יחס פקידי הרישוי

[נוסע מתמיד]

ביום רביעי (אתמול) הייתי עם הבת שלי בלשכת התנועה בתל אביב לקבל טופס אישור על תאונת דרכים.
כשיצאנו משם הבת שלי (דיילת קרקע באל על) מתלולנת על היחס של היומנאי ואומרת לי, אני לא מנהגת ככה לנוסעים
גם כשהם מדברים אלי בצורה מגעילה. תמיד אני אדיבה אליהם ונותנת את השרות מכל הלב.
אחרי הביקור במשטרה נסעתי לעיסוקי הפרטיים ונפגשתי עם ידי שספרתי על המקרה הנ"ל.
הידיד אמר משפט מנצח שמסכם בצורה הכי יפה את התלונות של חברי הפורום על התנהגות עובדי הציבור:
"הוא (היומנאי) יודע שלא תלך למשטרה המתחרה שבה היומנאי נחמד יותר"

[guyweisz]

פקיד צריך להיות אדיב, נקודה. זו העבודה שלו ועל זה משלמים לו. כל העבודות עם פנים לקהל קשות, אבל זה לא תרוץ. ואני לא מדבר על פקידי הרישוי שדווקא לדעתי הם בסדר גמור, אני מדבר על פקידים באופן כללי. אנשים משגעים אותך? זה חלק מהעבודה. תמיד יהיו אנשים שלא יידעו, תמיד יהיו החכמולוגים שינסו להשיג מה שהם יודעים שאין באפשרותם להשיג. זה מה יש. ישנן מערכות משומנות יותר (פקיד קבלה או אפילו שומר ששואל אותך מה אתה צריך, ואומר לך לאן לגשת עפ"י מה שאתה אומר ואם אין לך מה לעשות שם ואתה מתעקש אז מפנה אותך לתור של "כל היתר"), ויש מערכות משומנות פחות. אבל הפקיד מתחיל את עבודתו בשעה היעודה ומסיים אותה בשעה היעודה, זה לא שהוא נשאר שעות נוספות. לכן, למרות הלחץ, צריך לזכור שתפקידו לתת שרות לקהל באדיבות. זה הכל. אם הוא לא מסוגל, אז העבודה פשוט לא מתאימה לו.

[EMT]

רועי,

זה הכל מבחינתי חלק מההכנה שאתה מבצע. לפני שהוצאתי רשיון מפקח מטווח - יצרתי קשר עם יוסי מנשה וביקשתי הנחיות מפורטות מה לעשות, מה להביא ומתי. כשבלשכה ביקשו תעודת סיום קורס מפקחי מטווח מהצבא - הצגתי תעודת קצין במיל. לא הבינו מה הקשר בין קצין למפקח מטווח... הוצאתי עותק מודפס של המייל של יוסי מנשה ומשם העניינים פשוט התגלגלו מעצמם - דיברו בלשכה עם יוסי - קיבלו ממנו OK ונסגר הסיפור.

גיא.

אתה יכול לשתף אותנו בנוהל הזה?

[argra11]

Neon Golden :
אבל אם חוזרים לפקידים שבקצה השרשרת, הם אלו שצריכים להתמודד ראשונים עם חוסר הידע חוסר ההבנה וחוסר ההכנה. ועם מה שהם מתמודדים - אני מאחל להם רק בריאות - אני לא הייתי מחזיק שם יום - אני חותם לך.

לצערי אני "בין עבודות" כבר שנה , אני נתקל יום יום בכל מיני "משרתי ציבור" שבטוחים שהם אדוניו וכל תפקידם לייאש אותי . נקודה.
עם מה הם מתמודדים ? בוא נחליף נעליים ואני התמודד איתם , הם ידרשו שרות ממני ,ואני אקבל משכורת ... מתאים לי.
כשהגעתי לארה"ב והתחלתי לעבוד ,כמו כל ילד בן 21 ,ראיתי את השרות שהם נותנים ושאלתי פקיד איך הוא סובל את הבוס שלו ואת דורשי השרות שבאים אליו ... התשובה :(שאמצתי לעצמי מאז) כאשר לקחתי את העבודה הזו ,הם "קנו" את הזמן שלי תשע שעות כל יום ... התפקיד שלהם לדרוש ... התפקיד שלי לספק את מה שאני צריך ויכול לספק במסגרת הסמכויות שלי ושום דבר לא אישי .

אלו שאני זועם עליהם הם אלו שמחסור אכפתיות או למרות ידיעת העובדות בטוחים שאחרי שהם יסבירו את המצב המיוחד שלהם יאשרו להם את מבוקשם - שיש כללים עבורם וכללים עבור השאר.

אין לך מה לזעום עליהם , הם פשוט חיים במדינה של "כל כלל יש יוצא מהכלל ... כלל ללא יוצא מהכלל אינו כלל"
(שיעור ראשון בלשון עברית כיתה ג) ... תראה לבד שיש תבחיני שושו ועדות ערר וכו.
גם פה באתר כשהיה מצב לאקדח אוויר (נפתח חלון לתקופה קצרה ונסגר ) נשאלו פה שאלות בנושא ולפעמים התשובה הייתה :"תגיש בקשה ... ידחו אותך ... תגיש ערר -> תקבל ".
עכשיו כשאתה יודע שאם תשב עם הפקיד ותתפוס אותו ביום טוב והוא ינסה דברים שביום רגיל אין סיכוי - לא תנסה?

נ.ב
מאז שחזרתי ארצה עברו 20 שנה
הייתי שם "כולה" 4 שנים ובניגוד להרבה אחרים ,את הדברים הטובים שיש להם להציע הפנמתי.
אבא שלי היה אומר "זו המדינה הכי דמוקרטית במזרח התיכון אבל עדיין מדינה מזרח תיכונית"

לילה טוב