אזעקות באמצע הלילה
אזעקות באמצע הלילה
שלום חברים, למי שלא יודע, אישתי בשבוע הארבעים וקצת, ואתמול בבוקר הייתי בטוח שזהו זה
, התינוקת הולכת לצאת, לקחתי יום חופש, ועל הבוקר יצאנו לבית החולים, לאחר שעתיים חזרנו. אין פתיחה, אין צירים, אין מצב ללידה.
אתמול בלילה, בעודי גולש בסליק, שוב אזעקה
, הפעם חיכינו בבית שהצירים יתחילו להתגבר........עד 4 וחצי בבוקר ויצאנו שוב לבית החולים.....בשעה 13:30 שוב שוחררנו
אני כבר יומיים שלמים לא יושן בלילה, אולי זה יהיה היום בלילה או בבוקר, יש כבר סימנים טובים
, אבל מי יודע...
אולי לשרקן יש עצות ?


אתמול בלילה, בעודי גולש בסליק, שוב אזעקה


אני כבר יומיים שלמים לא יושן בלילה, אולי זה יהיה היום בלילה או בבוקר, יש כבר סימנים טובים


אולי לשרקן יש עצות ?

היה נכון
חוויתי את התסריט לפני חודש.זה התחיל בהזנקה הביתה ביום שלישי.נסיעה מהירה לתל השומר.
המתנה.המתנה.המתנה.ורק ביום חמישי הוא הגיח לאוויר העולם. איתי שלנו.
אז המלצות :תאכל טוב. תקנה צ'ופרים.תהיה תומך ומבין.אוהב ומלטף .ותנשך את השפתים.
אם אתה מתכוון להכנס לחדר לידה .זכור רק בסרטים התינוקות יוצאים ורדרדים עם קצת ריבת אוכמניות על הראש ובמשקל שישה ק"ג קרי חודש רביעי לחייהם.
הם יוצאים אפרפרים בגלל הוורניקס ,השעווה בה הם מרוחים. היה חזק נשום עמוק.
המון המון מזל טוב . יריב.
המתנה.המתנה.המתנה.ורק ביום חמישי הוא הגיח לאוויר העולם. איתי שלנו.
אז המלצות :תאכל טוב. תקנה צ'ופרים.תהיה תומך ומבין.אוהב ומלטף .ותנשך את השפתים.
אם אתה מתכוון להכנס לחדר לידה .זכור רק בסרטים התינוקות יוצאים ורדרדים עם קצת ריבת אוכמניות על הראש ובמשקל שישה ק"ג קרי חודש רביעי לחייהם.
הם יוצאים אפרפרים בגלל הוורניקס ,השעווה בה הם מרוחים. היה חזק נשום עמוק.
המון המון מזל טוב . יריב.
טייסנו...
לא נעים להגיד, אבל עדיפות אזעקות כאלו על אזעקות אמת...
אשתי ללא התרעה מוקדמת וחודש וחצי לפני הזמן, פשוט קראה לי כי ירדו המים... הקטנצ'יק [אבל ממש קטן...] החליט לצאת...
לאחר טיסה בגובה נמוך, עקיפות מימין ומשמאל, מלמטה ומלמעלה, בפקקי מרכז גוש דן... תוך כדי התפתחות ג'קוזי באוטו, הגענו לביה"ח.
למשחתי כל מה שאשתי זוכרת זה לידה מהירה, תוך כמה שעות הכל היה גמור והילד בפגיה [נולד במשקל של 1.860 ק"ג... אמרתי קטן???]
אחרי הילד הבא, אולי אספר לה מה היה שם...
אז תאמין לי, עדיף כך ולידה שתעבור בשלום לאישה, לילדה ולך...
ולפני שאשכח, או שדווקה שאתה מודיע על הלידה שהיתה...
הרבה מזל טוב, שמחה ואושר מראש

לא נעים להגיד, אבל עדיפות אזעקות כאלו על אזעקות אמת...

אשתי ללא התרעה מוקדמת וחודש וחצי לפני הזמן, פשוט קראה לי כי ירדו המים... הקטנצ'יק [אבל ממש קטן...] החליט לצאת...
לאחר טיסה בגובה נמוך, עקיפות מימין ומשמאל, מלמטה ומלמעלה, בפקקי מרכז גוש דן... תוך כדי התפתחות ג'קוזי באוטו, הגענו לביה"ח.
למשחתי כל מה שאשתי זוכרת זה לידה מהירה, תוך כמה שעות הכל היה גמור והילד בפגיה [נולד במשקל של 1.860 ק"ג... אמרתי קטן???]
אחרי הילד הבא, אולי אספר לה מה היה שם...

אז תאמין לי, עדיף כך ולידה שתעבור בשלום לאישה, לילדה ולך...
ולפני שאשכח, או שדווקה שאתה מודיע על הלידה שהיתה...
הרבה מזל טוב, שמחה ואושר מראש



אני חבר גאה באתר הסליק
חבר של החברים במועדון הפרה המשוגעת והפרגית המצוננת
חבר של החברים במועדון הפרה המשוגעת והפרגית המצוננת
- סליקאי זהב
- הודעות: 1000
- הצטרף: 04 ינואר 2003, 19:11
טייס ידידי.
אומנם אצלנו זה קרה לפני 9.5 חודשים, אך אני זוכר זאת כאילו היה זה אתמול..
אחרי שעשינו פיקניק של יום העצמאות וחזרנו הבייתה שפוכים, הקטנה שלנו החליטה כי זהו הזמן הטוב ביותר עבורה להגיח לאוויר העולם ופתחה את הברז שם למטה.
הקטע המעצבן בבי"ח הוא שכאשר האשה נכנסת לבדיקות, כשהיא מתפתלת מכאבים, אותי ייבשו בחוץ ללא יכולת ליצור קשר איתה. בסופו של דבר, לא פתיחה, לא מחיקה ולא כלום, השאירו אותה שם להשגחה ללילה ולי אמרו שכדי לי לחזור לביתי ולישון קצת.
כמובן שלא חזרתי הביתה והסתובבתי כמו סהרורי כל הלילה (טעות גדולה!) בחברת האבות האחרים שהיו שם.
רק ביום המחרת בשעה 12:30 הכניסו אותנו לחדר לידה, ב 15:25 כבר היינו הורים, ומאז ועד היום לא ישנו לילה שלם ורצוף אחד.
מוסר השכל: 1) אם אתה יכול לישון, עדיף שתעשה זאת!
2) מה שלומדים הקורס הכנה ללידה לא משנה כלל.
3) כל מה שציך לזכור (מבחינתך) בסופו של דבר הקטנה תצא.
4) לדעתי הלידה לא כל כך נוראה - כי לא אני ילדתי!!!
5) תצלם כל מה שאתה יכול, אלו התמונות הכי מרגשות העולם!
בהצלחה.
אומנם אצלנו זה קרה לפני 9.5 חודשים, אך אני זוכר זאת כאילו היה זה אתמול..
אחרי שעשינו פיקניק של יום העצמאות וחזרנו הבייתה שפוכים, הקטנה שלנו החליטה כי זהו הזמן הטוב ביותר עבורה להגיח לאוויר העולם ופתחה את הברז שם למטה.
הקטע המעצבן בבי"ח הוא שכאשר האשה נכנסת לבדיקות, כשהיא מתפתלת מכאבים, אותי ייבשו בחוץ ללא יכולת ליצור קשר איתה. בסופו של דבר, לא פתיחה, לא מחיקה ולא כלום, השאירו אותה שם להשגחה ללילה ולי אמרו שכדי לי לחזור לביתי ולישון קצת.
כמובן שלא חזרתי הביתה והסתובבתי כמו סהרורי כל הלילה (טעות גדולה!) בחברת האבות האחרים שהיו שם.
רק ביום המחרת בשעה 12:30 הכניסו אותנו לחדר לידה, ב 15:25 כבר היינו הורים, ומאז ועד היום לא ישנו לילה שלם ורצוף אחד.
מוסר השכל: 1) אם אתה יכול לישון, עדיף שתעשה זאת!
2) מה שלומדים הקורס הכנה ללידה לא משנה כלל.
3) כל מה שציך לזכור (מבחינתך) בסופו של דבר הקטנה תצא.
4) לדעתי הלידה לא כל כך נוראה - כי לא אני ילדתי!!!
5) תצלם כל מה שאתה יכול, אלו התמונות הכי מרגשות העולם!
בהצלחה.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד