האם העמותה שוקלת "לנצל הצלחה" עם קמפיין ציבורי בעד נשק?

[סיורניק]

היי, הפוסט הזה יהיה קצת ארוך.
ראשית כל אומר שדבריי פה הם מתוך רצון להציע הצעה / כיוון מחשבה מסויים, לא מתוך מתיחת ביקורת או להתלונן שלא עושים מספיק.
אני באופן אישי (עדיין) לא חבר עמותה אז נורא קל לי לזרוק הצעות מהצד למי שנמצא במרכז העשייה ותורם מזמנו ומכספו, אני מודע לזה ועדיין אני חושב שיש לרעיונות שלי ערך ואשמח גם לשמוע פידבק.

אני לא מעורה בשיחות שהעמותה מקיימת עם פוליטיקאים ובעלי תפקידים, אבל רציתי להציע כיוון אחר - פנייה ישירה לציבור על מנת שיתמוך בזכויות נושאי הנשק וייצור לחץ על הפוליטיקאים.
לראייתי כל נושא הדיבור הישיר לציבור מוזנח או לא קיים בכלל, ומכיוון שכך ציבור נושאי הנשק נמצא במשך שנים במגננה בלבד מול ארגוני האנטי: אם ירצו יפרסמו בתקשורת (האוהדת אותם תמיד) כתבה מלאת רגש ואמהות בוכות ובכך ישפיעו על הפוליטיקאים לצמצם את נשיאת הנשק, ואם במקרה יש כרגע אינטיפאדה אז יעזבו אותנו בשקט לכמה חודשים ואחר כך ימשיכו. יש להם (להן) זמן. העניין הוא שהיוזמה נשארת בידי ארגוני האנטי, וכידוע מי שיוזם ויוזם בסופו של דבר יצליח, ומי שרק מתגונן בסוף יקבל גול (ועוד גול ועוד...)

רוב ההתנגדות של אנשים סביבי לנשק מבוססת על פחד לא רציונלי, אי-היכרות, העובדה שלא באים עם נשק במגע באופן יומיומי...כל זה גורם לאנשים באזרחות להסתכל עליך בחשש או כ"חריג" אם הם רואים שיש לך נשק אישי. "זה לא מסוכן ככה להסתובב? זה לא יכול לירות מעצמו? למה אתה בכלל צריך את זה?"
אם אנחנו רוצים להניע את המחוקקים להקל בכל הקשור לנשיאת נשק והגנה עצמית, אנחנו חייבים להביא את הציבור לצידנו. להגביר את המודעות.
אם אנחנו רוצים שיפתחו חוגים וגדנ"עות קליעה אנחנו קודם כל צריכים לגרום להורים לרצות לשלוח את הילדים לגדנ"ע או לחוג קליעה (מאושר ובטיחותי).

רוב הגברים (ובעיקר הנשים) שלא משוגעים לדבר סומכים על המשטרה שתציל אותם במקרה של סכנה ולא נצליח לשכנע אותם שכדאי שלאזרח יהיה נשק להגנה עצמית ("מה אתה רמבו? אתה עכשיו תלך להילחם במחבל?"), לכן אולי לא חייבים להתמקד בירי להגנה עצמית או לחימה בטרור - אפשר להציג את "תרבות הנשק" כספורט או כתחביב (כמו חוג קראטה), כ"משמר שכונה", כמסגרת בטוחה ומקצועית לילדים שתנחיל משמעת ומודעות עצמית ותמנע מהם להסתובב עם גורמים מפוקפקים וכו'.
בקיצור צריך למצוא את הדרך לגרום לאמא לשלושה ילדים מתל אביב או למתכנת מהרצליה שלא ראו נשק מאז הצבא, לפחות לראות את הימצאות נשק בידי אזרחים פרטיים שאינם עבריינים כמשהו נורמלי ואולי אפילו כהשפעה חיובית, גם אם הם עצמם לא מעוניינים לשאת נשק.
אפשר לנסות להציג בתקשורת ובערוצי הספורט את אלופות תחרויות הקליעה (נשים חזקות ועצמאיות), לעשות פרסומת עם איזה יורה מעשי מבוגר שנראה כמו פלמ"חניק חביב ויזכיר לנו את ארץ ישראל הישנה והאהובה. סתם רעיונות לדוגמה.

אני לא איש פרסום, אבל הייתי רוצה להציע לפנות לציבור באופן ישיר - מודעות ביישובים, פרסומים ברדיו ובטלוויזיה, שיחות סלון וחוגי בית וכו' - בעיקר כדי להעלות אצל הלא-משוכנעים את המודעות לנושא, שיסתכלו על נשק פרטי כדבר "נורמלי" ולא רק של רמבואים משוגעים יוצאי סיירת או מתנחלים משיחיים.
מתנגדים תמיד יהיו, אבל אם לא נרתום חלק נרחב מהציבור לצידנו שידרשו מהממשלה (ומראשי העיר, ומראשי מועצה וכו') הקלות ברישוי ופתיחת חוגי ומועדוני נשק, לא תעזורנה פגישות של ראשי העמותה עם מקבלי החלטות ופקידים. צריך לעבוד במקביל.

לכל תנועה מצליחה חייב להיות Grassroots ופעילי שטח שמדברים ישירות אל הציבור ומשאירים את האידיאולוגיה שלה בשיח הציבורי.
לדעתי עכשיו שעת הכושר ועכשיו הציבור מוכן לקבל דיבורים כאלו, לצערי בגלל האינטיפאדה. צריך להילחם בארגוני האנטי בכלים שהם המציאו - כמו הארגונים המרקסיסטיים - "לחנך את הציבור" לאורך זמן וב"עצימות נמוכה", לאורך שנים! לנצל את המומנטום החיובי שיש עכשיו, ולא להיתקע עם ההישגים המוגבלים שיש, עד הפעם הבאה שאישה תירצח ע"י בעלה עם נשק מאבטחים ונחזור לנקודת האפס.

זו, בכל אופן דעתי, אני באופן אישי כפי שאמרתי לא חלק מהעמותה, אבל מסביר את דעותיי על נשק לאנשים שמכירים אותי ומנסה לשכנע שהשד לא כל כך נורא.

[bnsagi]

כל מה שציינת יכול להיות ראוי ומבורך, אבל גם עולה הרבה מאוד כסף.
כל עוד אין איזה יהודי עשיר שישמש כספונסר עבור העניין הזה אני לא מצליח לראות איך זה ייצא מהכוח אל הפועל.

[bnsagi]

כל מה שציינת יכול להיות ראוי ומבורך, אבל גם עולה הרבה מאוד כסף.
כל עוד אין איזה יהודי עשיר שישמש כספונסר עבור העניין הזה אני לא מצליח לראות איך זה ייצא מהכוח אל הפועל.

[סיורניק]

מי הספונסר של "האקדח על שולחן המטבח"?

נראה שלארגוני פמיניזם / אנטי-נשק אף פעם לא חסר תקציב...מי יודע אולי אנחנו מממנים אותם מכיסינו דרך המיסים.

אין איזה דוד עשיר באמריקה תומך NRA שרוצה לממן ארגון דומה בארץ?

[tkgs]

אני דווקא חושב שפרסום ציבורי וקריאה לכל מי שיכול להוציא רשיון, יפעל הפוך ויגרום לעוד יותר לחץ לאי חלוקת רשיונות ואף לביטול.
אני חושב שהפעילות המבורכת של העמותה, צריכה להיות מאחורי הקלעים. להיפגש עם שרי הממשלה וכדומה, יותר לובינג וכדומה וכך ככל שהדרישות יוקלו, יותר אנשים יקבלו רשיונות. רק תראו כמה הבקשות קפצו בחודשים האחרונים מאז ההקלות האחרונות...

[ארציאל]

מי הספונסר של "האקדח על שולחן המטבח"?

NIF וגרורותיה מן הסתם.

[סיורניק]

אני דווקא חושב שפרסום ציבורי וקריאה לכל מי שיכול להוציא רשיון, יפעל הפוך ויגרום לעוד יותר לחץ לאי חלוקת רשיונות ואף לביטול.
אני חושב שהפעילות המבורכת של העמותה, צריכה להיות מאחורי הקלעים. להיפגש עם שרי הממשלה וכדומה, יותר לובינג וכדומה וכך ככל שהדרישות יוקלו, יותר אנשים יקבלו רשיונות. רק תראו כמה הבקשות קפצו בחודשים האחרונים מאז ההקלות האחרונות...

הכוונה שלי היא לא לצאת בקמפיין שמעודד אנשים לרכוש נשק או להוציא רשיון.
המטרה היא לשנות את השיח הציבורי, שכרגע מדבר על נושאי נשק שלא במסגרת כוחות הבטחון או חברות "אבטחה", כבעל מכה ורוצח, או מתנחל כובש, או רמבו משוגע.

אני רוצה ליצור שיח ציבורי שמתייחס לבעל נשק כאדם נורמלי לחלוטין - זה יכול להיות אבא שלנו או דוד או חבר, המורה בבית ספר, סתם איש מהרחוב.
שיח שמקדם חינוך לבטיחות ומקצועיות, כאילו נשק אישי זה הדבר הכי נורמלי בעולם ולא צריך "לעודד" אנשים לרכוש אותו או להפחיד אותם באיומי טרור.

מעבר לזה אפשר להראות דמויות חיוביות כמו מתחרות אולימפיות בקליעה (מתמודד גם מול הטיעון הפמיניסטי וקידום נשים בספורט - שתי ציפורים במכה), אלופי קליעה שמביאים גאווה כמו אלופי שחמט ויתנו דוגמה אישית כג'נטלמנים מקצוענים בניגוד לתרבות הוולגרית של שחקני כדורגל למשל.
כמובן שאפשר גם ללכת לכיוון הפופוליסטי יותר והראות נשים שמתגוננות מפורץ / אנס באמצעות נשק (יש פרסומות כאלה בארה"ב).

אני בכוונה מכווין לקהל הנשי כי לדעתי כאן הבעיה העיקרית שלנו - ארגוני הנשים הם בעלי ידידים חזקים מאוד בפוליטיקה ואין לנו סיכוי אם נשק ייתפש בתודעה כמשהו שרק גברים רוצים ונשים מאויימות ממנו.

[TsurTriger]

אני דווקא חושב שפרסום ציבורי וקריאה לכל מי שיכול להוציא רשיון, יפעל הפוך ויגרום לעוד יותר לחץ לאי חלוקת רשיונות ואף לביטול.
אני חושב שהפעילות המבורכת של העמותה, צריכה להיות מאחורי הקלעים. להיפגש עם שרי הממשלה וכדומה, יותר לובינג וכדומה וכך ככל שהדרישות יוקלו, יותר אנשים יקבלו רשיונות. רק תראו כמה הבקשות קפצו בחודשים האחרונים מאז ההקלות האחרונות...

מצטרף.

דבר ראשון, כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות דבר ראשון וזה להצטרף לעמותה. הצטרפות היא לא עניין ה 100 שקלים (שאולי נותן קצת חמצן לאנשים ששוקדים ופועלים עבורנו מאחורי הקלעים), אלא יותר עניין של מסה. ברגע שעמותה מגיעה לייצר 10K אנשים, זה נראה אחרת מאשר עמותה שבאה לייצג 1K אנשים. הכוח שלנו הוא אך ורק במסה של החברים בעמותה. ככל שיהיו יותר, כך יהיה לעמותה יותר כוח להזיז גלגלי שיניים חלודים בבירוקרטיה הישראלית.

דבר שני, אני גם לא בעד קמפיין ציבורי. רוב הציבור בישראל עשה צבא (והישראלי הממוצע יודע הכל - אז אל תלמד אותו על כמה נשק מסוכן או לא מסוכן) ולא צריך הסברים על האויבים שמסביבנו. אנו, להבדיל כמעט מכל מדינה אחרת, חיים ונושמים (לצערנו הרב) את האיום התמידי על קיומנו. הדרך, לדעתי, היעילה ביותר היא המשך עבודה סזיפית במסדרונותיה של הכנסת ושל המשרדים הממשלתיים. ושוב, אם אנו רוצים שיסתכלו על העמותה שלנו - היא צריכה כוח. כוח = כמות גדולה של חברים.

[סיורניק]

אני דווקא חושב שפרסום ציבורי וקריאה לכל מי שיכול להוציא רשיון, יפעל הפוך ויגרום לעוד יותר לחץ לאי חלוקת רשיונות ואף לביטול.
אני חושב שהפעילות המבורכת של העמותה, צריכה להיות מאחורי הקלעים. להיפגש עם שרי הממשלה וכדומה, יותר לובינג וכדומה וכך ככל שהדרישות יוקלו, יותר אנשים יקבלו רשיונות. רק תראו כמה הבקשות קפצו בחודשים האחרונים מאז ההקלות האחרונות...

מצטרף.

דבר ראשון, כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות דבר ראשון וזה להצטרף לעמותה. הצטרפות היא לא עניין ה 100 שקלים (שאולי נותן קצת חמצן לאנשים ששוקדים ופועלים עבורנו מאחורי הקלעים), אלא יותר עניין של מסה. ברגע שעמותה מגיעה לייצר 10K אנשים, זה נראה אחרת מאשר עמותה שבאה לייצג 1K אנשים. הכוח שלנו הוא אך ורק במסה של החברים בעמותה. ככל שיהיו יותר, כך יהיה לעמותה יותר כוח להזיז גלגלי שיניים חלודים בבירוקרטיה הישראלית.

דבר שני, אני גם לא בעד קמפיין ציבורי. רוב הציבור בישראל עשה צבא (והישראלי הממוצע יודע הכל - אז אל תלמד אותו על כמה נשק מסוכן או לא מסוכן) ולא צריך הסברים על האויבים שמסביבנו. אנו, להבדיל כמעט מכל מדינה אחרת, חיים ונושמים (לצערנו הרב) את האיום התמידי על קיומנו. הדרך, לדעתי, היעילה ביותר היא המשך עבודה סזיפית במסדרונותיה של הכנסת ושל המשרדים הממשלתיים. ושוב, אם אנו רוצים שיסתכלו על העמותה שלנו - היא צריכה כוח. כוח = כמות גדולה של חברים.

איך תגייס 10K תומכים? תתעלם מהציבור הרחב (שחלקו רוצה להוציא נשק ולא יכול) ותקווה שהוא ימצא את דרכו לבד לסליק או לאתר העמותה? צריך לפרסם ולפרסם בצורה שאנשים יתחברו אליה!
רוב הציבור (אני חלק ממנו) אינו יורה מקצועי או ספורטאי שמכיר את כל הנפשות הפועלות ואת ליאור נדיבי ומאיר רוט באופן אישי. הוא צריך שכנוע מתאים. המחוקק או הפקיד הממשלתי לא ישיגו לך 10K מתפקדים לעמותה.

פעולה מול המחוקק ופעולה מול הציבור אלו שני מאמצים שונים שצריכים לפעול במקביל ולתמוך זה בזה.

[TsurTriger]

עצם זה שאתה פה, קרוב לוודאי שמוקדם או מאוחר אתה תכיר או לפחות תדע שיש עמותה שעובדת ושוקדת עבורך אל מול המדינה. זו ההתחלה.

קודם שכל מי שפה , יצטרף. לרוב, קהילת נושאי הנשק זה "חבר מביא חבר". ופחות אנשים זרועים ברחבי הארץ. גם בזכות הקריטריונים לנשיאת נשק (ישוב זכאי, יוצאי משטרה, סא"ל ומעלה וכדו).

[סיורניק]

עצם זה שאתה פה, קרוב לוודאי שמוקדם או מאוחר אתה תכיר או לפחות תדע שיש עמותה שעובדת ושוקדת עבורך אל מול המדינה. זו ההתחלה.

קודם שכל מי שפה , יצטרף. לרוב, קהילת נושאי הנשק זה "חבר מביא חבר". ופחות אנשים זרועים ברחבי הארץ. גם בזכות הקריטריונים לנשיאת נשק (ישוב זכאי, יוצאי משטרה, סא"ל ומעלה וכדו).

אוקיי, מקבל את הגישה הזו.
עצם זה שאני פה זה כי אני מתעניין בתרבות נשק מאז גיל 16, ונהנה לקרוא כל מה שקשור בהם, ועם כל זאת רק לאחרונה מצאתי את האתר הזה. האזרח הממוצע לא מתעניין בנשק עד כדי כך. צריך לדאוג שהוא לפחות לא יהיה נגדנו.

אם מחר המחוקק יחליט לבטל לי לך ולכולנו את הרשיון בגלל החלטה שרירותית, אתה מסוגל להוציא 10,000 איש להפגנות ברחוב? כי עמותות הפמיניזם יכולות, ויכולות להביא גם שחקני תיאטרון ("תחקיר" הציידים) ואנשי תקשורת.
אתה תוכל להביא רק כמה משוגעים לדבר שגם אותם יתקפו בתקשורת.
לדעתי האישית, בלי פנייה ישירה לציבור ושכנוע לאורך שנים ואפילו דורות עד שישתנה כל היחס הציבורי לנשק, לא תהיה התקדמות.

[TsurTriger]

אני חושב שהנושא מסורבל ומורכב בהרבה.

חשוב לזכור שרוב נושאי הנשק האזרחי הם אנשים שקולים עם בגרות ואחריות וחלקם הגדול גם יוצאי יחידות קרביות. כך שמדובר על זן אחר של אנשים, בוודאי שלא המאפיין את הפמניסטיות או אפילו את כת הטבעונים 269 שיוצאים ומבצעים מעשי טרור ומפירים בצורה אגרסיבית וגסה את השקט הציבורי עד כדי מטרד.

גם אם לעמותה יהיו 10K חברים או 100K חברים, רוב הפעילות תהיה חרישית ומאחורי הקלעים. למה? כי זה האופי "המתאים" לטפל בנושא כזה. יש מקום להחדיר מדי פעם לתקשורת כתבות "ממומנות" כנהוג כיום לעשות (כמעט כל כתבה שלישית שאתה קורא, היא כתבה פרסומית \ ממומנת על ידי גוף כזה או אחר בגלוי או בסמוי). אך הפגנות אני משער שאף אחד לא יראה מאיתנו, בעיקר בגלל האופי שמעניין את החברים בעמותה ואת האופי המאפיין של נושאי הנשק בישראל.

[ramdishon]

העמותה פועלת ותפעל גם בגלוי וגם מאחורי הקלעים. כרגע הגל לטובתינו, אבל אין כל ביטחון שזה ימשיך כך.
בפוסט הראשון סיורניק הצביע על הבעיה. כאשר תהיה חבר בעמותה, תוכל לבקש מהגזבר את הדוח הכספי ואת יתרת המזומנים בחשבון העמותה ותראה אם ניתן להרים מסע פרסום בתקשורת. כל עוד אנשים יעמדו על הגדר במקום להצטרף- אין סיכוי שנוכל להרים מסע כזה. ולסבר את העין: נפשנו עם אמיר אוחנה מספר ימים לפני השקת השדולה. מעבר לדיעות שלו- שהן זהות לתפיסת העולם של ועד העמותה- חסרו לו נתונים מספריים רבים, שלועד העמותה יש בשפע. לכן דאגנו לספק לו נתונים רבים אותם שמעתם בדבריו בהשקת השדולה. אנו נמשיך לטפל בבעיות עליהן הצבעתם בפוסטים כאן ובפייסבוק, ונדאג לעדכן אתכם בכל ההתפתחויות. ואחרון אחרון חביב- הצטרפו לעמותה. אנו נשאלים יותר מפעם אחת כמה חברים מונה העמותה, ומסמיקים מבושה ואומרים ״שואף לאלף״. זה נכון מתמטית, אבל קצת מוגזם, וטוב היה לו זה היה יותר קרוב למציאות.