פעילות העמותה לנוכח ההסלמה

[itamar]

בנתיים העיתונות הלא כל כך אוהדת עושה את העבודה בשבילנו.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4591263,00.html

אני חושב שזה בדיוק העיתוי הנכון לנסות לנצל את המומנטום כדי להטות קצת את הכף לטובתינו ולשנות את המדיניות ההזויה הזו.

א.

[ramdishon]

הכתבה הזו מדברת על נושא אחר לגמרי.
כאשר תצטרף לעמותה- תוכל להשפיע מבפנים ולא רק לתת עצות מבחוץ.
בינתיים, חוץ מכמה משוגעים לדבר איש אינו אוהד את בעלי הנשק.

[Neon Golden]

כמעט שנה עברה, ויש מי שמכלה זמנו בדה-מורליזציה לציבור נושאי הנשק ויש מי שפועל ועושה לטובתם.

מקווה שלא ירפו ידי נציגי העמותה, ושנושאי הנשק יקדישו יותר ממרצם לגייס עוד אנשים לעמותה במקום לתרץ מדוע לא יצטרפו מחד, אך מאידך יכוונו את פעולותיה מהמקלדת בבית.

[argra11]

כמעט שנה עברה, ויש מי שמכלה זמנו בדה-מורליזציה לציבור נושאי הנשק ויש מי שפועל ועושה לטובתם.

מקווה שלא ירפו ידי נציגי העמותה, ושנושאי הנשק יקדישו יותר ממרצם לגייס עוד אנשים לעמותה במקום לתרץ מדוע לא יצטרפו מחד, אך מאידך יכוונו את פעולותיה מהמקלדת בבית.

1. אני לא חושב שהוא מרפה את ידי העמותה ,הפוך גוטה ,הפוך.
2. גילוי נאות , גם אני לא הצטרפתי לעמותה לנוכח המדיניות הנוכחית.(הסבר בהמשך)
3. כל נושא נשק שאני פוגש שעומד בתבחין קיים אני מנסה לשכנע להצטרף לעמותה ומסביר לו למה זה כדי לו.
4. אני נתקלתי ביחס עויין לעמותה ע"י בעלי המטווחים שבהם ביקרתי (2 מטווחים בצפון), ועד עכשיו לא מבין למה.
5. אבן היסוד למדיניות הרישוי בישראל היא "ועדת כהן - כלי יריה" והייתי ממליץ לכולם לקרוא את כל דו"ח הועדה. הוא נמצא כאן : http://mops.gov.il/Fire_Arms/About/Pages/CommitteesReports.aspx
5.1 . בבסיס של עבודת הועדה מדובר על 1. מדיניות רישוי ע"י תבחינים. 2. מדיניות חידוש
הרישוי .
5.2 . תת סעיף של מדיניות חידוש הרישוי היה : מי שמלאו 10 שנים מאז שקיבל רישיון לא צריך להוכיח "עילה" ז"א שאין צורך של עמידה בתבחין יותר.(דעה אישית , הגיוני ביותר).
6. בסביבות 2006 מדיניות הרישוי הלכה לכיוון הזה וכל מי שעמד בתבחין כל שהוא מעל 10 שנים (כולל "תבחין לפני 96") עבר לתבחין "אחר" שאחרכך נוסף לו "תבחין משמר".
7. מכאן אני מגיע למדיניות העמותה (ואני מודה שמה שאני יודע הוא ממה שאני קורא מפרסומי העמותה ומתשובות שנציגיה מוסרים ,כולל באתר זה.)
7.1 . העמותה ישרה קו עם מדיניות המשרד , היא רק מנסה לרצות את מקבלי ההחלטות ובאופן מעשי מה שהיא מנסה לעשות זה לרכך את גודל הגזרות (דבר טוב בפני עצמו).
7.2 . בכך בעצם העמותה עוזרת לכל מי שעומד במדיניות של המשרד ולכן אני ממליץ ומעודד נושאי נשק להצטרף לעמותה.(בפועל , 2 אנשים הצטרפו לעמותה מפעילות זו)
7.3 . אני , כמקרה פרטי , שקלתי בעבר את ההצטרפות לעמותה , אך לא מצאתי כל תועלת אישית בהצטרפות זו , אך מצאתי לנכון "לעזור" לעמותה בדרך של גיוס אנשים שהם רלוונטים למדיניות זו .
7.4 . לדעתי האישית , הנושא הראשון והחשוב ביותר שהיה על העמותה לטפל בו הוא מדיניות תבחין "משמר" בהתאם להחלטות ועדת כהן , אם היא היתה עושה זאת , לא נראה לי שאיתמר לא היה מצטרף לעמותה.(כולל אני אישית).
7.5 . כל נושא התבחנים שהעמותה עוסקת בו ,בניסיון לקבוע "רף" כשירות לנשיאת נשק ,לדעתי האישית , חוטא למטרה. (רף כשירות , כפועל יוצא של "דעת קהל" יש לו תכונה "מוזרה" להחמיר עם הזמן , עד שהוא יוצא משליטה).

בכללי , אני לא מסכים עם מדיניות התבחינים אבל אני מבין אותה.
לדעתי האישית , מדיניות הכשרות שמתקיימת היום היא מספקת בתנאי שהיא מפוקחת!
(כרגע ,אין שום פיקוח ,כי המפוקח (המדריך) מפקח על עצמו (בעל המטווח) ואני הסביר : אם החניך אמור לפגוע 50 כדור במטרה מטווח מסויים , בעל המטווח "מסביר" למדריך שכדאי ורצוי שכל החניכים "יעמדו" ביעד זה כולל עיגול פינות (ולכל המדריכים באתר שקוראים פוסט זה , אני יודע שאתם לא עושים ככה , אבל ראיתי אחרים שכן , בתקווה שסיימנו את הויכוח הזה ברגע זה.))

ובנוסף , לבעלי המטווחים יש אינטרס (המשותף לכיסוי הישבן של מדיניות המשרד ) בהעלאת רף הכשרות כפועל יוצא של "יותר הכשרה - יותר כסף" .

כל מה שאני אומר הוא שמי שהצליח לעמוד בתבחין ולקבל רישוי לא צריך לעמוד כל חייו תחת זכוכית מגדלת של התבחינים. שיעמוד תחת זכוכית המגדלת של כשירות בסיסית שאומרת ידיעת הוראות הבטיחות והגיון בסיסי שאומר שלכל כדור צריכה להיות כתובת מדוייקת.
אם אתה לא בטוח בכתובת , אל תשלח את הכדור.
לדעתי (כולל ועדת כהן), מי שעבר 10 שנים מיום קבלת הרישוי צריך לעמוד במבחן כשירות בסיסי כל כמה שנים, נקודה.

אשמח עם התברר לי שהעמותה כן פועלת למען ביטול ההגבלות על תבחין "משמר" , ופועלת להחזרתו למען אלו שעונים לתבחינים כיום אבל לא בטוח שהם יענו עליהם בעוד 10 שנים.

כל האמור בפוסט זה הוא על דעתי האישית בלבד!


בברכת יום טוב.

[~Hunter~]

העמותה בהחלט פועלת ע"מ להסיר את מגבלות "החלפת הכלי" מעל התבחין המשמר, אך לערינו (וממש לא מפתיע) כל תחליט התבחין, מבחינת משרד הבט"פ, היא לדעוג לצימצור הרישיונות. ז"א זה לא איזה אמצעי להטיב עם בעל הנשק אלא דרך לקחת לו את הרישיון בלי שיוכל לתבוע על הנזק הכספי. למעשה ישנו כבר פס"ד שמכשיר את ביטול הרישיון ברגע שאבד/נגנד/הושבת כלי הירי, אפשר למצוא את פסה"ד באינטרנט ולראות כי בית המשפת נתן למשרד הבט"פ גיבוי מלא.
אי לכך המשרד לבט"פ לא ממהר לשתף פעולה עם העמותה כי המטרות הפוכות 180%.

לגבי נושא ההכשרה, יש פה קטע מוזר, חלק מבעלי התפקידים אמרו, שלא לפרוטוקול, שאם הסדרת הכשרה תסלל הדרך לתבחין נוסף שיאפשר קבלת רישיון למי שאיננו זכאי הלו היום, אלא שגם את הדברים האלה יש לקחת בערבון מוגבל כי פוליטיקאים טובים בלהבטיח אבל לא בלקיים ולכן לא הייתי בונה על זה יותר מדי.

בדבר ההצתרפות לעמותה, כוחה של העמותה נמדד ע"פ כמות החברים בה וכיוונה נקבע על אותם החברים. ככל שיהיו בה יותר חברים כך תגדל היכולת ללכת בכל מסלול בו יבחרו החברים (ע"י הועד הנבחר באופן דמוקרטי פעם בשנה). לצערינו הרוב מתוך כ 120 אלף כלל לא מתעיניין בנושא ומי שהנושא חשוב לו הם מאות בודדות של יורים פעילים או אנשים שנושא הבטחון האישי קרוב לליבם. כוח כזה לא יכול להשפיע בבחירות ככליות לכנסת, אבל יכול לנסות להשפיע בבחירות הפריימריז (מבלי להיכנס לפוליטיקה, רובנו מבינים מה 500 קולות שמצביעים פה אחד יכולים לעשות לחברי מפלגה שרוצים את הכסא ואת הפנסיה המפוארת של ח"כ).

לבסוף זה שאלה של האם אנחנו מוכנים להרים ידיים לקוות שיגיע, סתם כך מעצמו יום בו יקרה שינוי לטובה, או שאנחנו רוצם לפחות לנסות לקרב את היום הזה.

[ramdishon]

כמעט שנה עברה, ויש מי שמכלה זמנו בדה-מורליזציה לציבור נושאי הנשק ויש מי שפועל ועושה לטובתם.

מקווה שלא ירפו ידי נציגי העמותה, ושנושאי הנשק יקדישו יותר ממרצם לגייס עוד אנשים לעמותה במקום לתרץ מדוע לא יצטרפו מחד, אך מאידך יכוונו את פעולותיה מהמקלדת בבית.

1. אני לא חושב שהוא מרפה את ידי העמותה ,הפוך גוטה ,הפוך.
2. גילוי נאות , גם אני לא הצטרפתי לעמותה לנוכח המדיניות הנוכחית.(הסבר בהמשך)
3. כל נושא נשק שאני פוגש שעומד בתבחין קיים אני מנסה לשכנע להצטרף לעמותה ומסביר לו למה זה כדי לו.
4. אני נתקלתי ביחס עויין לעמותה ע"י בעלי המטווחים שבהם ביקרתי (2 מטווחים בצפון), ועד עכשיו לא מבין למה.
5. אבן היסוד למדיניות הרישוי בישראל היא "ועדת כהן - כלי יריה" והייתי ממליץ לכולם לקרוא את כל דו"ח הועדה. הוא נמצא כאן : http://mops.gov.il/Fire_Arms/About/Pages/CommitteesReports.aspx
5.1 . בבסיס של עבודת הועדה מדובר על 1. מדיניות רישוי ע"י תבחינים. 2. מדיניות חידוש
הרישוי .
5.2 . תת סעיף של מדיניות חידוש הרישוי היה : מי שמלאו 10 שנים מאז שקיבל רישיון לא צריך להוכיח "עילה" ז"א שאין צורך של עמידה בתבחין יותר.(דעה אישית , הגיוני ביותר).
6. בסביבות 2006 מדיניות הרישוי הלכה לכיוון הזה וכל מי שעמד בתבחין כל שהוא מעל 10 שנים (כולל "תבחין לפני 96") עבר לתבחין "אחר" שאחרכך נוסף לו "תבחין משמר".
7. מכאן אני מגיע למדיניות העמותה (ואני מודה שמה שאני יודע הוא ממה שאני קורא מפרסומי העמותה ומתשובות שנציגיה מוסרים ,כולל באתר זה.)
7.1 . העמותה ישרה קו עם מדיניות המשרד , היא רק מנסה לרצות את מקבלי ההחלטות ובאופן מעשי מה שהיא מנסה לעשות זה לרכך את גודל הגזרות (דבר טוב בפני עצמו).
7.2 . בכך בעצם העמותה עוזרת לכל מי שעומד במדיניות של המשרד ולכן אני ממליץ ומעודד נושאי נשק להצטרף לעמותה.(בפועל , 2 אנשים הצטרפו לעמותה מפעילות זו)
7.3 . אני , כמקרה פרטי , שקלתי בעבר את ההצטרפות לעמותה , אך לא מצאתי כל תועלת אישית בהצטרפות זו , אך מצאתי לנכון "לעזור" לעמותה בדרך של גיוס אנשים שהם רלוונטים למדיניות זו .
7.4 . לדעתי האישית , הנושא הראשון והחשוב ביותר שהיה על העמותה לטפל בו הוא מדיניות תבחין "משמר" בהתאם להחלטות ועדת כהן , אם היא היתה עושה זאת , לא נראה לי שאיתמר לא היה מצטרף לעמותה.(כולל אני אישית).
7.5 . כל נושא התבחנים שהעמותה עוסקת בו ,בניסיון לקבוע "רף" כשירות לנשיאת נשק ,לדעתי האישית , חוטא למטרה. (רף כשירות , כפועל יוצא של "דעת קהל" יש לו תכונה "מוזרה" להחמיר עם הזמן , עד שהוא יוצא משליטה).

בכללי , אני לא מסכים עם מדיניות התבחינים אבל אני מבין אותה.
לדעתי האישית , מדיניות הכשרות שמתקיימת היום היא מספקת בתנאי שהיא מפוקחת!
(כרגע ,אין שום פיקוח ,כי המפוקח (המדריך) מפקח על עצמו (בעל המטווח) ואני הסביר : אם החניך אמור לפגוע 50 כדור במטרה מטווח מסויים , בעל המטווח "מסביר" למדריך שכדאי ורצוי שכל החניכים "יעמדו" ביעד זה כולל עיגול פינות (ולכל המדריכים באתר שקוראים פוסט זה , אני יודע שאתם לא עושים ככה , אבל ראיתי אחרים שכן , בתקווה שסיימנו את הויכוח הזה ברגע זה.))

ובנוסף , לבעלי המטווחים יש אינטרס (המשותף לכיסוי הישבן של מדיניות המשרד ) בהעלאת רף הכשרות כפועל יוצא של "יותר הכשרה - יותר כסף" .

כל מה שאני אומר הוא שמי שהצליח לעמוד בתבחין ולקבל רישוי לא צריך לעמוד כל חייו תחת זכוכית מגדלת של התבחינים. שיעמוד תחת זכוכית המגדלת של כשירות בסיסית שאומרת ידיעת הוראות הבטיחות והגיון בסיסי שאומר שלכל כדור צריכה להיות כתובת מדוייקת.
אם אתה לא בטוח בכתובת , אל תשלח את הכדור.
לדעתי (כולל ועדת כהן), מי שעבר 10 שנים מיום קבלת הרישוי צריך לעמוד במבחן כשירות בסיסי כל כמה שנים, נקודה.

אשמח עם התברר לי שהעמותה כן פועלת למען ביטול ההגבלות על תבחין "משמר" , ופועלת להחזרתו למען אלו שעונים לתבחינים כיום אבל לא בטוח שהם יענו עליהם בעוד 10 שנים.

כל האמור בפוסט זה הוא על דעתי האישית בלבד!


בברכת יום טוב.

1. לא כל מה שועד העמותה עושה ניתן לפרסום באופן חופשי. יש דברים שנעשים מאחורי הקלעים שלא לפרסום. אתן מספר דוגמאות: כרגע נכתבת טיוטה חדשה לחוק כלי היריה. מישהו מכם יודע על כך? מישהו מכם עושה משהו? קיימת טיוטה חדשה לתבחינים. מישהו מכם יודע על כך? השבוע יתקיים דיון בועדת הפנים בנושא נשק לא חוקי. מישהו מכם יטריח את עצמו לכנסת, לפחות על מנת לוודא שלא יקרה שם שום דבר לרעתנו? (אני אהיה שם, ולא בטוח כלל שאוציא מילה מפי- רק אם יקרה שם משהו!)
2. לגבי התבחין המשמר. אנחנו מנסים להעביר את רוע הגזירות על בעלי התבחין הזה, אבל כל עוד אנשים נוקטים בגישה של ״מה יצא לי מזה״ (כמו שתארת את עצמך)- לא יצא כלום. כשמספר החברים יגיע לכמה אלפים- יתיחסו אלינו אחרת. אבל לאור מה שכתבת, argra, אני תוהה אם בכלל כדאי להמשיך את פעילות העמותה או לפרק אותה.
3. ההתרשמות שלי משיחות עם מקבלי ההחלטות (מבלי להכנס לשמות) היא שאם ניתן היה, היו לוקחים את הרשיונות לכל בעלי התבחין המשמר. הם לא עושים זאת מפני שהם חוששים להפסיד בתביעה ייצוגית בערכאות. זהו הפחד המרכזי שלהם. לפני כל צעד, השיקול הוא לא טובת או בטחון הציבור, אלא מה יקרה בבית המשפט.
4. אם תחכו שהמלאך גבריאל יפתור את כל הבעיות- אשריכם, אבל לאחרונה לא יצא לי ליצור קשר אתו, כך שאין ברירה אלא לעשות את העבודה בעצמנו. אם הכיוון של העמותה לא נראה לכם- אל תמתחו ביקורת הורסת מבחוץ, אלא הצטרפו לועד העמותה ותציגו את העמדה שלכם. מעולם לא טענו שאנו החכמים ביותר, אבל בניגוד לכל אלו שיושבים על הגדר ומתבוננים- אנחנו גם פועלים.

[Everest]

העמותה בהחלט פועלת ע"מ להסיר את מגבלות "החלפת הכלי" מעל התבחין המשמר, אך לערינו (וממש לא מפתיע) כל תחליט התבחין, מבחינת משרד הבט"פ, היא לדעוג לצימצור הרישיונות. ז"א זה לא איזה אמצעי להטיב עם בעל הנשק אלא דרך לקחת לו את הרישיון בלי שיוכל לתבוע על הנזק הכספי. למעשה ישנו כבר פס"ד שמכשיר את ביטול הרישיון ברגע שאבד/נגנד/הושבת כלי הירי, אפשר למצוא את פסה"ד באינטרנט ולראות כי בית המשפת נתן למשרד הבט"פ גיבוי מלא.
אי לכך המשרד לבט"פ לא ממהר לשתף פעולה עם העמותה כי המטרות הפוכות 180%.

לגבי נושא ההכשרה, יש פה קטע מוזר, חלק מבעלי התפקידים אמרו, שלא לפרוטוקול, שאם הסדרת הכשרה תסלל הדרך לתבחין נוסף שיאפשר קבלת רישיון למי שאיננו זכאי הלו היום, אלא שגם את הדברים האלה יש לקחת בערבון מוגבל כי פוליטיקאים טובים בלהבטיח אבל לא בלקיים ולכן לא הייתי בונה על זה יותר מדי.

בדבר ההצתרפות לעמותה, כוחה של העמותה נמדד ע"פ כמות החברים בה וכיוונה נקבע על אותם החברים. ככל שיהיו בה יותר חברים כך תגדל היכולת ללכת בכל מסלול בו יבחרו החברים (ע"י הועד הנבחר באופן דמוקרטי פעם בשנה). לצערינו הרוב מתוך כ 120 אלף כלל לא מתעיניין בנושא ומי שהנושא חשוב לו הם מאות בודדות של יורים פעילים או אנשים שנושא הבטחון האישי קרוב לליבם. כוח כזה לא יכול להשפיע בבחירות ככליות לכנסת, אבל יכול לנסות להשפיע בבחירות הפריימריז (מבלי להיכנס לפוליטיקה, רובנו מבינים מה 500 קולות שמצביעים פה אחד יכולים לעשות לחברי מפלגה שרוצים את הכסא ואת הפנסיה המפוארת של ח"כ).

לבסוף זה שאלה של האם אנחנו מוכנים להרים ידיים לקוות שיגיע, סתם כך מעצמו יום בו יקרה שינוי לטובה, או שאנחנו רוצם לפחות לנסות לקרב את היום הזה.

מעניין מאוד מה שאתה אומר על תבחין משמר.
אפשר קישור לפס"ד הנ"ל בבקשה?
אני דווקא מצאתי יותר מפס"ד אחד שאומר בדיוק ההפך(פס"ד שדווקא מחייב את המשרד לבט"פ להעניק רשיון לכלי ירייה למי שנגנב ממנו כלי ירייה ונמצא כי לא נפל פגם בהתנהלותו, אף אם אינו עונה לתבחינים כיום).
יתר על כן, אני אפילו זוכר פס"ד שלא אושר לאזרח להחליף נשק בתבחין משמר לאחר עתירה מנהלית בגלל שהשופט התרשם על פי עמדת המשרד לבט"פ שבעתיד(וזה פס"ד מ-2013 או תחילת 2014, לא זוכר בדיוק) הם מתכוונים להחזיר את אפשרות החלפת הנשק לבעלי תבחין משמר "בתנאים שיקבעו".
לצערי עמדת בית המשפט בנושאי כלי ירייה משתנה משופט לשופט וסביר מאוד ש-2 אזרחים באותה סיטואציה יקבלו פסקי דין שונים, גם כאשר יש תקדימים, והכל בגלל שאין חוק ברור בנושא אלא כל מניפולציית התבחינים והמדיניות מבוססות על תקנות והחלטות מנהליות שאינן מעוגנת בשום חוק :(

[~Hunter~]

http://www.toledano.co.il/%D7%A2%D7%A2- ... D7%9D.html

[Everest]

http://www.toledano.co.il/%D7%A2%D7%A2-%D7%9E-389-13-%D7%A2%D7%95-%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D.html

פסקי דין כאלה רק גורמים לי לסלוד עוד יותר ממערכת המשפט.
זה מעיד על בורות קשה של כלל הצדדים המעורבים בעניין.
כמה נקודות מעניינות:
1) איך יכול להיות שרישיון מתבטל מעצם גניבת כלי הירייה? באם הכלי יימצא אי פעם ע"י המשטרה או ע"י פלוני אלמוני, האין זה רכושו שהוחזק כדין(דהיינו, ברישיון) בידי העותר? באם הכלי יימצא בעוד כחודש, ותוקף הרישיון לא יפוג מבחינת התאריך, לא יהיה אפילו צורך מנהלי בחידושו.

2) ביטול רישיון קיים הוא צעד חריג ביותר(להבדיל מאי-חידוש רישיון), באיזה נימוק ביטלו לעותר רישיון קיים תוך כדי תקופת תוקפו? האם העותר הורשע בעבירות אלימות או העלה חשד שמא היותו בעל רישיון לכלי ירייה(ועוד ללא כלי הירייה עצמו) מהווה סכנה לשלום הציבור או לעצמו?

3)באם הרכב שלי ייגנב ויימצא ע"י המשטרה, האם אצטרך להעביר את הרכב טסט מחדש, כי רישיון הרכב "התבטל"? סבורני שלא(כמובן בתנאי שהרישיון עוד לא פג תוקף מבחינת התאריך).

4) אם כך, מדוע כלי ירייה שנגנב מצריך הליך רישוי חדש?
(רמז, זה נעוץ בשטות הזאת ש"רישיון הנשק" והרישיון "על הנשק" הם בעצם אותו רישיון, בשונה מרישיון נהיגה ורישיון רכב שהם 2 היתרים שונים, ואת האמת שאפשר לעשות הפרדה בינהם, כמו שעושים ברישיון אירגוני).

5) באם העותר היה מחזיק בנשק מכוח תבחין תקף, ולא מכוח תבחין משמר ונשקו היה נגנב, האם המשרד לבט"פ היה מאשר לו החלפת כלי ירייה במקום זה שנגנב, תחת אותו מס' רשיון?, במקום להטריח את בית המשפט להכריע בעניין?

6) לטענת המשרד לבט"פ העותר החזיק ברישיון מכוח תבחין משמר, אך האם הוא אי פעם ביקש העברת הרישיון לתבחין משמר? או שמא מדובר בצעד חד צדדי מצד המשרד לבט"פ שנועד לשלול את זכויותיו הקודמות של העותר, כך שבהתקיים סיטואציה דומה בה נגנב כלי הירייה של העותר לפני מעברו לתבחין משמר, האם הייתה מתאפשרת החלפת כלי ירייה במקום זה שנגנב?
אם התשובה היא שלילית אז מדוע העבירו את העותר לתבחין משמר? הוא לא החזיק ברישיון כדין בתבחין שאינו 'משמר' לפני כן?

ויש לי עוד שלל טענות שהיו גורמים לעורכי הדין של המשרד לבט"פ להלבין פנים בבית המשפט.

איני עו"ד או משפטן והצלחתי להגיע למסקנות אלו די בקלות.
לדעתי העותר פשוט נפל על שופטים בורים והגיע ללא ייצוג הולם, וזה מה שהוליד את התוצאה הזו.
כנראה שהוא היה צריך לעשות מחקר קצת יותר מעמיק של פסקי דין לפני שהגיע לבית המשפט, כדי להוכיח שבמקרים דומים כן אושרה החלפת כלי ירייה במקום זה שנגנב.
אבל פסה"ד הזה בהחלט לא משחק לטובת הענף.

[guyweisz]

איך יכול להיות שרישיון מתבטל מעצם גניבת כלי הירייה?
ענית על זה בעצמך בהמשך. בניגוד למדינות אחרות, הרשיון הוא גם מסמך הבעלות על הנשק. החלפת נשק (בתבחין המאפשר זאת) משמעותה החלפת רישיון. הוספת כלי (בתחום הספורט למשל) משמעותה רשיון חדש. בספרד, licencia de armas (רישיון נשק) שונה מ guia de pertenencia (תעודת בעלות). שניהם, אגב, מופיעים בצורת כרטיס אשראי. על גב הרישיון מופיעים סוגי הרשיונות השונים ולידם מודפס התאריך והתוקף של כל אחד מהרשיונות שיש לך (בדומה לרשיון נהיגה). הכלי עצמו בכלל לא מצוין על גבי הרשיון. בארץ, בדומה למעט מאוד מדינות אחרות (פרו למשל), רשיון פרטי מונפק עבור כלי נשק מסוים, ואז במקרה של תבחין משמר נוצר האבסורד עליו אתה מדבר. אבל את המצב ההיפותטי של מציאת הנשק הם ממילא מתרצים: נקטע רצף האחזקה של אותו כלי ספציפי, ולכן זכות הקניין שלך עליו עפ"י הנהלים הנוכחיים כבר לא קיימת. ובית המשפט העליון (לא שלום, לא מנהלי - העליון) מגבה את הרשויות בטענה זו, וזה מדאיג.

ביטול רישיון קיים הוא צעד חריג ביותר(להבדיל מאי-חידוש רישיון), באיזה נימוק ביטלו לעותר רישיון קיים תוך כדי תקופת תוקפו?
הם טוענים שהם לא ביטלו כלום, אלא שעפ"י הנוהל הקיים הרשיון מתבטל מעצמו. זו הבעיה של אי קיום חוק מסודר - נכנס המושג המעורפל שנקרא "נוהל". מבחינתם החוק של 1949 הוא החוק, ומה שחשוב מבחינתם הוא שנשיאת כלי יריה בישראל אינה זכות אלא נתונה לפרשנות הממונה. איפה נשמע דבר כזה?

באם הרכב שלי ייגנב ויימצא ע"י המשטרה, האם אצטרך להעביר את הרכב טסט מחדש, כי רישיון הרכב "התבטל"?
את ההבדלים בין רישוי כלי יריה ורישוי רכב כבר ראינו. מה גם שיש לך זכות לבעלות על רכב (גם ללא רשיון נהיגה), אבל אין לך זכות לבעלות על כלי יריה ללא תבחין, ובטח שללא רשיון (שכבר ראינו שחופף לבעלות עצמה).

באם העותר היה מחזיק בנשק מכוח תבחין תקף, ולא מכוח תבחין משמר ונשקו היה נגנב, האם המשרד לבט"פ היה מאשר לו החלפת כלי ירייה במקום זה שנגנב?
אם לא מדובר בהליך פלילי (כגון הזנחה), קרוב לוודאי. בניגוד לתבחין משמר, תבחינים אחרים אינם מוגבלים לנשק מסוים.

לטענת המשרד לבט"פ העותר החזיק ברישיון מכוח תבחין משמר, אך האם הוא אי פעם ביקש העברת הרישיון לתבחין משמר?
בעת חידוש הרשיון עליך לעמוד בתבחין כלשהו. אם אתה לא עומד בתבחין פעיל, מעבירים אותך לתבחין משמר בתנאים המוכרים. זה או זה או ביטול הרשיון, אבל אתה לא יכול להיות בתבחין שלא קיים.

לדעתי העותר פשוט נפל על שופטים בורים והגיע ללא ייצוג הולם.
לא יודע לגבי השופטים, בסה"כ הם לא מצאו בסיס מוצק לבטל את החלטת המנהלי, אבל כמו שאתה אומר בסיס יש ליצוק על תוכן, והבחור לא נתן להם תוכן משמעותי. למה? כי הוא ייצג את עצמו. שיטוט קל באתר שלו ואתה מבין שהוא מתמחה בכל מה שקשור בבריאות, תאונות ונזקי גוף, לא כלי יריה. זה כמו שתהיה אורתופד ותאבחן לעצמך מחלת עצבים, כי אתה רופא. אז מילא שמדובר ברשלנות כלפי התיק שלו עצמו, אבל זו גם רשלנות כלפי הציבור. כי כל פסק דין של ביהמ"ש העליון יכול לשמש כפס"ד תקדימי. אמנם מדובר בפסק דין פאסיבי (לא מוצאים צידוק לשינוי פס"ד שכבר קיים), אבל עדיין זה עצוב מאוד.

[argra11]

כמעט שנה עברה, ......

1. אני לא חושב ....
בברכת יום טוב.

1. לא כל מה שועד העמותה עושה ניתן לפרסום באופן חופשי. יש דברים שנעשים מאחורי הקלעים שלא לפרסום. אתן מספר דוגמאות: כרגע נכתבת טיוטה חדשה לחוק כלי היריה. מישהו מכם יודע על כך? מישהו מכם עושה משהו? קיימת טיוטה חדשה לתבחינים. מישהו מכם יודע על כך? השבוע יתקיים דיון בועדת הפנים בנושא נשק לא חוקי. מישהו מכם יטריח את עצמו לכנסת, לפחות על מנת לוודא שלא יקרה שם שום דבר לרעתנו? (אני אהיה שם, ולא בטוח כלל שאוציא מילה מפי- רק אם יקרה שם משהו!)
2. לגבי התבחין המשמר. אנחנו מנסים להעביר את רוע הגזירות על בעלי התבחין הזה, אבל כל עוד אנשים נוקטים בגישה של ״מה יצא לי מזה״ (כמו שתארת את עצמך)- לא יצא כלום. כשמספר החברים יגיע לכמה אלפים- יתיחסו אלינו אחרת. אבל לאור מה שכתבת, argra, אני תוהה אם בכלל כדאי להמשיך את פעילות העמותה או לפרק אותה.
3. ההתרשמות שלי משיחות עם מקבלי ההחלטות (מבלי להכנס לשמות) היא שאם ניתן היה, היו לוקחים את הרשיונות לכל בעלי התבחין המשמר. הם לא עושים זאת מפני שהם חוששים להפסיד בתביעה ייצוגית בערכאות. זהו הפחד המרכזי שלהם. לפני כל צעד, השיקול הוא לא טובת או בטחון הציבור, אלא מה יקרה בבית המשפט.
4. אם תחכו שהמלאך גבריאל יפתור את כל הבעיות- אשריכם, אבל לאחרונה לא יצא לי ליצור קשר אתו, כך שאין ברירה אלא לעשות את העבודה בעצמנו. אם הכיוון של העמותה לא נראה לכם- אל תמתחו ביקורת הורסת מבחוץ, אלא הצטרפו לועד העמותה ותציגו את העמדה שלכם. מעולם לא טענו שאנו החכמים ביותר, אבל בניגוד לכל אלו שיושבים על הגדר ומתבוננים- אנחנו גם פועלים.

1. לא , אני לא יודע , כמו שלא ידעתי על כל הגזירות שהוטלו קודם לכן על מחזיקי רישיון באשר הם.
מה שאני כן יודע זה שהבסיס הרחב ביותר של נושאי נשק ברישיון הם אלו שמעל 10 שנים ונמצאים בתבחין "משמר" (בפסק הדין ש ~Hunter~ סיפק (תודה רבה) מופיע הנתון של 80% מתוך 140 אלף מחזיקי הרישיון).
2. פעם ראשונה שאני שומע מהעמותה שהיא פועלת בכיוון זה.
ע"פ תקנון עמותה מסעיף 1 עד סעיף 8 תחת "מטרות העמותה" לא מופיע שום התיחסות לנושא זה.
2.1 . ביקורת ,גם מבחוץ , צריך לדעת לקבל וזו בעיה כללית במדינתנו.
את העמותה לא הקמת למען argar11 או מישהו פרטי אחר אלא למען מטרה מסויימת ואם אני מצליח לגייס לעמותה 2 חברים (במקומי?) ז"א שאין בכוונתי להחליש את ידיך.
3. את זה הבנו מזמן .
4. אני לא חושב שהביקורת שקיבלת פה הייתה הורסת כדבריך , אני חושב שהיא לגיטימית ובונה ,כל מה שאני ביקשתי הוא תוספת סעיף או תת סעיף (לסעיף 1 ) שמסביר את הפעילות שאתם עושים למען תבחין "משמר" שלדעתי הוא "קו אדום" וחייב להתקיים בשני מישורים : 1 אי ביטולו 2. הסרת המגבלות עליו.(במאמר מוסגר , הוסף סעיף זה , ותראה אותי אישית מצטרף במהירות האור לעמותה או שאנו יכולים להסכים שאנו לא מסכימים ובא לציון גואל)
4.1 . גם אני פועל , אני לא השאר בלי כלי יריה , תאמין לי.

כאמור , המטרה העיקרית של המחוקק היא לצמצם את מספר מחזיקי הרישיון , את זה עושים בשני דרכים: 1. מונעים מדם חדש להכנס למערכת. 2."הורגים" את הזקנים.
שוב , לדעתי האישית , הטיפול הכי חשוב שלכם צריך להיות בצד השני של המערכת משני סיבות:
1. כדי שהבסיס הרחב שלכם לא ישמט מתחת רגליכם.
2. כדי שהדם החדש שנכנס למערכת לא "ימות" לכם במהלך ואחרי 10 שנים.

ושוב בברכת יום טוב.

נ.ב (הארה ולא הערה)
נכנסתי לאתר שלכם שוב לאחר שלא הייתי בו מזמן , קשה למשתמש חדש להבין איך מצטרפים לעמותה.
עד שמצאתי למטה בקטן את הכפתור "הרשמת חברים" יצאה לי הנשמה.
מומלץ (ואני מקווה שאני לא מרפה את ידיך באומרי זאת) להוסיף בתפריט למעלה ליד "צור קשר" כפתור פשוט בשם "הצטרפות לעמותה".

ושוב , בברכת יום טוב.

[Everest]

איך יכול להיות שרישיון מתבטל מעצם גניבת כלי הירייה?
ענית על זה בעצמך בהמשך. בניגוד למדינות אחרות, הרשיון הוא גם מסמך הבעלות על הנשק. החלפת נשק (בתבחין המאפשר זאת) משמעותה החלפת רישיון. הוספת כלי (בתחום הספורט למשל) משמעותה רשיון חדש. בספרד, licencia de armas (רישיון נשק) שונה מ guia de pertenencia (תעודת בעלות). שניהם, אגב, מופיעים בצורת כרטיס אשראי. על גב הרישיון מופיעים סוגי הרשיונות השונים ולידם מודפס התאריך והתוקף של כל אחד מהרשיונות שיש לך (בדומה לרשיון נהיגה). הכלי עצמו בכלל לא מצוין על גבי הרשיון. בארץ, בדומה למעט מאוד מדינות אחרות (פרו למשל), רשיון פרטי מונפק עבור כלי נשק מסוים, ואז במקרה של תבחין משמר נוצר האבסורד עליו אתה מדבר. אבל את המצב ההיפותטי של מציאת הנשק הם ממילא מתרצים: נקטע רצף האחזקה של אותו כלי ספציפי, ולכן זכות הקניין שלך עליו עפ"י הנהלים הנוכחיים כבר לא קיימת. ובית המשפט העליון (לא שלום, לא מנהלי - העליון) מגבה את הרשויות בטענה זו, וזה מדאיג.

ביטול רישיון קיים הוא צעד חריג ביותר(להבדיל מאי-חידוש רישיון), באיזה נימוק ביטלו לעותר רישיון קיים תוך כדי תקופת תוקפו?
הם טוענים שהם לא ביטלו כלום, אלא שעפ"י הנוהל הקיים הרשיון מתבטל מעצמו. זו הבעיה של אי קיום חוק מסודר - נכנס המושג המעורפל שנקרא "נוהל". מבחינתם החוק של 1949 הוא החוק, ומה שחשוב מבחינתם הוא שנשיאת כלי יריה בישראל אינה זכות אלא נתונה לפרשנות הממונה. איפה נשמע דבר כזה?

באם הרכב שלי ייגנב ויימצא ע"י המשטרה, האם אצטרך להעביר את הרכב טסט מחדש, כי רישיון הרכב "התבטל"?
את ההבדלים בין רישוי כלי יריה ורישוי רכב כבר ראינו. מה גם שיש לך זכות לבעלות על רכב (גם ללא רשיון נהיגה), אבל אין לך זכות לבעלות על כלי יריה ללא תבחין, ובטח שללא רשיון (שכבר ראינו שחופף לבעלות עצמה).

באם העותר היה מחזיק בנשק מכוח תבחין תקף, ולא מכוח תבחין משמר ונשקו היה נגנב, האם המשרד לבט"פ היה מאשר לו החלפת כלי ירייה במקום זה שנגנב?
אם לא מדובר בהליך פלילי (כגון הזנחה), קרוב לוודאי. בניגוד לתבחין משמר, תבחינים אחרים אינם מוגבלים לנשק מסוים.

לטענת המשרד לבט"פ העותר החזיק ברישיון מכוח תבחין משמר, אך האם הוא אי פעם ביקש העברת הרישיון לתבחין משמר?
בעת חידוש הרשיון עליך לעמוד בתבחין כלשהו. אם אתה לא עומד בתבחין פעיל, מעבירים אותך לתבחין משמר בתנאים המוכרים. זה או זה או ביטול הרשיון, אבל אתה לא יכול להיות בתבחין שלא קיים.

לדעתי העותר פשוט נפל על שופטים בורים והגיע ללא ייצוג הולם.
לא יודע לגבי השופטים, בסה"כ הם לא מצאו בסיס מוצק לבטל את החלטת המנהלי, אבל כמו שאתה אומר בסיס יש ליצוק על תוכן, והבחור לא נתן להם תוכן משמעותי. למה? כי הוא ייצג את עצמו. שיטוט קל באתר שלו ואתה מבין שהוא מתמחה בכל מה שקשור בבריאות, תאונות ונזקי גוף, לא כלי יריה. זה כמו שתהיה אורתופד ותאבחן לעצמך מחלת עצבים, כי אתה רופא. אז מילא שמדובר ברשלנות כלפי התיק שלו עצמו, אבל זו גם רשלנות כלפי הציבור. כי כל פסק דין של ביהמ"ש העליון יכול לשמש כפס"ד תקדימי. אמנם מדובר בפסק דין פאסיבי (לא מוצאים צידוק לשינוי פס"ד שכבר קיים), אבל עדיין זה עצוב מאוד.

אכן, עצוב שהמנטליות הישראלית("אני הרי עו"ד במקצועי, אז מה אם לא מתמחה ברישוי כלי ירייה? אייצג את עצמי ואחסוך כמה אלפי שקלים שאני ממילא מרוויח") דופקת את כל הציבור בדמות פס"ד של בית המשפט העליון.
לדעתי גם המשרד לבט"פ הלכו איתו לבית המשפט העליון בגלל שהם התרשמו מהאינטראקציה איתו שיש להם סיכוי לנצח ולזכות בפס"ד תקדימי לטובתם מבית המשפט העליון.
(ולראיה, לא חסרים מקרי בוחן של אנשים שנדפקו ע"י המשרד לביטחון פנים ופתאום קיבלו מה שהם רצו אחרי לחצים משפטיים מגורמים מקצועיים שנשכרו לשם כך).
אגב, לגבי המעבר האוטומטי לתבחין משמר והתשובה שסיפקת.
לפי העתירה הוא מחזיק ברישיון 30 שנה, מה שאומר שהוא תחת "תבחין מלפני 1996", וזאת העילה שלו.
אם המשרד לבט"פ החליט שהוא לא מכיר יותר ב"תבחין מלפני 1996" זה עלא כיפאק, כמו שהוא לא מכיר יותר בתבחין "בעל עסק לזהב ויהלומים" או מתנדב משמר אזרחי.
אבל אין זה אומר שהוא יכול לקחת רשיונות מאנשים שניתן להם רישיון מכוח עילות אלו(כל עוד הם מקיימים אותם).
המילכוד פה, וזה התרגיל המסריח שהם הצליחו לעשות לכ-120 אלף נושאי נשק בארץ, הוא שהם הגדירו את התבחין המשמר גם כ"מי שמחזיק ברישיון 10 שנים ברציפות", ואז למעשה הם לא פוגעים ברישיון, אלא מחליטים שאין כזה דבר יותר "תבחין מלפני 1996" ואז במקום להכיר בעילה זו הם פשוט מחליפים לכולם ל"משמר"(כי הרי כל בעלי לפני 1996 גם מחזיקים בכלי למעלה מ-10 שנים) ואח"כ לך תוכיח שאין לך אחות ולא ביקשת את המעבר למשמר(כי הרי מתוך 120 אלף, כמה באמת שמו לב ששינו להם למשמר ולכמה באמת איכפת? הרי ממשיכים לחדש להם את הרישיון, והבעיות מתחילות רק כשנגנב כלי או כשרוצים להחליף כלי, ואז זה כבר מאוחר מדי להילחם איתם).
אגב, תבחין תכשיטנים ומתנדב שלא קיימים יותר לא מועברים אוטומטית ל'משמר' בגלל שהם התבטלו, אלא יש במקרה הנ"ל ניסיון של הבט"פ לא לחדש את הרישיון(ראה מקרה eytands מהפורום), ולדעתי רק מי שיילחם איתם יצליח לשמור על הרישיון(היה פס"ד שקבע שבעל רישיון חייב לעמוד בתנאים שהוצבו לו ביום הוצאת הרישיון, ועל כן גם אם התבחין בוטל, הוא עדיין עומד בו ולכן עדיין זכאי לשמור על הרישיון).
אם מישהו מתוך בעלי תבחין מלפני 1996 היה מתעורר כשאמרו "לא לדאוג, תבחין "אחר" זה אותו דבר כי פשוט החלטנו ליישר קו עם התבחינים במקום להמשיך לחדש רישיון תחת עילה בעייתית", ונלחם במשרד הפנים דאז(מה שלדעתי לא היה מצליח כי אם הדבר היה מגיע לערכאות משפטיות אז משרד הפנים היה מאכיל את בית המשפט לוקשים שזה בסה"כ עניין טכני ומנהלי ושאין שום הבדל בין תבחין "אחר" לתבחין מלפני 1996, וכל בעלי הנשק יכולים להיות רגועים, ואז בית המשפט לא היה מתערב ומחייב את משרד הפנים להחזיר את העילה הזו, כי הרי "אין שום הבדל"), אז אולי לא היו מגיעים למצב שיש כ"כ הרבה בעלי 'משמר'.
היו את אלה מלפני 1996, והיו את אלה שבאמת מחזיקים בנשק 10 שנים ויותר על פי שיטת התבחילים(הטעות בכוונה).
האחרונים אכן היו זכאים ל'משמר', ואילו בעלי "לפני 96'" אולי עדיין היו נהנים מזכויות מלאות לרבות החלפת נשק, במקרי גניבה או השבתה.
וכן, ישנה אפשרות גם להיות בתבחין שלא קיים(וזה מה שצריך לעשות עם כל בעלי "מלפני 1996" אם תשאל אותי) והוא תבחין "אחר"(ולא חסרים אנשים שיש להם רישיון בתבחין "אחר" שהוא לא באמת בגלל "עניין מיוחד" אלא מדריכי ירי, אנשים שלא זכאים ע"פ התבחינים לרישיון ובכל זאת נקבע שהם צריכים רישיון, למשל ע"י בית משפט, כל מיני "לשעברים" וסתם אנשים שהייתה להם עילה מוצדקת והצליחו לקבל רישיון אחרי המלצה).
בקיצור, אפשר להמשיך לשבת על הגדר ולחכות לעוד גזירות, או שאפשר להיכנס במשרד לבט"פ בכל הכוח, אבל באמת בכל הכוח.
אגב, מהתרשמות אישית שלי העמותה כן פועלת ועושה כל שביכולתה בשביל להחזיר מלחמה נגד הממשלה שהכריזה מלחמה על נשק חוקי במדינה.
אני מבין למה אנשים לא רוצים להצטרף, ולמה אנשים מזלזלים בכוחה של העמותה, וכל אחד שיעשה מה שטוב לו ויחליט אם הוא יצטרף או לא.
אני רק אזכיר לכל המזלזלים שאומרים שאין טעם להצטרף כי אין לעמותה כוח, שלפני קום המדינה הפלמ"ח היה נלחם עם אקדח אחד למחלקה וחצי בפלוגה.
והמבין יבין..

[~Hunter~]

איך שלא יהיה, אני מקווה שפס"ד הזה, של עליון, מבהיר מול מה העמותה עומדת ולמה ההצעות האלה של "אז תגידו למשרד הבט"פ ש..." ו "מה ההיגיון ש..." לא ניתנות למימוש יעיל. ההשפעה היא דרך המחוקקים (כמו למשל הועדה הרלוונטית בכנסת) יח"צ כנגד כל מיני משחירים פני בעלי נשק חוקי, וכו'.

[guyweisz]

...

מסכים לחלוטין עם רוב מה שאתה אומר.

לגבי תבחין "לפני 96", בסה"כ מדובר בתבחין משמר לכל דבר. אז איחדו אותו עם תבחין אחר שגם הוא משמר. עד כמה שהבנתי דווקא בתבחין שלפני 96 התחילה המחשבה של לא לאפשר החלפת נשק – הרי עצם קיומו היה ע"מ שמחזיקי הנשק של טרום שיטת התבחילים (מילה שלך) לא יטענו להפסדים כספיים ו/או קנייניים עם לקיחת הנשק מהם. אז לטענת הרשויות - שמעתי זאת במו אזניי - אם אתה מחליף את הנשק, איך תטען לקניין? (ר' פוסט שרשמתי בזמנו - מי שזוכר). ואילו עילת הותק של מעל ל-10 / 15שנים קיימת כהחלטה נוהלית וזו הסיבה שהם מרשים לעצמם לבטל אותה. ולדעתי טוב שכל העילות המשמרות נמצאות תחת תבחין אחד, אחרת הם גם היו מבטלים אותה רטרואקטיבית, מלבד מי שיש לו רישיון מלפני 96. נקודת האור היחידה מפסק הדין שלעיל היא שהרשויות מתחילות להבין שאי מתן אפשרות להחלפת נשק יכולה לגרום להחזקת נשקי בלאי. ואם לעמותה יד בהבנה הזאת – נהדר.

אני אשמח לראות את פסק הדין לגבי המשך עמידה בתבחין שבוטל, כי משרד הפנים מנפנף במשפט "יש לעמוד בעת החידוש בתבחין קיים", לא "בתבחין אשר קיים בעת הוצאת הרשיון". מבחינתם על בעל הרשיון להבין עם קבלתו שאם הוא לא עומד בתבחין או שהתבחין כבר לא קיים, עליו להיות מוכן לאפשרות של פקיעת רישיונו. הרי מה הם אומרים בעצם? שמתן הרישיון מותנה בצורך מבצעי (או איך שיקראו לזה) ואם הצורך כבר לא קיים אין סיבה להמשך קיום הרשיון. ושאף אחד לא הכריח את מי שעומד בצורך הזה לרכוש נשק, אבל אם הוא רכש אותו הוא צריך להבין שזה בערבון מוגבל. לכן, לדעתי דווקא צריך לתקוף מהזווית שלא יכול להיות שצרכים מבצעיים משתנים כל שני וחמישי, ושיש להחליט על שינוי תבחינים אחת לתקופה ארוכה (10 שנים? כך שיחפוף לתקופת ההמרה לתבחין משמר, בשאיפה שיוחזר). ולגבי "אף אחד לא הכריח אותך", התשובה צריכה להיות: אתם קבעתם שיש צורך מבצעי? מחשש לשלומי רכשתי נשק להגנה עצמית. זו לא בחירה, זה הכרח. פתאום הצורך לא קיים? השאירו בידיי את זכות הקניין.

לגבי תבחין אחר – כאן אני לא בדעה אחת אתך. לא יכול להיות שקבוצה ענקית של אנשים שיש להם עילה ברורה נדחפים לתבחין אחר שקיים עבור כל מי שלא נכנס בקבוצות המוגדרות, רובם (לצערי) אנשי שלומנו. משרד הפנים בזמנו עשה את שעשה מסיבותיו הוא, היה ברור שמישהו ישנה את זה במוקדם או במאוחר.

לגבי המנטליות: 100 אחוז צודק. ולדעתי מעבר לחיסכון נכנס גם האגו. הרי מדובר במשרד משפחתי מצליח (קראתי קצת), כסף לא חסר לו. אבל למה שמישהו אחר ייצג אותי אם אני בעצמי עו"ד שמייצג אחרים? אז תודה רבה באמת בשם כולנו.

וכן, הרבה דברים השתנו מתקופת הפלמ"ח, רבים מהם לרעה. משרד הפנים של היום היה קובע שאקדח למחלקה וחצי זה יותר מדי, שכבר אין צורך מבצעי. אישית אני עוד מבכה את ההתקופה בה עבר רישוי אקדחים לאנשי צבא מצה"ל למשרד הפנים (דבר שאולי לא היה קורה היום עקב היריבות בין שני "המשרדים הבטחוניים"). ימים יגידו.

[Everest]

...

....

http://www.law4all.co.il/PsakDinShow.asp?RowID=23566

תתחיל לקרוא בעיקר מסעיף 2, בהכרעת השופט, עם דגש על החלק של:
"כפי שציינו המשיבים, מדיניות זו התקבלה בפסיקה כמדיניות מוצדקת וסבירה, אולם יש לבחון את החלתה של המדיניות במקרה שלפנינו, ובכלל זה להכריע האם יש להתייחס לבקשתו של העותר כבקשה לחידוש רישיון, או כטענת המשיבים, כבקשה לרשיון חדש שיש לבחון על פי התבחינים הרלוונטים בעת הגשתה."

וככל שתתקדם בקריאה תבין כמה שבית המשפט אמור להשכיל ולהבין שאין ממש אפשרות חוקית להחליט לא לחדש רישיון לבעל עילה שלא קיימת יותר, ובלבד שהוא ממשיך לקיים אותה(במקרה הנ"ל, תבחין מתנדב).
זה שקול למה שאתה הסברת על תבחין מלפני 1996.
התבחין של בעלי 1996, לא השתנה(הגנה עצמית), לכן אי אפשר שלא לחדש להם את הרישיון מפאת עי עמידה בתבחילים החדשים, כי זה מהווה פגיעה בקניין.
צר לי מאוד שבג"ץ עיוור לפסקי דין אלה.
עוד יותר צר לי ששופטי בג"ץ כ"כ צרי עין בנוגע לזכויות שמעוגנות בחוק יסוד כמו זכות הקניין.