מילואים

[tkgs]

שימו לב ששוב מסתובבים כאן סביב ״פקודה״ של מג״ד שלא מעוגנת בפקודות מטכ״ל. כלומר ביחידה א אסור וביחידה ב מותר למרות שהן זהות. ברור שזה מצב לא בריא ולא הגיוני.
ומה היה עושה אותו מג״ד אם פליטת הכדור היתה דווקא מנשק ארוך ולא מהאקדח... הרי באותה מידה אפשר לשחק ברובה... האם המג״ד היה אוסר על שימוש בנשקים ארוכים או מטפל נקודתית בפולט? כלומר כסת״ח וכנסת״ח בלבד.
וסתם לשם השוואה, אם מישהו היה משחק במצית זיפו שלו וגורם שריפה, המג״ד היה אוסר על סיגריות?

[itamar]

ומה היה עושה אותו מג״ד אם פליטת הכדור היתה דווקא מנשק ארוך ולא מהאקדח... הרי באותה מידה אפשר לשחק ברובה... האם המג״ד היה אוסר על שימוש בנשקים ארוכים או מטפל נקודתית בפולט? כלומר כסת״ח וכנסת״ח בלבד.
וסתם לשם השוואה, אם מישהו היה משחק במצית זיפו שלו וגורם שריפה, המג״ד היה אוסר על סיגריות?

1. נשקים צבאיים מכוסתחי"ם הייטב. אותו החייל שפלט מנשק צהל"י היה נענש, אם מישהו ח"ח היה נפגע אז הוא היה מפוצה וכל השאלה אם אותו חייל שפלט השתמש בנשק שלא הונפק לו ע"י הצבא לצורך פעילותו בכלל לא הייתה נשאלת. מבחינת אחריות, הצבא כמובן ישמח להתנער כמה שיותר כי אותו חייל השתמש בנשק/אמצעי שבכלל לא היה אמור להיות לו במסגרת השירות.

2. יש יחידות שמגדילות ראש ומנהלות מלחמות חורמה נגד החיילים שמשפצרים את הנשקים שלהם בכל מיני אביזרים שקונים בריקושט וכו'.
כל שיפצור כזה צריך לקבל אישור פרטני של מפקד, התקנה צריכה להעשות רק ע"י נשק היחידה.

3. לגבי מצית זיפו.. כן יש מקומות שבהם אוסרים עישון בגלל סכנה של שריפות. ויש יחידות שאוסרות את השימוש בבנזיות, גזיות, טוסטרים ומכשירי חשמל שלא הונפקו על ידי הצבא.

א.

[Everest]

שימו לב ששוב מסתובבים כאן סביב ״פקודה״ של מג״ד שלא מעוגנת בפקודות מטכ״ל. כלומר ביחידה א אסור וביחידה ב מותר למרות שהן זהות. ברור שזה מצב לא בריא ולא הגיוני.
ומה היה עושה אותו מג״ד אם פליטת הכדור היתה דווקא מנשק ארוך ולא מהאקדח... הרי באותה מידה אפשר לשחק ברובה... האם המג״ד היה אוסר על שימוש בנשקים ארוכים או מטפל נקודתית בפולט? כלומר כסת״ח וכנסת״ח בלבד.
וסתם לשם השוואה, אם מישהו היה משחק במצית זיפו שלו וגורם שריפה, המג״ד היה אוסר על סיגריות?

לא זוכר/יודע מה בדיוק אומרות פקודות מטכ"ל בנוגע לנשיאת נשק פרטי במילואים.
אבל מפסק דין שקראתי בעניינו של מי שפלט כדור מנשקו הפרטי וצה"ל לא הכיר בו כנכה צה"ל, עמדת צה"ל הייתה ש"אין בעיה" עם נשק פרטי, כל עוד אתה לא מסתמך עליו לשום דבר, קרי הדבר היחידי שמותר לך לעשות עם נשק פרטי במילואים זה לשאת אותו עליך ותו לא.
וכן, עד כמה שזה נשמע כהיגיון צה"לי, הכוונה ב"רק לשאת אותו" אומרת גם לא לפרוק אקדח DA עם כדור בקנה באימון יבש/ח"קים כיוון שמדובר בפעולה שאסור לך לבצע על פי פקודות הצבא.
שוב, את זה אני שולף מהזיכרון, לא קראתי את פסק הדין לאחרונה, אז *ט.ל.ח*

זה שיש מג"דים שמחליטים "להגדיל ראש" ביחידתם זה דבר אחר.
כבר הביאו כאן דוגמה של מצב בו החליטו שאת כל הנשקים הפרטיים נועלים בארגז נעול בחמ"ל ואת המפתח יש רק למ"פ(שדרך אגב, מדובר בעבירה על החוק ואני הייתי מסרב לכזה דבר גם במחיר של מה שהייתי צריך לשלם על הסירוב).

[הכנרתי]

איתמר, איך אומרים את זה באנגלית?
משהו כמו:
I'd rather be judged by 12 than carried by 6
והשאר נשאיר לשכל ישר

[rubimor]

שימו לב ששוב מסתובבים כאן סביב ״פקודה״ של מג״ד שלא מעוגנת בפקודות מטכ״ל. כלומר ביחידה א אסור וביחידה ב מותר למרות שהן זהות. ברור שזה מצב לא בריא ולא הגיוני.
ומה היה עושה אותו מג״ד אם פליטת הכדור היתה דווקא מנשק ארוך ולא מהאקדח... הרי באותה מידה אפשר לשחק ברובה... האם המג״ד היה אוסר על שימוש בנשקים ארוכים או מטפל נקודתית בפולט? כלומר כסת״ח וכנסת״ח בלבד.
וסתם לשם השוואה, אם מישהו היה משחק במצית זיפו שלו וגורם שריפה, המג״ד היה אוסר על סיגריות?

בכל הצבאות בעולם קיימות יחידות שתחת מפקדיהן מבוצעות הוראות ספציפיות.
מגיע מפקד חדש וההוראות משתנות לפי ראות עיניו, החל משגרת אימונים, התחמשות, ציוד ורבים אחרים.
מג"ד הוא קצין ברמת לויטננט-קולונל, מפקד יחידה ברמת בטליון.
זה אומר שבסמכותו לאשר כללי התנהלות שוטפת ביחידתו, כולל שימוש, יומיומי או מבצעי, בכלי נשק.
אף אחד לא אמר שכל דבר צריך להיות מעוגן בפקודות מטכ"ל. למעשה, במקרה זה טוב שניתנת למפקדים בדרג הזה גמישות.
כי אני מבטיח לך שפקודה מטכ"לית היתה אוסרת באופן גורף שימוש בנשק פרטי.
לא שזה משנה לרבים כאן, כי כבר ראיתי את תרבות ה"אם אני לא, אז אף אחד לא", אבל זה העניין.
ולא מדובר רק על מג"דים. גם מח"טים מן הסתם.
ומפקדי בסיסים (גם אלופי משנה או סגני אלוף).
ומפקדי יחידות ברמת פיקוד מקבילה.
ואל... א-ל (!!!) תשווה לי מצית עם כלי נשק. אתה נופל לאותה שגרת טעויות שארגונים מסוימים (שכוונתם טובה) עושים עם השוואה לכלי רכב.

[rubimor]

א. כאמור, לא מתכוון לזלזל בך או בשירות שלך, וכל אחד זכאי לדעתו גם אם הוא שק"מיסט בחיל האוויר. הקבלה האבסולוטית של דבר הצבא בנושא הוא פחות עניין של לוחמנות ויותר עניין של אישיות.

תודה על ההבהרה. הפירוט המקוצר לגבי השירות היה תגובה ל: "בלי להעליב אבל אדוני התגייס אתמול?" ול: "ואני עוד הייתי קצין" ול: "מתישהו לאחר כמה שנים כאזרח ומילואימניק שכבר מכיר את צה"ל".

ג. דווקא במבצעי אתה טועה לדעתי.
אם בלבנון 2 הצבא היה אוסר במפורש על כל מילואימניק להביא ציוד מהבית (נעלי הרים, שלוקר מים, וסטים מותאמים אישית מהבית, חומרי שיפצור, יש גם כאלו שהיו צריכים להביא לוחות חישוב פגיעה של פגז בטנקים הישנים שלהם) גם היית אומר שפקודה זו פקודה, וחייל שהביא ווסט למרות שחילקו לו חגור משנת 48 או שלוקר במקום המימיות שנופקו,מגיע לו לחטוף על הראש?
אני נותן את הדוגמה הזו, כי גם צה"ל יודע להתגמש כשצריך, ואפילו נוח לו לתת למילואימניקים להביא הכל מהבית ולדאוג למינימום הנדרש (ולפעמים גם זה לא קיים), אבל כשלא נוח לו הוא משחק את המשחק של "פקודה זו פקודה", ומי שמפר הוראה מטומטמת שווה ערך למי שלא הסתער כשהיה צריך. אני לא קונה את זה.

אני לא יודע לגבי הציודים האישיים במלחמת לבנון, ואני גם לא אמרתי שלמי שיש נשק אישי מגיע לו לחטוף על הראש. כאחד שהלך עם אקדח למילואים אני ממש לא מהמתנגדים לכך (אחרת הייתי צבוע). דיברנו על פקודה של מפקד יחידה.אם מפקד היחידה שלי היה אוסר להכנס עם נשק פרטי לבסיס, לא הייתי נכנס עם נשק פרטי (אני לא מדבר עכשיו על חיילים שגרים באיזורי סיכון, לא יודע מה הייתי עושה במצב זה). כאמור בבסיסים מסוימים בהם נאסר להסתובב עם נשק פרטי, לא הסתובבתי עם נשק פרטי. באופן כללי אני לא חושב שהיו פקודות במלחמת לבנון לא להביא נעלי הרים מהבית, וכאן אני מדבר על פקודה. זה ההבדל הגדול. עכשיו תראה, עם כל הכבוד, ההשוואות הללו לא עושות טוב לאף אחד. כי כלי נשק הוא לא נעלי הרים ולא סט בגדים ולא כלי שפצור. אחרת היתה במשרד לבטחון פנים מחלקת רישוי לנעלי הרים. אבל אין מחלקה כזאת. יש מחלקה לרישוי נשק, וישנה התייחסות מיוחדת לעצמים המשויכים להגדרה זו. זה כך בכל העולם.

ד. רק השורה האחרונה שלך הפריעה לי. הדברים שלי הן דעות, אולי הן מקובלות יותר ואולי פחות, אבל הם לא עבירה על החוק, ואפשר לקטלג אותן תחת "עצות לחיים" או "אנקדוטות מהנסיון האישי שלי". לא המלצתי על כלום ובטח לא לעבור על החוק. נתתי נקודות למחשבה מדברים שאני ואחרים נתקלנו בהם. אף אחד לא חייב ללקבל או לעשות, אבל להתייחס לדעה שלי כעבירה על החוק זה מוגזם.

מצטער אם הבנתי את דבריך לא נכון.

[הדק ודופק]

אחת מיני רבות הפקודות המאוגדות תחת הקובץ הנקרא פקודות מטכ"ל אומרת שיש מספר (לא מועט) של תחומים שבהם מפקד היחידה (לא זכורה לי מה דרגת "המינימום" להתקרא בתואר מפקד היחידה) אמון להחליט ועבירה על פקודתו מתוקף כוחו מקובץ פקמ"ט מהווה עבירה על פק"מט.

לגבי האקדחים האישיים. יש גזרות שהמחטים מבינים שהכי נכון שהחיילים שלהם יסתובבו עם האקדח על מנת שלא ינועו לא חמושים ועוד סיבות...

ויש כאלה שחולקים על כך ונצמדים לנוהל הפשוט יותר שמונע שאלות מיותרות.

בתכלס איך אמר לי פעם מישהו כל עוד לא קרתה תקלה ברוב המקרים לא ידברו....
אם עברת על הנוהל וע"י זה הצלת חיים תקבל צל"ש כדוגמת החייל הטירון שלקח אקדח ממאבטח וירה במחבל בפיגוע הטרקטור בירושלים
ולא....טר"ש (במקרה המאוד טוב...) כדוגמת- לא חסר...

[סיורניק]

תודה על ההבהרה. הפירוט המקוצר לגבי השירות היה תגובה ל: "בלי להעליב אבל אדוני התגייס אתמול?" ול: "ואני עוד הייתי קצין" ול: "מתישהו לאחר כמה שנים כאזרח ומילואימניק שכבר מכיר את צה"ל".

בקריאה חוזרת הבנתי שכנראה המשפט הזה יצא לי הרבה יותר מתנשא ומזלזל ממה שהתכוונתי, אז אני מתנצל ואנסה להתבטא בצורה יותר ברורה בעתיד.
המטרה הייתה להדגיש את העובדה שלמרות שאני נחשב מערכתי ובדרך כלל מקבל את שיקולי הצבא, לא תמיד צריך לתת לכל פקודה או הוראה משקל כמו של פקודת הסתערות.

אני לא יודע לגבי הציודים האישיים במלחמת לבנון, ואני גם לא אמרתי שלמי שיש נשק אישי מגיע לו לחטוף על הראש. כאחד שהלך עם אקדח למילואים אני ממש לא מהמתנגדים לכך (אחרת הייתי צבוע). דיברנו על פקודה של מפקד יחידה.אם מפקד היחידה שלי היה אוסר להכנס עם נשק פרטי לבסיס, לא הייתי נכנס עם נשק פרטי (אני לא מדבר עכשיו על חיילים שגרים באיזורי סיכון, לא יודע מה הייתי עושה במצב זה). כאמור בבסיסים מסוימים בהם נאסר להסתובב עם נשק פרטי, לא הסתובבתי עם נשק פרטי. באופן כללי אני לא חושב שהיו פקודות במלחמת לבנון לא להביא נעלי הרים מהבית, וכאן אני מדבר על פקודה. זה ההבדל הגדול. עכשיו תראה, עם כל הכבוד, ההשוואות הללו לא עושות טוב לאף אחד. כי כלי נשק הוא לא נעלי הרים ולא סט בגדים ולא כלי שפצור. אחרת היתה במשרד לבטחון פנים מחלקת רישוי לנעלי הרים. אבל אין מחלקה כזאת. יש מחלקה לרישוי נשק, וישנה התייחסות מיוחדת לעצמים המשויכים להגדרה זו. זה כך בכל העולם.

מקבל את הטיעון, בסופו של דבר כל אחד יעשה את השיקולים שלו ויישא בתוצאות, כמו בכל דבר בחיים.