חוו"ד פתיח לספר"דמדומי ורדים"

פורום זה ישמש לכל הקשור לעזרה הדדית בין חברי האתר, לחיפוש או הצעת עבודה, להצעת או קבלת עזרה, לאיתור מידע או סיוע מכל סוג שהוא.
פורום זה אינו מיועד למשלוח בדיחות!

חוו"ד פתיח לספר"דמדומי ורדים"

על ידי johndoe » 29 יולי 2006, 14:33

אהלן,

חוות דעתכם לגבי הפתיחה תתקבל בברכה 8)

דמדומי ורדים

טזזזזזזזזז, טזזזזזזזזזזז, י' ניעור משנתו הטרופה למרגש הביפר רוטט על שידתו "מחבל מתאבד התפוצץ בטיילת תל אביב,תגיע!" מבט חטוף בשעון שעל הקיר הראה לו שישן בקושי 4 שעות לאחר 24 שעות של עבודה מורטת עצבים וכוחות, יום ארוך שהחל בחמש בבוקר בקפה הקבוע באבן גבירול, עבר בג'נין ונגמר בשדה פתוח ליד שכם בתחושה של החמצה.
י' קפץ ממיטתו בזריזות ובתנועות מכניות של מי שהורגל לכך במשך שנים ארוכות התלבש בחופזה
גמע את כוס האספרסו הקצר שהוכן בזמן שהתלבש בלגימה אחת,והרהר בינו לבין עצמו שזו הייתה
הרכישה המוצלחת שלו בשנה שחלפה.
10 דקות מאוחר יותר בעודו מנסה לפלס דרכו על דרך נמיר ביללות סירנה ואורות מהבהבים י' מקבל עדכון ראשוני מקמ"ן היחידה,המחבל הוא חאמד טלאל איבן חמזה ,בן 19,ידוע כפעיל גי'אהד איסלאמי נשא על גופו כ-15 ק"ג חומר נפץ ומסמרים הורג חמישה אנשים בהם שני תיירים מארה"ב ופוצע כשלושים.
ישנם אינדיקציות לגבי המוביל מחסומים נפרשים בדרכים העולות לירושלים, המצוד מתחיל.


"דמדומי ורדים" מבצע סיכול רחב יריעה שתחילתו בסימטאותי הצרות של מחנה הפליטים בלאטה
וסופו ביסודות מגדלי עזריאלי.
JOHNDOE

don't hate the player...

hate the game.
סליקאי זהב
סליקאי זהב
 
הודעות: 384
הצטרף: 22 מאי 2004, 20:59
מיקום: משעולי הארץ

על ידי johndoe » 04 אוגוסט 2006, 15:59

רבותיי חברי הסליק,

אני חייב להודות שאני קצת מאוכזב מכם, למעלה משלושים חברי הסליק קראו את הפתיח ואף לא אחד הטריח את עצמו להגיד מילה טובה או לחילופין ביקורת שגם הייתה מתקבלת בברכה, שלא לדבר על בקשות תן לנו עוד.........
JOHNDOE

don't hate the player...

hate the game.
סליקאי זהב
סליקאי זהב
 
הודעות: 384
הצטרף: 22 מאי 2004, 20:59
מיקום: משעולי הארץ

י' הוא לא מקצועי...

על ידי eld453 » 04 אוגוסט 2006, 21:36

התסריט הוא אמיתי. זה כן.

עכשיו,
י' הוא לא מקצועי, לא יתכן שלוחם מסוג זה, ילך לישון אחרי 24 שעות עבודה, וישים את הביפר על רוטט, זה פשוט לא מתקבל על הדעת.
אין סיכוי שבמצבו הוא יתעורר מהרטט הזה.

חוץ מזה, תסריט אמיתי לגמרי, בטח מזכיר נשכחות לחלק מהקוראים, נחמד מאד לקרוא את זה,
אבל, מעט צפוי ומתבקש...
תיאורי הביפר... הקפה... קצת כאילו שמענו את זה מספיק.

אני נהנתי לקרוא את זה, ומבקש שתשלח עוד חלק, ואשמח לתת את תגובתי גם בפעם הבאה, (גם אם יהיו הערות) חוץ מזה, אותי זה מחזיר אחורה. (לימים יפים).
סליקאי כסף
סליקאי כסף
 
הודעות: 163
הצטרף: 11 אפריל 2003, 15:53

חיזוק ידי סופר,,

על ידי GUSS » 05 אוגוסט 2006, 06:43

אל תשלול מיד,,אולי הוא היפר אקטיבי,,וחי על רטאלין ,,ולכן ישן עם עין אחת פקוחה, וכדור דום דום בקנה , ניצרה פתוחה ,,,

בצעירותי כמה מחברי היו מגדולי הסופרים וההוגים של יצירות מופת קלאסיות "פאטריק-קים" הלוחם המסוקס,,ושאר הסוכנים המהוללים של המוסד/שבכ/וכד'
ספרון אחד היה נכתב בלילה אחד ,והתשלום היה במזומן י.ל. [ישר לכיס,,]

אל תשכח את קיטעי הסקס כל עמוד רביעי חמישי, הגיבור זקוק לזה ממש !!! ורצוי איזו יפיפיה אקזוטית ,בבר אפלולי בעיר נמל כמו ביירות ,,, :)

נ.ב.
הגיבור מעשן סיגריות אנגליות,, [ברצף] ושותה ויסקי סקוטי יקר[לא יותר מחצי בקבוק ליום,,]
הוא גם לא מחליף מחסניות ,כשהוא הורג את הרעים[יש לו המון,המון כדורים במחסנית,,]
:lol:
פחות -לרוב זה יותר,,
סמל אישי של המשתמש
סליק ג'אנקי
סליק ג'אנקי
 
הודעות: 4059
הצטרף: 04 ינואר 2003, 20:26

הערה

על ידי shandsh » 05 אוגוסט 2006, 09:53

"הקפה הקבוע באבן גבירול..."
"מכונת האספרסו..."
"דהר בדרך נמיר..."

מועבר פה מסר כפול, אני גם צפונבון ממוצע מת"א וגם איש היחידה הסודית ללוחמה בטרור.
זה קצת מעוות, כי האנשים שבאמת חשובים במערכות האלו כבר מזמן סיימו את השלב של גיל ההתבגרות "לגור בדירת רווקים שכורה בת"א".
מצד שני אולי זה בעצם פונה לקהל יעד מסויים ששותה "את הקפה הקבוע באבן גבירול" ומכונת האספרסו היא תבנית נוף מולדתו. במקרה זה רצוי שהגיבור יהיה צפונבון כדי ליצור הזדהות חזקה יותר.

בכל מקרה נשמע מבטיח :)
שי
"חבריך נחוצים להישרדותך, הם מספקים לאויב מישהו אחר לירות עליו"
סמל אישי של המשתמש
סליקאי כסף
סליקאי כסף
 
הודעות: 319
הצטרף: 05 דצמבר 2005, 00:10
מיקום: צפון

על ידי johndoe » 05 אוגוסט 2006, 10:41

י' הוא יורם לב זהב איש היחידה למבצעים מיוחדים של שירות ביטחון כללי יחידה 843.

כשאתה נמצא לא נמצא בבית והילדים גדלים מסביבך ולא איתך יש סיכוי שבהאישה שלצידך כבר לא תהיה איתך ואתה תמצא את עצמך לבד. ראה ערך יעקב פרי.


המשך יבוא..............
JOHNDOE

don't hate the player...

hate the game.
סליקאי זהב
סליקאי זהב
 
הודעות: 384
הצטרף: 22 מאי 2004, 20:59
מיקום: משעולי הארץ

על ידי shandsh » 05 אוגוסט 2006, 11:23

אוי ואבוי....

זה עוד איש "העבודה יותר חשובה מהמשפחה"... :(
נתקלתי ביותר מדי כאלו במחוזותי, אני די סולד מהם.
לדעתי זה עניין פסיכולוגי, הם מתרצים את זה בבטחון המדינה, אבל גם אם היו נוהגים בטרקטור הם היו עושים זאת מהבוקר עד הערב באותה אובססיה. סטיה נפשית....

אבל אנו חייבים להם הרבה, בכל זאת.
שי
"חבריך נחוצים להישרדותך, הם מספקים לאויב מישהו אחר לירות עליו"
סמל אישי של המשתמש
סליקאי כסף
סליקאי כסף
 
הודעות: 319
הצטרף: 05 דצמבר 2005, 00:10
מיקום: צפון

על ידי ACSman » 05 אוגוסט 2006, 13:58

shandsh
לא תמיד אנשי מערכות הביטחון הם וורקוהוליקים מבחירה ולא תמיד זה התרוץ
לרבים מאנשים אלה אין את הבחירה מתי להיות מוקפצים ושעות העבודה אינן שעות משרד שגרתיות וישנם מקרים רבים בהם הימים הופכים ללילות והלילה הופך שוב ליום והעבודה עדיין בעיצומה והאדם לא רואה את משפחתו... לא מתוך בחירה, אלא מתוך כורח המציאות...
אנו חייבים לאנשים אלו הרבה מעבר למה שהאזרח הממוצע יכול לשער
לבוא ולומר כי "זה עוד איש "העבודה יותר חשובה מהמשפחה"" כדבריך זו אינה רק הטלת רפש בפני האנשים היקרים האלו, אלא פשוט כפיות טובה [ואני מתנסח בעדינות...]
העבודה שהם מבצעים שוחקת הן נפשית והן פיזית, המתח והמאמץ הם אדירים ולא מעט פעמים חיי המשפחה נפגעים, לא רואים את הילידים והאישה, לא מגיעים לארועים משפחתיים, לא מגיעים ליום ההולדת של הילדים, יום הנישואין ומה לא, כל זה לא מתוך בחירה, אלא מתוך העובדה הפשוטה שזו העבודה וזה צביונה...
ואנחנו יכולים רק לומר תודה, פשוט כך, לא צריך יותר.
בוודאי לא להטיל רפש
לא לחינם נאמר - "מגן ולא יראה"

ול johndoe לגבי פתיחת הסיפור - המשך ומשוך בעט / מקלדת
מכמה שורות ספורות שהובאו לפנינו, קשה לתת חוות דעת
בהצלחה
אני חבר גאה באתר הסליק
חבר של החברים במועדון הפרה המשוגעת והפרגית המצוננת
סליקאי זהב
סליקאי זהב
 
הודעות: 1000
הצטרף: 04 ינואר 2003, 19:11

על ידי johndoe » 05 אוגוסט 2006, 14:33

acsman כל מלה בסלע...... חויתי מקרה דומה על בשרי.....

ולעניינינו...
" יורם ,אני רואה שהגעת ,אפשר להתחיל" הדובר הוא ראש 843 ,דורון וולך. אז ככה, מניתוח שיחות שנערך באמ"ן אנחנו מזהים בימים האחרונים דפוס פעולה סיגינטי בין 3 מוקדים בתדירות זהה ובאותן השעות,דמשק-נאסר אבו יוסוף רמ"ח מבצעים בג'יאהד האיסלאמי,טול כרם-סמיר עבד אל קאדר , מאכוון פיגועים ידוע ויעד לסיכול ,שכם- רמזי עבאלי איש שטח ותיק שתפקידו לגייס מתאבדים ולהפגישם עם חומר הנפץ, השלושה מדברים על כך שבקרוב מאוד המתאבד יחבור למטען והפיגוע יהיה בסדר גודל שלא נודע כמותו, עכשיו, אלי וישי באחריותכם חבירה לשמנמנים מאמ"ן תגידו להם שלא יסתנוורו מהניאונים וירדו להריח קצת אבק, אני רוצה את כל זה מוכן,לאתמול!

"אורנההההההההההה,אני רוצה את קאג"מ שמנמנים ,אנליסט מזירת טרור שלהם אצלי בחדר דיונים תוך חצי שעה" שאג ראש 843 אל מזכירתו המסורה כשהוא אחוז דיבוק ,דבר אחד ידע דורון משנותיו הארוכות בשב"כ, השעון התחיל לתקתק.........

הטלפון האדום במשרדו של סא"ל נמרוד ,קאג"מ המדור המתעסק במבצעים מיוחדים ביחידה 713
של אמ"ן שאנשיה מכונים בפי אנשי השירות "שמנמנים", צלצל,מהעבר השני הייתה אורנה מזכירתו של דורון וולך המזמנת אותו לקבוצת דיון במטה השירות בהקדם האפשרי.

סא"ל נמרוד קם בחופזה מעדכן את רותם המש"ק לקרוא לכולם בנוהל מזורז כולל אלו שישנים בבתים,

ולא,זה לא מעניין אותו מי חזר מאיפה ומתי.....

חושיו של נמרוד בדרך כלל לא נטו לאכזב אותו והפעם הם אמרו לו שמשהו גדול מתבשל , הפיגוע שהתרחש לפני שעה קלה בתל אביב ודחיפות הזימון הבהירו לו שהפעם העסק רציני יותר מתמיד.

באותו הזמן, אי שם בת"א הגדולה ישב רותם המש"ק וזימן את אנשי הצוות ,רובם חיילי סדיר אל
היחידה במהירות האפשרית, הביפרים שנשלחו כללו מילה אחת בלבד, " אימאלה" שפירושה היה שבעל הבית השתגע ומישהו צריך לשלם על כך.


זהו לבינתיים, את ההמשך תוכלו לקרוא בספר שייצא ,אם ייצא.

למען הסר ספק, כל הנכתב לעיל הינו פרי דמיונו הפורה של המחבר, אין באמור לעיל כל קשר עם המציאות, כל קשר עם המציאות הינו מקרי בהחלט ,וכל העושה נסיון לחבר עלילה זו עם יחידות ו/או אנשים עושה זאת על אחריותו המלאה.
נערך לאחרונה על ידי johndoe בתאריך 05 אוגוסט 2006, 23:41, נערך פעם אחת בסך הכל.
JOHNDOE

don't hate the player...

hate the game.
סליקאי זהב
סליקאי זהב
 
הודעות: 384
הצטרף: 22 מאי 2004, 20:59
מיקום: משעולי הארץ

על ידי itamar » 05 אוגוסט 2006, 14:35

ACSman כתב:shandsh
לא תמיד אנשי מערכות הביטחון הם וורקוהוליקים מבחירה ולא תמיד זה התרוץ


סליחה אבל אני עדיין לא פגשתי אף איש שירות ביטחון אחד שעובד באירגון הזה מתוך כפיה.
נהפוך הוא, לשירותי הביטחון יש תמיד יותר מועמדים מאשר הם צריכים והסלקציה בתנאי הקבלה קשה וקפדנית. אותם אלה שמתנדבים לעבוד בשירות מודעים בדיוק לתנאי העבודה הקשים ולשעות המטורפות וברוב המקרים זה אפילו קוסם להם - מי שזה לא מתאים לו מוצא את דרכו החוצה.

כל זה לא גוריע במאום מהתרומה של אותם אנשים לביטחון המדינה ולתודה שאנחנו חייבים להם.

א.
אקסיומה:

כל אשכול בעל יותר מ-3 דפים יהפוך בסוף ל:
1. ויכוח על הקלר וגלוק או
2. מחירי תחמושת או
3. מדיניות משרד הפנים בנושא רישוי
תרמתי למען הסליק
תרמתי למען הסליק
 
הודעות: 9774
הצטרף: 17 אפריל 2004, 18:12

על ידי shandsh » 05 אוגוסט 2006, 16:11

ACSman ראשית אני מסכים עם רוב מה שאתה אומר.

איני מטיל רפש כי לא יתכן הרי שאטיל רפש בפנים של עצמי (והמבין יבין)

אני יכול להגיד לך מניסיון אישי ארוך וכואב שגם במקומות בהם רמת המסירות וההקרבה היא הגדולה ביותר, תמיד תמצא את אלו שלוקחים את זה צעד אחד יותר מדי. אני ראיתי אנשים שגם כשהייתה להם האפשרות ללכת לכמה שעות הביתה בחרו לא לעשות זאת ותמיד היה להם תירוץ הקשור בביטחון המדינה העם והמולדת...
אם נרצה וגם אם לא מאז ומתמיד רוצים להרוג אותנו, בכל רגע נתון עומדות באוויר בין 30 ל 60 התראות תקפות על פיגועי פח"ע. אז מה זה אומר? שלעולם לא תראה את הילדים שלך?
התמכרות לעבודה היא מחלה נפשית מוכרת ויש לה מגוון של טיפולים. וכשזה קורה לאלו שממילא מבלים את רוב חייהם בעבודה, מישהו משלם על זה בסוף ביוקר וזה בדר"כ המשפחות. ואם מישהו החליט שהוא מקדיש את חייו "למען המולדת" ולעולם לא יוכל לבוא הביתה. אז שלא יתחתן ולא יעשה ילדים.
שי
"חבריך נחוצים להישרדותך, הם מספקים לאויב מישהו אחר לירות עליו"
סמל אישי של המשתמש
סליקאי כסף
סליקאי כסף
 
הודעות: 319
הצטרף: 05 דצמבר 2005, 00:10
מיקום: צפון

על ידי הצעדן » 05 אוגוסט 2006, 16:39

לא יודע לומר בקשר לצד הספרותי, אבל ככל שמתקרבים למוקדים האג"מיים העבודה שואבת אותך אם אתה רוצה ואם לאו.

כשיש התרעה על X-Y ואתה משמש כאחד מאמצעי החיץ בין האזרח הישראלי לבין המפגע (ולא משנה באיזה תצורה ובאיזה זירה) אין פה שאלה של בחירה. מי שנכנס למערכת הרבה פעמים חושב שהוא יודע מה מצפה לו והאמת אפורה יותר ושואבת יותר וכשאתה בפנים, אתה בפנים. יש דינמיקה חזקה מאוד, אתה בתוך הלופ ואף אחד לא דופק חשבון או פנקסנות מסוג כלשהוא מבלי למצוא את הדרך החוצה.

מי שלא חווה את זה על בשרו לא יוכל להבין את זה, חוץ מהתדמית הרומנטית אולי, שהקשר בינה לבין המציאות תלוי ביד המקרה ותלוש בחלק גדול מהמקרים.
דוחס חנקן אמנותי לעומק.
סמל אישי של המשתמש
מדריך ירי מעשי
 
הודעות: 4247
הצטרף: 19 דצמבר 2002, 00:56
מיקום: צפון השרון

על ידי johndoe » 05 אוגוסט 2006, 18:02

ברי ידידי,

כמה שאתה צודק,

ההילה הזוהרת והרומנטית משהו מתחלפת ברבות הימים וריבוי המבצעים לשגרה סיזיפית ,קשה,שוחקת. זר,לא יבין זאת.

חייך עוברים לידך כצל חולף,כאשר אתה "מבלה" באיזה פיסטין נידח בניסיון לעצור את המפגע/ים

כמו שנאמר, לרוקן את הדלי באמצעות כפית,הנוף האורבני,התוסס,של תל אביב וערי ישראל,מתחלף בנוף של סמטאות שכם וג'נין,רמאללה וטול כרם,ומה שלא תעשה ,הנוף הזה תמיד תמיד יראה לך דהוי...
כאן,ציונות היא לא מילה גסה ואהבת המולדת והחיים הינם ערכים עליונים,ולכן גם שאתה שחוק מעייפות והבטחת לילדה שאתה תבוא לטקס סיום החטיבה שלה, ומתקבלת ידיעה על פלוני שעושה דרכו במרחב שלך בדרך לקחת חיים של אחיך ,אתה תוותר על כל הנאות העולם בשביל לתפוס אותו.

כמו שאמרתי ,זר , לא יבין זאת.
JOHNDOE

don't hate the player...

hate the game.
סליקאי זהב
סליקאי זהב
 
הודעות: 384
הצטרף: 22 מאי 2004, 20:59
מיקום: משעולי הארץ

על ידי הצעדן » 05 אוגוסט 2006, 18:55

johndoe כתב:כמו שנאמר, לרוקן את הדלי באמצעות כפית,הנוף האורבני,התוסס,של תל אביב וערי ישראל,מתחלף בנוף של סמטאות שכם וג'נין,רמאללה וטול כרם,ומה שלא תעשה ,הנוף הזה תמיד תמיד יראה לך דהוי...


כ"כ נכון, התיאור של לרוקן את הדלי בכפית מהווה אנלוגיה מצויינת למי שחי את זה.
הבעיה שמבחינת שחיקה פיזית ומנטלית הנוף הדהוי לא מתמצה רק בשטח שלך, אלא גם בשטח הביתי. גם התמונות בתל אביב, בבית הקפה ולפעמים אפילו החופשה בפריס נראית כמו דרך משקפיים מאובקים.

johndoe כתב:כאן,ציונות היא לא מילה גסה ואהבת המולדת והחיים הינם ערכים עליונים,ולכן גם שאתה שחוק מעייפות והבטחת לילדה שאתה תבוא לטקס סיום החטיבה שלה, ומתקבלת ידיעה על פלוני שעושה דרכו במרחב שלך בדרך לקחת חיים של אחיך ,אתה תוותר על כל הנאות העולם בשביל לתפוס אותו.

כמו שאמרתי ,זר , לא יבין זאת.


לא יכולתי לומר את זה יותר טוב.
דוחס חנקן אמנותי לעומק.
סמל אישי של המשתמש
מדריך ירי מעשי
 
הודעות: 4247
הצטרף: 19 דצמבר 2002, 00:56
מיקום: צפון השרון

על ידי ACSman » 05 אוגוסט 2006, 23:44

shandsh
כמי שאמור להיות מצוי בעיינים, ראה מה שכתבו johndoe והצעדן, כל כך נכון עד שזה כואב...
אז נכון שתמיד יהיה מי שימשוך עוד כמה שעות ולא תמיד כי זה ממש חיוני וזה במקום לקפוץ הביתה לכמה שעות...
אבל עדיין למרות הכל אף אחד לא בוחר בשחיקה [ואתה אמור לדעת על מה אני מדבר]
אף אחד לא בוחר לקחתאת העבודה הביתה, היא פשוט איתו כאיש שרות אם רוצה או לא
ואני לא מדבר על ביפר/טלפון/הקפצה/קריאה/מה שלא יהיה... אני מדבר על האלמנט הנפשי של איש שרות מהשטח שמהשהו מעיר אותו באמצע הלילה... או בתגובה לאישה או לילדים, שזו לא התגובה שאדם מהישוב היה אי פעם מגיב... וכאן אני ברשותך לא אביא דוגמאות
ואני מדבר על תגובה אוטומטית לרעשים
ואני מדבר על זה שקורה שהידל/אישה מעירים אותו משינה טרופה והוא מלמל בערבית
ואני מדבר על תמיד, אבל תמיד, גם עם חברים בזמן בילוי, שאיש שטח כזה יבדוק לאיפה הוא נכנס, יעשה סריקה של מי נמצא, "ספירת מלאי" בדיקת יציאות ודרכי ... וישב עם הגב לקיר ופנים לכניסה
ועוד ועוד
לוקח שנים לצאת מזה
וכמו ש johndoe אמר, זר לא יבין זאת, לא את התגובות האוטומטיות לרעש/סיטואציה ולא למה החיים מחוץ למערכת נראים דהויים
ולאיתמר, נכון שאף אחד "לא מכריח" את אנשי השרות להישאר במערכת ונכון גם שלא מעטים נשחקו עד דק וחלקם פרשו, אך רבים אחרים ממשיכים בשיגרה השוחקת שהדבר היחיד שמחזיק אותם זה ציונות ותחושת שליחות...
אני חבר גאה באתר הסליק
חבר של החברים במועדון הפרה המשוגעת והפרגית המצוננת
סליקאי זהב
סליקאי זהב
 
הודעות: 1000
הצטרף: 04 ינואר 2003, 19:11

הבא

מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד