תחרויות גדנ"ע קליעה מעתה ואילך

אילן ב · על ידי **אילן ב** » 12 פברואר 2005, 05:34

טל

רובה אויר הוא לא נשק לא באירופה ולא בארה"ב - אצלנו משום מה כן.

יבוא ויסביר המומחה הכי צבאי שבעולם למה הוא קורא לרובה אויר נשק אף בעל מקצוע לא יקבל.

תראה לי בבקשה תאונת נשק אחת ברובה אויר שנבעה מפיצוץ בבית הבליעה (לא מדבר על פליטות ובטיחות)

עכשיו לגבי התפיסה .

תפיסה א' קצירת כולם לגובה דשא שאיפה לבינוניות - עלי לא מקובלת.

שאיפה ב' של חלוקה לקטגוריות.

יורים עם ציוד אישי, למה לא עם רובה אישי ?

הסבר : לגדנ"ע מעט רובים ומתחלקים עליהם מס' נערות ונערים. קלעית/קלע היורים בנשק אישי על פי החוקה (אלו תוספות הנותנות יתרון ?) בסך הכל מפנים יותר נשקים לחניכים אחרים. ידוע שאת הנשק ברמה הגבוהה מתאימים למבנה הגוף והיתרון היחיד הוא שהנשק בנוי עבורך ואיש לא משנה אותו.
אורך הקת (תוספות בעקבים) גובה תמוכת הלחי, מרחק הכוונות.
(הרי כבר בתל אביב ראיתי נשק גדנ"ע שקלעית החליפה לו כוונת אחורית וחריר לשקוף- הבעיה לא זו הבעיה היא הגישה)
אני מאמין שמועדון גדנע שבכיר נצגיו הוא אלוף ישראל לנוער ייטיב לגייס חניכים ממועדון שבו 6 רובים ל40 קלעים. (גם משך ההמתנה גורם לנשירה)

אני מציע שלפני שמפרסמים את הפקודות סופית לתת את הטיוטא לאנשי המילואים הרצים עם הגדנ"ע שנים רבות (אדי פפירוב למשל חגי למשל ועוד)
הדבר הכי מצחיק הוא שהדברים כבר נדונו וסוכמו לאורך השנים וכל פעם יש נסיגה משום שהאינפורמציה לא עוברת מדור לדור. כמו מרוץ שליחים בלי העברת מקל.
עוד חשוב מאד שהפקודות תהינה קצרות פשוטות עיניניות ומובנות. בבחינת אויב הטוב הוא הטוב ביותר. ספר פקודות עבה לא ייקרא לא יוכר ורק יפריע.
בטיחות ופשטות +פשטות ובטיחות = מפתח ליעילולות.

הדגש הצבאי חייב להיות ע"י
א. הידוק הקשר עם ענף קליעה וצלפים (יותר ביקורים וסיורים)
ב.הידוק הקשר עם יחדות לוחמות הטבעי והפשוט יהיה עם הנח"ל כפיפות לאותו פיקוד. ביקורים ביחידות הלוחמות וזרימת בוגרי מועדונים ליחידות אלו.
ג.אלו שלא יכולים להגיע לקרבי (פרופיל שיגיעו להדרכה במועדונים (לא ספורטאים מצטיינים - כן ספורטאים פעילים)

העבודה צריכה להעשות מול אכ"א בגדול ולמעלה. צריך להפסיק "להציק" למועדונים כלפי מטה.
המטרה : גדנ"ע זורע - צה"ל קוצר.
המציאות בשטח - "גדנ"ע זורע צה"ל גודע" (חניכים מגיעים ל1001 תפקידים רק לא לאן שהם יכולים לתרום הכי הרבה ומי שכן מגיע זה לאחר מאבקים עם המערכת)

אם יש סיבה לסגור את מועדוני הקליעה של הגדנ"ע זו הסיבה.

אם ידע כל חניך מועדון הרוצה להיות קלע/צלף בצה"ל שהפרופיל שלו מתאים וכושרו הגופני מתאים שיש לו עדיפות בקבלה ליחדה קרבית. זה יוסיף חניכים.
אם בצד הקליעה יהיה גם כושר והכנה לצה"ל זה יוסיף חניכים!

כשרב סמל טל יפגש עם ראש אכ"א - ואם הוא יתעקש הוא יפגש.
שיקח איתו את ראש השב"כ החדש (אם לא ידעתם אז תדעו) שיקח איתו את תת ניצב דובי יונג מהמשטרה.
שיקח איתו את רס"ן נ. מפקד מדור צלפים בוגר מועדון קליעה עפולה (ז"ל) ואלוף הגדנ"ע 60 שכיבה לשנת 80. וכמובן את מפקד הגדנ"ע שהוא בוגר מועדון ולוחם קרבי.
כשעובדים כלפי מטה מצליחם בקטן כשעובדים כלפי מעלה מצליחים בגדול.
טל עריכת הפקודות מחדש היא דבר מאד חשוב אבל הוא לא הכי חשוב!!!

לו היה הזמן בידי
50% לשוטף
10% לימי עיון ועריכת הפקודות
15% לעבודה מול יחידות צה"ל
25% לעבודה מול אכ"א והמטכ"ל.
אילו היה לי על מי להטיל את השוטף - הייתי משקיע בסעיף האחרון 75%.

קצת ארוך אני מקווה שהסברתי את עצמי.

מיכאל · על ידי **מיכאל** » 12 פברואר 2005, 10:44

אחד הדברים שתמיד "משמחים" אותי בצבא זה שכל כמה שנים ממציאים מחדש את הגלגל - כאילו שמישהו יקבל על זה פרס נובל (ואני מזכיר - ממציא הגלגל לא קיבל שום פרס). אחד הדברים החשובים בידע הוא צבירתו לאורך זמן. מדובר - אזכיר - בידע המבוסס בחלקו על כלים מדעיים כמו חוקי הפיזיקה, אנטומיה ופיזיולוגיה. חוקים אלה לא ישתנו בגלל שאיזה סרן או סגן אלוף בצה"ל החליט לכתוב תורה חדשה, ובד"כ צריך לכתוב מחדש כי לא שאלו את מי שמבין מנסיון, שהוא לא של חודש-חודשיים מקורס אלא מהתנסות בלתי אמצעית.

מאחר והייתי חניך במועדון גדנ"ע ואח"כ שנים בסדיר ובמילואים ביחידה קרבית מהשורה הראשונה וגם מדריך בענף קל"צ במילואים אני יכול לומר בפה מלא, שרמת המדריכים בקליעה בצה"ל אינה מהטובות בעולם, בלשון המעטה. כל עוד לא יהיו מדריכים נגדים אנשי קבע שיעסקו בכך במשך שנים אין סיכוי שהמצב ישתפר.

מי שיודע לירות בנשק - וכל נשק - ידע להחזיק, לתפעל ולפגוע בנשק אחר, אפילו אם הוא ירה ברובה אויר וקיבל מאג או R.P.G. אני מדבר גם מנסיון אישי - וכך גם אילן, שעברנו את שתי הדיסציפלינות ומכירים את המערכת מבפנים.

בזמני הגדנ"ע ירה ברובה צבאי פעם בשנה - באליפות פסח. הקבוצה הזוכה היתה משתתפת באליפות צה"ל ואז לקחנו שתי אליפויות רצופות. זה היה מזמן, כשרפול היה הרמטכ"ל וכולם אספו תרמילים במטווח. בהערת-אגב צדדית - זה עדיין מרתיח אותי כל מילואים מחדש איך חיילים זורקים כדורים חיים על הרצפה ולא אוספים. זה אומר, שלא האימון ברובה צבאי הוא המשנה אלא הידע וההבנה בקליעה.