הגיל המגעיל
הגיל המגעיל
שלום לכולם
אני רואה שאפח'ד לא שם לב אז מצאתי לנכון לפרסם זאת ברבים.
דביר ידידי המיוחד זכה להגיע לגיל 39 לפני מספר ימים.
אז המון מזל טוב ושתדע רק טוב!
אני רוצה להקדיש לך שיר ענק (לא נספר לאף אחד שאתה בעצם שלחת לי אותו, נכון ?!
)
גיל שלושים ותשע הגיל המגעיל
אתה לא בן ארבעים
אבל כבר לא בן שלושים ושמונה
העתיד מאחוריך
למה עוד נשאר לחכות?
שהילדים יתגייסו.
ואז סוף סוף תוכל לשבת
בשקט עם אשתך בסלון - ולריב!
יש לכם כל כך הרבה על מה לריב,
אבל בכל פעם שאתה מתחיל היא אומרת
לא עכשיו - לא ליד הילדים. אז אתה מחכה שהם יתגייסו.
ואולי אם ירצה השם,
גם היא תתגייס.
וככה מיום ליום אתה מרגיש
יותר קטן, יותר כבד
יותר פיל.
בגיל שלושים ותשע
הגיל המגעיל.
אתה עוד מסתכל על חתיכות
אבל כבר שכחת למה.
פה ושם אתה רואה איזה תחת מוכר, מחייך,
וכמה שאתה מהפכן,
ולמרות שיש לך זקן,
אתה מבין שצ´ה גבארה כבר לא תהיה,
אתה מתחיל לסלוח
לאמא שלה ולאבא שלך ולכולם,
ולהבין את הזקנים האלה
שקופצים כמו עזים
על שפת הים,
וכמה שאתה זרוק, אתה תופס לך את האוזן
ותולש לך את העגיל.
בגיל שלושים ותשע
הגיל המגעיל.
עוד חוצפה ויש לך
לשמור על כושר
אתה רץ כל בוקר
לא מגיע לשום מקום.
נרשם למועדון בריאות
ונהיה חולה.
עשר בערב אתה במיטה,
אתה שהיית ציפור לילה
מרגיש כמו עוף קפוא.
אתה הולך לבדיקות
והרופא אומר: אם תמשיך לעשן,
אם תמשיך לשתות, וכולסטרול,
ושומן מהחי,
ושום דבר מטוגן, אדוני
אה בגיל של הגריל,
שלושים ותשע, הגיל המגעיל.
ואם זה לא מספיק,
כבר לא כל כך קוראים לך למילואים,
ואתה בתור בן-אדם ששונא את המדינה
אבל אוהב את הפלוגה, אתה כל כך נפגע.
אתה מצלצל לקצין הקישור שלך: הלו, המפקד, מה קורה פה?
אני עוד יכול לתרום,
אני עוד יכול למות
בעד איזה שלום
בעד איזה גליל
בגיל שלושים ותשע הגיל המגעיל.
ואתה מצטער על כל הנשים שלא כבשת בגיל 37,
ועל כל המקומות הקדושים שלא שחררת ב- 67.
קם בשש וחצי בבוקר, מרגיש ריק
וכל השערות האלה שנשארות על המסרק.
הרעפים, הרעפים.
ופתאום, פתאום אתה מבין
כמה אתה בעצם רגוע עכשיו
וכמה זמן בזבזת על שטויות
כי די, מספיק היית כבר פאתטי,
כמה עוד אפשר להיות אנס אתלטי?
והחיים יפים, לעזאזל הרעפים,
ואתה, שלא היית מתחיל יום בלי איזה רוקנרול כבד,
אתה שם פתאום תקליט של בטהובן, סונטה לפסנתר.
שלושים ותשע, גיל קלאסי
ותודה לך על זה שהקמת את הסליק....
אמיר
אני רואה שאפח'ד לא שם לב אז מצאתי לנכון לפרסם זאת ברבים.
דביר ידידי המיוחד זכה להגיע לגיל 39 לפני מספר ימים.
אז המון מזל טוב ושתדע רק טוב!
אני רוצה להקדיש לך שיר ענק (לא נספר לאף אחד שאתה בעצם שלחת לי אותו, נכון ?!
גיל שלושים ותשע הגיל המגעיל
אתה לא בן ארבעים
אבל כבר לא בן שלושים ושמונה
העתיד מאחוריך
למה עוד נשאר לחכות?
שהילדים יתגייסו.
ואז סוף סוף תוכל לשבת
בשקט עם אשתך בסלון - ולריב!
יש לכם כל כך הרבה על מה לריב,
אבל בכל פעם שאתה מתחיל היא אומרת
לא עכשיו - לא ליד הילדים. אז אתה מחכה שהם יתגייסו.
ואולי אם ירצה השם,
גם היא תתגייס.
וככה מיום ליום אתה מרגיש
יותר קטן, יותר כבד
יותר פיל.
בגיל שלושים ותשע
הגיל המגעיל.
אתה עוד מסתכל על חתיכות
אבל כבר שכחת למה.
פה ושם אתה רואה איזה תחת מוכר, מחייך,
וכמה שאתה מהפכן,
ולמרות שיש לך זקן,
אתה מבין שצ´ה גבארה כבר לא תהיה,
אתה מתחיל לסלוח
לאמא שלה ולאבא שלך ולכולם,
ולהבין את הזקנים האלה
שקופצים כמו עזים
על שפת הים,
וכמה שאתה זרוק, אתה תופס לך את האוזן
ותולש לך את העגיל.
בגיל שלושים ותשע
הגיל המגעיל.
עוד חוצפה ויש לך
לשמור על כושר
אתה רץ כל בוקר
לא מגיע לשום מקום.
נרשם למועדון בריאות
ונהיה חולה.
עשר בערב אתה במיטה,
אתה שהיית ציפור לילה
מרגיש כמו עוף קפוא.
אתה הולך לבדיקות
והרופא אומר: אם תמשיך לעשן,
אם תמשיך לשתות, וכולסטרול,
ושומן מהחי,
ושום דבר מטוגן, אדוני
אה בגיל של הגריל,
שלושים ותשע, הגיל המגעיל.
ואם זה לא מספיק,
כבר לא כל כך קוראים לך למילואים,
ואתה בתור בן-אדם ששונא את המדינה
אבל אוהב את הפלוגה, אתה כל כך נפגע.
אתה מצלצל לקצין הקישור שלך: הלו, המפקד, מה קורה פה?
אני עוד יכול לתרום,
אני עוד יכול למות
בעד איזה שלום
בעד איזה גליל
בגיל שלושים ותשע הגיל המגעיל.
ואתה מצטער על כל הנשים שלא כבשת בגיל 37,
ועל כל המקומות הקדושים שלא שחררת ב- 67.
קם בשש וחצי בבוקר, מרגיש ריק
וכל השערות האלה שנשארות על המסרק.
הרעפים, הרעפים.
ופתאום, פתאום אתה מבין
כמה אתה בעצם רגוע עכשיו
וכמה זמן בזבזת על שטויות
כי די, מספיק היית כבר פאתטי,
כמה עוד אפשר להיות אנס אתלטי?
והחיים יפים, לעזאזל הרעפים,
ואתה, שלא היית מתחיל יום בלי איזה רוקנרול כבד,
אתה שם פתאום תקליט של בטהובן, סונטה לפסנתר.
שלושים ותשע, גיל קלאסי
ותודה לך על זה שהקמת את הסליק....
אמיר
רק בריאות !!!
"אלוהים לא משחק בקוביה..." (א. איינשטין)
"אופנה היא דבר כל כך מכוער - לכן היא צריכה להשתנות כל הזמן" (אוסקר ויילד)
"אלוהים לא משחק בקוביה..." (א. איינשטין)
"אופנה היא דבר כל כך מכוער - לכן היא צריכה להשתנות כל הזמן" (אוסקר ויילד)
...
יש כשרון!
מזל טוב !
נעם.
נעם.
נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
- סליקאי זהב

- הודעות: 559
- הצטרף: 27 מאי 2006, 15:38
- מיקום: עוטף עזה
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד
