אלכס אלירז נפטר
המנהלים: yoramhai, donduck, שרקן
אלכס אלירז נפטר
אלכס אלירז, מעמודי התווך של ענף הצליפה הצבאית והקליעה בארץ, נפטר הלילה.
הלוויה תערך היום (18/01/2003) בשעה 1300 בבית העלמין "קרית שאול" שבתל אביב.
עליו השלום.
תנחומי למשפחה.
נועם.
הלוויה תערך היום (18/01/2003) בשעה 1300 בבית העלמין "קרית שאול" שבתל אביב.
עליו השלום.
תנחומי למשפחה.
נועם.
נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
כאחד שגדל על ספריו ורעיונותיו ("למד לקלוע", "חזור ולמד לקלוע" וכן "יסודות הצליפה הצבאית") אני משתתף בצער המשפחה והחברים. אולם לדעתי, כבוד קטן וצנוע יהיה לפתוח איזה דיון בנושא שמטריד אותי זמן מה. בספריו ובהרצאותיו חוזר אלכס ודן במכשיר אלירז לאיפוס. מעולם לא נתקלתי במכשיר, ולא שמעתי על מדריכי ירי וצליפה צבאיים שמכירים אותו. מישהו יודע במה מדובר ומדוע אין הוא בשימוש כיום?
- סליקאי זהב

- הודעות: 397
- הצטרף: 12 פברואר 2003, 15:21
אני השתמשתי פעמים רבות במכשיר
מדובר במכשיר איפוס מסוג BORE SIGHT. המכשיר מוכנס לחלקו הקדמי של קנה הרובה, והחלק האופטי מופיע מול הכוונות. עליך להביא את נקודת המכוון לנקודה האופטית המופיעה בעדשת המכשיר.
משמש לאיפוס ראשוני בלבד ואינו בא במקום ירי לאיפוס.
ישנם מספר תותבים בהתאם לקוטר הרובה .
יהיה זיכרו של אלכס ברוך
מדובר במכשיר איפוס מסוג BORE SIGHT. המכשיר מוכנס לחלקו הקדמי של קנה הרובה, והחלק האופטי מופיע מול הכוונות. עליך להביא את נקודת המכוון לנקודה האופטית המופיעה בעדשת המכשיר.
משמש לאיפוס ראשוני בלבד ואינו בא במקום ירי לאיפוס.
ישנם מספר תותבים בהתאם לקוטר הרובה .
יהיה זיכרו של אלכס ברוך
STOPPING POWER IS AN ILLUSION
Marshal & Sanow
DVC
Marshal & Sanow
DVC
- מדריך ירי מעשי
- הודעות: 326
- הצטרף: 07 פברואר 2003, 17:34
תנצב"ה
ממקימי הצלפים בצהל ואחד התורמים הגדולים ביותר לתחום
כל השנים.
מי יתן ויקומו לנו יורשים בדמותו וצלמו שימשיכו הדרך
לבטחון עם ישראל ותקומתו בארץ .
צלף סופר ומשורר.
תנחומי למשפחתו .
ר.ינוקא
כל השנים.
מי יתן ויקומו לנו יורשים בדמותו וצלמו שימשיכו הדרך
לבטחון עם ישראל ותקומתו בארץ .
צלף סופר ומשורר.
תנחומי למשפחתו .
ר.ינוקא
אלכס אלירז - לזיכרו.
" עמידה. מבט חולמני . האצבע כבר תעשה את שלה... " / אלכס אלירז.
(מתוך עיתון "הארץ" / אורי דרומי.)
סא"ל אלכס אלירז, אבי תורת הקליעה בישראל. 2004 - 1914 .
אלכס אלירז (ילישביץ) נולד בכפר אוספונבקה שבאוקראינה. בהיותו בן שמונה עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בפתח תקווה. הוא התחתן עם בתיה ונולדה להם בת, חיותה. (לפני כעשרים שנה התחתן בשנית עם אלה עמיצור). במאורעות 1939 - 1936 שירת במשטרת היישובים העבריים וב 1942 התגייס לצבא הבריטי ושירת כסמל צלפים. עם הגדוד הראשון של הבריגדה היהודית הוא לחם באיטליה, ומן הניכר כתב שירים רוויי כיסופים לארץ, שאותם קיבץ בעזרת נתן אלתרמן בספר "בדרך לבריגדה" (1946). בין השאר הצליף באלה שנותרו מאחור "על פניכם השלווה ולבבכם ערל, כאילו שלו ושקט ישראל".
בפרוץ מלחמת הקוממיות (1948) הדריך את קורס הצלפים הראשון של צה"ל ושירת כמ"פ בחטיבה תשע. לאחר המלחמה נשלח להשתלמות בשוויץ, אצל אלוף העולם בקליעה, קרל צימרמן. ב 1950 יצא בהוצאת "מערכות" ספרו "למד לקלוע", ספר ההדרכה הראשון בעברית לקליעה. מאוחר יותר נוספו לו "חזור ולמד לקלוע" ו"הצליפה הצבאית".
ב 1952 השתתף באולימפיאדת הלסינקי וב 1958 באליפות העולם בקליעה במוסקווה, שם זכה במקום השביעי.
הוא שירת בקבע והגיע לתפקיד סמח"ט חי"ר. (סגן מפקד חטיבת חי"ר). ב 1956 הציע לו איסר הראל להצטרף ל"מוסד". אחרי שנה בארגנטינה, שבה התחקה כנראה אחרי עקבותיו של אדולף אייכמן, הקים את מחלקת ההדרכה של "המוסד" ועמד בראשה במשך שבע שנים.
אחרי שנת שירות באיראן הוא פרש ועבר לנהל את מחצבות "אבן וסיד" ואחר כך את "בית הגדודים" (מוזיאון הגדודים העבריים שהתנדבו לצבא הבריטי, ממוקם במושב אביחיל, ע"י נתניה)
שם טיפח את מורשת הבריגדה היהודית.
במלחמת ששת הימים השתתף כצלף בלחימה בירושלים, וב 1970 הגשים חלום נעורים כשהחל ללמוד סיפרות עבריתבאוניברסיטת תל אביב.
במלחמת יום הכיפורים יצא אל החזית ועמו מכשיר האיפוס ללא ירי שפיתח, "אלירז", ויום ולילה איפס את נשקי הלוחמים. הוא הגיע לסואץ עם הגדוד של יורם יאיר, ובעיצומם של הקרבות כתב על המוזה שלו כי "על אף התותחים היא סירבה להחריש".
ב 1975 הקים את מערך הקליעה במשטרה והיה קצין קליעה ראשי. במבצע ליטני (1978) היה המבוגר בין הלוחמים, ולנכדו הבכור איתי, שתהה "אבל סבא, ירית והלכת רחוק לחפש מחבלים ? " ענה בשיר "אין ברירה: אתה, יואב, מיה - חייכם מוגנים כשאנחנו עולים".
אלכס היה יושב ראש איגוד הקליעה בישראל, פיתח טלסקופים לצלפיםבכל זרועות הביטחון, הוציא כמה ספרי שירים ובאחרונה שימש כיו"ר הוועדה להנצחת ראשוני הקליעה.
סנ"צ (בדימוס) יקותיאל יוסף, שהחליפו בתפקיד במשטרה, מספר איך ידע תמיד לחלוק מנסיונו עם אחרים, בלי לבקש תמורה.
עד לשנותיו האחרונות לא פסק מלקלוע למטרה. ביומנו במטווח פלמחים ב - 1961, רשם : "עמידה. יש להביט במבט "חולמני" ולא לנסות ללחוץ. האצבע תעשה את שלה. אם הרבה זמן לא יצאה ירייה - להוריד" .
הגיבור שלו היה בנוונוטו צ'ליני, ארכיטקט, פסל וקלע לעת מצוא, אשר בהשתתפו בהגנת רומא ב - 1527, ירה ופגע במפקד האוייב הצר, שארל דוכס בורבון, בלי לפגוע באיש מלבדו.
יהי זכרו ברוך.
נועם.
(מתוך עיתון "הארץ" / אורי דרומי.)
סא"ל אלכס אלירז, אבי תורת הקליעה בישראל. 2004 - 1914 .
אלכס אלירז (ילישביץ) נולד בכפר אוספונבקה שבאוקראינה. בהיותו בן שמונה עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בפתח תקווה. הוא התחתן עם בתיה ונולדה להם בת, חיותה. (לפני כעשרים שנה התחתן בשנית עם אלה עמיצור). במאורעות 1939 - 1936 שירת במשטרת היישובים העבריים וב 1942 התגייס לצבא הבריטי ושירת כסמל צלפים. עם הגדוד הראשון של הבריגדה היהודית הוא לחם באיטליה, ומן הניכר כתב שירים רוויי כיסופים לארץ, שאותם קיבץ בעזרת נתן אלתרמן בספר "בדרך לבריגדה" (1946). בין השאר הצליף באלה שנותרו מאחור "על פניכם השלווה ולבבכם ערל, כאילו שלו ושקט ישראל".
בפרוץ מלחמת הקוממיות (1948) הדריך את קורס הצלפים הראשון של צה"ל ושירת כמ"פ בחטיבה תשע. לאחר המלחמה נשלח להשתלמות בשוויץ, אצל אלוף העולם בקליעה, קרל צימרמן. ב 1950 יצא בהוצאת "מערכות" ספרו "למד לקלוע", ספר ההדרכה הראשון בעברית לקליעה. מאוחר יותר נוספו לו "חזור ולמד לקלוע" ו"הצליפה הצבאית".
ב 1952 השתתף באולימפיאדת הלסינקי וב 1958 באליפות העולם בקליעה במוסקווה, שם זכה במקום השביעי.
הוא שירת בקבע והגיע לתפקיד סמח"ט חי"ר. (סגן מפקד חטיבת חי"ר). ב 1956 הציע לו איסר הראל להצטרף ל"מוסד". אחרי שנה בארגנטינה, שבה התחקה כנראה אחרי עקבותיו של אדולף אייכמן, הקים את מחלקת ההדרכה של "המוסד" ועמד בראשה במשך שבע שנים.
אחרי שנת שירות באיראן הוא פרש ועבר לנהל את מחצבות "אבן וסיד" ואחר כך את "בית הגדודים" (מוזיאון הגדודים העבריים שהתנדבו לצבא הבריטי, ממוקם במושב אביחיל, ע"י נתניה)
שם טיפח את מורשת הבריגדה היהודית.
במלחמת ששת הימים השתתף כצלף בלחימה בירושלים, וב 1970 הגשים חלום נעורים כשהחל ללמוד סיפרות עבריתבאוניברסיטת תל אביב.
במלחמת יום הכיפורים יצא אל החזית ועמו מכשיר האיפוס ללא ירי שפיתח, "אלירז", ויום ולילה איפס את נשקי הלוחמים. הוא הגיע לסואץ עם הגדוד של יורם יאיר, ובעיצומם של הקרבות כתב על המוזה שלו כי "על אף התותחים היא סירבה להחריש".
ב 1975 הקים את מערך הקליעה במשטרה והיה קצין קליעה ראשי. במבצע ליטני (1978) היה המבוגר בין הלוחמים, ולנכדו הבכור איתי, שתהה "אבל סבא, ירית והלכת רחוק לחפש מחבלים ? " ענה בשיר "אין ברירה: אתה, יואב, מיה - חייכם מוגנים כשאנחנו עולים".
אלכס היה יושב ראש איגוד הקליעה בישראל, פיתח טלסקופים לצלפיםבכל זרועות הביטחון, הוציא כמה ספרי שירים ובאחרונה שימש כיו"ר הוועדה להנצחת ראשוני הקליעה.
סנ"צ (בדימוס) יקותיאל יוסף, שהחליפו בתפקיד במשטרה, מספר איך ידע תמיד לחלוק מנסיונו עם אחרים, בלי לבקש תמורה.
עד לשנותיו האחרונות לא פסק מלקלוע למטרה. ביומנו במטווח פלמחים ב - 1961, רשם : "עמידה. יש להביט במבט "חולמני" ולא לנסות ללחוץ. האצבע תעשה את שלה. אם הרבה זמן לא יצאה ירייה - להוריד" .
הגיבור שלו היה בנוונוטו צ'ליני, ארכיטקט, פסל וקלע לעת מצוא, אשר בהשתתפו בהגנת רומא ב - 1527, ירה ופגע במפקד האוייב הצר, שארל דוכס בורבון, בלי לפגוע באיש מלבדו.
יהי זכרו ברוך.
נועם.
נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
הכרתי את אלכס ונפגשתי איתו בביתו לפני כ 8 חודשים בפעם האחרונה.
הוא דיבר אז שחייבים אנשים צעירים ולהוטים שימשיכו את הדרך שאת רובה הוא הטווה בעצמו.
אלכס היה אדם מיוחד, איש ירי וביטחון בכל רמ"ח אבריו.
בתור צלף ומדריך אני יכול לומר שקיבלתי מהשיחות איתו ומספריו השראה רבה.
יש לי את כל ספריו חתומים ומוקדשים.
יהי זכרו ברוך.
הוא דיבר אז שחייבים אנשים צעירים ולהוטים שימשיכו את הדרך שאת רובה הוא הטווה בעצמו.
אלכס היה אדם מיוחד, איש ירי וביטחון בכל רמ"ח אבריו.
בתור צלף ומדריך אני יכול לומר שקיבלתי מהשיחות איתו ומספריו השראה רבה.
יש לי את כל ספריו חתומים ומוקדשים.
יהי זכרו ברוך.
רק בגלל הרוח... טוב נו גם בגלל הטווח!
- סליקאי ארד

- הודעות: 1
- הצטרף: 12 ינואר 2004, 12:10
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

