מחפש מטווח לירי כיף

[צורי]

תודה לכולם על התגובות.
אם זה כרוך בהוצאה של 200-250 ש"ח כנראה שנוותר על הנושא, חשבתי שזה משהו בכיוון של 100 ש"ח + -.
אם מדובר רק בירי של 9 מ"מ נגיד במטווח בהרצליה גם מדובר על 200-2500 ש"ח?
מה היתרונות בירי חוץ על פני ירי בתוך מבנה? (אמרת שתמיד עדיף בחוץ...) אבל עכשיו המזג האוויר הוא לא משהו.
תודה שוב,
עמית

200 ש"ח ו-50 כדור...יצאת בהכי זול שאפשר! לא מכיר הרבה "מפגרים" שיציאו לך כזה דיל...בטח לא בהרצליה. נושא החוץ פנים זניח מבחינת...50 או 100 כדור זה חרטא!! אם אתה בדרום, צור קשר ואנסה לעזור לכם!!

GOD TIME
צורי.

[נועם]

תשמע אני לא יודע מה מצבכם הספציפי ואני לא מאמין שיש לי את הכישורים "לתקן" את פועלכם בצד העיסקי לזה יש בעלי מקצוע כגון מהנדסי תעשייה וניהול שזה תחום עיסוקם.

לדעתי לא כדי לך גם לעשות הכללה לגבי מצבם של כל המטווחים, יכול להיות שיש כאלו שמצליחים יותר בגלל סיבות רבות חלקם גם קשורות קשר ישיר לעלות הכוללת של אימון או כדורים או למגוון הפעילויות שניתן לבצע במתקן.

אם אתה שואל אותי מה הייתי עושה בשביל ליעל או לשפר בעסק מסוג מטווח, אני לא ממש יודע אבל יש לי כמה רעיונות מענינים שאני מכיר מניהול עסק שמגלגל כמה מליונים טובים בשנה.

הרעיונות "היצירתיים" שלי הם בעיקר פרסום,מבצעים,הוזלת מחירים,עידוד קורסים שונים אפילו לאחד כוחות עם חבריך לתחום ע"י אירגון של תחרויות (כמו שמר רוט עשה) ועוד דברים מהסוג הזה, אני מניח שאתה מכיר אותם בדיוק כמוני.

לסיכום, אני מכיר באופן אישי עסק של פלאפל בגודלו לא יותר גדול מהשטח בתוך האוטו שלי (לנסר) שמוכר כמו בסדרה הישראלים רק "פלאפל" ו"מיץ ענבים" ועושה יופי של כסף, למקום אין לוקיישן טוב אין מקום מפואר וגם הוא לא מפרסם בערוץ 2, הוא קנה את הלקוחות שלו ע"י התמדה של שנים במכירת מוצר אחד טוב ואיכותי שתמיד סיפק את רצון לקוחותיו שחזרו אליו פעם אחר פעם לאורך שנים.
הבחור הזה עדיין עובד בעסק יום יום, עם ההבדל הקטן מבעבר שהיום הוא מגיע במרצדס לעבודה בניגוד לפעם שהיה מגיע על אופניים.
הבחור הזה למד עם אבא שלי ז"ל בבית ספר ולדברי אבי הוא לא סיים 12 שנות לימוד.

בקיצור בשביל לעשות עסקים (גם במטווח) צריך יוזמה,ראש עיסקי ורעיונות טובים.
בנימה זו אני מאחל לך (ולנו גם) שתמצאו את הדרך למשוך את הקהל למטווחים בשביל שהשוק הזה יגדל וכולנו נוכל להנות ממחירים הוגנים של תחמושת וקורסים.

אני לא מדבר ולא נכנס למצב הפיננסי של המטווח אותו אני מתפעל. אם לא היה טוב לא היה ממשיך להתקיים מן הסתם כמו כל עסק אחר.

אני מדבר על הגישה של הלקוחות. אי אפשר כל היום לדרוש לקבל שירות, אך בסופו לא לשלם עליו...

אתה יותר ממוזמן לביקור ולקנקן של קפה.

[itamar]

בקיצור בשביל לעשות עסקים (גם במטווח) צריך יוזמה,ראש עיסקי ורעיונות טובים.
בנימה זו אני מאחל לך (ולנו גם) שתמצאו את הדרך למשוך את הקהל למטווחים בשביל שהשוק הזה יגדל וכולנו נוכל להנות ממחירים הוגנים של תחמושת וקורסים.

יואב,

יש הבדל בין למכור פלאפל לבין למכור נשק ולנהל מטווח. שתי חיות שונות לגמרי, ולו רק בגלל ההבדל שבפלאפל או כל עסק אחר הממשלה לא עושה כל מאמץ אפשרי לטרפד אותך ולחבל לך בעסקים.
אתה מדבר על שיווק ופרסום? אני מחזיר אותך חזרה לכתבה של ידיעות אחרונות בפורום הנשק. סך הכל כמה בעלי מטווחים שרוצים למנף את העסק שלהם טיפה יותר ולהרחיב בצורה חוקית ותראה את התוצאה. תאר לך שהם היו משקיעים יותר בפירסום אגרסיבי, תוך יום היו סוגרים להם את החגיגה בדיוק כמו שסגרו את החגיגה עם הירי מעשי בשנות ה-90.
וכל זה מבלי להתייחס שאותם בעלי עסקים צריכים להתמודד עם אמברגו שהולך ומתהדק על המדינה ולמרות זאת צריכים ליבא נשק ותחמושת ולתת שירות ללקוחות שלהם בדרכים לא דרכים. כן, אנחנו סופגים חלק מהעלויות האלה אבל גם הם.

ובשורה התחתונה מי שמנהל את העסק שלו נכון ולא מתפשר על השירות שהוא נותן ללקוחות שלו שורד ואפילו מצליח. קח לדוגמא את מאיר רוט ומטווח נירים. אני לא מכיר אף אחד שיכול להתחרות עם השירות שהם נותנים.

א.

[yoavp]

נועם, איתמר,

אני לא ממש מתמצא בעסק כגון מטווח (ציינתי את זה בהודעה הקודמת שלי) אני לא יודע מה המשמעויות של האמברגו ומה העלויות של ייבוא או ייצוא של תחמושת או נשק ואני גם לא מכיר את טווח המשכורות של מדריכי ירי או מנהלי מטווח.

אני כן מכיר,יודע ועוסק בניהול של סוג של עסק שאני מניח (אולי לא נכון) שיש הרבה משותף עם מטווח בדומה לכל עסק אחר.
מבלי להכנס לרזולוציה גבוה מידי אני יכול להגיד לך שתורת העסקים פחות או יותר מסתמכת על אותם דברים, אני בטוח שרוב בעלי המטווחים בארץ רוצים למנף את העסק שלהם כך שהרווחים בו יהיו גדולים יותר ולכן לרוב השיטה הישראלית של לעשות את זה בדרך כלל דומה מאוד ל"עוקץ", אני מסביר, לצורך העניין נניח שיש לך 10% רווח על כדור 9 במחיר של 2 ש"ח (הגזמה קלה אבל זה מתאים לדוגמא), יכול להיות ששווה לבעל המטווח לרדת ברווח המידי של 10% ל- 5% בידיעה שהוא ירוויח קצת יותר על דמי השכרה או לחילופין ינסה למכור את הכדור בתוך עסקת חבילה שכוללת מספר דברים שסך כל העסקה תניב -10%-8% רווחים אבל היא תהיה אטרקטיבית ללקוח ובנוסף לעוד כמה נתונים כמו מתן שירות, פסיליטי נוח ומגוון אפשריות לפעילות והנה לך לקוח מרוצה שגם כנראה יחזור לפקוד את המטווח.

איתמר,
לדעתי אתה טועה בנוגע להבדל בין מטווח לבין עסק של פלאפל---אין שום הבדל, עסק זה עסק זה עסק נקודה!
לגבי פרסום גם פה אני חושב שאתה לא צודק מכיוון שיש פרסום טוב ופרסום פחות טוב ואני יסביר, אם נניח תפרסם במודעות בעיתון או באינטרנט על מבצע של אימון משולב לבעלי נשק פרטי במחיר כזה או אחר, הרי לך פרסום טוב, אבל אם נניח אתה מתפרסם בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות כבעל מטווח שמאמן ילדים בני 3 לירות ב-RPG (למרות שאני מסכים עם זה וברגע שבני יהיה גדול מספיק להחזיק את ה-SPS שלי אני רושם אותו לקורס) אזיי יהיו אנשים שיראו את זה בעיין לא יפה והנה לך פרסום פחות טוב.

יום טוב
יואב

[Webart]

קח לדוגמא את מאיר רוט ומטווח נירים. אני לא מכיר אף אחד שיכול להתחרות עם השירות שהם נותנים.

א.

אני דווקא מכיר, ואני חושב שעשית הכללה ממש לא הוגנת.

[Hungarfield]

יואבפ כתב:

אני כן מכיר,יודע ועוסק בניהול של סוג של עסק שאני מניח (אולי לא נכון) שיש הרבה משותף עם מטווח בדומה לכל עסק אחר.

אמנם גם אני מבין קטן מאוד בעסקים, אבל הנה השנקל שלי בנושא:
מטווח אינו עסק ככל העסקים. עסק רגיל מתקיים בתנאים של היצע וביקוש, כאשר יש לקוחות קבועים, מזדמנים, וכבולים. קח למשל מסעדה: יש את החברים שעברו בסביבה והחליטו שהם רעבים ונכנסו לאכול משהו, את הזוג שאוכל כל יום שלישי צהריים ביחד (היא המזכירה שלו, לא אישתו, והם לקוחות קבועים גם במלון DAY USE הקרוב, אבל אני סוטה כאן מהנושא טיפה...) ואת עבדי הלאנטיס (להלן - עובדי היי טק) שלחברה שלהם יש הסכם עם המסעדה הזאת.
היקף העסקים של כל אחד מהקהלים הללו משתנה, אבל כולם משמעותיים.
במטווח - מה יש לך?
מזדמנים - כמה אנשים כבר מסתובבים ורואים "וואלה, מטווח, אין לי נשק ולא יריתי מהמילואים, אז בוא נפרק 50 כדור ככה, לפנאן"? ראיתי בכל ימי חלדי במטוחים אולי 5 כאלה, במצטבר.
יש את הלקוחות הקבועים כמו החברה שבאים לדידי כל שישי, שם אני למשל מקפיד לקנות משהו, ולו רק 50 כדור, גם אם המחיר הוא לא הכי נוח לי - אבל הוא לא גובה על השימוש, והיחס שאנחנו מקבלים שם הוא נפלא, אז גם אני רוצה לתרום משהו לעניין וזה המינימום שאני יכול לעשות (ואגב, המחיר שלו מאוד סביר לתחמושת לאנשי הסליק).
לקוחות עיסקיים? או. חברות שמירה, אבטחה וכו' שהן הלחם כאן. הם הלקוחות החשובים שמעסיקים את המטווח ביומיום, לא המזדמנים שבאים אחת לשנה, לא הקבועים שמגיעים פעם בשבוע במקרה הטוב ופעם בחודשיים במקרה הפחות טוב - רק המוסדיים. ההכנסה מלקוחות כמונו היא שולית במקרה בטוב וזניחה לגמרי במקרה הרע, ולהבנתי המטווחים מתייחסים אלינו כחצי צדקה. פשוט לא שווה להם להשקיע בנו.
אגב, יש סוג אחד של לקוחות מזדמנים שכן משמעותי למטווח אם מגיע במאסה - מחדשי רשיונות. כאן, אחת לשלוש שנים יש בוננזה קטנה, וכאן שווה לבעל מטווח נבון להשקיע בשיווק.
עד כאן השנקל שלי בנושא, תודה על ההקשבה (מחיאות כפיים סוערות!!!).

[susita]

[quote="גלוקי"]הבן אדם סה"כ שאל כמה עולה ואיפה אפשר לירות ירי חופשי
ואתם הגעתם לצבע התחתונים של יעקוב עמית ויוסי מנשה .
מה קורה איתכם.???



אתה צודק גלוקי, רוב הפורום מתאפיין בכך שאתה שואל שאלה פשוטה כמו מה השעה ומגיע בסוף השירשור לפיזיקה של האטום.
... אל תגלו לאף אחד, אבל ככה אני אוהב את זה, בגלל זה אני פה.

[yoavp]

סוסי, קודם כל זה טבעו של הפורום לדון ולדוש בנושאים אשר קרובים ללבם של הכותבים ולפעמים זה נחמד גם לשמוע דעתם של אחרים גם עם זה לא נושא הרישמי של השרשור (לדעתי כמובן, אם למישהו ממנהלי הפורום יש בעיה עם זה...אז זבשכ"ם, סתאאם).

חתלתולי שמע, בכל מה שכתבת לא מצאתי עדיין את ההבדל בין מסעדה לצורך הדיון לבין מטווח, אתה אומר לבד שיש לקוחות מזדמנים כגון נניח כותב המקורי של ההודעה ויש את הקבועים שבאים לאכול פעם שבשבוע, נניח אתה והשמנמן השני ולפעמים גם השמנמן השלישי (אני, בתלות כמובן לאישור רישמי מהאישה והעתק למזכירה) ויש את ה"לחם" חברות השמירה או יצורי הלנטיס כפי שאתה מגדיר אותם... תזכיר לי שוב את ההבדל?

[Hungarfield]

סוסיתא - חכה חכה. עוד לא נכנסנו בכלל לנושא של גלוק מול הקלר, מה טוב יותר (נושא שלטעמי לא כוסה כלל בפורומים לאחרונה, וודאי שיש לא מעט התפתחויות חדשות ), נושא רישוי נשק הוזנח בצורה פושעת, ומה, מה, מה עם מחירי התחמושת??? (ותודה לאיתמר...).
יואב - מה שאני אומר הוא שיש הבדל משמעותי:
לקוחות מזדמנים - במטווחים ניתן לספור על אצבעות הידיים (של טרומפלדור). לא שווים בכלל מחשבה מבחינת היקף העסקים.
הקבועים - אנוכי, שמנמניאק כזה או אחר ואחרים - נחמדים, אבל מול צבא העבדים הממושמע אין לנו שום משקל. אגב, מבחינתי זה שינוי מרענן להיות בצד שאין לו משקל .
בעוד שמסעדה יכולה להסתמך על קהל קבועים ומזדמנים, ומוכרת משהו שדי קשה לחיות בלעדיו, קרי אוכל, המטווח מוכר משהו שאינו חיוני לרווחת הציבור, אין לו ערך מוסף תרבותי בעיני רוב האזרחים ואינו בילוי מקובל לשעות הפנאי.
מה נשאר? שוב - השוק המוסדי. המטווחים מוכוונים לצרכיו מלית ברירה, ואנחנו מכרסמים את השאריות.

[yoavp]

שוב חתלתולי אתה נכנס לסמנטיקה ולמספרים, יש עסקים שדווקא המזדמן הוא מקור ההכנסה הגדול וישנם עסקים שהחוזים הגדולים זה מקור ההכנסה העיקרי שלהם, ואת זה אני אומר ללא קשר לכמה קשה או קל לנהל או להחזיק מטווח בבעלות פרטית.
א ב ל אם לא היה חר בעשייה הנ"ל לא היה ולו מטווח אחד פועל, משמע יש פה סוג של רווחים בעסק הזה ואני מניח כמו בכל חוק עיסקי שיש בעלי מטווחים שמרווחים יותר וכאלו שפחות---מכאן זה עסק כמו כל עסק אחר.

אני אחזור על מה שכתבתי, בעסק ישנם פרמטרים משתנים והצלחתו של עסק כזה או אחר תלוייה אך ורק במפעיל או בעליו והחוש העסקי שלו.
אם העסק מתנהל ע"י הליכה עם הזרם (לעשות אותו דבר כמו כולם) יכול להיות שהוא יצליח ויכול להיות שלא בתלות לדרישה בשוק למוצרים שאותו עסק מוכר, אבל אם תיקח דוגמאות מהתחום ותשווה בין בעלי המטווחים הקיימים היום בשוק אתה תמצא כאלו שהלכו לכיוון קצת שונה או נוסף, לדוגמא, דני היי, מאיר רוט, מטווח העיר נתניה, אימפריאל יש להם מכנה משותף שהוא זהה בין כולם, אבל תשווה מחירי תחמושת בינהם ותמצא הרבה שוני ולעיתים גם בתלות לחבילות עיסקה שונות, בנוסף תשווה פעילויות שהם מציאים (כמובן בתלות למקום עצמו) ותמצא שחלקם הלכו רחוק אפילו לכיוון של שעורי רכיבה על סוסים וימי כיף והעשרה לאירגונים כגון מקום עבודתי.
חלקם הלך על מכירת ציוד איכותי ומוכר ציודים לצבא או ליחידות מובחרות וחלקם פנה לשוק האזרחי ומתמקד בו בלבד.

שוב הדגש שלי הוא זה שמדובר על עסק לכל דבר ובעסק מצליח יש גם מנהל או בעלים שמנווט לכיוון שבו הוא יצליח יותר בביסוס העסק שלו, וזה מה שניסיתי להגיד לנועם.

אתה יודע מה, בעוד שאני כותב את המילים הללו אני נזכר בסיפור שלי אישי שמדגים את מה שאני מנסה לספר:

לפני מספר שנים אני ואחי נכנסנו ביחד לעסק, יותר נכון מסעדה שממוקמת בכניסה לבית חולים גדול במרכז, העסק התבסס אך ורק על מכירת שוארמות לחיילים ולעוברי אורך (פצינטים בבית החולים), אבל מה לעשות ההכנסות לעסק לא דיגדגו את ההוצאות הגבוהות של שכ"ד ארנונה חשמל סחורה עובדים וכו'.
כל מי שדיברתי איתו אמר לי שזה עסק אבוד ושלא נצליח למנף אותו בגלל המיקום שלו (שלא היה מרכזי כל כך) וההוצאות הגדולות.
נפגשתי עם מנהל הבנק לאחר מספר ימים וביקשתי להלוואה לעסק שלי בטענה שיש לי רעיון שיביא את הפרנסה, מנהל הסניף ישב מולי ואמר אתה יודע מה הנה לך רעיון לא רע בכלל, יש לציין שישבתי כמה שבועות על החישובים של אותו הרעיון אבל לבסוף בניתי תוכנית עיסקית ל-3 שנים שבמהלכם היינו אמורים להחזיר את כל החוב וגם להשאר עם עסק הרבה יותר רחב הרבה יותר ריווחי ונק' יציאה שבו יכולנו למכור את העסק הלאה ולגרוף את הרווחים או להמשיך להחזיק אותו עוד כמה שנים ולהתפרנס ממנו.
הרעיון היה פשוט, ביום מסעדה, בלילה אולם אירועים וכך זה היה ואפילו זה עבד מצוין, בנוסף סגרתי עסקאות עם חברה שמוכרת כרטיסים מגנטיים של ארוחות שלאותה חברה היה עסקאות באלפי שקלים על רוב המפעלים באזור כך שאחרי כמה זמן עיקר ההכנסות שלנו היה ממשלוחים באמצע היום ופחות על עוברי אורך ובקיצור (כבר כועבות לי האצבעות) אחרי תקופה מסויימת יצאתי מהעסק ומכרנו אותו הלאה.

אני מקווה שהעברתי בצורה ברורה את כוונתי.

[itamar]

קח לדוגמא את מאיר רוט ומטווח נירים. אני לא מכיר אף אחד שיכול להתחרות עם השירות שהם נותנים.

א.

אני דווקא מכיר, ואני חושב שעשית הכללה ממש לא הוגנת.

דביר אני מתנצל מראש אם חטאתי וקיפחתי עוד כמה שמגיע להם קרדיט, אבל אני יכול לדבר רק על מקומות בהם ביקרתי והתנסיתי באופן אישי. מה שאני לא יודע אני לא יודע...
בלי להכנס ליותר מדי פרטים, אני יכול להגיד לך שאת רמת השירות שקיבלתי מאלעד רוט עד היום לא יצא לי לקבל מאף אחד אחר.

א.

[Webart]

ניקח לדוגמא את סוחר הנשק המועדף עליך... לא תכניס אותו לרשימה?

אגב, אני מקווה שברור כי לא העלתי את הנקודה כדי להפחית מהמחמאה שנתת בהודעתך.

[Hungarfield]

שני קווים מקבילים ניקגדה ייפגשו...
יואב, כמעט כל שאמרת נכון, ואני מסכים איתו מאוד. הוא אמנם לא מאוד רלוונטי למה שאני טענתי, אבל הוא נכון.
החלק היחיד שרלונטי הוא שמטווח אינו מסעדה ואינו רוב העסקים הרגילים האחרים כי לקוחות מזדמנים במובן הקלאסי - אין לו.
לכן כל מבצע, כל רעיון - לא יתבסס עלינו אלא על הלקוחות הכבדים (שוב, מילה טעונה...) שמביאים את החיר ולא עלינו, הקטנים. השירות אלינו, המחירים שאנחנו משלמים - לא שווים מאמץ מיוחד.
חבל, אבל נכון כלכלית. לכן אני מודה על מה שהמטווחים נותנים לי, כי אני לא לקוח כלכלי במיוחד עבורם.
אין ספק שמה שאמרת לנועם נכון, והטענה שלי בנוסף לשלך היא שאת המאמץ והיצירתיות לא מכוונים לצרכן הקטן אלא לצרחן הגדול.

[glockbuster]

אני מסכים עם דביר
יש עוד מקום אחד לדעתי שבו השירות הוא המעלה הראשונה
"מטווח העיר בנתניה"

[itamar]

ניקח לדוגמא את סוחר הנשק המועדף עליך... לא תכניס אותו לרשימה?

אגב, אני מקווה שברור כי לא העלתי את הנקודה כדי להפחית מהמחמאה שנתת בהודעתך.

קל-וי הם נשמות טובות, אבל עדיין אין להם מטווח בחצר האחורית של החנות שלהם . ודרך אגב, הם שיפצו ושידרגו את החנות - ממש תענוג לעין.

א.