אמנם קצת באיחור, אבל יש כמה נושאים שאני מבקש להגיב עליהם בעניין מקומו של האקדח התופי להגנה עצמית בעולם המודרני, הנשיאה שלו, השימוש בו ועוד.
בימים רחוקים מאיתנו, איכותה של התחמושת הייתה ירודה ויכולתה לעמוד בפגעי הזמן, מזג האוויר, והסכנה שנשקפת לה כתוצאה מנשיאת אקדח באופן מוסתר עמוק על הגוף, באזורים חמים ולחים על כדור הארץ, הייתה נמוכה מאד, ולאקדח התופי בעל מנגנון DA/SA או אפילו בימים קצת יותר קרובים, בעל מנגנון DAO, היה בהחלט צידוק. כדור עקר לא היה דבר נדיר כמו היום. היום כדור עקר, (שלא מלאו 25 אביבים), הוא מחזה נדיר במקומותינו. אז באמת, לחיצה נוספת על ההדק יכולה הייתה להציל את המצב, בתנאי שהכדור העקר לא היה מס´ 5 בתוף של חמישה כדורים.......
מה שאני מביא כאן הוא סיכום קצר של 30 שנות ניסיון בהדרכה של כלי נשק שונים, וזו בהחלט נקודת המבט שלי על הנושא
אקדים ואומר מספר דברים בנושא הזה:
1. מעולם לא היינו מדינה של אקדחי תוף. נולדנו מאוחר מידי מהיבטים רבים וגם בנושא הנשק, כך שנולדנו לתוך עולם שכבר האמין במידה רבה ביכולתם הטכנית ואמינותם של אקדחים חצי אוטומטיים וכלי נשק רבים אחרים אוטומטיים ואוטומטיים למחצה. כך שבאמת איננו אומה ששורשיה נעוצים בתקופת הזוהר של האקדח התופי.
2. גם אקדחי התוף שהיו פה ועדיין נמצאים במספרים קטנים מאד, מקורותיהם ההיסטוריים נעוצים בעיקר בתקופת השילטון של המנדט הבריטי בארץ, בעיקר אקדחי וובלי ואנפילד בקוטר 0.38S&W כשהראשון בעל מנגנון SA/DA ואילו השני הוא DAO. היו גם מעט אקדחי וובלי בקוטר 455 ואפשר בהחלט להגיד שהם נעלמו לחלוטין מהמפה. תופיים אחרים בעיקר שייכים לאנשים מהעולם הישן.
3. מקור נוסף ממנו לא נתן להתעלם, הוא השפעתה של תעשיית הקולנוע והטלוויזיה של עד לפני כ-30 שנה, שם לאקדחי התוף הייתה עדיין עדנה, וסרטי קולנוע רבים ואיתם סדרות טלוויזיה, השפיעו על מספר מבוטל מאד של אנשים לרכוש אקדחי תוף קצרי קנה, "אקדחי בלשים"
גם האמונה השגויה שאקדחים אלו "יורים בכל מצב-רק צריך ללחוץ שוב על ההדק" מביאה קונים פוטנציאליים לרכוש את האקדח.
עם אלו הרוכשים את האקדח מסיבות נוסטלגיות- ריגשיות סנטימנטליות, אין לי או לאף לא אחד אחר את הכלים להתווכח, כי אין פה מקום לעובדות או היגיון, זה רגש, נקודה.
גם לי יש כמה אקדחי תוף באוסף, אבל הם בקוטר 0.22LR /0.22MAG ומשמשים אך ורק לירי להנאה צרופה ברתע נמוך ורמת רעש נמוכה ובעיקר בעלות נמוכה, אך לא שום דבר מעבר לזה. את עניין גילם של בעלי תופיים, ברובם, תזכרו להמשך.
4. לפני 30 שנה בדיוק כשהתחלתי להדריך ירי באקדח באופן מסודר במסגרת אזרחית, וראיתי לקוחות, מעטים אמנם, אך הרבה יותר ממה שיש היום, שבאים עם אקדחי תוף לסוגיהם, עניין הירי באקדח כזה, באופן מבצעי, ולא על ידי דריכת הפטיש לאחור בכל ירייה, החל להטריד אותי בצורה רצינית, ונכנסתי ללמוד את הנושא. בעיקר הטרידו אותי אקדחי התוף הקטנים, בקוטר 0.38 ספיישל עם קנה באורך 2 אינטש או אקדחים בקוטר 357 מגנום עם קנה באורך 2.5 אינטש., כלים שנחשבים לא אחת ככלים מומלצים ונוחים (?)לנשיאה מוסתרת..
שני אנשים עזרו לי מאד ללמוד את הנושא. דוד מנחם שהקצה לי לצורך העניין אקדח תופי של S&W מודל 66 בקטר 357 מגנום עם מלאי תחמושת ישנה בקוטר 0.38 ספיישל ו-357 מגנום. בירי ב-SA זה לא היה אז חוכמה גדולה וזה נשאר כך עד היום, אז גם לא הקדשתי לזה זמן.
חבר נוסף שהתגורר באותה העת לא רחוק מניו יורק והיה מיודד עם מספר אנשי FBI שירו יחד איתו באותו מועדון ירי "הגניב" לי בעזרתם האדיבה , (מותר לדבר על זה כבר??), את חוברת התרגילים של הבולשת הפדרלית, שבתוכה כך היה מוסבר שסוכן או סוכנת שרוצים לקבל את האישור הנכסף לשאת אקדח של הסוכנות ולצאת לרחוב חייבים קודם כל להגיע לרמת ירי ביבש שדורשת 70 לחיצות הדק בפעולה כפולה ב- 60 שניות!!! לפני שנורה כדור ברטוב, או במילים אחרות אנשי יחידת אימוני הנשק של הבולשת (FTU), ידעו בדיוק איזו בעייתיות טמונה בעניין, בשעת סכנה יידרשו הסוכנים לירות במהירות ובדיוק גבוה בפעולה כפולה.
5. השלב הבא מבחינתי היה ללמוד את האקדחים החצי-אוטומטיים בעלי מנגנון הדק מעורב SA/DA כאלו שכבר פעלו על מנגנון ההדק שהופיע לראשונה באקדחי וולטר PP/PPK, או דומיהם וחיקוייהם. שם כבר טמונה בעיה עוד יותר גדולה, מנגנון הדק שבו שתי לחיצות הדק רודפות אחת אחר השנייה, אך שונות אחת מהשנייה בתכלית השינוי מכל היבט אפשרי. משקל ההדק, אורך המהלך, חידוש קשר, ומיקום האצבע היורה על ההדק. כאן ניתן לומר בבטחה שדווקא אקדחים בעלי מנגנון DAO, חצי אוטומטיים או תופיים, קלים יותר ללימוד ולירי מהטעם שלחיצת ההדק שלהם לא רק קלה יותר, אלא גם חלקה יותר, ובעיקר אחידה לאורך כל הירי. (מכאן גם נובעים יתרונותיהם של אקדחים שיורים עם מנגנון הדק כדוגמת זה של הגלוק, 2000HS, שטייר ועוד, שגם בהם לחיצת הדק אחידה לאורך כל תכולת הכדורים באקדח, אבל רק לא להתבלבל אלו הם אינם אקדחי DAO, פשוט מפני שלהדק אין יכולת דריכה חוזרת של מנגנון הירי).
היום אני מרשה לעצמי לשאת אקדח בעל מנגנון הדק DA מסורתי, S&W דגם 3914 בקוטר 9 מ"מ, אקדח עם נצרת מחלק אותו אני נושא במצב מס´ 2 עם נצרה פתוחה, וזה לאחר שהגעתי למצב בו אני מסוגל לירות שני כדורים מהירים ומדויקים, הראשון בפעולה כפולה והשני בפעולה בודדת, ומה שבאמת מושך אותי לשאת אותו הם מידותיו החיצוניות, משקלו, (הגוף עשוי מאלומיניום), תכולת הכדורים במחסנית-8 כד´. נשיאת מחסנית נוספת או אפילו 2 אם אני מרגיש שיש צורך בנסיבות מסוימות, אינה מורגשת גם במשך יום ארוך של טיול עם ציוד צילום רב על הגב, 10-12 שעות ללא בעיה. תופי קטן, מקביל אליו מבחינת עוצמת האש וכמות האש היה לא רק כבד יותר, אלא גם ´שמן´ יותר באזור התוף ומכך קשה יותר להסתרה, בעל קנה קצר יותר, בעל רתע חזק יותר, או בקיצור הרבה פחות נוח מכל היבט אפשרי.
המדד הכללי של כמה משקל ונפח אתה סוחב לעומת התמורה, יטה תמיד לטובתם של אוטומטיים קטנים לעומת תופיים, וניתן למנות כאן אקדחים רבים, אבל די לציין כמה זמינים על מדפי חנויות הנשק בארץ, כגון הגלוק 26, טאורוס מילניום, CZ RAMI ועוד מגוון עצום של אקדחי יד שנייה שקיימים בחנויות, ובמחירים לא בשמיים בכלל.
במהלך שנות ההדרכה הרבות נתקלתי לא אחת בנשים שהגיעו למטווח כשהן חמושת באקדח תופי קטן לרוב בקוטר 0.38 ספיישל כשההמלצה של המדריך באה מתוך זה שבעלת הנשק לא הצליחה לדרוך אוטומטי בינוני וביבש דווקא הסתדרה עם לחיצת ההדק, בוודאי שב- SA. זה הכל היה נכון עד לשלב הירי הרטוב, שם נגמרה ההתאמה, כי בעלת הנשק לא עמדה ברתע שהאקדחים הללו מייצרים, וביכולת לשלוט בו הנובעת ממבנה הקת. תופי קצר דורש יותר הרבה יותר שליטה מאשר אוטומטי מקביל אליו בגודלו, וגם עם בעל/ת הנשק יישאו אקדח בעל קוטר קטן יותר אבל כזה שהם מסוגלים לתפעל ברמה טובה, זה עדיף על אקדח שמפחדים ממנו בסופו של דבר.
זוכרים את עניין הגיל? או אז כשאנשים מבוגרים, כאלו שבאים "מדור התופיים" באים לחדש רישיון, או אז מתגלות הבעיות גם בירי ב-SA. במטווח שכבר לא קיים היום אותו ניהלתי לפני כמה שנים, הגיע אדם באמצע שנות השישים לחייו לחדש רישיון לאקדח תופי בעל מנגנון DAO, שלא הצליח לפגוע פגיעה אחת במטרה, גם בטווח קצר מ-5 מטרים. אחד המדריכים הציע לו לעבור לאקדח תופי מקביל בעל יכולת דריכה של הפטיש. לפני שנמסר שטר מכר וכולי, ביקשתי לעשות ניסוי, שלא צלח בסופו של דבר ובעל הנק החליף לאקדח בקוטר 380 אותי יכול היה לתפעל ברמה סבירה, וזו רק דוגמה אחת מרבות.
כתב מי שכתב כאן שיותר טוב כדור אחד יותר מידי מאשר אחד פחות, אם אני צטט נכון, וזה בהחלט נכון, ולא צריך לשכוח את נושא הטעינה החוזרת של אקדח תופי לעומת אקדח מחסנית, ושוב אם לא תתאמן על זה המון, ואני מתכוון ממש ממש המון, זה לא יקרה כשתצטרך את זה, על החלפת מחסנית סבירה הרבה יותר קל להתאמן.
המרווח בין התוף לקנה הקרוי Flash Gap מתוך כך שבירי לילה יוצא משם הבזק המספיק לצילום סביר, במידה ויורים תחמושת שמתאימה גם למשהו שדומה להגנה עצמית, הוא רק חלק מן הבעיה.
הכדור יושב בתוך התוף במרחק מה מהקנה כאמור, כשהקליע אחוז בשפתי התרמיל. מתוך הנחה שגויה לחלוטין אפשר לומר שפתי התרמיל מחזיקות את הקליע בצורה שווה בכל ההיקף. התהליך הקרוי Crimping הוא תהליך תעשייתי המוני ולכן אי אפשר להבטיח שהאחיזה של התרמיל בקליע שווה בכל 360 המעלות של ההיקף. כשהקליע נורה מן התרמיל הוא יוצא באופן אקראי ביותר לכיוון הקנה ונידרש לדלג על הרווח בין הקנה לתוף ולהדחק בכוח רב אל תוך הסלילים, הקליע לאין ערוך גדול יותר בקוטרו מקוטר סלילי הקנה, והוא גם צריך להידחק פנימה, גם להקטין את קוטרו בהתאם ובעיקר לשנות את כיוון האנרגיה שלו מתנועה אקראית ישרה לתנועה סיבובית בהתאם למעלה הסליל. כן יש הפסדי אנרגיה גדולים מאד והם פוגמים מאד באנרגיה של הכדור בעיקר בתופיים בעלי קנה קצר מאד, כי לא רק ששם יש הפסדים, גם הקנה נגמר מהר מידי על אף שיש עדיין בעירה של אבק השריפה שבתרמיל, בתופיים בעלי קנה "4 ובוודאי אלו של "6 ההפסד יהיה פחות משמעותי, בגלל הפיצוי שיבוא בהמשך.
שימו פעם מטרת נייר גדולה לצידי התוף בזמן הירי ותגלו תופעה נוספת הקיימת באקדחים אלו, Shaving הקליע מאבד חלקים בכניסה לקנה כשהוא פוגש את החלק של הקנה הקרוי
Forcing Cone הקונוס המובנה בתחילת הקנה לפני הסלילים, שעוזר לקליע להידחק פנימה ולשנות את כיוון האנרגיה שלו. שם יאבד הקליע חלקי עופרת שיעופו לצדדים, ולכן כשרואים בסרטים מישהו משעין אקדח תופי על החיבור של המרפק כשידו מקופלת, מבינים ששאלו כדורים חסרי קליע, כי אחרת לא רק היו יורדות לו שערות מהיד, וזו שיטה מחורבנת להסרת שיער, היא א´ לא לצמיתות וב´ זה מלווה בנעיצת חלקי עופרת לתוך הזרוע.
אם תרצו לנסות פעם והעמיד למבחן את אמינותו של אקדח התוף לעומת אקדח המחסנית, ובא לכם נורא אח"כ לנקות שני אקדחים באופן יסודי מאד מחול, מעשו את הניסוי הבא: תכניסו אקדח תופי משומש ואקדח מחסנית משומש, (לא חכמה לעשות את זה באקדחים חדשים שעדיין לא עברו הרצה, כי לא תדעו מאיפה באים המעצורים, (ורבאק, לא חבל על אקדחים חדשים?) אל תוך ערמת חול בניין, נערו אותו כמה ניעורים קלים, ותנסו לירות בהם, ותגלו עד מהרה שאקדח אוטומטי טוב יעבוד בלי שום בעיה. את שני האקדחים תכניסו טעונים לגמרי. יוסי לנדסמן ז"ל ואני עשינו את זה לפני שנים רבות המון פעמים עם אקדחי FN וקולט גברמנט כנגד כל תופי שהיה מוכן להתחרות, ואגב בכל פעם שירינו עם חול זה עשה רק טוב לשני האקדחים האלו, החול תפקד כנייר זכוכית, שזה בעצם מה שנייר זכוכית באמת, או כמשחת קרבורנדום כפי שמשתמשים לא אחת במוסכים, או לפחות פעם היו משתמשים וההתאמה בין החלקים הנעים רק השתפרה, והדיוק עלה!! אני היום לא מתכוון לחזור על זה כי תהליך הניקוי ארוך ומייגע, וכבר הוכחנו את הנקודה הזו מספיק פעמים.
לפני שנים רבות התרוצצו בארץ בדיחות על רדיו ירוון ברוסיה שהיה היה עונה למאזינים בנוסך קבוע על שאלותיהם, באופן עקרוני כן ובאופן מעשי לא. קראתי את אחת התגובות ולא יכולתי שלא להיזכר מיידית באחת הבדיחות, האם גבר יכול לאנוס אישה בריצה? אכן שאלה הלכתית חשובה ביותר. תשובת הרדיו הייתה כמובן בנוסח הקבוע והידוע מראש: באפון עקרוני כן אבל באופן מעשי לא, כי אישה עם השמלה למעלה רצה יותר מהר מגבר עם המכנסיים למטה.
למה נזכרתי, או בגלל שמישהו כתב שלדעתו מתאים מאד לשאת אקדח תופי בנרתיק קרסול בתנאים של נהיגה! על רגל יוותר הנהג, על זו של דוושת הבנזין? אם הוא שמאלי, או על זו של דוושת מצמד אם הוא ימני, ואיך הוא אמור לשלוף בדיוק? עניין תמוהה ביותר אולי נרתיק שליפה מוצלבת הוא המתכון הנכון פה, כשהאקדח מצוי בצידו השמאלי של הנהג במידה והוא ימני, או בכלל בצד שמאל אם הנהג שמאלי, לשליפה רגילה? גם האקדח יהיה בצד של הדלת ולא גלוי לא הנוסע שיושב ליד הנהג או אפילו מאחוריו, וגם לא לאנשים מבחוץ, אם הם לא בורכו בעייני רנטגן.
(מעניין מה יקרה אם הרב רנטגן ייסע במונית הזו?).
אני מצטרף לדעתו של מי שכתב שבארץ הקודש בה אתה מצליח בקושי לקבל רישיון לאקדח אחד, בחר את האקדח שיענה על מירב הצרכים האישיים שלך, הצפויים לך, במידה ובכלל ניתן לצפות כאלו, או התאם את הכלי למשימה. אבל יש לי רק דבר אחד להוסיף כאן, כל זה נכון אם אתה יכול לתפעל את האקדח הזה בצורה סבירה, כן וגם ביד אחת, בירי בפעולה כפולה, בין אם זה אקדח אוטומטי בעל מנגנון DA/SA מסורתי או DAO או פשוט אקדח תופי, אתה חייב לדעת לתפעל אותו בצורה סבירה במצבים שונים וגם ביד אחת.
ההדק של הגלוק אינו DAO כי פשוט אין את היכולת לבצע דריכה חוזרת של מנגנון הירי.
הגוף המאשר ונותן ציוני בטיחות לאקדחים המיובאים לארה"ב הוא ה- BATFE, גוף ששורשיו אי שם לפני שנים רבות מאד, והיה בבסיסו גוף מיסוי שגבה מסים משלושה דברים שאנשים בארה"ב אוהבים לקנות: אלכוהול, טבק וכלי נשק, וראשי התיבות גזורים מאלו בדיוק , לאחרונה נוספה האות E לציין חומרי נפץ. זהו כבר מזמן לא גוף שעוסק רק במיסוי אלא גוף אכיפת חוק לכל דבר ועניין.
הגוף הזה מחלק ציונים לאקדחים על פי מדדים שונים, לדוגמא השקעים הקטנים המצויים על קתות הגלוק, המיועדים כביכול להיות מקום מנוחה לאגודלים, מקנים לאקדח ציון גבוה יותר כי בגללם הוא נחשב ספורטיבי, ותזכרו שפעם גלוק היה מגיע עם כוונות פלסטיק מתכווננות, וזה בדיוק בגלל אותה סיבה.
מרגע שפקיד אחד ב- BATFE טעה והגדיר את הגלוק כאקדח בעל מנגנון DAO, נפרצה הדרך לקבלתו לגופי אכיפת חוק בארה"ב, ודקה אחת לפני זה אף אחד לא חשב בכלל בכיוון שלו, כל השאר כמו שנאמר כבר מזמן, הוא היסטוריה והיום אי אפשר לכנות את האקדח כ-DAO ואם הוא Safe Action או לא, זה בעייני המתבונן.
כמו תמיד, תבדקו אותי. לכו למטווח תשכירו אקדח תופי קצר בקוטר 38 ספיישל. תקנו את הכדורים הכי פשוטים שיש, ולכו לירות בירי בפעולה כפולה בטווח של 10 מ´ לא יותר. כשזה יעצבן אתכם, תתקרבו גם ל- 7 מטרים, כל הזמן בפעולה כפולה, ואח"כ תשוו את זה למה שאתם כבר יודעים לעשות באקדח 9 מ"מ או 0.40 או 0.45 ואח"כ תשימו קצת רגל על הברקס לפני שאתם שולחים כל כך מהר אנשים לרכוש אקדח תופי להגנה עצמית, כי בסוף הניסוי הזה תישאר לעצמכם שאלה אחת פשוטה, אם זה כל כך טוב אז למה אני לא קונה כזה לעצמי, במקום אקדח הפלסטיק החצי אוטומטי שלי, הכל כך רב כדורי, ולאחרים אני מייעץ לרכוש תופי?
אגב, הכאבים בשרירם של אמת היד חולפים אחרי כמה שעות.
אבי מור