פנים.
ימות המשיח? אולי.

[glockbuster]

לא הייתי מגזים

על הדוגמא הנפלאה שלך אני ועוד כמה חברים בפורום יכולים להביא עשרות מקרים של זילזול ויחס משפיל ולא יאה לעובד ציבור

וחוץ מזה גם אם כל פקידי הרישוי יהפכו למופת לרשות חייכני זה לא ישנה את העובדה שמתנהל כאן מסע צלב
נגד האוכלוסיה שומרת החוק כדי לקחת לכולם את כל הנשקים הפרטיים  

[אמיר890]

הפקידים לא קובעים את המדיניות, הם רק מקיימים אותה.
נכון שלפעמים הם מגלים עודף מוטיבציה, אבל הכתובת נמצאת הרבה יותר גבוה.

[spy]

כנראה שהכל באמת תלוי במצב רוחו של פקיד זה או אחר ברגע נתון. אני באמת לא יכול להתלונן על היחס שאני מקבל מפקידי רישוי, הן בלשכה בתל אביב, בה טופלתי עד לפני שנה והן בלשכה בכפ"ס בה אני מטופל היום.
עם זאת, שמעתי ממקור מאוד אמין על דברים באמת הזויים שעשתה פקידת רישוי בתל אביב לאדם אחר, שבמקרה עיסוקו זהה לעיסוקי ואפילו דרגתו שווה לדרגתי.
אולי עוזרת לי קצת העובדה שאני תמיד מנסה את הגישה החיובית ביותר שאני מסוגל לייצר.

[hk765]

בשנים האחרונות יחס הפקידים במשרדים שונים השתפר פלאות.
יבוא היום ובכלל לא נפרסם ידיעות כאלה כיון שזה יהיה רגיל ...

בינתיים, חשוב לאמר לפקיד אדיב "תודה על השירות המצוין".
זה עושה לו את היום.

[Neon Golden]

הייתי מוסיף ואומר (בפונט נורא קטן) שאנחנו חריגים מאוד בנוף הפוקדים את המשרד.

בד"כ אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אנחנו יודעים אילו אישורים צריך להביא, הורדנו טפסים מהאינטרנט הדפסנו בצבע ב 1500dpi, ומסובכת הפעולה ככל שתהיה, מהירות הביצוע תלויה רק בפקיד.

מאידך כמי שחיכה שעות ארוכות שם בתור, קל לראות איזו אוכלוסיה מגיעה. אנשים עם ה"אני רק שאלה", החברה של המוסדי שבאים בשעות של הפרטי, והרבה מאוד אנשים קשי יום שרוצים נשק ורק יודעים שזה במשרד הפנים. אז אין להם טפסים, ואין להם עילה, והם רוצים להוציא בתבחין יישוב זכאי נשק שישמש אותם לאבטחה, ועוד כל מיני סיפורים שבחלק מהמקרים בא לך לרחם עליהם. וכמובן בחלק אחר להתפוצץ מזעם שבשעה וחצי שהם מחכים בתור הם לא קראו את ההנחיות שתלויות על הקיר, הנחיות שהיו פוטרות אותם מכל ההמתנה המעיקה הזו.

אני די בטוח שמי שיודע לבדל את עצמו מהחברה הנ"ל יקבל יחס ראוי ונאות.

גיא.

[רועי 357]

אני חולק עלייך.
תלוי מה אתה מבקש ובאיזה סיטואציה. לפעמים הם מנסים להגיד לך לוותר, כבר שעלו אותי מה בוער לך? הם יודעים שיש חברה שמכירים את הנהלים לא פחות טוב מהם.
והם מנסים לייאש אותך מהביקורטיה הארוכה והמייגעת.
וגם כמו כל בן אדם יש ימים שהם רגועים ויש שלא וזה יכול להתבטא ביחס שתקבל.

[ליאור45]

Neon, נהניתי לקרוא את התגובה שלה ואני מסכים עם רוב הדברים אותם כתבת.

נזכרתי בדיון קודם סביב נושא זה כאן: http://www.haslik.com/forum/viewtopic.php?f=1&p=121331

[Neon Golden]

רועי,

זה הכל מבחינתי חלק מההכנה שאתה מבצע. לפני שהוצאתי רשיון מפקח מטווח - יצרתי קשר עם יוסי מנשה וביקשתי הנחיות מפורטות מה לעשות, מה להביא ומתי. כשבלשכה ביקשו תעודת סיום קורס מפקחי מטווח מהצבא - הצגתי תעודת קצין במיל. לא הבינו מה הקשר בין קצין למפקח מטווח... הוצאתי עותק מודפס של המייל של יוסי מנשה ומשם העניינים פשוט התגלגלו מעצמם - דיברו בלשכה עם יוסי - קיבלו ממנו OK ונסגר הסיפור.

חלק מהאורחים באכסניית משרד הפנים גם מנסים לתחמן אותם - גם את זה אתה רואה. מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין, אבל אם הבאת אסמכתא מבעל שררה - בד"כ העניינים מסתדרים. לא תמיד, לא כל הפקידים מושלמים ולא על כולם אתה נופל ברגע הכי טוב - אבל סה"כ הביטוי יחס גורר יחס בד"כ עובד.

ליאור - תודה.

גיא.

[רועי 357]

ההבדל בינו גדול... כל בקשה שלי היתה משהו מיוחד. אני עושה מדריך... זה כאב ראש... אני בשלב של קורס 44

[גלוקי]

לדעתי ... השקט שלפני הסערה

[itamar]

לדעתי ... השקט שלפני הסערה

יכול להיות, אבל מה זה קשור ליחס של פקידי הרישוי?
גם אם יום אחד יחליטו שאין יותר נשקים פרטיים במדינת ישראל תקבל מהם בדיוק את אותו היחס.

א.

[argra11]

את האמת , כל פעם אני נדהם מחדש מהתגובות של אזרחים במדינה מפקיד/פקידה זה או אחר שעשה את מה שהוא אמור לעשות ... את עבודתו!

hk765 :
יבוא היום ובכלל לא נפרסם ידיעות כאלה כיון שזה יהיה רגיל ...
בינתיים, חשוב לאמר לפקיד אדיב "תודה על השירות המצוין".
זה עושה לו את היום.

לדעתי , חשוב לאמר לפקיד אדיב "תודה על השירות המצוין" , לא בגלל שזה עושה לו את היום ,אלא בגלל שזה נימוס אלמנטרי.

Neon Golden :
מאידך כמי שחיכה שעות ארוכות שם בתור, קל לראות איזו אוכלוסיה מגיעה. אנשים עם ה"אני רק שאלה", החברה של המוסדי שבאים בשעות של הפרטי, והרבה מאוד אנשים קשי יום שרוצים נשק ורק יודעים שזה במשרד הפנים. אז אין להם טפסים, ואין להם עילה, והם רוצים להוציא בתבחין יישוב זכאי נשק שישמש אותם לאבטחה, ועוד כל מיני סיפורים שבחלק מהמקרים בא לך לרחם עליהם. וכמובן בחלק אחר להתפוצץ מזעם שבשעה וחצי שהם מחכים בתור הם לא קראו את ההנחיות שתלויות על הקיר, הנחיות שהיו פוטרות אותם מכל ההמתנה המעיקה הזו.אני די בטוח שמי שיודע לבדל את עצמו מהחברה הנ"ל יקבל יחס ראוי ונאות.

1.חברה מהמוסדי שבאים בשעות של הפרטי פשוט תשלח הביתה , אחרי פעמיים הם יבואו בזמן הנכון. (הבעיה מתחילה שהפקיד מכיר אותם על בסיס אישי ומנסה להיות "בסדר" איתו)
2.לגבי כל אלה שבא לך לרחם עליהם ... ואחר כך להתפוצץ מזעם ... את החובות שלי למדינה ,המדינה דואגת לידע אותי בכל אמצעי אפשרי , בקשר לזכויותי , יוק (ככה נוצרו כל מיני חברות שמוכרות לך את השרות ההזוי "אזרח בוא אלי ותחת עמלה אני אדאג שתקבל את מה שמגיע לך" )

סיפור קצר ? :
לפני 20 שנה גרתי במדינה קטנטנה בשם ארה"ב והגיע הרגע לחבר את ביתי הדל לחברת הגז.
צלצלתי לחברה ,ענה מי שענה ואמרתי את רצוני , שאל אותי לכתובת שלי ושלח לי מעטפה עם מספר טפסים.
טופס מספר אחד: כל הטפסים/תעודות שאני צריך להראות להם.
כל שאר הטפסים : למלא והסבר מפורט איך צריך למלא אותם.
והנחייה שלאחר הביצוע לתאם פגישה , בפגישה : מסירה של כל המסמכים ,תאום ביצוע חיבור וברכת הדרך של החד מינים ( שלום על ישראל ).
5 דק טלפון ראשון ,15 דק עד שעה טפסים , 5 דק טלפון לתאום פגישה , הגעה בזמן לפגישה + כניסה בדיוק בזמן , 10 דק אצל הפקיד וזהו ... אה כן אמרתי לו "תודה על השרות האדיב". %%$0066

הניתוק , למי שמתעניין , לקח 10 דק בטלפון.

נראה אותך מתקשר למשרד הפנים , מקבל את כל ההסבר (בצורה שאפשר להבין אותה) של תהליך קבלת רישיון לנשק (פרטי ,ארגוני , או השד יודע מה ) וההסבר של הפקיד בתל אביב יהיה כמו של הפקיד בבאר שבע ,שהתקנות/ההנחיות לא ישתנו כל 5 דקות .
תראה כמה פעמים עולה השאלה של איך לקבל/להוציא רישיון לנשק עולה פה באתר , וכמה תשובות השואל מקבל.

רישיון הנשק שלי מ"לפני 96" ... לפני 6 חודשים הנפקתי רישיון "ארגוני" ... עם משרד הפנים אין עם מי לדבר , התקשרתי למטווח , אמרו : תגיע אם ככה וככה כסף. , הגעתי , שאלה ראשונה : "יש לך טופס בריאות?"
תשובה: שאלתי מה צריך - אמרו כסף - הבאתי כסף ... נתנו לי מספר טפסים ... נשלחו לגורמים הרלוונטים למילוי ... נסעתי שוב למטווח , לקחה מקדמה + משלוח הטפסים למשרד הפנים (תחכה לתשובה לא ידוע כמה זמן ,אנחנו נודיע לך ... לאחר חודש התקשרתי , הגיע תשובה חיובית לפני שבוע ... "למה לא התקשרת לברר?")
הגעתי למטווח ליום שלם קורס "אסור מכנס כזה , צריך דגמ"ח " תאום יום חדש .... נו נראה לך?
(על מה היה בקורס בספר ההמשך %6 )

ושלא יהיו לך אשליות ... כשיריתי במטווח מסויים את תחמושת הכוננות שלי (הם לא מכרו תחמושת)
לקחתי מכתב שאומר שיריתי את התחמושת כוננות ואני צריך הקצאת תחמושת חדשה ...
רק על זה נאלצתי להגיע לפקיד פעמיים. (דבר שלימד אותי דבר אחד , אם אין תחמושת במטווח אני לא יורה , אין לי כח לעבור את הדרך של "תלך תשוב " עוד פעם).

Neon Golden:
זה הכל מבחינתי חלק מההכנה שאתה מבצע. לפני שהוצאתי רשיון מפקח מטווח - יצרתי קשר עם יוסי מנשה וביקשתי הנחיות מפורטות מה לעשות, מה להביא ומתי. כשבלשכה ביקשו תעודת סיום קורס מפקחי מטווח מהצבא - הצגתי תעודת קצין במיל. לא הבינו מה הקשר בין קצין למפקח מטווח... הוצאתי עותק מודפס של המייל של יוסי מנשה ומשם העניינים פשוט התגלגלו מעצמם - דיברו בלשכה עם יוסי - קיבלו ממנו OK ונסגר הסיפור.

תראה איך אתה עצמך מחזק את דברי:
נאלצת להוציא את העותק המודפס של המייל של יוסי מנשה.
ואם לא היית מספיק חכם להדפיס אותו? , כמה פעמים היית "לך-שוב"?

בקיצור :
( כל הזכויות שייכות לאילן ) חלם.
עובד מדינה שמקבל את משכורתו מהמס שהאזרח משלם ,מבצע את עבודתו ,והאזרח מבסוט כי הוא רגיל לאכול ח*א.
%4

[Neon Golden]

argra,

אני אקצרר - בעקרון אתה צודק. ואני מפריד כרגע בין יוסי מנשה ויעקב עמית שהרבה מאוד מילים יפות נאמרו עליהם (אבל לא כאן) ובין הפקידים שבקצה השרשרת. העובדה ששני הגדולים לא דואגים שהפקידים יהיו מעורים בכל הנהלים ובכל חוזרי המנכ"ל ובכל הפרטים הקטנים היא בשבילי source of all evil. אבל אין לי בעיה שכאשר פקיד לא מכיר נוהל מסוים שיבדוק עם ראש הלשכה, ואם היא לא מכירה - שתבדוק את זה מולי שני הגדולים.

אבל אם חוזרים לפקידים שבקצה השרשרת, הם אלו שצריכים להתמודד ראשונים עם חוסר הידע חוסר ההבנה וחוסר ההכנה. ועם מה שהם מתמודדים - אני מאחל להם רק בריאות - אני לא הייתי מחזיק שם יום - אני חותם לך.

לא ניסחתי נכון את ההודעה הקודמת יש שתי קבוצות נפרדות - אלו שאני מרחם עליהם, אנשים קשי יום לפעמים מתקשים בקרוא וכתוב, נראים אבודים לגמרי בסבך הבירוקרטי. אלו שאני זועם עליהם הם אלו שמחסור אכפתיות או למרות ידיעת העובדות בטוחים שאחרי שהם יסבירו את המצב המיוחד שלהם יאשרו להם את מבוקשם - שיש כללים עבורם וכללים עבור השאר. והם יושבים מול הפקידה ומתווכחים - כשהם יוצאים מהפקידה הם גם טורחים לספר לשאר הממתינים מה הם חושבים עליה.

לא יצא כ"כ קצר

גיא.

[ליאור45]

יש משהו לגבי תכתובות עם בני סמכא שמזיזות כל מיני גלגלים שהאינרציה יפה להם.

לפני שנים רבות, אחרי שהייתי מתנדב בסיור בתחנת משטרה במשך שנה ובמקביל גם 3 שנים בקלאסי, באתי לעוזר ראש משרד הקהילה והמשמר האזרחי (ע' רמק"מ) בתחנה שלי על מנת להתראיין לצורך קבלת רשיון כלי ירייה. עשיתי זאת שלוש פעמים כי הוא לא האמין בכלל שניתן אחרי 3 שנים ("תחזור בעוד שנתיים") או שהאסמכתאות שהבאתי לו לא מספיק חד-משמעיות. בסוף התכתבתי עם קצינה נחמדה במטה הארצי לגבי הקריטריון דאז (שלוש שנות התנדבות, מהן לפחות שנה ביחידות המיוחדות) והבאתי תדפיס של התכתובת בפני אותו הקצין. אני חושב שזה בדיוק היה המועד בו אשר היבואן שחרר את האקדח שלי מהמכס. חודש אחרי זה הוא היה עליי בתוך נרתיק מפשעה.