שכפו"ד / ווסט יס"מ לשימוש משטרתי / משא"ז / מ
המנהלים: yoramhai, donduck, שרקן
אתחיל מהסוף, אני לא מתייאש וגם לא מוותר, כל קושי ואתגר הם רק מדרגה בדרך למטרה. המטרה שלי היא להמשיך ולהנות מהדיונים בסליק, מהמידע והדעות הרשומים כאן ולהמשיך ולבנות בסיס איתן לתרבות הנשק ונושאי הנשק בישראל, בין באם למטרות ספורטיביות, ביטחון ואבטחה או הגנה עצמית ונשיאה אישית.
הכל פתוח וגלוי, מי שרוצה יכול ומוזמן לראות, יחידת מתנדבים שעוסקת בבט"ש, פעילות בשטח, פרקים ומתקני נופש ציבוריים. סיוע באיתור נעדרים, ליווי של ארועים ציבוריים המונים, פעילות מניעה, הרתעה ואכיפה גלוייה וסמוייה בתחומים שונים .
סה"כ קבוצה של אנשים שבאמת משקיעים מעצמם במשהו שהם מאמינים בו וחושבים שיש מטרה, תרומה ותוצאה להשקעה. לרוב זה משעמם, מרגיז, מרתיח לפעול במסגרת שלא תמיד יודעת איך לאכול קבוצה שכזאת אבל לפעמים מספיקה הערה בקשר, הערה באיזה תדריך או תחקיר, מכתב הערכה או סתם מילה טובה כדי לשפר את הטעם המר של הזמן והמשאבים שהושקעו, על חשבון פרנסה, משפחה וחיים פרטיים.
אני כלל לא מעלה על נס את זה, מבחינתי זה שווה ערך לשרות המילואים שאני עושה, אני רק מספר את זה כשאני לא יכול להגיע למשהו, נעדר מהעבודה או חיים פרטיים שלי. אני לא מתגאה או משוויץ במילואים וגם לא בזה.
לסיכום, הווסט קיים, ישנם אנשים שרצו בעבר, או שירצו בעתיד לרכוש כזה דבר, למה לקטול משהו שאולי מישהו אחר ירצה? מי שלא רוצה, הדיון הזה לא עבורו, מי שכן רוצה וצריך, עכשיו יודע !!!
=========================================
קראתי את התגובה הקודמת לי ואני פשוט חייב לציין, ישנם בכל יום ולילה מאות ואלפי מתנדבים שבאמת עושים מעבר לכל נדרש כדי להביא קצת הרגשה של ביטחון, שלא לדבר על הביטחון עצמו. אני לא מרגיש מיוחד ולא מיוחס, אבל ישנם רבים שעושים זאת ומסכנים את ביטחונם וחייהם למען הכלל, אין זה במקום לנגח את פעילותם, כאילו היא קיקיונית וקיימת כמועדון סגור של בטלנים ומספרי צ'יזבטים. וכן, יש דברים חשאיים בביטחון, זה מובן מאליו, ומדוע מישהו יסיק כי אין דברים חשאיים גם בפעילות של מתנדבים? למה? כי הם לא שייכים לאיזה סיירת מהוללת? רק אנשי סיירות מקבלים קריאה, מנשקים את האשה / מזכירה
, חוטפים תיק כוננות מהארון ורצים בלי להביט לאחור? רק טייסים בסרטים עושים זאת?
היה ניסיון פיגוע באזור מחנה 80 שסוכל על ידי שוטר, אשר ירה דרך השמשה הקידמית, ניטרל את המפגעים, וגרם להם להפעיל את המטען שלא במקום שהתקוונו אליו. כל זאת תוך סיכון עצמי רב, ירי בתנועה, דרך השמשה, אל מתאבד עם מטען !!!
השוטר הזה היה, לכל הפחות על פי הידוע לי (אולי באמת צ'יזבאט) מ ת נ ד ב. וגם באם לא היה מתנדב, הוא היה שוטר, ובעת פעילות לא ניתן לדעת מי הוא מי בינהם, לטוב ולרע.
הכל פתוח וגלוי, מי שרוצה יכול ומוזמן לראות, יחידת מתנדבים שעוסקת בבט"ש, פעילות בשטח, פרקים ומתקני נופש ציבוריים. סיוע באיתור נעדרים, ליווי של ארועים ציבוריים המונים, פעילות מניעה, הרתעה ואכיפה גלוייה וסמוייה בתחומים שונים .
סה"כ קבוצה של אנשים שבאמת משקיעים מעצמם במשהו שהם מאמינים בו וחושבים שיש מטרה, תרומה ותוצאה להשקעה. לרוב זה משעמם, מרגיז, מרתיח לפעול במסגרת שלא תמיד יודעת איך לאכול קבוצה שכזאת אבל לפעמים מספיקה הערה בקשר, הערה באיזה תדריך או תחקיר, מכתב הערכה או סתם מילה טובה כדי לשפר את הטעם המר של הזמן והמשאבים שהושקעו, על חשבון פרנסה, משפחה וחיים פרטיים.
אני כלל לא מעלה על נס את זה, מבחינתי זה שווה ערך לשרות המילואים שאני עושה, אני רק מספר את זה כשאני לא יכול להגיע למשהו, נעדר מהעבודה או חיים פרטיים שלי. אני לא מתגאה או משוויץ במילואים וגם לא בזה.
לסיכום, הווסט קיים, ישנם אנשים שרצו בעבר, או שירצו בעתיד לרכוש כזה דבר, למה לקטול משהו שאולי מישהו אחר ירצה? מי שלא רוצה, הדיון הזה לא עבורו, מי שכן רוצה וצריך, עכשיו יודע !!!
=========================================
קראתי את התגובה הקודמת לי ואני פשוט חייב לציין, ישנם בכל יום ולילה מאות ואלפי מתנדבים שבאמת עושים מעבר לכל נדרש כדי להביא קצת הרגשה של ביטחון, שלא לדבר על הביטחון עצמו. אני לא מרגיש מיוחד ולא מיוחס, אבל ישנם רבים שעושים זאת ומסכנים את ביטחונם וחייהם למען הכלל, אין זה במקום לנגח את פעילותם, כאילו היא קיקיונית וקיימת כמועדון סגור של בטלנים ומספרי צ'יזבטים. וכן, יש דברים חשאיים בביטחון, זה מובן מאליו, ומדוע מישהו יסיק כי אין דברים חשאיים גם בפעילות של מתנדבים? למה? כי הם לא שייכים לאיזה סיירת מהוללת? רק אנשי סיירות מקבלים קריאה, מנשקים את האשה / מזכירה


היה ניסיון פיגוע באזור מחנה 80 שסוכל על ידי שוטר, אשר ירה דרך השמשה הקידמית, ניטרל את המפגעים, וגרם להם להפעיל את המטען שלא במקום שהתקוונו אליו. כל זאת תוך סיכון עצמי רב, ירי בתנועה, דרך השמשה, אל מתאבד עם מטען !!!
השוטר הזה היה, לכל הפחות על פי הידוע לי (אולי באמת צ'יזבאט) מ ת נ ד ב. וגם באם לא היה מתנדב, הוא היה שוטר, ובעת פעילות לא ניתן לדעת מי הוא מי בינהם, לטוב ולרע.
נערך לאחרונה על ידי trail_g19c בתאריך 13 יוני 2003, 16:25, נערך פעם אחת בסך הכל.
בסדר קולונל, אז "הגזמתי קצת" בפאתוס ובמורשת הקרב, ונכון שבאמת אין להשוות לגבעת התחמושת, קרב החרמון או הבופור... רק בבקשה לא להשוות לסדרנים מנומנמים המנקבים כרטיסים לאיזה סרט ליגה ז' באיזה קולנוע נידח
לבסוף קראתי את התגובה של מיכאל, ולהרגיע, אני לא נפגע ממה שלא נכון (ואני לא מאלו שצריכים להוכיח שאין להם אחות) ובטח לא ממה שנכון. אני לא מתבייש מהתגובה של מיכאל כי מיכאל מביע את דעתו ומותר לו, כל עוד במסגרת הכללים החבריים שקיימים בפורום זה, ממש כמו שלכל אחד אחר מותר. מיכאל גם נוגע בדברים שאני מסכים איתם, לפחות בכך שאני עושה דברים רבים ומבין בעוד כמה מעבר לזה
. אני לומד דברים חדשים כל יום אבל בלימוד אין בושה, לא בהצגת שאלות ולא בהבאת דברים לדיון מתוך מטרה לדון בהם.
אז, מה למדנו כאן היום?


לבסוף קראתי את התגובה של מיכאל, ולהרגיע, אני לא נפגע ממה שלא נכון (ואני לא מאלו שצריכים להוכיח שאין להם אחות) ובטח לא ממה שנכון. אני לא מתבייש מהתגובה של מיכאל כי מיכאל מביע את דעתו ומותר לו, כל עוד במסגרת הכללים החבריים שקיימים בפורום זה, ממש כמו שלכל אחד אחר מותר. מיכאל גם נוגע בדברים שאני מסכים איתם, לפחות בכך שאני עושה דברים רבים ומבין בעוד כמה מעבר לזה

אז, מה למדנו כאן היום?
קולונל,
אולי גם - "סוף מעשה במחשבה תחילה"
אולי גם - "סוף מעשה במחשבה תחילה"

נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
אז אולי (ולא השוטר
)
"מילים שיצאו מפיך, אינך אדון להן"

"מילים שיצאו מפיך, אינך אדון להן"

נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
האם האפוד/ווסט המדובר עמיד גם במי מלח? נניח שכמתנדב אני נקרא למשימת חילוץ של טייס קרב שהתרסק עם מטוסו החדיש לתוך ים המלח. הרי ידוע לכולנו כי מימי ים המוות סמוכים גאוגרפית לשטחי הרשות הפלסטינית ולשטחי הממלכה ההאשמית אשר רווים ב"אחים" (מוסלמים, האחים המוסלמים) ובמשחרים לטרף. לא יעלה על הדעת שאצלול למשימת חילוץ בים המוות ללא אמצעי הגנה חיוניים ומינימליים כגון רוס"ר, אקדח, אקדח גיבוי שלישי, מחסניות בשלל סוגים (למקרה שכל הכלים שלי ישבקו חיים ואמצא במקרה נשק שהושלך לים בתקופת מלחמת ההתשה ללא תחמושת), פנס, אלה (להרחקת הכרישים במים), מצפן (שלא אחלץ את הטייס לחופי ירדן השורצים מחבלים צמאי דם טייסים), ומנוע של F-16 (הרי כל מתנדב יודע לבצע תיקוני שדה, בזאת גדולתנו), ולא לשכוח לדרמן
ועוד שאלה קטנה, הרי 570 ש"ח הם באמת מחיר ממש זול ואפסי ולא מורגש וזניח לחלוטין, האם אתה חושב שהמוכר יכעס אם אתעקש לשלם יותר
אולי 5700ש"ח שהינם סכום סמלי עבור ציוד כל כך הכרחי.
ניתן אולי להבין שאני הולך לקנות אחד כזה כי עדיין אין לי, אבל לא
ברור שלא שרדתי את החיים עד כה (בקרוב 30 שנים
) ללא ווסט חיוני שכזה, אני פשוט רוצה לשדרג ברוח הימים
"...ובא לציון גואל."

ועוד שאלה קטנה, הרי 570 ש"ח הם באמת מחיר ממש זול ואפסי ולא מורגש וזניח לחלוטין, האם אתה חושב שהמוכר יכעס אם אתעקש לשלם יותר



ניתן אולי להבין שאני הולך לקנות אחד כזה כי עדיין אין לי, אבל לא



"...ובא לציון גואל."
היום הוא היום הראשון של שארית חייך!
TRAILG19C
אתה מזכיר לי סיפור ישן. יש מוסר השכל נסתר.
דובי יומבו
זהו סיפור על דובי יומבו שלא רצה ללכת לביה"ס. במשך חמש שנים שיחק יומבו הדובון יום יום עם חבריו ליער: עם הדובים, השפנים והציפורים. כאשר מלאו ליומבו שש שנים הגיע הזמן שהוא וחבריו ילכו לביה"ס וילמדו קרוא וכתוב. אך יומבו אמר לאמא: "למה לי ללמוד קרוא וכתוב הרי אפשר לשחק בתופסת, בגולות ובכדור, גם בלי לדעת כל זאת. למי לי לשבת ולהכין שיעורים? טוב לי לשחק.... לא אלך לביה"ס"!
אמא התעצבה אבל ידעה שיומבו לומד למען עצמו ולא למען אמא ולכן אמרה: "אם אינך רוצה- אל תלך, אך יהיה לך משעמם להיות לבד בבית, הרי כל חבריך ילכו לביה"ס". יומבו היה עקשן ולכן אמר : "לא רוצה"!
למחרת היה ליומבו משעמם. בא אל אמא וביקש: "שחקי איתי בכדור". אך אמא דובה היתה עסוקה בסידור הבית. יצא יומבו לחצר וחשב, אלך לבקר את סבא הוא ישחק איתי. הלך יומבו ביער הירוק עד אשר הגיע לביתו של סבא. דלת הבית היתה נעולה ועל הדלת היה פתק: "הלכתי לשכן, מיד אשוב. נא לחכות רגע קט". יומבו לא ידע לקרוא את הכתוב על כן הלך בחזרה הביתה, בדרך ארוכה ארוכה ופניו עצובות. בערב בא סבא לבקר בבית הדובים, שמע על ביקורו של יומבו ושאל: "מדוע לא חיכית לי יומבו, הרי כתבתי שמיד אשוב".
"יומבו איננו יודע לקרוא" אמרה אמא דובה. "חבל" אמר סבא "עליו ללכת לביה"ס וללמוד לקרוא". "לא רוצה" אמר יומבו העקשן.
למחרת שוב היה יומבו בחדר וחשב בליבו אלך אל העורב, תמיד הוא מכבדני בעוגיות מתוקות. הלך יומבו לביתו של העורב והנה על הספסל העומד בסמוך לביתו של העורב, מודבק פתק. בפתק היה רשום "זהירות צבע טרי", כי ביום זה צבע העורב את הספסל, אך יומבו לא ידע לקרוא. יומבו אמר : "וודאי כתוב כאן אחזור מיד כמו אצל סבא, אשב אפוא ואחכה". התיישב יומבו על הספסל. ברגע זה יצא העורב ואמר "אוי ואבוי, מדוע ישבת? הרי כתוב בפתק זהירות צבע טרי, ראה מה קרה למכנסיך". יומבו ניסה לנקות את מכנסיו אך לשווא. "לך לביה"ס" הציע העורב "תלמד לקרוא ויטב לך". "לא רוצה" אמר יומבו ופנה לביתו. כאשר יומבו חזר לביתו ראה שמתיבת הדואר בכניסה מציץ פתק ובפתק רשום דבר מה. "בוודאי צבעו את תיבת הדואר" אמר יומבו "לא אגש לשם". ישב יומבו בגן והיה לו משעמם מאוד. פתאום ראה את כל חבריו עוברים על יד הבית ומתנות בידיהם. "כולם הולכים ליום הולדת" הרהר יומבו "אותי לא הזמינו". הלך יומבו בשקט אחרי העוברים והנה באמצע היער, שולחן ערוך למסיבה, היו שם עוגיות וסוכריות ושלושה מיני גלידה. התיישב יומבו מאחורי שיח והחל בוכה. שמעו כולם את הבכי יצאו לחפש מי בוכה ומצאו את יומבו.
"יומבו" אמרו כולם "למה אתה בוכה? מדוע לא באת למסיבה?" "כי לא הזמינו אותי" בכה יומבו . "לא נכון" קרא מיקי השפן "הרי במו ידי כתבתי את ההזמנות, את ההזמנה שלך שמתי בתיבת הדואר שלכם".
התחיל יומבו לצחוק. הוא צחק ואמר: "ואני חשבתי שבפתק כתוב זהירות צבע טרי ולכן לא התקרבתי לתיבה. באמת עלי ללמוד לקרוא". למחרת התחיל יומבו לבקר בבית הספר וכעבור זמן קצר ידע יומבו לקרוא והיה מאושר מאוד מאוד.
שבת שלום.
ויקטור.
אתה מזכיר לי סיפור ישן. יש מוסר השכל נסתר.
דובי יומבו
זהו סיפור על דובי יומבו שלא רצה ללכת לביה"ס. במשך חמש שנים שיחק יומבו הדובון יום יום עם חבריו ליער: עם הדובים, השפנים והציפורים. כאשר מלאו ליומבו שש שנים הגיע הזמן שהוא וחבריו ילכו לביה"ס וילמדו קרוא וכתוב. אך יומבו אמר לאמא: "למה לי ללמוד קרוא וכתוב הרי אפשר לשחק בתופסת, בגולות ובכדור, גם בלי לדעת כל זאת. למי לי לשבת ולהכין שיעורים? טוב לי לשחק.... לא אלך לביה"ס"!
אמא התעצבה אבל ידעה שיומבו לומד למען עצמו ולא למען אמא ולכן אמרה: "אם אינך רוצה- אל תלך, אך יהיה לך משעמם להיות לבד בבית, הרי כל חבריך ילכו לביה"ס". יומבו היה עקשן ולכן אמר : "לא רוצה"!
למחרת היה ליומבו משעמם. בא אל אמא וביקש: "שחקי איתי בכדור". אך אמא דובה היתה עסוקה בסידור הבית. יצא יומבו לחצר וחשב, אלך לבקר את סבא הוא ישחק איתי. הלך יומבו ביער הירוק עד אשר הגיע לביתו של סבא. דלת הבית היתה נעולה ועל הדלת היה פתק: "הלכתי לשכן, מיד אשוב. נא לחכות רגע קט". יומבו לא ידע לקרוא את הכתוב על כן הלך בחזרה הביתה, בדרך ארוכה ארוכה ופניו עצובות. בערב בא סבא לבקר בבית הדובים, שמע על ביקורו של יומבו ושאל: "מדוע לא חיכית לי יומבו, הרי כתבתי שמיד אשוב".
"יומבו איננו יודע לקרוא" אמרה אמא דובה. "חבל" אמר סבא "עליו ללכת לביה"ס וללמוד לקרוא". "לא רוצה" אמר יומבו העקשן.
למחרת שוב היה יומבו בחדר וחשב בליבו אלך אל העורב, תמיד הוא מכבדני בעוגיות מתוקות. הלך יומבו לביתו של העורב והנה על הספסל העומד בסמוך לביתו של העורב, מודבק פתק. בפתק היה רשום "זהירות צבע טרי", כי ביום זה צבע העורב את הספסל, אך יומבו לא ידע לקרוא. יומבו אמר : "וודאי כתוב כאן אחזור מיד כמו אצל סבא, אשב אפוא ואחכה". התיישב יומבו על הספסל. ברגע זה יצא העורב ואמר "אוי ואבוי, מדוע ישבת? הרי כתוב בפתק זהירות צבע טרי, ראה מה קרה למכנסיך". יומבו ניסה לנקות את מכנסיו אך לשווא. "לך לביה"ס" הציע העורב "תלמד לקרוא ויטב לך". "לא רוצה" אמר יומבו ופנה לביתו. כאשר יומבו חזר לביתו ראה שמתיבת הדואר בכניסה מציץ פתק ובפתק רשום דבר מה. "בוודאי צבעו את תיבת הדואר" אמר יומבו "לא אגש לשם". ישב יומבו בגן והיה לו משעמם מאוד. פתאום ראה את כל חבריו עוברים על יד הבית ומתנות בידיהם. "כולם הולכים ליום הולדת" הרהר יומבו "אותי לא הזמינו". הלך יומבו בשקט אחרי העוברים והנה באמצע היער, שולחן ערוך למסיבה, היו שם עוגיות וסוכריות ושלושה מיני גלידה. התיישב יומבו מאחורי שיח והחל בוכה. שמעו כולם את הבכי יצאו לחפש מי בוכה ומצאו את יומבו.
"יומבו" אמרו כולם "למה אתה בוכה? מדוע לא באת למסיבה?" "כי לא הזמינו אותי" בכה יומבו . "לא נכון" קרא מיקי השפן "הרי במו ידי כתבתי את ההזמנות, את ההזמנה שלך שמתי בתיבת הדואר שלכם".
התחיל יומבו לצחוק. הוא צחק ואמר: "ואני חשבתי שבפתק כתוב זהירות צבע טרי ולכן לא התקרבתי לתיבה. באמת עלי ללמוד לקרוא". למחרת התחיל יומבו לבקר בבית הספר וכעבור זמן קצר ידע יומבו לקרוא והיה מאושר מאוד מאוד.
שבת שלום.
ויקטור.
דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. שיש בה כדי להזין את נפש הדור מחדש. ברל כצנלסון.
Colonel כתב::D
ידעתי שחסר לי משהו באשכול ...
או מישהו.
נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
יומבו שמומבו כלומבו
אוףףף
נכנסת השבת ומתחיל להיות מצחיק פה.
חבל
אחזור מחר לראות מה קרה ליומבו בכיתה ב'
נכנסת השבת ומתחיל להיות מצחיק פה.
חבל
אחזור מחר לראות מה קרה ליומבו בכיתה ב'
"וישלח דוד את ידו אל הכלי, ויקח משם אבן ויקלע, ויך את הפלישתי אל מצחו, ותטבע האבן במצחו ויפול על פניו ארצה"
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד