גריז מוזהב בגלוק חדש

[ניר ל]

סיכה ושחיקה אלו פעולות מנוגדות, אז עדיין לא ברור לי איך הן עובדות ביחד.

אבל אם כולנו תמימי דעים שבגלוק אף אחת מהן לא חיונית וגם היצרן לא מתייחס לגריז הזה, אז הבשורה שיוצאת מהפוסט הזה היא whatever ...
תשאיר את הגריז או תנקה אותו - לא קריטי.

[GUSS]

השחזתה סכין על אבן שמן? הונינג לצלינדר עם שמן חיתוך?,תאמין זה עובד אין סתירה.
אבל כמו שאמרתה זה רק גלוק..

[itamar]

סיכה ושחיקה אלו פעולות מנוגדות, אז עדיין לא ברור לי איך הן עובדות ביחד.

אבל אם כולנו תמימי דעים שבגלוק אף אחת מהן לא חיונית וגם היצרן לא מתייחס לגריז הזה, אז הבשורה שיוצאת מהפוסט הזה היא whatever ...
תשאיר את הגריז או תנקה אותו - לא קריטי.

מה הבעיה?
בהרבה מקרים ליטוש של חלקים נעשה בסביבות רטובות שמכילות חומר סיכה.
קח לדוגמא את משחת פוליש לרכב שלך היא עשויה מתערובת של אבקה ליטוש ווקס.
אותו כנל גם לגבי משחות הברקה וליטוש של צורפים.
קח לדוגמא את משחת השיניים שבה אתה משתמש יום יום.

התפקיד של חומך הסיכה הוא:
1. חומר מצמיד - נדבק טוב לחלק, אחרת אבקת הנחושת הייתה מתפזרת.
2. מאפשר פיזור אחיד של חומר הליטוש
3. שימון והורדת מקדם החיכוך שמאזנים את הפעולה של הליטוש. אתה לא רוצה לגמור את החלק, רק להוריד ממנו טיפל'ה חומר.

בכל מקרה בגלוק הגריז הזה לא חיוני בעליל.

א.

[eliyawe]

אצלי זה ירד לבד אחרי בערך 500 כדור. רק מניקוי אחרי ירי ושימון לפי ההוראות של גלוק.

[Neon Golden]

בזמנו התעניינתי בנושא, וגיליתי שהגריז המדובר הוא ככל הנראה Loctite C5-A.
מבחינת ההרכב שלו מדובר בגריז נחושת גרפיט

ההבנה שלי הוא שהוא מיועד למנוע קליבה או תפיסה בין שני חלקים נעים. שימוש קצת פחות קשור הוא יצירת אחידות במומנט סגירת ברגים. אני מנחש שגלוק שמים את הגריז הזה במיוחד באיזור המפגש בין הצינה שמשובבת ברמת דיוק גבוהה לחלקי הפח של זרוע ההדק והמסילות שמיוצרות בטולרנסים קצת פחות הדוקים. כדי להתמודד עם מגוון הטולרנסים של החלקים השונים - גלוק מוציאים את האקדח עם שכבת גריז שתתמודד עם תנועות הצינה הראשונות. לא אתפלא אם גלוק בונים על כך ששאריות השריפה של התחמושת יתערבבו עם הגריז ויקנו גם אלמנט של אברזיה.

במקומות אחרים קראתי שהגריז מאפשר הגנה על האקדח בתקופות אחסנה ארוכות, ומן הסתם כולנו מכירים לפחות חנות נשק אחת שבה כל אקדח שנכנס להפקדה מקבל אמבטיית שמן - ותענוג גדול לאסוף אותו בסוף התקופה. עוד התרשמתי שהגריז עדיין מתפקד בטמפרטורות נמוכות שבהן שמנים רגילים קופאים או מעלים את הצמיגות שלהם דרמטית.

אני מחזיק בבית את הגריז הזה (באריזת סטיק LB8065) - ובמיוחד כאשר הגלוק נכנס להפקדה אני מורח אותו בנדיבות באזורים הפנימיים. כאשר יוצא מהפקדה - יורה ללא הסרה. אין בדבריי כמובן כדי להמליץ על כך בתור שיטה נכונה או נכונה יותר לאחסן את הנשק.

[נוסע מתמיד]

Neon Golden כתב:

אני מנחש שגלוק שמים את הגריז הזה במיוחד באיזור המפגש בין הצינה שמשובבת ברמת דיוק גבוהה לחלקי הפח של זרוע ההדק והמסילות שמיוצרות בטולרנסים קצת פחות הדוקים. כדי להתמודד עם מגוון הטולרנסים של החלקים השונים - גלוק מוציאים את האקדח עם שכבת גריז שתתמודד עם תנועות הצינה הראשונות.

הרשה לי לתקן אותך, לעולם יתוכנן כלי נשק (בחברות רציניות ולא קיקיוניות) עם טולרנסים שמבטיחים התאמה בין חלקים שתאפשר פעולה תקינה של הנשק.
יצרן לא יבנה נשק שיצריך איזה ליטוש ע"י חומר ליטוש כלשהו בזמן ירי, אם יבנה כלי כזה אזי הוא לא יתפקד בתנאים קשים כמו חול, בוץ ושאר חולרות.

GUSS כתב:

מנסיון ,פלדה נשחקת גם מנחושת. רמז : הצץ לקנה האקדח כשהוא חדש ,ואחרי שימוש ממושך

אכן יש שחיקה של הקנה בירי אבל השחיקה נגרמת כתוצאה ממעבר בלחץ של קליע בעל קוטר גדול מהקוטר של הקנה וגם בגלל החום שנוצר מהחיכוך ותוצרי השרפה של האבש"ר, וקיים הבדל בין ירי במצב בודדת לאוטומט.
אם תשווה בירי במצב בודדת לבין ירי במצב אוטומט תראה ששחיקת הקנה גדולה יותר בירי אוטומטי.

[ניר ל]

אותי לימדו שבלאי קנה תותח נגרם בעיקר מגזים שמצליחים לעבור בין הפגז לקנה בזמן הירי ולכן נעשה מאמץ לאטום הרמטית ככל האפשר באמצעים שונים.

[ניר ל]

רק כדי לסגור את הסיפור, שאלתי מומחה עם דיפלומה לעניין הזה. להלן תשובתו המלומדת במלואה:
"זה לא גריז זה anti seize compound אם רוצים לדייק.
גריז הוא שמן עם סבון. הסבון מתפקד כ"ספוג" שנושא את השמן.
גריז תחת עומס או תחת טמפרטורה גבוהה מופרד והשמן נוזל ונשאר רק הסבון - מדביק ולא מסכך.
אז נשים גריז מוליבדן! המוליבדן מתחבר לפלדה ולא הולך לשום מקום גם תחת עומס וחום.
אבל בגריז יש עוד בעיה, הוא סופח אבק ופיח וזיהומים - זה מה שאנחנו אומרים שהגריז מתייבש. הוא הופך לחומר שוחק. לא טוב.
האנטי-סייז מבוסס נחושת ״גריז נחושת״ הוא גם עמיד מאוד בלחץ ובחום, לא נוזל ונשאר איפה ששמת אותו, אבל הכי חשוב - לא סופח אבק ופיח ואבקת ברקסים... הוא גם ממלא נפח וסוגר חופשים.
ומאותה סיבה ששמים אותו בבלמים - שמים טיפה אחת ממנו על כל מסילה בגלוק. הוא משמש כשכבת סיכה אמינה ועמידה.
את שלי קיבלתי אחרי שכבר ניקו מהמסילות את החומר. והאמת... לא הרגשתי בחסרונו"

[itamar]

אותי לימדו שבלאי קנה תותח נגרם בעיקר מגזים שמצליחים לעבור בין הפגז לקנה בזמן הירי ולכן נעשה מאמץ לאטום הרמטית ככל האפשר באמצעים שונים.

עוד אחד מהמיתוסים שמאכילים אותנו בצבא.
מכל מי שכותב פה בפורום, היחידי שהתעסק למחייתו בפיתוח נק"ל הוא נוסע מתמיד.
שווה להתייחס ברצינות למה שהוא כותב.
התאמה מדוייקת בין קליע וקנה מיועדת לצרכי דיוק וניצול אופטימלי של לחץ הגזים.

אם אתה רוצה לעשות ניסוי בשחיקה, קח את טבעת היהלום של אשתך ותשפשף את היהלום על המדרכה.
נשמח מאד לשמוע את תוצאות הניסוי.
(לכאורה לא צריך לקרות ליהלום דבר כי הוא החומר הקשה ביותר בטבע)

א.

[ניר ל]

המיתוס הזה דווקא מאד מסתדר עם מה שהנוסע המתמיד אומר -
ציינתי שמדובר בקנה תותח, שם לא מדובר בקליע גדול שנדחס לתוך קנה צר יותר, לפעמים מדובר בסה״כ בטבעות פולימר דקות, שלא לדבר על קנים חלקי קדח. אבל הטמ״פ הגבוהות וסילון הגאזים שוחקים קנים בקצב גבוה.

[itamar]

קנים קדח חלק נולדו כדי להפחית את מידת החיכוך של הקליע בקנה ועל ידי כך להשיג כמה מטרות:
1. ביצועים טובים/מהירות לוע גבוהה יותר מאותו התחמיש
2. בלאי מופחת של הקנה. אין מה להשוות בין חיכוך של קליע בקנה מחורק לחלק. הרבה מאד מהאנרגיה הזו הופף לחום, שפיזורו מהווה בקנים בעייה בפני עצמה.
3. תהליך ייצור פשוט וזול יותר מאשר קנה מחורק.

לפגזים יש טבעות מובילות מנחושת או פולימר כי הפגז עשוי פלדה. אתה לא יכול לדחוס אותו לקנה כמו קליע של נק"ל אז אתה צריך מסביבו טבעת מחומר רך שתיתפס בסלילים וגם תאטום את הקליע בתוך הקנה.
גם לתחמושת וולקן 20ממ יש טבעת מובילה.

א.

[ניר ל]

אם אתה רוצה לעשות ניסוי בשחיקה, קח את טבעת היהלום של אשתך ותשפשף את היהלום על המדרכה.
נשמח מאד לשמוע את תוצאות הניסוי.
(לכאורה לא צריך לקרות ליהלום דבר כי הוא החומר הקשה ביותר בטבע)

א.

ניסיתי (עם היהלום של גרושתי) -המדרכה נשרטה , היהלום לא.
או שמכרו לך אבן מזוייפת או שהמדרכה משובצת יהלומים

[glock34]

למה בכלל לפתוח את הגלוק לפני שירה בין 500 ל 1000 כדור?
לגרוזיה הזה אין תכונות פלא, הוא מיועד לזמן אחסון ואכן אמור לשמש כחומר הרצה וגימור אחרון. עדיין לא יקרה כלום אם יוסר טרם זמנו.
בעניין כן או לא מתבצעת פעולת שיוף עדין ביותר, התשובה היא כן!
אני מכיר בחור שחשב שיהיה חכם להמשיך ולגרז באותו החומר, ואכן רכש את החומר מחברת לוקטייט. הוא ניגש אליי במטווח עם בעיה שהצריכה אותי לפתוח את הנשק, והמחזה היה קצת מביך. החופשים שהיו לו באקדח באיזור המסילות גרמו לגלוק (פעמון בגרמנית) להישמע יותר כמו קסטנייטות.
אז ממש לא מומלץ להשתמש באותו חומר בתור שימון או גירוז. ולא קרה כלום אם הוא ירד בניקוי. ואני חוזר לתחילת דבריי,
למה לנקות או לפתוח את הגלוק לפני ירי של לפחות 500 אם לא 1000 כדור?

[ניר ל]

ברוכים השבים ! רק בשביל זה היה שווה לחפור !

[ניר ל]

אה, דרך אגב, בעקבות הפוסט הזה רכשתי לי משחת נחושת כזו בנסיון לחליף שימון נוזלי, בתאוריה זה נראה לי מעניין ונראה איך זה יתנהג במציאות.