מכתב לכבוד השר

[Hungarfield]

תיקון עובדתי קטן: מאז השילוב עם הצלב האדום, עובדי מד״א אינם רשאים לשאת נשק במסגרת עבודתם.
זה אחד הכללים של הצלב האדום ונראה לי שזה מה שעמד מאחורי הורדת התבחין הזה.
שםם יישלח בפרטי...

[~Hunter~]

שלום חברים,
להלן גרסא מעודכנת של המכתב, אגב, אם מישהו יכול לעזור עם הנדון קצר וקולע - אשמח.

לכבוד כבוד השר לבטחון פנים

הנדון:

אדוני כבוד שר לבטחון פנים,

אני פונה אליך בתור אזרח שומר חוק של מדינת ישראל, מתוך דאגה עמוקה למצב שנוצר במדינתנו בנושא נשק אישי חוקי. היום, כשנושא רישוי הנשק עבר סוף-סוף לאחריות משרדך, אני מוצא לנכון להפנות את תשומת לבך לבעיות רבות הקשורות לנושא זה.

במשך שנים רבות נושא רישוי נשק היה באחריותו של משרד הפנים. על פי החוק הקיים, חייב להשמר האיזון בין הצורך להבטחת בטחונם האישי של האזרחים (בעזרת נשק אישי) והסיכון הנשקף, לכאורה, לציבור הרחב כתוצאה מהמצאות נשק בידי אותם האזרחים.בהתאם לכך, המדינה נוהגת במדיניות מצמצמת בכל הנוגע לניפוק רשיונות לנשיאת נשק. לצערי, הבנת צרכי הבטחון של מדינה ואזרחיה אינה התחום המקצועי של משרד הפנים. מדינת ישראל נמצאת עד היום כבר במשך שנים רבות בסכסוך דמים עם רוב שכניה. בנוסף, בתוך שטח המדינה ישנם לא מעט גורמים עוינים לה בצורה זו או אחרת. אי לכך, המצאות כלי נשק בידי ציבור שומר חוק ונאמן למדינה צריך להיות האינטרס המובהק של מדינת ישראל. לצערי, מדיניות משרד הפנים בשנים האחרונות מוכיחה בדיוק את ההיפך. מתוך הסתכלות על הצעדים שננקטו קל לראות שצרכי בטחון המדינה אינם מהווים את השיקול המרכזי של משרד הפנים. להלן מספר עובדות שמעידות על כך:
1. בשנים האחרונות בוטלו מספר תבחינים לקבלת רשיון לנשק, כגון "מתנדב משא"ז'', ו-"נהג רכב ציבורי" (כולל מד''א). נראה שבמשרד הפנים סברו שאנשים, המתנדבים ימים ולילות בשמירה על בטחון הציבור אינם אחראיים דיו, ונהגי רכב ציבורי לא מהווים עוד יעד מועדף לפגיעה ע"י גורמי טרור. יש לציין שביטול התבחינים נוגד את המלצות ועדת כהן לרישוי נשק משנת 1993 (עמ' 24-27 של הדו''ח).

2. אזרחי ישראל ששרתו בצה"ל וממשיכים לשרת במילואים משתמשים במהלך שרותם בכלי נשק עוצמתיים ומורכבים וכן אחראיים על חיי חיילים רבים. גם הם, לדעתם של אנשי משרד הפנים אינם ראויים לאמון הציבור. רובם המוחלט לא יכול לקבל רשיון לנשק אישי. כל זאת כאשר רבים מפיגועי טרור בשנים האחרונות סוכלו דווקא בידי אזרחים חמושים. די להזכר ב"פיגועי הטרקטורים" בירושלים בשביל להמחיש את עובדה שלעיתים מספיק אזרח חמוש אחראי אחד כדי לבלום מחבל עד להגעת כוחות הבטחון.

3. אנשי צבא מקצועיים, קצינים ונגדים, שעד לאחרונה קיבלו רשיון נשק בקלות יחסית, אף הם אינם חלק האחראי של אוכלוסיית המדינה, כך, כנראה, על פי משרד הפנים. נכון להיום זכאי לרשיון לנשק קצין מדרגת סרן ומעלה ונגד בדרגת רס"ר ומעלה (מקביליהם בזרועות הבטחון האחרות). כך, אנשים רבים שבחרו כדרך חייהם בהגנה על מדינת ישראל לא זכאים להחזיק ולשאת נשק פרטי. עובדה זו נוגדת גם היא את המלצות ועדת כהן: ''חייל ותיק בשרות קבע ותחום לתקופה של שנתיים נוספות והוא בן 20 לפחות'' זכאי לרשיון לאקדח. זה המקום לציין שעד שנת 2005 קצין צה"ל היה זכאי לרשיון נשק, אפילו בשרות חובה, בכל דרגה. על מה מתבסס שינוי גישה זה לאנשים, להם המדינה חייבת את עצם המשך קיומה?

4. פורטאים העוסקים בענף ירי מעשי, חברי איגוד הקליעה עוברים קורס, המקנה יכולות וידע בתחום בטיחות בשימוש בנשק ושליטה מעולה בו. משך הקורס – 40 שעות. במשך הקורס כל חניך יורה 1000 כדורים! יצוין שקורס ירי מעשי עולה על קורס מאבטחים פי 4 במשכו ופי 7 בהיקף הירי (ניסיון מעשי ותרגול). בסיום הקורס הספורטאים ממשיכים להתאמן מספר פעמים בחודש ומשתתפים בתחרויות לפחות 4-5 פעמים בשנה בארץ ובחו"ל. ללא כל ספק, מקצועיותם של יורי ירי מעשי בתחום הנשק עולה עשרות מונים ממאבטח ממוצע וכנראה עולה גם על זו של לא מעט אנשי כוחות הבטחון. עד שנת 1995, בסיום הקורס הספורטאי יכול היה לקבל 3 רשיונות לאקדחים. איזה סיכון זיהו במשרד הפנים בקבוצה מצוינת זו? החל משנת 1996 ועד היום ספורטאי המסיים קורס ירי מעשי אינו זכאי לרשיון במשך שנתיים לכל הפחות ונאלץ להתאמן ולהתחרות עם אקדח שכור השייך למועדון, לעיתים שחוק למדיי. זה פוגע פגיעה אנושה בענף ספורט זה, היום ומספר האנשים שמוכנים להיכנס לתחרות בתנאים נחותים, עם אקדח לא מוכר, הולכת וקטנה.

5. בעשור האחרון חוסל לחלוטין אירגון הגדנ"ע (בדגש על גדנ'ע קליעה), המחנך את הנוער לפני גיוס לצה"ל לעוז הרוח ולשימוש מקצועי ובטיחותי בנשק – דברים חשובים מאוד לשרות משמעותי בצה"ל. בנוסף, חוקקו מגבלות שונות ומשונות לכניסת בני נוער למטווחים ואימוניהם בנשק. תוצאות ההחלטות האלה נראות כבר היות בצה"ל בדמוי ירידה משמעותית ברמת שימוש בנשק אצל החיילים בשלבי שרות ראשונים.

6. על מנת לצמצם את הסיכון העלול לנבוע מכלי נשק, אנשים המחזיקים אותו חייבים להתאמן לעיתים קרובות. בפועל, במקום לעודד אימונים, לתמוך ואולי אף לממן אותם, אגף רישוי נשק ממציא חדשות לבקרים מגבלות שונות ומשונות שגורמות בסופו של דבר לציבור הרחב להדיר רגליו ממטווחים.

7. לאחרונה מספר לשכות רישוי נשק שנותנות שרות לציבור נסגרו, פעילותן של נוספות צומצמה. הדבר גורם לכך, שתושבי אזור רמלה נאלצים לפנות לקבלת שרות לתל אביב או כפר סבא, ותושבי חיפה – לעפולה! נוצר מצב לא סביר, בו אזרח שומר חוק ומשלם מיסים נאלץ לבזבז זמן עבודה יקר לביקורים בלשכות עמוסות ומרוחקות.

כל הפעולות שתוארו לעיל מוסברות ע"י האגף לרישוי נשק באופן שמעיד, בעיניי, על הבנה חלקית ביותר בכל הקשור לנשק. להלן דוגמאות להסברים:

1. הטענה שנשק פרטי יגיע בסבירות גבוהה לארגוני פשיעה וטרור. למעשה, לטענה זו אין כל תימוכין עובדתיים, ההיפך הוא הנכון: רוב הרציחות והפיגועים הפליליים והחבלניים בוצעו בעזרת נשק אוטומטי, שלא ייתכן כי הגיע מידיים פרטיות (אין לאזרחים נשק כזה). אלפי כלי נשק לא חוקיים נמצאים בידי פושעים, ארגוני פשיעה וארגוני טרור ברחבי הארץ. חלקם הגדול נגנב ממחסני צה"ל ומשטרת ישראל. הדבר מצביע שוב על חוסר בהבנה הבסיסית של אנשי משרד הפנים, שמדיניותם הביאה לתוצאה הפוכה מהרצוי – בעוד כמות כלי נשק בידי ציבור שומר חוק הצמצמה משמעותית, כמות כלי נשק לא חוקיים בידי מחבלים ועבריינים לא השתנתה (במקרה הטוב). אנו עדים גם לעליית מדרגה משמעותית בכל הנוגע לתעוזת הפושעים והמחבלים ואכזריותם, הנובעים, כנראה, מכך שאותם הפושעים מרגישים בטוחים למדיי בסביבה בה רק הם חמושים. עליית רמת הפשיעה האלימה הניכרת בארץ משנת 1995 (השנה בה התחיל הצמצום המשמעותי של כלי נשק החוקיים בידי הציבור) מצביעה על כך בבירור. זוהי, למעשה, התוצאה המתבקשת של "חיפוש מטבע מתחת לפנס".

2. הטענה שנשק בידי האזרחים מביא לעלייה באלימות. גם טענה זו לא מחזיקה מים. די לבחון את הדוגמה של מדינות בארצות הברית ולהשוות את רמת האלימות במדינות כמו וושינגטון ואילינוי, בהן נשיאת נשק אסורה לבין טקסס וורמונט, בהן נשיאת נשק מותרת ללא מגבלות כמעט. ניתן להסתכל גם על מדינות כמו שוויץ ופינלנד, בהן נשק נמצא כמעט בכל בית.

לנו, לאזרחים שומרי חוק אחראיים, כואב לראות פעילים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים מסוימים משפיעים ומשתמשים באמצעי תקשורת ע"מ ליצור דמוניזציה לציבור נושאי נשק, תוך שימוש בנתונים מעוותים ולעיתים – שקריים. הדבר מגיע עד כדי תעמולה פוסט-ציונית אמיתית. כל זאת ע"מ להשפיע לרעה על מדיניות רישוי נשק בישראל.

אנו לא מעוניינים בנגישות מוחלטת של כלי נשק לכל הדורש. זה מסוכן לציבור וחסר אחריות. אזרח שומר חוק המבקש להחזיק נשק חייב להיות נקי בפני החוק, בריא ויציב מבחינה פיזית ונפשית, והוא חייב לעבור הכשרה נאותה. הוא חייב להתאמן לעיתים קרובות ולשמור על נשקו באופן נכון. נשקו חייב להיות תקין. ניתן וצריך לדרוש ולבקר עמידה בדרישות אלה. אך המצב היום הפוך עד כדי אבסורד: האדם נדרש, בעיקר, לעמוד באחד התבחינים המזכים ברשיון. דרישות אחרות זניחות לחלוטין. לפיכך אנו מקבלים כמות לא מבוטלת של אנשים שמחזיקים בידיהם כלי נשק, אך ממש לא מיומנים בשימוש בו ולא מקצועיים בשמירתו והתנהלות עימו.אותם האנשים, לא רק שלא יוכלו לסייע לעצמם ולסובביהם במקרה חרום, אלה ברוב הסיכויים יגרמו לנזקים. עובדה זו מוכיחה בפעם נוספת את חוסר ההיגיון במדיניות רישוי נשק הקיימת היום בישראל. אנו מציעים הקלה בתבחינים לקבלת רשיון מחד, ומאידך דרישות חמורות יותר בהכשרה ואימון.

כבוד השר לבטחון פנים, לאחרונה, לאחרונה ולבסוף עבר אגף לרישוי נשק לאחריות משרדך. מקצועיותך ומעורבותך בנושאי הבטחון ידועים היטב. ללא ספק אתה מבין את חשיבות המצאות נשק אישי בידי ציבור נאמן ושומר חוק במדינת ישראל. כולנו תקווה שאתה תשקיע את מיטב מאמצים ע"י לצמצם ולתקן את הנזקים לתחום הנשק במדינת ישראל שנגרמו בשנים האחרונות ע"י משרד הפנים.

בברכה,
---

[רועי 357]

ברשותך תיקנתי מספר שגיאות
בצבע כחול

לכבוד כבוד השר לבטחון פנים

הנדון:
תמונת המצב של כלי הנשק בידי ציבור שומר החוק במדינת ישראל

אדוני כבוד שר לבטחון פנים,

אני פונה אליך בתור אזרח שומר חוק של מדינת ישראל, מתוך דאגה עמוקה למצב שנוצר במדינתנו בנושא נשק אישי חוקי. היום, כשנושא רישוי הנשק עבר סוף-סוף לאחריות משרדך, אני מוצא לנכון להפנות את תשומת לבך לבעיות רבות הקשורות לנושא זה.

במשך שנים רבות נושא רישוי נשק היה באחריותו של משרד הפנים. על פי החוק הקיים, חייב להשמר האיזון בין הצורך להבטחת בטחונם האישי של האזרחים (בעזרת נשק אישי) והסיכון הנשקף, לכאורה, לציבור הרחב כתוצאה מהמצאות נשק בידי אותם האזרחים.בהתאם לכך, המדינה נוהגת במדיניות מצמצמת בכל הנוגע לניפוק רשיונות לנשיאת נשק. לצערי, הבנת צרכי הבטחון של מדינה ואזרחיה אינה התחום המקצועי של משרד הפנים. מדינת ישראל נמצאת עד היום כבר במשך שנים רבות בסכסוך דמים עם רוב שכניה. בנוסף, בתוך שטח המדינה ישנם לא מעט גורמים עוינים לה בצורה זו או אחרת. אי לכך, המצאות כלי נשק בידי ציבור שומר חוק ונאמן למדינה צריך להיות האינטרס המובהק של מדינת ישראל. לצערי, מדיניות משרד הפנים בשנים האחרונות מוכיחה בדיוק את ההיפך. מתוך הסתכלות על הצעדים שננקטו קל לראות שצרכי בטחון המדינה אינם מהווים את השיקול המרכזי של משרד הפנים. להלן מספר עובדות שמעידות על כך:
1. בשנים האחרונות בוטלו מספר תבחינים לקבלת רשיון לנשק, כגון "מתנדב משא"ז'', ו-"נהג רכב ציבורי" (כולל מד''א). נראה שבמשרד הפנים סברו שאנשים, המתנדבים ימים ולילות בשמירה על בטחון הציבור אינם אחראיים דיו, ונהגי רכב ציבורי לא מהווים עוד יעד מועדף לפגיעה ע"י גורמי טרור. יש לציין שביטול התבחינים נוגד את המלצות ועדת כהן לרישוי נשק משנת 1993 (עמ' 24-27 של הדו''ח).

2. אזרחי ישראל ששרתו בצה"ל וממשיכים לשרת במילואים משתמשים במהלך שרותם בכלי נשק עוצמתיים ומורכבים וכן אחראיים על חיי חיילים רבים. גם הם, לדעתם של אנשי משרד הפנים אינם ראויים לאמון הציבור. רובם המוחלט לא יכול לקבל רשיון לנשק אישי. כל זאת כאשר רבים מפיגועי טרור בשנים האחרונות סוכלו דווקא בידי אזרחים חמושים. די להזכר ב"פיגועי הטרקטורים" בירושלים בשביל להמחיש את עובדה שלעיתים מספיק אזרח חמוש אחראי אחד כדי לבלום מחבל עד להגעת כוחות הבטחון.

3. אנשי צבא מקצועיים, קצינים ונגדים, שעד לאחרונה קיבלו רשיון נשק בקלות יחסית, אף הם אינם חלק האחראי של אוכלוסיית המדינה, כך, כנראה, על פי משרד הפנים. נכון להיום זכאי לרשיון לנשק קצין מדרגת סרן ומעלה ונגד בדרגת רס"ר ומעלה-נגדים שהייה של שנתיים בדרגה זו (מקביליהם בזרועות הבטחון האחרות). כך, אנשים רבים שבחרו כדרך חייהם בהגנה על מדינת ישראל לא זכאים להחזיק ולשאת נשק פרטי. עובדה זו נוגדת גם היא את המלצות ועדת כהן: ''חייל ותיק בשרות קבע ותחום לתקופה של שנתיים נוספות והוא בן 20 לפחות'' זכאי לרשיון לאקדח. זה המקום לציין שעד שנת 2005 קצין צה"ל היה זכאי לרשיון נשק, אפילו בשרות חובה, בכל דרגה. על מה מתבסס שינוי גישה זה לאנשים, להם המדינה חייבת את עצם המשך קיומה?

4. ספורטאים (היה חסר אות "ס") העוסקים בענף ירי מעשי, חברי התאחדות הקליעה בישראל עוברים קורס, המקנה יכולות וידע בתחום בטיחות בשימוש בנשק ושליטה מעולה בו. משך הקורס – 40 שעות. במשך הקורס כל חניך יורה 1000 כדורים! יצוין שקורס ירי מעשי עולה על קורס מאבטחים פי 4 במשכו ופי 7 בהיקף הירי (ניסיון מעשי ותרגול). בסיום הקורס הספורטאים ממשיכים להתאמן מספר פעמים בחודש ומשתתפים בתחרויות לפחות 4-5 פעמים בשנה בארץ ובחו"ל . ללא כל ספק, מקצועיותם של יורי ירי מעשי בתחום הנשק עולה עשרות מונים ממאבטח ממוצע וכנראה עולה גם על זו של לא מעט אנשי כוחות הבטחון. עד שנת 1995, בסיום הקורס הספורטאי יכול היה לקבל 3 רשיונות לאקדחים. איזה סיכון זיהו במשרד הפנים בקבוצה מצוינת זו? החל משנת 1996 ועד היום ספורטאי המסיים קורס ירי מעשי אינו זכאי לרשיון במשך שנתיים לכל הפחות ונאלץ להתאמן ולהתחרות עם אקדח שכור השייך למועדון, לעיתים שחוק למדיי. זה פוגע פגיעה אנושה בענף ספורט זה, היום ומספר האנשים שמוכנים להיכנס לתחרות בתנאים נחותים, עם אקדח לא מוכר, הולכת וקטנה.

5. בעשור האחרון חוסל לחלוטין אירגון הגדנ"ע (בדגש על גדנ'ע קליעה), המחנך את הנוער לפני גיוס לצה"ל לעוז הרוח ולשימוש מקצועי ובטיחותי בנשק – דברים חשובים מאוד לשרות משמעותי בצה"ל. בנוסף, חוקקו מגבלות שונות ומשונות לכניסת בני נוער למטווחים ואימוניהם בנשק. תוצאות ההחלטות האלה נראות כבר היות בצה"ל בדמוי ירידה משמעותית ברמת שימוש בנשק אצל החיילים בשלבי שרות ראשונים.

6. על מנת לצמצם את הסיכון העלול לנבוע מכלי נשק, אנשים המחזיקים אותו חייבים להתאמן לעיתים קרובות. בפועל, במקום לעודד אימונים, לתמוך ואולי אף לממן אותם, אגף רישוי נשק ממציא חדשות לבקרים מגבלות שונות ומשונות שגורמות בסופו של דבר לציבור הרחב להדיר רגליו ממטווחים.

7. לאחרונה מספר לשכות רישוי נשק שנותנות שרות לציבור נסגרו, פעילותן של נוספות צומצמה. הדבר גורם לכך, שתושבי אזור רמלה נאלצים לפנות לקבלת שרות לתל אביב או כפר סבא, ותושבי חיפה – לעפולה! נוצר מצב לא סביר, בו אזרח שומר חוק ומשלם מיסים נאלץ לבזבז זמן עבודה יקר לביקורים בלשכות עמוסות ומרוחקות.

כל הפעולות שתוארו לעיל מוסברות ע"י האגף לרישוי נשק באופן שמעיד, בעיניי, על הבנה חלקית ביותר בכל הקשור לנשק. להלן דוגמאות להסברים:

1. הטענה שנשק פרטי יגיע בסבירות גבוהה לארגוני פשיעה וטרור. למעשה, לטענה זו אין כל תימוכין עובדתיים, ההיפך הוא הנכון: רוב הרציחות והפיגועים הפליליים והחבלניים בוצעו בעזרת נשק אוטומטי, שלא ייתכן כי הגיע מידיים פרטיות (אין לאזרחים נשק כזה). אלפי כלי נשק לא חוקיים נמצאים בידי פושעים, ארגוני פשיעה וארגוני טרור ברחבי הארץ. חלקם הגדול נגנב ממחסני צה"ל ומשטרת ישראל. הדבר מצביע שוב על חוסר בהבנה הבסיסית של אנשי משרד הפנים, שמדיניותם הביאה לתוצאה הפוכה מהרצוי – בעוד כמות כלי נשק בידי ציבור שומר חוק הצמצמה משמעותית, כמות כלי נשק לא חוקיים בידי מחבלים ועבריינים לא השתנתה (במקרה הטוב). אנו עדים גם לעליית מדרגה משמעותית בכל הנוגע לתעוזת הפושעים והמחבלים ואכזריותם, הנובעים, כנראה, מכך שאותם הפושעים מרגישים בטוחים למדיי בסביבה בה רק הם חמושים. עליית רמת הפשיעה האלימה הניכרת בארץ משנת 1995 (השנה בה התחיל הצמצום המשמעותי של כלי נשק החוקיים בידי הציבור) מצביעה על כך בבירור. זוהי, למעשה, התוצאה המתבקשת של "חיפוש מטבע מתחת לפנס".

2. הטענה שנשק בידי האזרחים מביא לעלייה באלימות. גם טענה זו לא מחזיקה מים. די לבחון את הדוגמה של מדינות בארצות הברית ולהשוות את רמת האלימות במדינות כמו וושינגטון ואילינוי, בהן נשיאת נשק אסורה לבין טקסס וורמונט, בהן נשיאת נשק מותרת ללא מגבלות כמעט. ניתן להסתכל גם על מדינות כמו שוויץ ופינלנד, בהן נשק נמצא כמעט בכל בית.

לנו, לאזרחים שומרי חוק אחראיים, כואב לראות פעילים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים מסוימים משפיעים ומשתמשים באמצעי תקשורת ע"מ ליצור דמוניזציה לציבור נושאי נשק, תוך שימוש בנתונים מעוותים ולעיתים – שקריים. הדבר מגיע עד כדי תעמולה פוסט-ציונית אמיתית. כל זאת ע"מ להשפיע לרעה על מדיניות רישוי נשק בישראל.

אנו לא מעוניינים בנגישות מוחלטת של כלי נשק לכל הדורש. זה מסוכן לציבור וחסר אחריות. אזרח שומר חוק המבקש להחזיק נשק חייב להיות נקי בפני החוק, בריא ויציב מבחינה פיזית ונפשית, והוא חייב לעבור הכשרה נאותה. הוא חייב להתאמן לעיתים קרובות ולשמור על נשקו באופן נכון. נשקו חייב להיות תקין. ניתן וצריך לדרוש ולבקר עמידה בדרישות אלה. אך המצב היום הפוך עד כדי אבסורד: האדם נדרש, בעיקר, לעמוד באחד התבחינים המזכים ברשיון. דרישות אחרות זניחות לחלוטין. לפיכך אנו מקבלים כמות לא מבוטלת של אנשים שמחזיקים בידיהם כלי נשק, אך ממש לא מיומנים בשימוש בו ולא מקצועיים בשמירתו והתנהלות עימו.אותם האנשים, לא רק שלא יוכלו לסייע לעצמם ולסובביהם במקרה חרום, אלה ברוב הסיכויים יגרמו לנזקים. עובדה זו מוכיחה בפעם נוספת את חוסר ההיגיון במדיניות רישוי נשק הקיימת היום בישראל. אנו מציעים הקלה בתבחינים לקבלת רשיון מחד, ומאידך דרישות חמורות יותר בהכשרה ואימון.

כבוד השר לבטחון פנים, לאחרונה, , (היה רשום "לאחרונה פעמיים) ולבסוף עבר אגף לרישוי נשק לאחריות משרדך. מקצועיותך ומעורבותך בנושאי הבטחון ידועים היטב. ללא ספק אתה מבין את חשיבות המצאות נשק אישי בידי ציבור נאמן ושומר חוק במדינת ישראל. כולנו תקווה שאתה תשקיע את מיטב מאמצים ע"י לצמצם ולתקן את הנזקים לתחום הנשק במדינת ישראל שנגרמו בשנים האחרונות ע"י משרד הפנים.

בברכה,
---

[grish88]

נראה לי שהסוגיה שהעליתי בדף הראשון בעניין הנשק לאספנות והדוגמאות מבריטניה התפספסה קלות...
אני חושב שאולי אולי כדאי להכניס את זה גם למכתב כי הרי סביר להניח שיש עוד אנשים שהיו רוצים להחזיק אוסף נשק לשם האוסף בלבד.
(הרי סביר שאני לא היחיד שמעוניין בכך...)

לצורך הנוחות מעלה שוב את הנק' עם תיקון:
קודם כל מסכים עם הנאמר במכתב!
אך יש עוד נקודה שרצוי להוסיף למכתב,
רק שאני לא יודע עד כמה הרבה אנשים כאן יזדהו איתה.

אני חושב שיש להסדיר אחת ולתמיד את הסוגיה "אספנות נשק"
לאפשר לאזרחים להחזיק נשק למטרת אספנות בלבד.
ועדיף כאלה שבהם כל המנגנון מתפקד לחלוטין רק שאינו מאפשר ירי בשום מצב (כמובן כמובן שהנשק לא יוגדר ככלי ירייה אלה פשוט כחפץ ליופי/תצוגה)
ומי שיעשה בנשק כזה שימוש כלשהו לרעה (החל מאיומים ועד לנסיונות השמשה) שיענש במלוא החומרה וכאילו החזיק והשתמש בנשק לא חוקי ויישא (רק הוא) בתוצאות.

והינה מס' דוגמאות מאנגליה שונאת האקדחים והנשק בידי אזרחים(?) אז אם זה קיים שם למה לא כאן?
אקדח FN:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1501.html

רובה מטען FN FAL:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1459.html

גלוק 20:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1460.html

מוסין נגאן:
http://www.deactivated-guns.co.uk/live- ... _1423.html

[GUSS]

[quote="Hungarfield"]תיקון עובדתי קטן: מאז השילוב עם הצלב האדום, עובדי מד״א אינם רשאים לשאת נשק במסגרת עבודתם.
זה אחד הכללים של הצלב האדום ונראה לי שזה מה שעמד מאחורי הורדת התבחין הזה


האם אני יכל להתנדב לסהר האדום,ולקבל תבחין לאקדח במקום לAK47?

[אישגדול]

הפיסקה על קורס מאבטחים אינה נכונה, מאחר ויש רמות שונות של קורסים.אם כבר נכנסת לזה, פרט לאיזה קורס אתה מתכון.

[spy]

נראה לי שהסוגיה שהעליתי בדף הראשון בעניין הנשק לאספנות והדוגמאות מבריטניה התפספסה קלות...
אני חושב שאולי אולי כדאי להכניס את זה גם למכתב כי הרי סביר להניח שיש עוד אנשים שהיו רוצים להחזיק אוסף נשק לשם האוסף בלבד.
(הרי סביר שאני לא היחיד שמעוניין בכך...)

לצורך הנוחות מעלה שוב את הנק' עם תיקון:
קודם כל מסכים עם הנאמר במכתב!
אך יש עוד נקודה שרצוי להוסיף למכתב,
רק שאני לא יודע עד כמה הרבה אנשים כאן יזדהו איתה.

אני חושב שיש להסדיר אחת ולתמיד את הסוגיה "אספנות נשק"
לאפשר לאזרחים להחזיק נשק למטרת אספנות בלבד.
ועדיף כאלה שבהם כל המנגנון מתפקד לחלוטין רק שאינו מאפשר ירי בשום מצב (כמובן כמובן שהנשק לא יוגדר ככלי ירייה אלה פשוט כחפץ)
ומי שיעשה בנשק כזה שימוש כלשהו לרעה (החל מאיומים ועד לנסיונות השמשה) שיענש כאילו החזיק והשתמש בנשק לא חוקי ויישא (רק הוא) בתוצאות.

והינה מס' דוגמאות מאנגליה שונאת האקדחים והנשק בידי אזרחים(?)
אקדח FN:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1501.html

רובה מטען FN FAL:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1459.html

גלוק 20:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1460.html

מוסין נגאן:
http://www.deactivated-guns.co.uk/live- ... _1423.html

בדוגמאות שלך מופיעים כלים מעוקרים. הם לא קשורים לנשק ככלי הגנה עצמית וספורט קליעה.

[spy]

הפיסקה על קורס מאבטחים אינה נכונה, אולי אם תפרט על איזה קורס מדובר (אני מנחש שאתה מתכוון למוס"ח). ברמות הגבוהות קורסי מאבטחים יורים יותר מ - 1000 כד'.

הכוונה לקורס שמבצעים רוב המאבטחים שמסתובבים במדינת ישראל - קורס 9 שעות.

[grish88]

נראה לי שהסוגיה שהעליתי בדף הראשון בעניין הנשק לאספנות והדוגמאות מבריטניה התפספסה קלות...
אני חושב שאולי אולי כדאי להכניס את זה גם למכתב כי הרי סביר להניח שיש עוד אנשים שהיו רוצים להחזיק אוסף נשק לשם האוסף בלבד.
(הרי סביר שאני לא היחיד שמעוניין בכך...)

לצורך הנוחות מעלה שוב את הנק' עם תיקון:
קודם כל מסכים עם הנאמר במכתב!
אך יש עוד נקודה שרצוי להוסיף למכתב,
רק שאני לא יודע עד כמה הרבה אנשים כאן יזדהו איתה.

אני חושב שיש להסדיר אחת ולתמיד את הסוגיה "אספנות נשק"
לאפשר לאזרחים להחזיק נשק למטרת אספנות בלבד.
ועדיף כאלה שבהם כל המנגנון מתפקד לחלוטין רק שאינו מאפשר ירי בשום מצב (כמובן כמובן שהנשק לא יוגדר ככלי ירייה אלה פשוט כחפץ)
ומי שיעשה בנשק כזה שימוש כלשהו לרעה (החל מאיומים ועד לנסיונות השמשה) שיענש כאילו החזיק והשתמש בנשק לא חוקי ויישא (רק הוא) בתוצאות.

והינה מס' דוגמאות מאנגליה שונאת האקדחים והנשק בידי אזרחים(?)
אקדח FN:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1501.html

רובה מטען FN FAL:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1459.html

גלוק 20:
http://www.deactivated-guns.co.uk/deact ... _1460.html

מוסין נגאן:
http://www.deactivated-guns.co.uk/live- ... _1423.html

בדוגמאות שלך מופיעים כלים מעוקרים. הם לא קשורים לנשק ככלי הגנה עצמית וספורט קליעה.

צודק במאה אחוז,אבל אם אנחנו מנסים לקדם כאן אינטרס של אנשים שמעוניינים בנשק להגנה עצמית,ספורט קליעה וכן הלאה וכן הלאה למה שעל הדרך לא נדאג גם לאנשים ש"יסתפקו במועט"?
גם אם נשק מעוקר לא קשור ישירות לכלי ירייה וגם אם לא נחשב "כלי ירייה"

[higt-power]

הנוסח הסופי אחרי התיקון של רועי נראה אחלה בעיני ובעיני היגיטה . מסכים עם מי שאמר שכדאי לשלוח ולא להשקיע שבועות בהגעה לניסוח המיטבי והכולל הכל, כי זה לא יקרה.

[רועי 357]

צודק,
לדעתי בשלב ראשון גם 10 חתימות זה משהו, קודם נצפה לתגובה!
לצערי/שמחתי במדינה שלנו דברים זזים רק בפרוטקציות- אז בואו נפעיל את שלנו.
לאסוף חתימות אחרי תגובה ראשונית זה קל יותר.
כמו שאמרו לפני-דבר ראשון לשלוח בראשון על הבוקר...

[עופר333]

מסכים ותומך
עופר גולן
מושב אומץ

[goral]

מסכים ותומך (הועבר בהודעה פרטית הפרטים המבוקשים)
אין יכולת לכסות את כלל הנושאים ביקום במכתב אחד קצר,
במידה וזה יעיר את הדובים מהיער זאת תהיה נקודה טובה להמשך

כל הכבוד על היוזמה !

[BROADAXE]

את עניין האספנות הייתי משאיר כרגע בצד מאחר שהוא נחלק לכמה קטגוריות וראוי לטפל בו בנפרד.

חותם
סער נודל, חיפה

[~Hunter~]

לאט לאט הגענו ל 37 חתימות.
טוב חברים, יש לי שאלה, האם צריך לשלוח את המכתב *רק* לכבוד השר, או שעדיף גם לשלוח אותו לכלי תקשורת למינהם.
שמעתי דעות גם לפה וגם לפה, חלק אמרו שכל יח"צ זה טוב ואם המכתב לא יגיע לתקשרת אזי זה אלול להישאר בגדר מכתב פרטי, חלק אמרו ההפך, עדיך לא לערב תקשורת שהיא כמעט בהגדרה נגד מה שאנחנו רוצים לקדם.