קניית נשק שבאמת אסתובב איתו עליי

[GA1]

כל מילה בסלע

[ArikB]

מסכים עם כל מה שכתבתה.

מי שרוצה אקדח כיס ורוצה לפגוע שיתכנן להיתאמן והרבה

[ezra65]

מעטים יודעים גם לקלוע, וגם אלה שחושבים שיודעים לקלוע, מתכוונים לרוב לכך שהם מצליחים לפגוע בדף A3 ממרחק של 8 מטר בירי סטטי ורגוע במטווח ממוזג ועם תאורה אופטימלית, אבל הרי שכאן ברור לכולנו שזאת עבודה בעיניים, בעיקר על אותו אדם עצמו... ולכן מי שמחליט ללכת על גלוק 43 (וגם שילד, ננו, זיג 365 ואף גלוק 26) חייב לשריין לעצמו זמן ותקציב לאימונים.

ספיי - סליחה - אני חולק על דעתך. לא על כך שנדרשים זמן ותקציב לאימונים - אלה *תמיד* נדרשים, אלא על דעתך שאקדח כמו גלוק 43 ודומיו הקטנים דורשים אימון רב יותר. יותר ממה? ממה שכתבת נראה שאתה מתכוון לאקדח גדול יותר, עם פחות רתע ועם מרחק כוונות גדול יחסית.

אסביר מדוע: אין ספק שבמטווח קל יותר לפגוע עם אקדח שירות גדול מאשר עם אקדח קטן המיועד להסלקה עמוקה. אבל זה נכון בעיקר למטווח. כי במציאות של סכנת חיים, ראיתי את עצמי (ואחרים) מתקשה להיות מדוייק אפילו עם רוס"ר. במילים אחרות, תחת מכת אדרנלין, הבעיה הגדולה אינה המרחק בין הכוונות, וגם לא הרתע המוגבר, אלא הלחץ של ההיתקלות. הייתי נותן למרכיב ההתקלות 95%...

ולכן אם פותח השרשור אומר שגלוק 19 לא נוח לו לנשיאה יומיומית, עדיף שייקח אקדח קטן שאיתו הוא יכול להסתובב כל יום, כל היום, ואם חלילה ייתקל, יגיב עם אותו אקדח קטן. הבעיה שלו בהיתקלות לא תהיה האקדח הקטן והלא מושלם שבכיס שלו, אלא האקדח הגדול והמושלם שלא נמצא עליו.

שורה תחתונה, אימון הוא הכרחי עם כל אקדח, גם עם אקדח שבתנאי מטווח "פוגע לבד" במטרה. רצוי אם אפשר להיעזר במדריך מקצועי שיוכל להעניק למתאמן בטחון עצמי *בעצמו* וביכולת התגובה שלו תחת לחץ של אימון. הנשק עצמו לא כל כך משנה - זה רק כלי עבודה. אקדח קטן, אקדח גדול, אקדח ישן, אקדח חדש, אפילו רובה סער - מי שבסוף יידרש לפגוע במטרה תחת לחץ עצום הוא היורה עצמו.

[spy]

אף אקדח לא "פוגע לבד", יהיו התנאים סטריליים ככל שיהיו.
כמובן ש"במצב אמת" רמת הקליעה נפגעת. אנחנו לא רובוטים, הסטרס משפיע.
אבל.
מי שלא מצליח לפגוע טוב במטווח - יפספס בענק במצב אמת.
מי שמפזר את פגיעותיו במטווח סטטי כיפי ובלי לחץ על דף A3 - במצב אמת יפגע בבלתי מעורבים.
לכן אדם שנושא נשק חייב להגיע לרמה, בה במטווח הוא פוגע טוב ומהר. גם בירי בתנועה. גם בירי מאחורי מחסה. גם בירי לאחר מאמץ. גם בירי עם גורמי הפרעה והפתעה. וגם עם כל הרשום לעיל יחד. רז יש לו סיכוי טוב יותר לפגוע במצב אמת.
מוכנות מנטלית זה דבר סופר חשוב. אבל היא לא יכולה להחליף יכולת טכנית גבוהה. ועם "אקדחי כיס" הגעה ליכולת כזאת קשה יותר מאשר עם אקדחים בגודל מלא ואקדחים קומפקטיים.
אתה לא מסכים איתי? זכותך המלאה.

[GUSS]

האמת שיש לי יחס אמביוולנטי לאקדחי ה"פרעוש" הזעירים..
בא אדם ושואל על עם מה הכי כיף להסתובב..[ לדעתי תמיד עם אישה יפה..]
לא עם מה יוכל להכריע חולית חמאס..
אלא רק מה [לא] יראה טוב עליו ..
ואנחנו נכנסים לדיון ארוך אך לא ממצה,למה לא ממצה? כי קיימת התעלמות והתאלמות משני מיקרים מעניינים שלא מרפים לפחות ממני..

המחבל בהר אדר , מצליח ל ש ל ו ף לירות ולפגוע במאבטחים וחיילים דרוכים ומאומנים למקרה כזה.
ג'נין, הימ"ם פושט על חוליה, המחבל מצליח ל ש לו ף אקדח ולהשכיב שני לוחמים שסביר היו מוכנים מצוידים ודרוכים..
האקדחים שלהם לא היו "אקדחי גיבורים" עם כוונות מתקדמות אופטיקה ולייזר, ולא היו מצוידים בנרתיק ב200 $
ככל הנראה שלא היו בוגרי קורס ירי מעשי או מתרגלי idpa..
וכנראה שגם למחבלים יש אדרנלין בדם,
אז אולי לא החץ חשוב אלא האינדיאני...
ועדין לא חובה לזרוק את אקדחי המתכת לפח..

[itamar]

אז אולי לא החץ חשוב אלא האינדיאני...
ועדין לא חובה לזרוק את אקדחי המתכת לפח..

כן ברוב המקרים זה החץ ולא האינדיאני.
ועדיף לשאת כלשהו מאשר כלום.
ובקשר לאקדחי הברזל... הטכנולוגיה מתקדמת.
פעם היו טלוויזיות מבוססות שפופרת מסך.
הן שקלו 100 קילו ושרדו 30 שנה.
היום יש לך טלוויזיות מסך שטוח, שוקלות כלום, מתקלקלות אחרי 5 שנים אבל יותר כיף לצפות בהן.

א.

[GUSS]

איתמר הרי אתה מכיר אותי והאקדח היה רק אמתלה לצורך פתיחת דיון, שבזמנו נדון רק בפורום הלחימה..
לפחות ברמה בסיסית, אך כנראה שזה "טוייטע געשעפט.."

[itamar]

דיון, שבזמנו נדון רק בפורום הלחימה..

אני אף פעם לא הייתי חלק "מהמקובלים" של הסליק אז לא הייתה לי גישה לפורום הזה.
לא יודע על מה בדיוק דיברו שם, אבל יש לי תחושת בטן ששמי עלה שם לא פעם ולא פעמיים... .

א.

[ezra65]

היי ספיי
מסכים לכל מה שכתבת, גם למה שכתבת בסוף דבריך:

מוכנות מנטלית זה דבר סופר חשוב. אבל היא לא יכולה להחליף יכולת טכנית גבוהה. ועם "אקדחי כיס" הגעה ליכולת כזאת קשה יותר מאשר עם אקדחים בגודל מלא ואקדחים קומפקטיים.
אתה לא מסכים איתי? זכותך המלאה.

אבל
פותח השרשור הזה כתב שהוא לא מסתובב עם האקדח שלו. מציק לו. ולא שמדובר בנשר המדבר או בקולט פייתון, זה רק גלוק 19. אז מה נשאר לו לעשות? לדבריך, אם הוא יקנה אקדח כיס, הוא מקטין משמעותית את סיכוייו לפגוע במטרות בזמן אמת. אז מה אתה מציע לו?
אני חושב שאם יקנה אקדח כיס, אז לפחות הוא יסתובב איתו עליו. אם יישאר עם הנוכחי הקומפקטי, ישאיר אותו בכספת.
אני מסכים עם כל מה שאמרת, חוץ מדבר אחד: המשמעות של "אקדח כיס מול אקדח קומפקטי" בארוע אמת היא מינימלית, יחסית להכנה נפשית נאותה ותרגול טוב עם מדריך מקצועי (כמוך למשל). העיקר שיהיה לו אקדח, לא בכספת - אם הוא לא יודע לפגוע סביר תחת לחץ נפשי, זה ממש לא משנה מה יש עליו: גלוק 43 או אקדח IPSC.
אני מנסה לומר שההתעסקות עם איזה אקדח אתה מסתובב, גלוק או סמית, וולטר או ספרינגפילד, כוונות לילה או כוונות ברזל, הדק שערה או הדק כבד, 9 ארוך או 9 קצר - כל זה מוגזם מאד ולא נחוץ. קנה אקדח שאתה יכולך להרשות לעצמך ונוח לך לשאת, תתאמן איתו ותתרגל אליו, תכין את עצמך נפשית ומקצועית עם מדריך טוב, ובא לציון גואל.
הדוגמה של הר אדר היא מעולה: אקדח שאם מישהו בפורום הזה היה קונה אותו, כולם היו מצקצקים בלשונם, בקליבר נחות לכאורה, מיושן, כבד יחסית, הדק גרוע, מספר כדורים קטן, וכוונות עלובות, הפך לצערנו בידיים של מחבל נחוש לכלי קטלני לעילא. אז זה כן האינדיאני לדעתי.

[ניר ל]

אם כבר הוזכר , אז פורסם תחקיר מלא לפיגוע הר אדר ?
כל הנפגעים נפלו מפגיעות כדורי המחבל ?

[GUSS]

לא מכיר פיגוע שאחריו בוצע תחקיררציני ותוצאותיו פורסמו..