הודנה , ומיד

מיכאל מס · על ידי **מיכאל מס** » 16 יוני 2003, 22:14

סליקאים יקרים ! ....(סליחה מראש על הדראמטיות)

אינני רוצה להאריך ולהלאות אתכם בניתוחים מייגעים של רמת הכתיבה המוצגת לאחרונה בפורומי הסליק. לא מדובר במלחמת הג... בהק...
מדובר בלוחמנות הגובלת בשינאה תוך ביטויים שהפלאזמה אינה סובלת אותם.
רק שואלים למה מוכרים גלוקים (בערך מאית הפרומיל מסך הנשקים בארץ) וכבר מתלהטות הרוחות , ומתחילים לשחרר את החרצובות. למען הסר ספק שאינני מחשיב את עצמי לצדיק ניסתר, הרי גם אני חטאתי בנושא ומצר על פתיחת תיבת פאנדורה מסויימת (לפחות מישהו גילה שיש לו גם חברים ותומכים )
הפורום הזה עדיין לא מיצה פיסה מהיריעה הנרחבת של הפוטנציאל הגלום בו.
עדיין לא סיימתם לדון ברכש מאורגן של נרתיקי איכות.
עדיין לא סיימתם להתארגן ע"מ להוריד את מחירי התחמושת.
עדיין לא סיימתם ללמוד את ההבדלים בין ההדקים השונים.
עדיין אנו בחיתולינו....
אבל בנושא ההתלהמות, אנו מתחילים לדמות לפורומים אחרים, כמו שכתב אחד החברים.

אפשר להמשיך ולהפליג על כנפי הסופרלטיבים של הפורום, ורמת הכתיבה וההתבטאות הפוגעת שלנו, עד אין סוף. מספיק שתיכנסו לכמה אשכולות מייצגים אחרונים ותבינו על מה המהומה..

והרי יש גם מיפגשים בסליק..יש חיבוקים במיטווחים.. יש פירגון והדרכה.. ויש ויש..
אז למה שנהרוס במו ידינו?
יש ממי ללמוד ומותר להתווכח... אז מדוע להרוס?

כאחד מזקני הסליק , לפחות בגיל הביולוגי, רציתי לקרוא לכולנו לחדול מהכרסום, לשנס מותניים, להתאפק ולתרום. מספיק שכל אחד יבדוק בציציותיו הוא, על מנת שנקבור את קרדום הקרבות ונפנה את האנרגיות לעשיה.

תודה על קריאת הדברים, תוך "תקוה לעתיד, כי זה כל מה שיש"

ג'וקר · על ידי **ג'וקר** » 16 יוני 2003, 22:17

מילים כדורבנות .

מצטרף אליך .

yossi · על ידי **yossi** » 16 יוני 2003, 22:28

כמאמר חז"ל : "דברי חכמים בנחת נשמעים"

חזק וברוך מיכאל, יפה כתבת.

יוסי

HKpro · על ידי **HKpro** » 16 יוני 2003, 22:33

מיכאל, כל מילה זהב.
מסכים איתך, מילים כדורבנות.

תמונה

GUNMAN 07 · על ידי **GUNMAN 07** » 16 יוני 2003, 22:37

חתמתי !

RoadRuner · על ידי **RoadRuner** » 16 יוני 2003, 22:43

כל מילה ב-A !

אולי חוץ מה"הודנה" שפרושה הפסקת אש זמנית,

אני אומר שלום לדורות, ושקטה הארץ ארבעים שנה... (ואם רק נרצה אז יותר!)

Webart · על ידי **Webart** » 16 יוני 2003, 23:20

הייתי מציע שכל אחד מאיתנו יעבור שוב על כללי הכתיבה בפורומים, המופיעים תחת תפריט "קהילות הסליק" (מי שלא רואה את הקישור נא לרענן את הדף).

ואולי ננצל את האשכול שפתח ידידי היקר מיכאל כדי לחדש את חתימתנו האישית על כללים אלו...
ואין אשכול טוב יותר מאשכול זה כדי לעשות זאת:

"מתחייב אני לשמור על כללי הפורומים של הסליק"

יאללה...בואו נראה אתכם :wink:

Colonel · על ידי **Colonel** » 16 יוני 2003, 23:41

מצטרף וחותם :
"מתחייב אני לשמור על כללי הפורומים של הסליק"

אך בד בבד אדגיש שלעניות דעתי אין כל רע ב'עקיצות' פה ושם כל עוד, כאמור בכללי הכתיבה, הן
לא בעלות גוון אישי ולא גולשות לקללות, העלבות ואאוטינג ...
באופן אישי אני יכול להעיד רק על עצמי שחלק מן החברים שאני נוהג 'לעקוץ' אני מחשיב כחבריי
ואף נפגש איתם מחוץ לכתלי הפורום, בעולם האמיתי ...
אז אנא, בואו ונמצא את שביל הזהב שבין פורום ללא כללים ו'מלחמות אחים' על שטויות לבין פורום
שהוא over פוליטיקלי קורקט.

ולפני שמישהו טורח להגיב, טוב יעשה אם יעבור על הודעותיו ויוודא שהוא אכן נקי מכל רבב,
אחרי הכל כולנו בני אדם ...

אילן ב · על ידי **אילן ב** » 17 יוני 2003, 04:48

או קיי מצטרף ומסיר את הכובע בפני מיכאל

ההצעה לגלידה נשארת בעינה.

trooperglock · על ידי **trooperglock** » 17 יוני 2003, 06:05

" חברה חמושה היא חברה מנומסת" זוכרים?

יריב כהן · על ידי **יריב כהן** » 17 יוני 2003, 07:57

אני איתך ובטוחני ששאר חברי הצלפים מצטרפים. :!:

יריב ה"גוזל"

pilot · על ידי **pilot** » 17 יוני 2003, 08:09

על החתום:

PILOT

trail_g19c · על ידי **trail_g19c** » 17 יוני 2003, 09:32

בקיצור ולעניין.

:!:

חתמתי

ראובן טל · על ידי **ראובן טל** » 17 יוני 2003, 11:07

אחריך המפקד.

נועם · על ידי **נועם** » 17 יוני 2003, 11:29

גם אני תורם את קולי לקריאתו של מיכאל ידידי, ומצטרף אל שאר חברי באתר, שמסכימים עם קריאתו זו. חברות יכולה להיות לא רק מעל רשת האישנטרנט, גם בחיים האמיתיים.

ולכולנו, סיפור קצר עם מוסר השכל.

כד המים הסדוק

לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים, אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו. לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא בחציו.

במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק כמות של דלי
וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר.
אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק.
לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך".
"למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש"? "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך. בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי.

נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל".

ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים.

נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני?
זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם.
במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו".

וכל אחד לביתו פנימה, ולחבריו החוצה.

נועם.

הודנה , ומיד

הודנה , ומיד

אז חותמים