שליפה מהירה !
המנהלים: yoramhai, donduck, שרקן
שליפה מהירה !
בהנחה ואני נושא נשק כחוק,
האם מותר לי להוציא את הנשק מהנרתיק שעלי, שלא לצורך מבצעי ?
למטרות כגון :
להראות לחבר את הנשק (חבר עם רישיון, חבר בלי רישיון..)
לבדוק שהכל תקין איתו (מבט חיצוני)
וכו'
השאלה מכוונת להיבט החוקי היבש.
האם מותר לי להוציא את הנשק מהנרתיק שעלי, שלא לצורך מבצעי ?
למטרות כגון :
להראות לחבר את הנשק (חבר עם רישיון, חבר בלי רישיון..)
לבדוק שהכל תקין איתו (מבט חיצוני)
וכו'
השאלה מכוונת להיבט החוקי היבש.
- סליקאי ארד לנצח
- הודעות: 131
- הצטרף: 22 אפריל 2003, 13:50
לא !!!!
לא !!!
NO
NIET
בשום פנים ואופן לא !!
כשיהיה לך נשק, כשתגיע למטווח הכשרה ראשוני לפני קבלת הנשק, או אז יסביר לך המדריך מה מותר, איך מותר, איפה מותר. התנאי היחידי הוא תמיד לבד, תמיד מול חומת מפגע, תמיד רק לשם הוצאה מנרתיק לאכסון בסוף הנשיאה, תמיד עם פריקת הנשק ממחסנית ותמיד רק בעל הנשק ולא אף אחד אחר.
לא !!!
NO
NIET
בשום פנים ואופן לא !!
כשיהיה לך נשק, כשתגיע למטווח הכשרה ראשוני לפני קבלת הנשק, או אז יסביר לך המדריך מה מותר, איך מותר, איפה מותר. התנאי היחידי הוא תמיד לבד, תמיד מול חומת מפגע, תמיד רק לשם הוצאה מנרתיק לאכסון בסוף הנשיאה, תמיד עם פריקת הנשק ממחסנית ותמיד רק בעל הנשק ולא אף אחד אחר.
נשק נשק תרדוף, על מנת שתוכל צדק לרדוף, אני ממליץ לך לקרוא את הכתבה בנושא בטיחות,
http://www.haslik.co.il/main/index.php?op=view&t=49
שתוכנה הועבר במפגש הסליק הראשון.
בנוסף, נא בצע חיפוש וקרא ביסודיות את אשכולות הכתיבה הקודמים בסליק על מנת שתוכל לקבל
תשובות אודות שאלותייך שהועלו ואף לאחרות.
חג שמח וברוך הבא.
http://www.haslik.co.il/main/index.php?op=view&t=49
שתוכנה הועבר במפגש הסליק הראשון.
בנוסף, נא בצע חיפוש וקרא ביסודיות את אשכולות הכתיבה הקודמים בסליק על מנת שתוכל לקבל
תשובות אודות שאלותייך שהועלו ואף לאחרות.
חג שמח וברוך הבא.
- סליקאי ארד לנצח
- הודעות: 131
- הצטרף: 22 אפריל 2003, 13:50
- סליקאי ארד לנצח
- הודעות: 131
- הצטרף: 22 אפריל 2003, 13:50
נשק, במסירת נשק לחבר אתה עובר על שתי עבירות: שימוש בלתי חוקי בנשק+מסירת נשק לאדם בלתי מורשה,והחבר עובר על עבירת נשיאת נשק שלא ברשיון.די בשכן רגיש לנושא כדי ששניכם תבלו כמה שעות טובות במשרדי החקירות הקרובים למקום מגוריכם, ומי יודע,אולי גם תזכו לבקר בבתי הארחה של מערכת בתי הסוהר בארץ,על חשבון משלם המיסים ובבירכתו.
ויש לזכור: באחד מפסקי הדין שניתנו בתחילת שנות התשעים,כמדומני,נקבע תקדים לפיו שליפת האקדח מהנרתיק כמוה כביצוע ירי,על כל המשמעות שיש לכך.התירוץ "אבל כבוד השופט לא יריתי" אינו תקף.
ויש לזכור: באחד מפסקי הדין שניתנו בתחילת שנות התשעים,כמדומני,נקבע תקדים לפיו שליפת האקדח מהנרתיק כמוה כביצוע ירי,על כל המשמעות שיש לכך.התירוץ "אבל כבוד השופט לא יריתי" אינו תקף.
- סליקאי זהב
- הודעות: 397
- הצטרף: 12 פברואר 2003, 15:21
אין חוקים נגד טמטום - האומנם?!
נהוג לומר כי אין חוק נגד טמטום (זה מה שאני שומע מאבא שלי מאז גיל 0, בדרך-כלל כשאני על הכוונת; לא נורא, אין לי [יותר מדי] תסביכים כתוצאה מזה, ובכל מקרה הפסיכו' על חשבון אבא...), אולם המציאות המשפטית שלנו שונה מעט;
נתחיל:
סעיף 4 לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, אוסר נשיאת נשק על-ידי מי שלא הורשה (כדין) לכך; מסירת נשק לאדם שלא מורשה לכך מהווה, מבחינתו לפחות, נשיאה; סעיף 5 לאותו חוק קובע הסדר דומה ביחס להחזקה;
סעיף 144 לחוק העונשין אוסר נשיאה, החזקה, מכירה, מסירה ושאר ירקות למי שלא הורשה לכך על-פי דין;
בנוסף ישנה שורה של סעיפים האוסרים מעשים של "פזיזות ורשלנות", בין היתר גם בכלי יריה - ודומה כי אין מקרה מובהק יותר של "פזיזות ורשלנות" בכלי יריה, מאשר מסירתו למי שלא הורשה לכך בדין. עד כאן סקרנו, בתמצית רבה, את ההוראות המתייחסות לעצם מעשה המסירה או ההחזקה; כמובן שהמצב הופך להיות עליז יותר כאשר, חלילה, נגרם נזק - אז אנחנו עוברים לתחום המעניין של גרימת חבלה או אפילו מוות ברשלנות (ויש יאמרו שניתן אפילו לייחס מודעות למוסר כלי נשק למי שלא הוסמך, ולכן זה הופך את העבירה לחמורה יותר - ואת העונש לקשה יותר)... לא כיף בכלל; דמיין את עצמך סגור בתא עם שלושה גברים חטובים ושעירים החושקים בישבנך הלבנבן, ותחשוב: היה שווה לעשות "סיבוב דאעווין על הכלי"? וזה יהיה בערך שנייה וחצי לפני שהם יעשו עליך סיבוב דאעווין עם הכלי שלהם...
אני רואה באלו "חוקי-טמטום" - וזאת משום שאף אדם בר-דעת לא היה טורח לפעול באופן שהם אוסרים גם אם הם לא היו קיימים, ולכן המסקנה היא כי הם נועדו למטומטמים, אבל זה בסדר כי הם בחברה טובה...
אבל, וזה הכי חשוב: לא צריך חוק בשביל להבהיר את גבולות הטמטום, די במעט שכל ישר. כלי נשק נועד לתכלית מסוימת או למטרה מוגבלת; חריגה מהתכלית הזו או מהמטרה היא, בין היתר, טמטום; שליפה (שלא לצורך - מה יש לך להסתכל על האקדח שלך? עם כל הכבוד, אין לך דברים יותר טובים להסתכל עליהם?!), מסירה לחבר, התרברבות הם דברים שאפשר [אולי] לעשות עם ה"כלי" שהאל הטוב נתן לך (ואם אתה צריך אקדח בשביל להשיג תכליות אלו כנראה שהאל לא היה כל-כך נדיב איתך מלכתחילה) אך לא עם כלי הנשק שקיבלתה מהמדינה; וזה גם הזמן לחדד: בארץ אין "זכות" לשאת נשק; זו פריבילגיה, זכות-יתירה שהמדינה נתנה לך ולא לאחרים ובאופן חריג ביחס לשאר האוכלוסיה, ולכן יש לעשות בה שימוש שקול, מתון וזהיר - ולו מחמת זאת שכל אחד שמועל באמון הניתן לו פוגע גם בעמיתיו שלא חטאו.
בקיצור: אסור-אסור-אסור; גם חוקית, גם מוסרית!
ואם יש לך ספקות, הפקד את האקדח שלך אצל סוחר נשק; עשה קורס ירי מעשי, הדרכות בטיחות וחשוב מכל: לך בקר בבית-לוינשטיין כל מני בחורים ששיחקו עם הנשק שלהם או עם נשקים של חברים שלהם, ועכשיו הם מנהלים את חייהם בבהייה בתקרה אגב תזונת נוזלים דרך צינורות; זה כבר יוציא לך את החשק לשחק עם כל סוגי ה"כלים" שבעולם.
ויפה שעה אחת קודם!
נתחיל:
סעיף 4 לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, אוסר נשיאת נשק על-ידי מי שלא הורשה (כדין) לכך; מסירת נשק לאדם שלא מורשה לכך מהווה, מבחינתו לפחות, נשיאה; סעיף 5 לאותו חוק קובע הסדר דומה ביחס להחזקה;
סעיף 144 לחוק העונשין אוסר נשיאה, החזקה, מכירה, מסירה ושאר ירקות למי שלא הורשה לכך על-פי דין;
בנוסף ישנה שורה של סעיפים האוסרים מעשים של "פזיזות ורשלנות", בין היתר גם בכלי יריה - ודומה כי אין מקרה מובהק יותר של "פזיזות ורשלנות" בכלי יריה, מאשר מסירתו למי שלא הורשה לכך בדין. עד כאן סקרנו, בתמצית רבה, את ההוראות המתייחסות לעצם מעשה המסירה או ההחזקה; כמובן שהמצב הופך להיות עליז יותר כאשר, חלילה, נגרם נזק - אז אנחנו עוברים לתחום המעניין של גרימת חבלה או אפילו מוות ברשלנות (ויש יאמרו שניתן אפילו לייחס מודעות למוסר כלי נשק למי שלא הוסמך, ולכן זה הופך את העבירה לחמורה יותר - ואת העונש לקשה יותר)... לא כיף בכלל; דמיין את עצמך סגור בתא עם שלושה גברים חטובים ושעירים החושקים בישבנך הלבנבן, ותחשוב: היה שווה לעשות "סיבוב דאעווין על הכלי"? וזה יהיה בערך שנייה וחצי לפני שהם יעשו עליך סיבוב דאעווין עם הכלי שלהם...
אני רואה באלו "חוקי-טמטום" - וזאת משום שאף אדם בר-דעת לא היה טורח לפעול באופן שהם אוסרים גם אם הם לא היו קיימים, ולכן המסקנה היא כי הם נועדו למטומטמים, אבל זה בסדר כי הם בחברה טובה...
אבל, וזה הכי חשוב: לא צריך חוק בשביל להבהיר את גבולות הטמטום, די במעט שכל ישר. כלי נשק נועד לתכלית מסוימת או למטרה מוגבלת; חריגה מהתכלית הזו או מהמטרה היא, בין היתר, טמטום; שליפה (שלא לצורך - מה יש לך להסתכל על האקדח שלך? עם כל הכבוד, אין לך דברים יותר טובים להסתכל עליהם?!), מסירה לחבר, התרברבות הם דברים שאפשר [אולי] לעשות עם ה"כלי" שהאל הטוב נתן לך (ואם אתה צריך אקדח בשביל להשיג תכליות אלו כנראה שהאל לא היה כל-כך נדיב איתך מלכתחילה) אך לא עם כלי הנשק שקיבלתה מהמדינה; וזה גם הזמן לחדד: בארץ אין "זכות" לשאת נשק; זו פריבילגיה, זכות-יתירה שהמדינה נתנה לך ולא לאחרים ובאופן חריג ביחס לשאר האוכלוסיה, ולכן יש לעשות בה שימוש שקול, מתון וזהיר - ולו מחמת זאת שכל אחד שמועל באמון הניתן לו פוגע גם בעמיתיו שלא חטאו.
בקיצור: אסור-אסור-אסור; גם חוקית, גם מוסרית!
ואם יש לך ספקות, הפקד את האקדח שלך אצל סוחר נשק; עשה קורס ירי מעשי, הדרכות בטיחות וחשוב מכל: לך בקר בבית-לוינשטיין כל מני בחורים ששיחקו עם הנשק שלהם או עם נשקים של חברים שלהם, ועכשיו הם מנהלים את חייהם בבהייה בתקרה אגב תזונת נוזלים דרך צינורות; זה כבר יוציא לך את החשק לשחק עם כל סוגי ה"כלים" שבעולם.
ויפה שעה אחת קודם!
Takes more than combat gear to make a man
Takes more than a license for a gun
Confront your enemies,
avoid them when you can
A gentleman will walk but never run
Takes more than a license for a gun
Confront your enemies,
avoid them when you can
A gentleman will walk but never run
יוחנן המטביל-אתה טוען שגם אם לא היו החוקים האלה לא היו עוברים עליהם??? מבחינתי היה ניתן לבטל את כל 320 העמודים בספר החוקים הישראלי העוסקים בעבירת רצח,אבל זה לא אומר בהכרח שכולם חושבים כמוני...נוסף על כך,אם אתה באמת ובתמים סומך על שיקול דעתו של האזרח הממוצע בעינייני חיים ומוות,אתה מוזמן להטריח את עצמך ולסור לאחד מכבישי הדרום (מומלץ- כביש 25 צפון או דרום).תראה כמה רוצחים בפוטנציה מסתובבים שם.
- סליקאי זהב
- הודעות: 397
- הצטרף: 12 פברואר 2003, 15:21
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד