סוגיית חוקיות

[itamar]

לגבי דייג באזור נהריה צור קשר עם מועדון הצלילה של פוצ'קר בנהריה. הוא מארגן צלילות דייג באזור המותר.

מועדון צלילה אכזיב היו בזמנו מוציאים סירה לדיג תת מימי בכל שבת ב-8 בבוקר, לאזור "הקניון". לדעתי הם הרבה יותר נגישים מאשר מועדון צלילה נהריה, ביחוד אם אחר הצלילה אתה צריך להחזיר ציוד כבד כמו מיכלים ואתה מת להתקלח.

לגבי האיזור עצמו:

- אחד היפים בארץ, ואם אתה כבר שם שווה לשלב את זה בצלילת כיף בנקרות של ראש הנקרה.

- לגבי דגה, אל תצפה לגדולות ונצורות. האוכלוסיה די מדולדלת.
אתה יכול להאשים את גורמי הזיהום, שימוש בחומרי נפץ (כולל חיל הים שזורק לפעמים פצצות עומק נ"א למים), דייג אינטנסיבי וכו...

א.

[בן של לאוניד]

דווקה עכשיו אני חייב להתערב !!!

מועדון צלילה אכזיב כבר שכרתי יותר מפעם אחת ציוד, תמיד, אבל תמיד היו דליפות אם כי מזעריות בווסט !!! פניתיע מספר פעמים להתאחדות (פעמיים לשם דיוק) ופעמיים לא קיבלתי תגובה.

המלצה אישית (ולא של מיקה) שכור ציוד ממקום אחר ו/או בדוק אותו היתב לפני שאתה נכנס עימו למיים.

[shrek]

לאחר העמקה בדבר, הבנתי שאני צריך רישיון לרובה צלילה,האם כך הדבר?

אני מנסה לבדוק איך מוצאים רישיון כזה, אך ללא הועיל, יכול להיות שהכל בדיה?

מתן

[אילן ב]

צריך רשיון צלילה
צלילה בזוגות.

לגבי מה שאמר בן של לאוניד....

הייתי נזהר ומבקש חוו"ד שניה על אותו מועדון.

מי יודע מה עומד מאחורי מה שכתב.

לי קשה לקחת ברצינות מי שכך מתנהג.

[הצעדן]

אם אין פיקוח יש קיפוח (חיים) .

גם אני אוהב לדוג עם רובה דייג ויש עוד מגבלה אחת אסור בארץ לדוג עם ציוד צלילה
לייד החוף (למעט קמ"ס) מותר במרחק של כשלושה קילומטרים מהחוף עם מיכלים .
היינו מותר לדוג בצלילה חופשית בלבד .ורק באזורים שאינם מוגנים או סגורים.

משה הדייג.

אתה סגור על עניין מרחק ה-3 ק"מ מהחוף???? דייג עם ציוד SCUBA ??

[בן של לאוניד]

שרק - תשמע לי יא חביבי - לא לקחת ממועדון אכזיב ציוד.

תגיד לי אתה, מה יותר חשוב ?

יותר טוב לשתוק ולהיחשב לטיפש ?
או לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון ?

[nitz]

לאוניד ג'וניור-התואיל לעדן את היחס שלך? (השתדלתי מאוד לעדן את שלי)

בן אדם שואל שאלות...תו לו לקבל תשובות

זה שאינו יודע ומבקש לדעת הוא בעיניי הרבה יותר טוב מזה שחושב שהוא חכם ומשתיק את כל מי שסותר אותו. ולכן, לשאלתך, ללמוד ולהחכים זה עדיף על לשתוק ולהישאר חסר ידע

[shrek]

אני לא צריך ציוד צלילה מכיוון שאני מתכוון לדוג בצלילה חופשית.

שאלתי היא, האם אני צריך רישיון\היתר בכדי לדוג בעזרת רובה צלילה? (בים התיכון כמובן)

בכל פעם אני משכיר ציוד צלילה אני בודק אותו, ואם יש בעיה כלשהי מחליף\מתקנים, אני לא צולל עם ציוד פגום.
קרה לי כמה פעמים שהייתה בעיה בציוד, פשוט ניגשתי אמרתי מה הבעיה, ובדר"כ מחליפים לציוד תקין, אם לא, הפסידו לקוח.

אני מניח שכל מועדון צלילה יודע בדיוק איזה ווסת עושה מידי פעם בעיות ואיזה לא.

בברכה מתן

[גמ]

מתן, יש לך קצת זמן פנוי ראה חלק מפקודת תקנות הדייג הישראלי.

שים לב שתקנות הדייג בארץ מבוססות על חוק מ 1937 (תקופת המנדט הבריטי). סעיפים שונים בחוק עודכנו מאוחר יותר.

לגבי שימוש ברובה ישנן מספר הגבלות - אחת מהן כפי שכבר צויין - איסור דייג באמצעות רובה וציוד צלילה (בלוני אוויר) צמוד לחוף. לגבי המרחק מהחוף בו ניתן להתחיל להשתמש בשילוב הזה (רובה וציוד צלילה מלא) לא מצאתי איזכור.

דיג
תקנות הדיג, 1937
תוכן ענינים
2
Go
השם סעיף 1
3
Go
פירוש סעיף 1א
3
Go
רשיונות סעיף 2
4
Go
רשיון לספינה לעסוק בדיג סעיף 2א
4
Go
פריקת דגים מספינות זרות סעיף 3
5
Go
שיטות דיג אסורות סעיף 4
6
Go
המידה המינימלית וחורי הרשתות המותרים סעיף 5
6
Go
רשתות גריפה וטבעת ללבנונים סעיף 5א
6
Go
ללא כותרת סעיף 5ב
6
Go
הגבלת דיג בשמורת החולה סעיף 5ג
6
Go
איסור דיג הסרטן העיוור סעיף 5ד
6
Go
הגבלת דיג צב הים סעיף 5ה
6
Go
סימון ציוד דיג סעיף 5ו
7
Go
הגודל המינימלי של דגים שמותר לדוג סעיף 6
7
Go
בדיקת דגים סעיף 7
7
Go
ניהול יומן דייג סעיף 7א
7
Go
אזורים אסורים לדיג סעיף 8
7
Go
איסור דיג סעיף 8א
8
Go
עבירות סעיף 9
8
Go
ללא כותרת סעיף 9א
8
Go
הגבלת דיג תת מימי סעיף 9ב
8
Go
הגבלת דיג בירדן ויובליו סעיף 10
8
Go
איסור השמדת צמחיה סעיף 10א
8
Go
הגבלות בהכנסת דגים חיים והחזקתם סעיף 11
9
Go
הגבלות בנוגע להעברת דגים חיים סעיף 12
9
Go
מסירת הודעה על מחלת דגים סעיף 13
9
Go
מסירת דינים וחשבונות סעיף 14
9
Go
תוספת ראשונה
10
Go
דגי מים מתוקים


דיג
תקנות הדיג, 1937(3)
(עפ"י סעיף 9)
1. תקנות אלה תיקראנה תקנות הדיג, 1937.
------------
(3) פורסמו ע"ר, תוס' 2, 1937, מס' 669, עמ' 86; תוקנו 1938, מס' 825, עמ' 1118; 1940, מס' 998, עמ' 473; 1941, מס' 1113, עמ' 844; מס' 1138, עמ' 1376 (תק' (מס' 2) 1941); 1945, מס' 1410, עמ' 443; 1946, מס' 1475, עמ' 237; ע"ר תוס' ב', תש"ט מס' 42, עמ' 124; ק"ת תש"ט, מס' 15, עמ' 193 (תק' (מס' 2) תש"ט); תשי"א מס' 124, עמ' 110; תשי"ג, מס' 321, עמ' 384; מס' 345, עמ' 789 (תק' (מס' 2) תשי"ג); תשי"ד, מס' 394, עמ' 210; מס' 425, עמ' 455 (תק' (מס' 2) תשי"ד); תשט"ו, מס' 487, עמ' 210; תשט"ז, מס' 579, עמ' 448; מס' 603, עמ' 767 (תק' (מס' 2) תשט"ז); מס' 611, עמ' 854 (תק' (מס' 3) תשט"ז); תשי"ז, מס' 637, עמ' 58; מס' 715, עמ' 1636 (תק' (מס' 2) תשי"ז); תשי"ח, מס' 756, עמ' 486; מס' 781, עמ' 969 (תק' (מס' 2) תשי"ח); מס' 787, עמ' 1074 (תק' (מס' 3) תשי"ח); תשי"ט, מס' 844, עמ' 312; מס' 899, עמ' 1251 (תק' (מס' 2) תשי"ט); מס' 908 עמ' 1383 (תק' (מס' 3) תשי"ט); תש"ך, מס' 952, עמ' 63; מס' 958, עמ' 188, (תק' (מס' 2) תש"ך); מס' 962, עמ' 244 (תק' (מס' 3) תש"ך); מס' 1007, עמ' 1039 (תק' (מס' 4) תש"ך); מס' 1043, עמ' 1775 (תק' (מס' 5) תש"ך); תשכ"א, מס' 1113, עמ' 1137; מס' 1155, עמ' 1867 (תק' (מס' 2) תשכ"א–1961); תשכ"ב, מס' 1202, עמ' 33; תשכ"ב, מס' 1357, עמ' 2550; תשכ"ג, מס' 1454, עמ' 1566; תשכ"ה, מס' 1710, עמ' 1758; תשכ"ז, מס' 2030, עמ' 2232; תשכ"ח, מס' 2265, עמ' 2048; תשכ"ט, מס' 2337, עמ' 725; תש"ל, מס' 2542, עמ' 1352; תש"ל, מס' 2585, עמ' 1963; ק"ת תשל"ב, מס' 2809, עמ' 659; ק"ת תשל"ד, מס' 3169, עמ' 1177; ק"ת תשל"ו מס' 3488, עמ' 1085.
ק"ת תשל"ז: מס' 3640 עמ' 599; מס' 3670 עמ' 1042.
ק"ת תשל"ט מס' 3947 מיום 22.2.1979 עמ' 730.
ק"ת תשמ"א מס' 4274 מיום 28.9.1981 עמ' 1564.
ק"ת תשמ"ג מס' 4423 מיום 31.10.1982 עמ' 186.
ק"ת תשמ"ה מס' 4802 מיום 16.5.1985 עמ' 1256.
ק"ת תשמ"ו: מס' 4934 מיום 27.5.1986 עמ' 923 — תק' (מס' 2) תשמ"ו–1986; מס' 4972 מיום 25.9.1986 עמ' 1491 — תק' (מס' 3) תשמ"ו–1986; מס' 4974 מיום 1.10.1986 עמ' 1528 — הודעה תשמ"ו–1986.
ק"ת תשמ"ז מס' 4978 מיום 31.10.1986 עמ' 87 — תק' (מס' 4) תשמ"ז–1986.
ק"ת תשמ"ח מס' 5110 מיום 1.6.1988 עמ' 874 — תק' (מס' 5) תשמ"ח–1988.
ק"ת תשמ"ט: מס' 5188 מיום 8.6.1989 עמ' 874 — הודעת אגרות חקלאיות (מס' 2) תשמ"ט–1989; מס' 5213 מיום 24.8.1989 עמ' 1316 — תק' תשמ"ט–1989.
ק"ת תשנ"ז מס' 5833 מיום 3.6.1997 עמ' 829 — תק' תשנ"ז–1997.
ק"ת תשנ"ח: מס' 5902 מיום 1.6.1998 עמ' 773 — תק' תשנ"ח–1998; מס' 5908 מיום 30.6.1998 עמ' 994 (ת"ט); ראה להלן בעמ' 6541.
ק"ת תשנ"ט: מס' 5939 מיום 3.12.1998 עמ' 121 — תק' תשנ"ט–1998; תחילתן 30 ימים מיום פרסומן. מס' 5995 מיום 23.8.1999 עמ' 1136 — תק' תשנ"ט–1999; ראה להלן בעמ' 6541.
ק"ת תש"ס: מס' 6009 מיום 14.12.1999 עמ' 137 — תק' תש"ס–1999. מס' 6042 מיום 29.6.2000 עמ' 676 — תק' (מס' 2) תש"ס–2000.
ק"ת תשס"ג מס' 6197 מיום 11.9.2002 עמ' 14 – הודעה תשס"ג-2002; תחילתה ביום 1.10.2002.


1א. בתקנות אלה —
"דיג חופי" — כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעת, במכמורת ובמערך חכות צף;
"הירדן ויובליו" — נהר הירדן לפני כניסתו ולאחר יציאתו מים-כנרת, לרבות היובלים ותעלות המים הנשפכים לירדן;
"מערכת מימי הירדן" פירושה הירדן והאגן שלו (לרבות ים כנרת ואגם החולה) וכל אותם הנחלים הזורמים מן הירדן ומאגנו היום או שיזרמו להבא בגבולות ישראל;
"נחלי ים כנרת" — כל הנחלים הנשפכים לים כנרת;
"נחלי ים תיכון" — כל הנחלים הנשפכים לים התיכון;
"דיג מרחקים" — דיג באזורים ימיים בהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בינלאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בינלאומית.
2. (1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת לאנשים המתאימים, לפי שיקול דעתו, רשיונות לדוג דגים (להלן — רשיון דיג); בקשה לרשיון דיג תוגש לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה.
(2) על המבקשים רשיון לציין:
(א) אם היו להם רשיונות קודם לכן,
(ב) כי הם מסכימים למסירת מידע מן המרשם הפלילי לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א–1981 (להלן — המרשם הפלילי),
(ג) היכן יש בדעתם לדוג דגים,
(ד) באיזו שיטת דיג יש בדעתם לנקוט.
(2א) רשיון דיג ובקשת רשיון דיג, פרט לרשיונות ולבקשות לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) ו-(2) מסעיף 3 לפקודה, ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
(2ב) לבקשת רשיון דיג יצרף המבקש הסכמה, ערוכה לפי הטופס שבתוספת השניה, למסירת מידע מן המרשם הפלילי.
------------
* ראה להלן בעמ' 6542 את תקנה 20 לתק' תשנ"ח–1998 בענין תחילה ותוקף.
** ראה להלן בעמ' 6542 את תקנה 20(ב), בענין תוקפן של תקנות 2(2)(ב), 2(2ב) ו-8א(ו).

(3) אגרה של 157 שקלים חדשים תיגבה בעד כל רשיון דיג, שאינו רשיון לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה ושאינו רשיון דיג למין פרטיים, וכן אינו רשיון הניתן לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז–1957, שהוכרו על ידי שר החוץ בתור שכאלה; האגרה בעד רשיון לפי הסעיפים (1)(ב) מסעיף 3 לפקודה תיקבע על ידי שר החקלאות בכל מקרה ומקרה לפי נסיבות הענין.
(3א) על אף האמור בתקנת משנה (3) תשולם בעד רשיון דיג בים כנרת אגרה של 379 שקלים חדשים.
(3ב) (נמחקה).
(4) פרט לבקשה לרשיון הניתן לאדם מסויים בלבד, יש לצרף לכל בקשה לרשיון שלושה העתקים מתמונתו האחרונה של המבקש (בגודל תמונת פספורט).
(5) תקפו של רשיון דיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו.
(6) בעל רשיון הניתן לאדם מסויים בלבד חייב להגיש לפקיד הדיג שבאזורו את רשימת הפועלים העובדים בדיג ואשר, אלמלא כן, היו נדרשים לקבל רשיונות פרטיים, ועליו להודיע לפקיד הדיג הנ"ל על כל שינוי שיחול בדבר העובדים במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי.
(7) רשיונות הניתנים עפ"י תקנות אלה לא יכללו דיג ספוגים.
(8) ו-(9) (נמחקו בתק' (מס' 5) תשמ"ח–1988).
(10) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון דיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תיגבה אגרה של 83 שקלים חדשים.
2א. (1) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.
(2) בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה, לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל-אביב, חיפה או טבריה.
(3) הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג, תכלול את הפרטים האלה:
(א) פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההתנעה שלה;
(ב) האזור בו תעסוק הספינה בדיג;
(ג) שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.
(4) הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג, ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
(4א) לבקשת רשיון לספינה לעסוק בדיג יצורף רשיון שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג–1982.
(5) תוקף הרשיון לספינה לעסוק בדיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו, לפי קביעת פקיד הדיג הראשי.
(6) הרשיון לספינה לעסוק בדיג יוחזק בספינה, כל עת הימצאה בים ויוצג לבקורת לכל גורם מוסמך, כמפורט בסעיף 6 לפקודת הדיג, 1937.
(7) בעד רשיון לספינה לעסוק בדיג, תשולם אגרה בשקלים חדשים כדלקמן:
(א) לספינה הדגה ברשתות עמידה (אמבטן) בים כנרת 1,010
(ב) לספינה הדגה בשיטות אחרות בים כנרת 3,876
(ג) לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת בדיג חופי 202
(ד) לספינה הדגה בים התיכון או במפרץ אילת ברשת הקפה
או במערך חכות צף 225
(ה) למכמורתנים 1,363
(ו) לספינה הפועלת בדיג מרחקים 1,182
(8) פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון לספינה לעסוק בדיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תשולם אגרה של 83 שקלים חדשים.
(8א) הועברה הבעלות בספינה שלגביה ניתן רשיון לעסוק בדיג, רשאי מי שקיבל את הרשיון, לבקש מפקיד הדיג הראשי להעבירו על שם הבעלים החדשים של הספינה או להותיר את הרשיון על שמו ולהעבירו לספינה אחרת שהוא הבעלים הרשומים שלה, ובלבד שההעברה תיעשה לספינה בעלת כושר דיג דומה; על בקשה כאמור יחולו הוראות תקנה זו.
(9) ספינה המשתמשת לדיג בחכות בודדות, תהיה פטורה מהחובה לקבל רשיון לספינה לעסוק בדיג ובלבד שמספרן אינו עולה על שלוש.
3. (1) פקיד הדיג הראשי מוסמך לתת רשיונות לפריקת דגים מספינות שאינן רשומות בישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה.
(2) ההתחייבות והרשיון לפי סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה, ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.
(3) הרשיון לפי תקנה זאת יינתן לתקופה של חודש ימים ותיגבה בעדו אגרה של 1,182 שקלים חדשים.
(4) רשיון כזה לא יקנה לבעליו זכות —
(א) לדוג במימי ישראל;
(ב) לפרוק דגים בחופי ישראל ללא רשיון יבוא וללא תשלום מכס, במידה שהוא חייב בהם לפי נסיבות הענין.
4. (1) לא ידוג אדם במכמורת בים התיכון, במקום שבו עומק המים פחות מ-15 מטר.
(2) (נמחקה).
(3) לא ידוג אדם בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, פרט לרשת זריקה (שבכאת טרח) ורשתות מיוחדות לאיסוף דגיגים, אלא לפי היתר מאת פקיד הדיג הראשי; לענין זה, "דגיג" — דג לאחר שיצא מביצה, עד להגיעו לאורך של 50 מילימטרים.
(4) לא יוקמו ולא ישמשו כל רשת קבועה, סורג, מערכת מלכודות, או אמצעי אחר המכוון או העשוי מטיבו להפסיק או להפריע את נדידתם הרגילה של דגים אל כל בריכה טבעית, אגם, נהר או שפך נהר, או מהם, אלא ברשות מיוחדת מאת שר החקלאות.
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

(5) אסור להשתמש בשלשלאות, בעבותות תיל ובאמצעים דומים כדי להמריץ תנועת דגים, ולהקיש על-פני המים במשוטים או כפות חתירה ולזרוק אבנים ולצעוק, או להשתמש בכל שיטה אחרת כדי להבהיל את הדגים לתוך רשתות או מלכודת.
(6) (נמחקה).
(7) שום אדם לא ידוג דגים בכל אזור של מים מלוחים או מלוחים במקצת (פרט למים פרטיים וים חולה), אלא לפי אותם תנאים שינקוב פקיד הדיג הראשי, ויירשמו ברשיון הדיג אשר לאותו אדם, או יצורפו אליו, וגם אז רק באותן שיטות ובאותם זמנים או באותה עונה שיהיו כתובים שם.
(8) אסור לדוג במים מתוקים או במים מעורבים על ידי השלכה על דגים של מערכת חכות — הקשורות לחוט אחד בזו אחר זו, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(9) (בוטלה ע"י תק' הדיג (הגנה על אלמוגים ודגים אחרים בחוף אילת), תשי"ט–1958).
(10) לא ידוג אדם דגים בים כנרת באמצעות רובה תת-ימי, ובכל מקום אחר לא ידוג אדם דגים ברובה תת-ימי, כאשר הוא משתמש במיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(11) לא ידוג אדם דגים בים כנרת באמצעות רשתות עמידה, שאורכן המצטבר עולה על 1,500 מטרים.
(12) לא יירה אדם בנשק חם ולא ינסה לקלוע בדגים.

(13) הוראות תקנת משנה (5) לא יחולו על דיג בים כנרת ובמי הירדן.
(14) לא ישתמש אדם לדיג במחולל מכות חשמל אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(15) לא ידוג אדם ברשת גריפה אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(16) לא ידוג אדם דגים בים מכלי-שיט באמצעות —
(א) מערך חכות קרקע באורך מצטבר, העולה על 7,000  מטרים;
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

(ב) מערך חכות צף באורך מצטבר, העולה על 60,000 מטרים;
(ג) רשתות עמידה, זולת אם אורכן המצטבר אינו עולה על 5,000 מטרים והן מעוגנות ביציבות לקרקע הים, באופן שנמנעת תנועה חופשית של הרשתות במים.
(17) לא ידוג אדם דגים בגורף או במכמורת קורה חופרת, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
5. (1) מכמורת: חורי רשת המשמשת מכמורת לא יהוו, בכל חלק מן המכמורת, פחות מ-22 מילימטר בין קשר לקשר או מידת מתח של 44 מילימטר, ובשק, שאורכו אינו קטן מ-4 מטרים, לא יפחתו עיני הרשת מ-24 מילימטר או ממידת מתח של 48 מילימטר.
(2) רשתות אחרות: מידתן של שאר רשתות, המשמשות לדיג בים או בנהרות הזורמים לתוך הים לא תהא פחות מ-12 מילימטר בין קשר לקשר כשהן חדשות ובלתי משומשות, או 11 מילימטר בין קשר לקשר לאחר השימוש באמצעים משמרים, או 10 מילימטר בין קשר לקשר בכל מצב שהוא, וברשתות עמידה לא פחות מ-14 מילימטר בין קשר לקשר בכל מצב שהוא.
(3) מלכודת דגים: מידתם של חורי מלכודת של כל מין של מלכודת דגים או מלכודות סרטנים, תהא לא פחות מ-30 מילימטרים לאורך כל צד.
(4) רשתות שישתמשו בהן במערכת הירדן: אסור לדוג במערכת מימי הירדן, ברשת שמידת-חוריה פחותה מזו המפורטת להלן:
(II) רשתות זריקה (שבכאת טרח) 35 מ"מ מקשר לקשר


(III) רשתות שבכה (מעבתאן) 40 מ"מ מקשר לקשר
(IV) רשתות עמידה 40 מ"מ מקשר לקשר.
5א. (א) לא ישתמש אדם ברשת טבעת לדיג לבנונים במערכת מימי הירדן, אלא אם —
(1) גדלו של חלק הרשת שאליו מרכזים את הדגים שליד חבל הפקקים, הוא לפחות באורך של 15 מטרים ובגובה של 10 מטרים (להלן — מסננת) ומידות עיני הרשת הן:
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

(א) במסננת — 14 מ"מ לפחות מקשר לקשר;
(ב) בחלקים אחרים — 10 מ"מ מקשר לקשר.
(2) סינן מהרשת בעזרת המסננת, לפני העלאת שלל מהמים, את דגי הלבנונים שהחזקתם אסורה לפי תקנה 6.
(ב) פקיד הדיג הראשי רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר שימוש ברשתות שמידתן שונה מהקבוע בתקנת משנה (א).
5ב. (בוטלה).
5ג. (א) לא ידוג אדם דגים בשטח שמורת החולה אלא בחכה.
(ב) בתקנה זו "שטח שמורת החולה" — השטח שגבולותיו סומנו בקו כחול בתכנית בנין ערים מפורטת מס' 262 — שמורות טבע בצפון מערב החולה שהודעה על הפקדתה, ביחד עם התשריט המצורף אליה, פורסמה בילקוט הפרסומים 517, תשי"ז, עמ' 548.
5ד. לא ידוג אדם את הסרטן העיוור.

5ה. לא ידוג אדם את צב הים לאורך חוף הים התיכון, בתחום מימי החופים של ישראל.
5ו. לא יפרוש אדם ציוד דיג אלא אם כן צירף לקצות ציוד הדיג ולכל חלק ממנו שאורכו עולה על 500 מטרים, מצופים נושאי דגל ביום ונושאי גוף תאורה עמיד במים בלילה, אשר ייראו ממרחק של 500 מטרים לפחות; לענין זה, "ציוד דיג" — מערכת חכות, רשתות עמידה ומלכודות דגים.
6. (א) לא ידוג אדם, לא ימכור ולא יחזיק ברשותו כל דג מן המינים המפורטים בתוספת הראשונה, שגדלו קטן מן הגודל שצויין בה, הנמדד מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה, ובלבד שמותר לדוג ולהחזיק דגים בכמות שלא תעלה על קילוגרם אחד לצורך שימוש מיידי בהם בתורת פתיון לדיג בחכה בידי מי שדג אותם.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על דגים שנידוגו על ידי פקיד דיג, או על ידי אדם על פי היתר בכתב שניתן לו לכך, לצרכי מדע ומחקר, לצורך גידול דגים או לצורך פתיון לדיג.
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

(ג) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת היתר לפי תקנת משנה (ב), בהגבלות ובתנאים או בלעדיהם.
7. אדם הדג דגים יאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים למטרות מחקר וימסור פרטים מלאים ונכונים על שיטות הדיג של דגים אלה ועל מקום הדיג שלהם.
7א. (1) האחראי לספינת דיג ינהל יומן דיג (להלן — יומן), בכל עת הפלגת הספינה.
(2) היומן יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שתיקבע על ידי פקיד הדיג הראשי; טופס היומן יימסר לאחראי לספינת דיג על ידי פקיד דיג.
(3) לא ירשום האחראי לספינת הדיג ביומן, אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום על פי הטופס.
(4) האחראי לספינת דיג ימסור את דפי היומן כפי שמולאו על ידיו לפקיד דיג לפי דרישתו, ולא יאוחר מ-7 ימים מיום שנמסרה לו הדרישה.
8. (1) אסור לדוג דגים —
(א) באזור המים המסוגרים על ידי שוברי הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי גלים אלה;
(ב) באזור המים המסוגרים על ידי חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים, לצפונה, או מעל חומת הים וצוקי סלע אלה; אלא לפי רשיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי.
(2) פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רשיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתיתו או להגבילו לדיג בחכה, במלכודת או ברשת בלבד, או לקבוע בו תנאים הכל לפי שימצא לנכון.
(3) (בוטל).
8א. (א) לא ידוג אדם בכל ציוד דיג שהוא, לרבות חכה בודדת או רובה לדיג תת מימי, בשטח הים התיכון המוגבל בצפון על ידי תל שקמונה, בדרום על ידי חוף הכרמל ובמזרח ובמערב על ידי קוי העומק 18 מטרים ו-26 מטרים בהתאמה, ואשר הגדרתו הגיאוגרפית היא 1000 מטרים כלפי צפון ודרום ו-250 מטרים כלפי מזרח ומערב מנקודה שציונה הגיאוגרפי 00'04932, 06'05634.
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.



(ב) לא ידוג אדם בתקופה שבין 15 באפריל ובין 15 ביוני של כל שנה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת מימי, בשטח הלגונות שבבקעת בית ציידא (להלן — שטח הבטיחה), שגבולותיו הם:
במזרח: קו אורך 210
בצפון: קו רוחב 256
במערב: קו אורך 207
בדרום מערב: בתוך מי הכנרת למרחק 200 מטרים מקו החוף במפלס 209– (מינוס מאתיים ותשע).
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה מפלס המים ב-1 במרס נמוך ממפלס 210– (מינוס מאתיים ועשר) (להלן — מפלס נמוך) — יהיה גבול שטח הבטיחה בתוך מי הכנרת קו ישר שמחבר את נקודות ההצטלבות של קווי האורך במזרח ובמערב עם קו הגובה 210– (מינוס מאתיים ועשר).
(ד) פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על מפלס נמוך בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית.
(ה) בתקופה הקבועה בתקנת משנה (ב) לא תותר כניסת כלי שיט לשטח הבטיחה, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח נהר הירדן; לענין זה לא יראו ספינה המצוידת במכשירי דיג כאילו משתמשים בה לצורך דיג כאמור בסעיף 3א(1) לפקודה.
(ו) (בוטלה).
9. כל העובר על הוראות תקנות אלה או שאינו ממלא אחריהן, יאשם בעבירה וישא את ענשו, משהורשע, כפי שנקבע בפקודה.
9א. (בוטלה).
9ב. לא ידוג אדם בכל שיטת דיג תת-מימי בתוך השטח המימי, הכלול בין נקודת ציון 15552495 לאורך חוף מפרץ חיפה עד נקודת ציון 14832490 ומנקודה זו בקו ישר לתוך הים עד לנקודת ציון 14802510 ומנקודה זו בקו ישר, עד לנקודת ציון 15552495.
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

10. לא ידוג אדם דגים בכל רשת, פרט לרשת זריקה (שבכאת טרח), בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, למעט 2,000 מטרים ממקום כניסתם לים כנרת או ממקום יציאת נהר הירדן ממנו, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
10א. לא יקצור אדם ולא ישמיד צמחיה, בשטח ים כנרת.

11. (1) אסור לכל אדם להביא או להכניס לישראל כל דגים חיים, ביצי דגים או דגים קטנים בלי לקבל תחילה רשיון בכתב מאת פקיד הדיג הראשי, ואף אז רק באותם התנאים שיוטלו על ידי פקיד הדיג הראשי.
(2) ובמיוחד רשאי פקיד הדיג הראשי לצוות לפי ראות עיניו כי הדגים, ביצי הדגים או הדגים הקטנים הנידוגים יועמדו תחת פיקוח או יהיו נתונים בהסגר במקום שימצא לנכון ולמשך התקופה שתישר בעיניו על חשבונו של היבואן או המביא, וכל אימת שיראה צורך בכך רשאי הוא לצוות להשמיד את הדגים, ביצי הדגים, או הדגים הקטנים, כולם או מקצתם, וכל ההפסד או ההוצאה שיהיו נגרמים כתוצאה מהשמדה זו יחולו על היבואן או על המביא. יתר על כן, רשאי פקיד הדיג הראשי, להעמיד תנאים מפורטים לפי ראות עיניו, בנוגע למקום השמירה והפיקוח ולצורת השמירה והפיקוח של דגים אלה לאחר כניסתם לישראל.
(3) לא יחזיק אדם בדגים חיים, זחלי דגים או ביצי דגים מסוגים לא מקומיים כמפורט בתוספת השלישית, אלא ברשות, בכתב, מאת פקיד הדיג הראשי.
12. (1) אסור לכל אדם, בלי רשות מוקדמת בכתב מאת פקיד הדיג הראשי, להעביר מאזור מים אחד בישראל לאזור אחר כל דגים חיים, ביצי-דגים או דגים קטנים השייכים —
(א) לסוגים מקומיים טורפים כגון שפמנון (Clarias Lazera) או בינית ארוכת הראש (Barbus Longiceps) או הבינית (Barbus canis); או
(ב) דגים שאינם שייכים לסוגים המקומיים, פרט לדגים טורפי-הדיירות ממיני הגמבוזיה והקרפיון המעוברים מאמת מים פרטית אחת לשניה ואשר לאמת המים הפרטית השניה, אין כל קשר ישר עם ים כנרת.
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

(2) תקנה זו לא תחול על דגים חיים, המועברים בתום לב לשוק למכירה לשם אכילה.
13. (1) אדם היודע על התפרצותה או מציאותה של כל מחלת דגים או תמותת דגים יוצאת דופן במים פרטיים או במים ציבוריים, ואינו מודיע על כך מיד בכתב לפקיד הדיג הראשי, ייחשב לו הדבר לעבירה.
(2) כל אימת שפשטה מחלת דגים בכל אזור מים פרטיים או מים ציבוריים, או שנוצרו תנאים המעודדים היווצרות מחלת דגים, רשאי פקיד הדיג הראשי לפי ראות עיניו לצוות כי ינקטו באותה פעולה או כי יוטלו כל אותם התנאים שימצא לנכון כדי להדביר את המחלה, או למנעה ופעולה כזאת יכולה לכלול, במקום שיש צורך בכך, את השמדתם של הדגים, והרקת הבריכות. ההוצאות הדרושות לשם ביצוע של כל הפעולות מהפעולות האלה וכן הטלת כל תנאי מהתנאים הללו תחולנה על בעלי הדגים, שלא תהיה להם כל זכות שהיא לקבל פיצויים בעד אותם הדגים, שפקיד הדיג הראשי ימצא צורך להשמידם.
14. אלה חייבים למסור לפקיד הדיג הראשי, למטרות סטטיסטיות, דין וחשבון על הפרטים הבאים, לתקופה ובטופס שייקבעו על ידיו:


(1) מי שקיבל רשיון דיג או היתר לפי פקודת הדיג — על כמות הדגים ששלה, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם, וכן על השיטה שבה נדוגו;
(2) מי שעוסק בקניית דגים מבעל רשיון דיג או בעל היתר לפי פקודת הדיג או במכירתם מטעמו — על כמות הדגים שהגיעו לרשותו, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם.



------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

תוספת ראשונה
(תקנה 6)
דגי ים ודגי נהר
 מין הדג      שם מדעי  גודל

קיפון בורי (בורי)(Mugil cephalus)     20 ס"מ
קיפון זהוב (דהבן)(Liza aurata)     20 ס"מ
קיפון חרוץ (כבאן)(Liza saliens)     20 ס"מ
קיפון כילון (מוקשל)(Chelon labrrosus)     20 ס"מ
קיפון טובר (טובר)(Liza ramada)     20 ס"מ
דקר הסלעים (דאור)(Epinephelus guaza)     30 ס"מ
דקר אלכסנדרוני (חפש)(Epinephelus alexandrinus)     25 ס"מ
דוקרנית אדומה (ארדי)(Mycteroperca rubra)     25 ס"מ
דקר המכמורת (לוקוס)(Epinephelus aeneus)     30 ס"מ
צינון אמריקני (כסף)(Polyprion americanus)     30 ס"מ
ורדית מצויה (ז'רבידן)(Pagellus erythrinus)     11 ס"מ
אובלד שחור זנב (מנורן)(Oblada melanura)     11 ס"מ
שישן מסורטט (מרמור)(Lithognathus mormyrus)     11 ס"מ
גובס גליל (רופוס)(Boops boops)     11 ס"מ
סרגוס משורטט (סרגוס סרגוס)(Diplodus sargus)     11 ס"מ
סרגוס הפסים (סרגוס חדאדי)(Diplodus cervinus)     11 ס"מ
סרגוס הטבעת (סרגוס סופר)(Diplodus anularis)     11 ס"מ
ספרוס זהוב (דניס / אג'אג')(Sparus aurata)     15 ס"מ
שפרנון שווה קוצים (פארידה)(Pagrus sp)     15 ס"מ
טרית דקה (סרדינה רפיע)(Sardinella aurita)     11 ס"מ
טרית גסה (סרדינה עריד)(Sardinella maderensis)     11 ס"מ
דוסמר מצוי (סרדינה מברום)(Dussumieria acuta)     11 ס"מ
מולית אדומה (סולטן אברהים)(Mullus barbatus)     11 ס"מ
------------
* ראה הערה * בעמ' 6530.

 מין הדג      שם מדעי  גודל

מולית הפסים (סולטן ברבוניה)(Mullus surmuletus)     11 ס"מ
אופון זהב-פס (סולטן פס זהב)(Upeneus moluccensis)     11 ס"מ
אספרינה חלקה (ספרינה)(Sphyraena sphyraens)     20 ס"מ
אספרינה מליטה (מליטה)(Sphyraena chrysotaenia)     20 ס"מ
בקלה ים-תיכונית (בקלה)(Merluccius merluccius)     16 ס"מ
אופירית נודדת (חול/מקרוני)(Saurida undosquamis)     16 ס"מ
טרכון (טרולוס)(Trachurus sp.)     11 ס"מ
צנינון דו-ימי (טרולוס צהוב)(Alepes djedaba)     11 ס"מ
מוסר מלכותי (מוסר)(argirosomus regius)     20 ס"מ
סולית מצויה (סול/סמק מוסה)(Solea vulgaris)     16 ס"מ
טונה כחולת סנפיר(Thunnus thynnus)     70 ס"מ
כפן גושמני "לובסטר" (Scylarides lates)     20 ס"מ
דגי מים מתוקים
 מין הדג      שם מדעי גודל

בינית גדולת קשקש (קישרי)(Tor canis)     30 ס"מ
בינית ארוכת ראש (קרסין)(Barbus longicepa)     30 ס"מ
ירדני (חפאפי)(Capoeta damascina)     30 ס"מ
אמנון הגליל (מושט אביאד)(Sarotherodon galilaeus)     20 ס"מ
אמנון הירדן (מושט לובד)(Oreochromis aureus)     20 ס"מ
טברנון שמעון (מרמור)(Tristramella simonis)     18 ס"מ
לבנון (סרדין כנרת)(Mirogex terraesanctae)     12 ס"מ
קיפון בורי (בורי)(Mugil cephalua)     45 ס"מ
קיפון טובר (בורי טובר)(Liza ramada)     45 ס"מ
כסיף(Hypophtalmichthys molitrix)     60 ס"מ

תוספת שניה
(תקנה 2(2ב))
הסכמה למסירת מידע מן המרשם הפלילי שבמשטרת ישראל
אני החתום מטה

 שם משפחה  שם פרטי  שם האב  תאריך לידה  מס' זהות 
הגר ב:        
מסכים לכך שמשטרת ישראל תמסור לפקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מידע מן המרשם הפלילי לצורך הטיפול בבקשתי לקבלת רשיון לפי תקנות הדיג.
         
  תאריךחתימה   

תוספת שלישית
(תקנה 11(3))
דגים חיים, זחלי דגים או ביצי דגים מסוגים לא מקומיים
אמנונית (Haplochromis, Astatotilapia ומינים הנמנים עמהם)
קיכלית (Cichlasoma)
אמנון (Tilapia)
פיריה (Serrasalminae)



------------
* ראה להלן בעמ' 6541 את תקנה 19 לתק' תשנ"ח–1998; כ"כ ראה בעמ' 6542 את תקנה 20, בענין תחילה.

[הצעדן]

(10) לא ידוג אדם דגים בים כנרת באמצעות רובה תת-ימי, ובכל מקום אחר לא ידוג אדם דגים ברובה תת-ימי, כאשר הוא משתמש במיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

אין שום ציון מרחק מהחוף. עד כמה שאני מבין מהכתוב ובהתאם למה שהיה ידוע לי קודם, כל דיג תת מימי אסור בעת שימוש בציוד סקובה.

[Webart]

לא פשוט יותר לשים לינק למגה-הודעה הזאת?

[אילן ב]

לא פשוט יותר לשים לינק למגה-הודעה הזאת?

לא
למה ?
נותנים מקום בחינם לא ?

[shrek]

זה בהחלט מאוד מפורט, תודה.

אני לא משתמש בציוד סקובה, וגם לא דובר על רישיון כלשהו לדייג תת מימי בצלילה חופשית.

אני יכול להסיק שעל פי התקנון אין צורך ברישיון כלשהו לדייג תת מימי, לא באופן מסחרי.


זמן-אני טבח ולפעמים סוגרים ולפעמים לא סוגרים, כשסוגרים זה יכול להיות מאוחר מאוד, וזה הזמן שלי לבדוק את כל הדברים, בשביל היום החופשי :).


תודה רבה

מתן

[Webart]

זמן-אני טבח ולפעמים סוגרים ולפעמים לא סוגרים, כשסוגרים זה יכול להיות מאוחר מאוד, וזה הזמן שלי לבדוק את כל הדברים, בשביל היום החופשי .

מתן, שתף אותנו... "אוכל זה בריאות ובבריאות אסור לחסוך" (א. גפן)

[ליאור45]

לא פשוט יותר לשים לינק למגה-הודעה הזאת?

בהודעה המקורית אין סמיילים של הסליק...