מאז המנדט הבריטי לא עוררה הגעת אנגלים לארץ כל כך הרבה עניין.

[אילן ב]

נבחרות אנגליה ווילס מגיעות לארץ למחנה אימון.
בתקופה קרה אצלם הם מקבלים מזג אויר נוח (נקווה) מטווח מעולה, ואפשרות לתחר בגמר אליפות הפועל מול קלעים מצטיינים.
מאז אותה מכביה אומללה בה התמוטט הגשר, לא היתה לנו תחרות בי"ל רצינית. (פה ושם ביקרו נבחרות ממה שכונה חבר העמים) אבל זה לא היה ברמה הרצינית והחגיגית הזאת.

אז קודם כל ברוכים הבאים !

כל מי ששיודע מי בבאים, מה התוכניות, מוזמן להעשיר אותנו...............

ירחמיאל אתה בהכרה?

[מיכאל]

טעות.

נבחרת וויילס הגדולה (תרתי משמע) שיחקה נגד נבחרת ישראל במוקדמות הגביע העולמי בינואר-פברואר 1958 וניצחה פעמיים בתוצאה הזהה 2:0, למרות הצטיינותו של יעקב חודורוב. ג'ון צ'רלס החלוץ הענק ששיחק ביובנטוס היה כוכב הנבחרת, שהעפילה לגמר הגביע העולמי וסיימה את כל משחקיה בתיקו, העפילה לרבע הגמר ונוצחה 1:0 ע"י ברזיל משער של שחקן בן 17 בשם אדסון ארנטס דו נשימנטו (מי יודע מה כינויו?)

דרך אגב - במשחק בקארדיף שבר צ'רלס לחודורוב את האף. במשחק בישראל שיחק לראשונה קשר צעיר בן 17 בשם גדעון טיש, שניטרל את צ'רלס.

ולא טרחתי לציין את האמור לעיל, אלמלא הדגיש הרפתן, שמדובר בנבחרות אנגלייה וויילס, להבדיל מבריטניה הגדולה - או כמו שהיה קורא לה וויגר - Grose Britania (ותודה למנחם אילן)

עם כל הכבוד לנבחרת אנגליה בקליעה, כשליוורפול FC הגיעה לארץ זה היה ארוע הרבה יותר חשוב.

במכביה האומללה של אסון הגשר לא היו תחרויות קליעה. המכביה האחרונה שהיו בה תחרויות קליעה היתה מזמן וכמעט שלא היו משתתפים מחו"ל (תארו לעצמכם, שאני לקחתי מדליה ברובה אויר). הארוע המשמעותי ביותר לצערנו היה פיגוע התאבדות באוטובוס בדרך לירושלים שדורדר לתהום ובו נהרגה בת של אחד הקלעים הקנדיים, שהיתה בדרכה חזרה הביתה לאחר שבאה להרצליה לראות את אביה מתחרה.

[אילן ב]

מיכאל תבדוק טוב !

במכבית הגשר היו תחרויות קליעה בי"ל שכללו אורחים מחו"ל.

אשר להרוגה בפיגוע !

היא היתה ביתו של חבר נבחרת קנדה בקליעה יהודי מוונקובר בשם באד (לא זוכר את שם משפחתו) הוא היה שותף עם נבחרת קנדה בכמה זכיות קבוצתיות נאות ואף היה פעם אחת סגן אלוף יבשת אמריקה באקדח סילואטים. הוא התרכז בירי סילואטים וצנטר פייר.

היתה לו בארץ בת בשם איב (חברת תל קציר) שבעלה רונן היה קלע אקדח היתה תקופה אפילו שהוזמן לנבחרת. (לימים התגרשו השניים ורונן כיום בשוויץ אחרי שסיים קרירה של נהג מרוצים הוא חי בכפר קטן ליד ציריך.

זו שנהרגה נסעה לירושליים לבקר את איב שהיתה אז בהשתלמות חופש גדול באוניברסיטה העברית בירושליים. (איב היתה מורה לאנגלית בבית ירח).

היום איב מורה בירושליים - משהו שקשור ליהדות מתקדמת ובתה היחידה כבר סיימה צבא.

מאז האסון לא חזר באד לבקר בארץ.


הצענו פעם להנציח את בתו באחת מתחרויות האקדח לנשים - לא זוכר איפה זה נתקע. נדמה לי שרצו מהקהילה בוונקובר תרומה וכשהם סרבו החליטו לא להנציח. אבל באמת שממרחק הזמן אני לא יכול להיות מחויב לפרטים.

האסון אגב אירע ביולי 1989 והיה הטריגר להקמת ארגון זק"א.

[מיכאל]

הרעיון שביקשו מהם תרומה כתנאי להנצחה לא נשמע לי מופרח מדי נוכח הנפשות שפעלו.

שווה אולי לחדש את הקשר ולעשות משהו.

יש לך איזה קצה חוט?

[רפתן]

מנסה ליצור קשר עם איב
אילן

[אילן ב]

איב וולצ'ובר (לשעבר)

אביה באד וולצ'ובר. מוונקובר.

היא כיום בארה"ב..............

ידינו מעבר לים גם בקנדה וגם בארה"ב - מנסים לאתר....

[מיכאל]

פיטר אנדרהיל, המנהל של הנבחרת האנגלית,

שלח את המכתב המצ"ב:

ENGLAND TRAINING CAMP

I thought I would drop you a short note to express my gratitude for all your assistance during our recent training camp with you. I know that I speak for the whole Team when I say that we all appreciated the efforts of yourself and all your staff in making our stay such a success. In times of limited resources, especially in terms of time and manpower, it is never easy to facilitate such major commitments. That you were able to arrange such a successful camp for us speaks volumes for your commitment and energy on our behalf.

We achieved much as far as our shooting preparations were concerned and the Herzlia venue proved ideal for our purposes; excellent facilities coupled with good accommodation and convenient services close by. Also, it made for an excellent springboard from which to visit some of the local sights. Memories of the day we enjoyed by the Dead Sea will live with us for many years, as will our evening in Old Jaffa. We very much appreciated your Board members taking time out to host us in the old City. It was such a shame that we did not have longer to see more of your beautiful Country. I feel sure that in subsequent visits we can find extra time to take in other areas of Israel.

Please would you pass on our thanks and appreciation to all those who helped with our visit; in particular Ofir, Lena and Yael. Their industry and patience did them great credit and they certainly made us welcome and at home. I can definitely say that we will return within the next few years, as we prepare for the 2010 Commonwealth Games in New Delhi. In addition, we will be advocating Israel and Herzlia as a training venue for other nations whenever the opportunity arises. There is no question that you have much to offer and we will support any initiative which helps to promote Israel as a training and competition venue.

Thank you again for all your efforts, they were certainly appreciated. I feel sure that it will not be long before we make contact again. In the mean time I can only wish you all our best wishes and good fortune for the future.




PETER UNDERHILL