1979 חודש אחרי אירוע המחבלים נהריה/או הנשק מתחת לכר?

[ezra65]

ראשית, כפי שהבנתי כאן, מתחת לכר הוא מקום ידוע ופורצים עלולים לקחת אותו משם לפני שבעל הבית ירגיש.
שנית, יש את בעיית הילדים בבית. לכן זו לא שאלת קיטבג.
אני נוטה להסכים עם הרעיון של קופסה או כספת קלה עם מנגנון נעילה מכאני פשוט ליד המיטה. זו לא כספת, ואין כוונה שיחליף את הכספת. הכוונה היא שלא יהיה נשק זמין מיידית לפורצים או לילדים, ובכל זאת נגיש לי ולאשתי בחדר השינה:
-קמתי בבוקר, יצאתי לעבודה, הנשק עלי.
-בלילה יהיה ליד המיטה אבל מאובטח בקופסה או כספת קלה.
-כשנצא לארוחת ערב כאן ביישוב או כשניסע לסופ"ש בחו"ל, או כשהיעד הוא מקום שלא מאפשר נשיאת נשק, יישאר בכספת הקבועה בבית.
-טווח ארוך במידת הצורך - בבית עסק לממכר נשק.

יש עוד מתאר שלא חשבתי עליו?

[GUSS]

נכון אין לי הרבה ידע וניסיון
לכן חידת קיטבק[רצינית]
40שנה עם נשק
4 בנים סקרנים ,חטטנים, סקרנים ונברנים כמו כלבי איתור סמים,,
3 פריצות ...
ומעולם הנשק לא לן בכםפת, קופסה,תיבה,ואני ישן ללא כר...
הנשק ביד [הנכונה =תוך שנייה] בחושך ,בצבע אדום,פלישת עבמים,ובכל מצב.
קצת טריקי, אבל אמיתי לעומת החידה השבועית של ג'קי ''ילדים איכן האקדח?''

[גדעון מצגר]

נכון אין לי הרבה ידע וניסיון
לכן חידת קיטבק[רצינית]
40שנה עם נשק
4 בנים סקרנים ,חטטנים, סקרנים ונברנים כמו כלבי איתור סמים,,
3 פריצות ...
ומעולם הנשק לא לן בכםפת, קופסה,תיבה,ואני ישן ללא כר...
הנשק ביד [הנכונה =תוך שנייה] בחושך ,בצבע אדום,פלישת עבמים,ובכל מצב.
קצת טריקי, אבל אמיתי לעומת החידה השבועית של ג'קי ''ילדים איכן האקדח?''

נוטה מאוד לא רק להסכים אלא לנהוג כמעט כמוך רק שאצלי הוא בגובה היד סמוי בתוך שקערורית מובנית מיוחדת.

[itamar]

הנשק ביד [הנכונה =תוך שנייה] בחושך ,בצבע אדום,פלישת עבמים,ובכל מצב.
קצת טריקי, אבל אמיתי לעומת החידה השבועית של ג'קי ''ילדים איכן האקדח?''

הפריצה לבית שלי קרתה כשהיינו בחו"ל וכשלא היו סורגים ומערכת אזעקה.
היום יש, גם וגם וחיבור למוקד.

בתכלס, בשביל הסיכוי של 0.00001% שיקרה בבית איזה אירוע שבשבילו אני צריך נשק אני לא מוכן להפוך את החיים שלי.

אם מגיע לדלת מישהו לא מוכר או נראה מפוקפק תמיד יש לי את האפשרות שלא לפתוח לו או לדבר איתו דרך החריץ של הדלת. מצידי שישבור את הראש שלו על הפלדלת.

א.

[גדעון מצגר]

זוכרים אותי משם?????חחחחחח
אז סיפור של אחד מ"גנבי הנשק למען המדינה שבדרך" 1938 על כריות ואקדחים:
האיש שמספר את הסיפור הנו אדם בן 98 שיזכה לחיים ארוכים ובריאות מלאה עד ..כמה שרק ירצה
הייתי איש צוות או איש של צוות הלקחנים/הגנבים למען האצ''ל ובכלל.אחת השיטות האהודות עלינו הייתה להכנס לשתות בירה קרה באחד מבתי המלון היוקרתיים של אז.בחליפות של אנשים חשובים מלווים באשה צעירה יפה ומושכת משלנו ומנסים לאתר קצינים בכירים או אזרחים בריטיים חשובים נושאי אקדחים בגלוי או שלא. ואז פועלים גם לנטילת האקדח ואם מדובר היה באדם בעל תפקיד לפי בירור מהיר או ידיעה מודיעינית מראש אז גם מפתחות למחסני נשק ותחמושת וכ'ד
השיטה הייתה כזו: הצעירה"עושה עיניים " לאובייקט שכבר חשב שיש לו הרפתקה לילית .אנחנו היינו מסתלקים אחד אחד ואז הבחורה הייתה מצטרפת לאובייקט לאחר שתיית אלכוהול רצינית מצידו. כשהעלמה מוסיפה לכוס גם קצת "חומר מרגיע משלנו"מגיעה אתו לחדרו שבמלון כשאנחנו מלווים אותם מרחוק במרחק של אי חשד. למיטתו כשהוא נתמך על ידה ישן כבר בזרועותיה..מניחה אותו עם בגדיו במיטתו . לוקחת את האקדח ואם מדובר היה בבעל מפתחות למקורות נשק ותחמושת .גם המפתחות היו נלקחים . במיידי האקדח היה עובר אלינו והמפתחות נמסרים לאחד משליחינו שהמתין לנו זה מכבר .מועתקים במוסך או מסגריה רחוקים וחוזרים אחרי כבוד למכנסי האובייקט .....
ולמה היינו צוחקים מהעניין עם כל הפחד מעונש המוות שהיה כרוך בנושא.לעיתים לא פעל החומר המרגיע שלנו כתוספת לאלכוהול והאובייקט היה שוקע בתרדמת לאטו במיטה כשהעלמה נאלצת להתפשט ולשכב לצידו עד שישקע במאה אחוז של שינה.אבל את כריותיה היה מלטף כדי להיות בטוח שהיא אכן לידו. עד שנופל לתוך שינה של 24 שעות במיידי.
מעולם לא נתפסנו כי השפה שבה היינו משוחחים בנינו הייתה ערבית הנערה נראתה כערבייה .והבושה של האובייקטים למיניהם הייתה גדולה מדי כדי להודיע על גניבת אקדח אישי שלהם.על המפתחות לא ידעו כלל. הרבה תחמושת ונשק נגנבו ממחסני הבריטים המנוולים והלכו לטובת היחידות הלוחמות שלנו.והאקדחים? עד היום בני מחזיק ברשיון את האקדח היקר ביותר אז. שהיה לי הכבוד לגנוב .סמיט ווסון 038 משטרתי והמעניין ביותר מכל ההרפתקאות הנ'ל הנערה היום כבר לא חיה אבל הייתה אשתי הנאמנה עשרות שנים..
יש כמה פרטים מביכים שאינני מספר עליהם כאן אבל אם תבואו לבקר אישית אספר לכם בכיף .ואתם תשתוללו מצחוק או שלא