אקדח בצבא כל הנוהלים כולל הנחוצים וגם המיותרים...

[Warlord]

ואלאק חברים.....
אני באמת לא מכיר דברים כאלה.

Everest\
אני בכלל לא אתחיל לענות לך אם חייל מילואים בדרך לבסיס דינו כחייל או דינו כאזרח.
לדעתי התשובה המשפטית לא רלוונטית.
הגישה היא בעיני לא נכונה.
לדעתי זה ממש לא מתאים שחיילים ומפקדיהם ידברו את השיח המשפטי (בטח לא בקרבי ) ושחייל ישלוף חוות דעת משפטיות כדי להדוף פקודות שלא מוצאות חן בעיניו.
אני לא מכיר שיח כזה בצבא ובעיני זה שיח מצער בין אנשים שאמורים לסמוך אחד על השני.
בצוותים כאלה צריך לשאוף להסתדר ולא לחנך אחד את השני דרך חוות דעת משפטיות.
זו גם גישה קצת צעירה.
נניח שהצלחת להפחיד את המגד עד כדי כך שבעניין הזה הוא לא יתעסק איתך.
אבל הטבע האנושי הוא כזה שמאותו רגע ואילך הוא ישאף לז... אותך בכל דבר אחר ויחפש אותך.
למה לך?


ניר
אני כן מכיר צבא אחר.\אני לא מכיר את התופעות שתיארת.\
דווקא ראיתי מול עיני חיילים שרבים על הזכות לצאת למבצע / פעולה או לצאת לקראת מחבלים.
אם היית צודק וזה היה ברמה שזה משקף משהו, לדעתי הינו מפסידים במלחמות שלנו ועובדה שלא הפסדנו.
כנראה שהצבא שלנו לא גרוע כלך כך. אני לא אומר ש אין תופעות כאלה אבל שוב אני אומר שאלה השוליים המכוערים. ולא הסטנדרט. והשוליים לא מלמדים על הכלל.

לבסוף - למי שכתב שנתקל במגד שונא נשקים
נתחיל מזה שמג"ד ממוצע בחי"ר או שריון הוא לא הקנדידט המתאים לקבל תואר פציפיסט.
לקבל גדוד זה משהו שצריך לרצות.
זה לא סתם עליה בדרגה מתוקף פז"ם.גם במילואים.
המשמעות היא לטחון 40-50 יום מילואים בשנה שבה אין בה מבצע או מלחמה.
לכן מגד ששונא נשקים הוא כמו דוקטור שקשוקה ששונא ביצים בעיני.
יותר סביר להניח שהמגד חושש מהסתבכויות ולא מתאים לו שחייל שלו יסתובב לו אפוץ בבסיס (בין אם באימון ובין אם בתעסוקה) עם אקדח פרטי שעלול גם לירות בטעות או שלא בטעות.
אני מניח שהמגד לא רוצה שבגדוד שלו יקרה אירוע חריג שיכול לפגוע לו ברקורד ולכן המגד נתן הנחייה כזו.
אני לא מצדיק אותה בכלל ואישית לא הייתי נותן אותה אבל זה לא בהכרח שהוא שונא נשקים. אני מניח שאם הייתי נתקל במצב כזה הייתי פותר אותו בצורה ששני הצדדים יכולים לחיות איתה.
למזלי ביחידה שלי אוהבים אקדחים.

[Everest]

איזה יופי שאף אחד, באופן חוקי לחלוטין, לא צריך את אותו מג"ד ואת ההמלצות שלו לחידוש רישיון(כיוון שאין צורך בהמלצה שלו לחידוש רישיון).
ובנימה אישית, מג"ד שיגיד לחייל שלו שהוא לא ממליץ לו על חידוש רישיון, אותו חייל יגיד לו שלא ימליץ לו גם על נשיאת נשק צה"לי תחת פיקודו.

[ניר.ב]

ואלאק חברים.....
אני באמת לא מכיר דברים כאלה.

Everest\

זה לא סתם עליה בדרגה מתוקף פז"ם.גם במילואים.
המשמעות היא לטחון 40-50 יום מילואים בשנה שבה אין בה מבצע או מלחמה.

יותר קרוב ל 100...סתם קפץ לי בעין

[Warlord]

כתבתי 60 יום בהתחלה והפחתתי קצת כדי שלא ייראה מוגזם בעיני מי שפחות מתמצא.

[itamar]

אם היית צודק וזה היה ברמה שזה משקף משהו, לדעתי הינו מפסידים במלחמות שלנו ועובדה שלא הפסדנו.

במלחמות האחרונות לא בדיוק הפסדנו אבל גם לא ניצחנו.
יותר נכון להגיד - עוד נצחונות כאלה ואבדנו.

אתה צודק שמפקדים בצהל לא שונאים נשקים. אבל הם שונאים מאד את החשיפה התקשורתית והם שונאים עוד יותר מזה להסתבך.
הסיבה היא שמאז מלחמת לבנון והאינתיפדה הראשונה הצבא זוהם בצורה בלתי הפיכה במישפטיזציה.
וזה מחלחל לכל אורך שרשרת הפיקוד. מהרמטכל עד אחרון החיילים כי כל דרג מכסתח את עצמו לדעת ולא מגבה את הדרגים שמתחתיו.

השיח בין מפקדים לחיילים כבר מזמן לא מה שהיה פעם כולל ביחידות מובחרות.

א.

[Warlord]

איתמר
התוצאות של המהלכים הצבאיים היו תת אופטימליות לא בגלל רוח הלחימה של החיילים או חיילים שמסרבים להלחם, אלא בגלל הדרג המדיני / היערכות הפיקוד הבכיר.
בלבנון השנייה היו בעיות לוגיסטיות קשות וחוסר בציוד בסיסי כולל מזון.
היה גם רמטכל שהזניח את חילות היבשה וחשב שמלחמות מנצחים מהג׳ויסטיק.
במבצעים האחרונים בעזה הדרג המדיני כבל את הידיים של צהל.

לגבי השיח המשפטי והעיתוי לתחילתו, התגייסתי ליחידה מובחרת בשנות ה 90, אחרי / ממש בסוף האינתיפאדה הראשונה.
לא חושב שאז הצבא היה מוכה משפטיזציה.
המסלול שאני עברתי הוא הוכחה לכך.
אני ער שהמצב מהבחינה הזו החמיר מאז.
מתי בדיוק זה קרה אני לא יודע.
עדיין למרות ההתדרדרות, ממה שאני יודע ומכיר, כשחיילים עושים מילןאים הם משאירים בחוץ את רוב השטויות של האזרחות.
אמנם מילואימניק זה לא סדיר ולא פיון כמו שניר אמר, וגם בסגל הפיקוד תמיד עוברת הנחייה מפורשת להתייחס אחרת לחיילי מילואים, אבל במקביל רוב המילואימניקים שמגיעים באים עם מוטיבציה ועם רצון לשרת

[ניר ל]

הפניתי אותך לפני כמה ימים לקרוא את המאמרים של אורי מילשטיין, אני ממליץ לכולם לקרוא ולהפנים את מה שהוא כותב, כי זה הכי קרוב למציאות ולהסטוריה האמיתית שתוכלו למצוא.
http://www.uri-milstein.com/

משום מה אנחנו תמיד נוטים להאמין שלפנינו היה יותר טוב ואחרינו יותר גרוע, זה לא כל כך נכון, פשוט לא תמיד ראינו הכל. השחיתות והסיאוב הולכים אתנו אחורה עוד הרבה לפני הקמת המדינה. הביאו את התרבות הזאת מהעיירה היהודית בגולה וגם שם כנראה לא המציאו את זה.

[carver]

הפניתי אותך לפני כמה ימים לקרוא את המאמרים של אורי מילשטיין, אני ממליץ לכולם לקרוא ולהפנים את מה שהוא כותב, כי זה הכי קרוב למציאות ולהסטוריה האמיתית שתוכלו למצוא.
http://www.uri-milstein.com/

משום מה אנחנו תמיד נוטים להאמין שלפנינו היה יותר טוב ואחרינו יותר גרוע, זה לא כל כך נכון, פשוט לא תמיד ראינו הכל. השחיתות והסיאוב הולכים אתנו אחורה עוד הרבה לפני הקמת המדינה. הביאו את התרבות הזאת מהעיירה היהודית בגולה וגם שם כנראה לא המציאו את זה.

שמע, הכנת לי הרבה שעות קריאה וצפיה.
תודה לא הכרתי.

[ניר ל]

בכיף !

[סיורניק]

הפניתי אותך לפני כמה ימים לקרוא את המאמרים של אורי מילשטיין, אני ממליץ לכולם לקרוא ולהפנים את מה שהוא כותב, כי זה הכי קרוב למציאות ולהסטוריה האמיתית שתוכלו למצוא.
http://www.uri-milstein.com/

משום מה אנחנו תמיד נוטים להאמין שלפנינו היה יותר טוב ואחרינו יותר גרוע, זה לא כל כך נכון, פשוט לא תמיד ראינו הכל. השחיתות והסיאוב הולכים אתנו אחורה עוד הרבה לפני הקמת המדינה. הביאו את התרבות הזאת מהעיירה היהודית בגולה וגם שם כנראה לא המציאו את זה.

שמע, הכנת לי הרבה שעות קריאה וצפיה.
תודה לא הכרתי.

רק בבקשה קח את מילשטיין עם מנה בריאה של סקפטיות. הוא נורא נהנה מתדמית המטיף המוכיח בשער שצודק יותר מכולם, והרבה פעמים מסמן את המטרה מסביב לחץ לאחר שנורה.

[GUSS]

מילשטיין לדעתי יותר יסודי..
מצייר את המטרה, ואז בצעד בטוח ניגש אליה ותוקע חץ בעזרת פטיש 5ק"ג במרכז .

[ניר ל]

מי שמחפש אמת מוחלטת לא ימצא אותה, היא לא קיימת. לכל אירוע יש מספר גרסאות כמספר העדים שהיו לו.
צריך לקחת בחשבון את זה, זה הכל, לא להתייחס לכל מה שנכתב כאל עובדה. לכל אירוע מכונן ולכל קרב היו מספר פנים, בסוף פרסמו וכתבו את מה שהתאים למי שהיה הכי חזק...

החשיבות של ארועים הסטוריים לדעתי, היא למידה והפקת לקחים, כי הם נוטים לחזור על עצמם.
אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת ששת הימים שגרמה להיפוך תודעתי בציבור הישראלי.
עד אליה חששנו לקיומנו וממנה והלאה הפכנו לשאננים, מלחמת יום כיפור לא הוציאה אותנו מזה, רוב הציבור בטוח שאנחנו בלתי מנוצחים ושיהיה בסדר, אני חושב שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר מוכנים למה שצפוי לנו, כי זה לא הולך להיות חפיף.

מילשטיין הפך להיות אובססיבי לניפוץ מיתוסים והוא מגיש את העדויות מזווית מאד אפיינית, זה בסדר, עדיין הוא מביא עדויות חשובות וזווית אחרת ממה שהאכילו אותנו בספרי הלימוד והמור״ק, לפחות את הדברים שאני באופן אישי מכיר - מצאתי די אמיתיים.

[ניר ל]

ואפרופו להביא אקדח למילואים ... פעם כשהיה תקציב ולא וויתרו לחיילים על יום מילואים בשנה, אבא שלי שהיה עצמאי ונאלץ לסגור את העסק בכל פעם שקיבל צו קריאה, הביא יום אחד אותי למילואים.
״אשתי עזבה את הבית, אין לי סידור בשבילו - תעשו מה שאתם מבינים״

[itamar]

פעם כשהיה תקציב ולא וויתרו לחיילים על יום מילואים בשנה

פעם כשהתשלום עבור ימי מילואים היה תחת אחריות ביטוח לאומי, הצבא הרשה לעצמו להתחרע על כסף שלא שלו ולקרוא למילואים אם צריך או לא צריך בלי חשבון.
כאשר העבירו בסוף שנות ה80 תחילת 90 את האחריות למימון ימ"מ לתקציב הביטחון והורידו אותו ליחידות השונות הצבא שם ברקס על כל נושא של ימי מילואים וטוב שכך.

א.

[itamar]

לגבי השיח המשפטי והעיתוי לתחילתו, התגייסתי ליחידה מובחרת בשנות ה 90, אחרי / ממש בסוף האינתיפאדה הראשונה.
לא חושב שאז הצבא היה מוכה משפטיזציה

אני התגייסתי יותר מ20 שנה לפניך וראיתי את התהליך של המשפטיזציה מתרחש מול עיני. כמובן שאין מה להשוות בין המשפטיזציה של שנות ה90 לזו של 2017.
לא כל שכן שמבקר מדינה נכנס לשיקולים של הפעלת הכח, ולכל מפקד מדרגת מגד יש יועץ משפטי צמוד ע"ע מבצע צוק איתן.

א.