ידיעה עצובה - התכת כלים "וותיקים" בישראל

[נועם]

אלפי כלי נשק שנשמרו בסליקים נשלחו להתכה

רובה הצלפים הראשון בצה"ל, רובים נאציים ותתי מקלע. לא פחות מ-4,500 כלי נשק שאספה המשטרה, הפכו במבצע חשאי לעיסת פלדה


אבי אשכנזי | 21/12/2009 8:45 שיירת כלי הרכב המשטרתיים שנסעה בסוף השבוע בצומת בית דגן לאזור התעשייה של אשדוד לא עוררה יותר מדי תשומת הלב מצד הנהגים. אבל השוטרים בניידות היו דרוכים מאוד, בשל המטען החריג שהובילו. גם עובדי מפעל הפלדה שאליו הגיעו לא ידעו מהו המטען שאותו הם נדרשים להתיך לעיסת מתכת.

חלק מכלי הנשק שנאספו צילום: משטרת ישראל
עכשיו מותר לפרסם: מדובר בהשמדתם של לא פחות מ-4,500 כלי נשק שאספה המשטרה בשנה האחרונה מפעילות פלילית, החרמות מבתי חשודים, סליקים ישנים, ואפילו כלי נשק שאזרחים מסרו מיוזמתם.

בין כלי הנשק שהושמדו היו אקדחים ממלחמת העולם השנייה: רובה צ'כי ששימש את צה"ל בתחילת דרכו, רובה מאוזר ששימשו את הצבא הנאצי, ואחר כך עשה עלייה עם המעפילים הראשונים והפך לרובה הצלפים הראשון של צה"ל.

היה גם תת-מקלע שמייסר, שנחשב במשך שנים לתת המקלע הטוב בעולם, ואשר נבנה בתחילת מלחמת העולם השנייה. אבל היו שם גם כלי נשק ששימשו את ארגוני טרור בפיגועים נגד ישראלים, כמו גם כלי נשק שנמצאו בזירות פשע.

"עד עכשיו את כלי הנשק שהמשטרה הייתה מחרימה ולא ניתן לעשות בהם שימוש חוזר היינו מרכזים בארגזי פלדה ומעמיסים אותם על ספינות השיטור הימי, ומשליכים אותם בלב ים", סיפר רפ"ק נועם רביד. "אבל במסגרת המהפכה הירוקה של המשטרה החלטנו שאותם כלי נשק שלא ניתן להשמיש, נשמיד בהתכה ונעביר את הפלדה למחזור".

אם הנשק שמיש הוא עובר חיול ומגיע למשטרה
במהלך השנה האחרונה אספה המשטרה אלפי כלי נשק. לאחר בדיקת חבלן, הם מועברים למתקן משטרתי בבית דגן, שם הם עוברים בדיקה ראשונית של שמישות חוזרת. "אם הנשק שמיש, ויש כמוהו בשירות המשטרה כמו למשל אקדחי גלוק, יריחו, תת-מקלע עוזי, רובה 16-M או רובה קרבין, הנשק עובר חיול והופך להיות נשק משטרתי.

לעומת זאת, אם הנשק תקין, אך לא נמצא בארסנל כלי הנשק שהמשטרה עושה בהם שימוש, הוא מוצע למכירה לסוחרי נשק או למוזיאונים. "יתרת

כלי הנשק מועברת להשמדה", מסביר קצין באגף הלוגיסטיקה של המשטרה.

מאז תחילת השנה הצליחה המשטרה לאסוף 4,500 רובים ואקדחים, שאמורים להיות מושמדים. "היה לנו אקדח מאוזנר 763, ממלחמת העולם השנייה עם החותמת של הצבא הגרמני על הקנה. היה לנו אקדח מאוזנר 9 מ"מ משנת 1910, ואקדח לוגר 9 מ"מ משנת 1916, שבנו של בעליו הביא אותו יום אחד לתחנת המשטרה וביקש להזדכות עליו אחרי שאביו נפטר", סיפר הקצין באגף הלוגיסטיקה.


"לא רצינו לזהם את הים בערימות פלדה מחלידה"
"רובה אחר נדיר שהגיע לשוטרים והם נאלצו להשמידו היה רובה מאוזר 792, אף הוא ממלחמת העולם השנייה. מדובר ברובה ששימש את הגרמנים במלחמה והמעפילים הראשונים עשו לו עלייה לארץ. במהלך השנים, מרבית הרובים האלה עברו שינוי, והקנה שלהם קוצר, כדי להתאימו לכדורי הצלפים של צה"ל. אבל הרובה שהגיע אלינו נותר עם הקנה הגרמני המקורי".

לפני כמה חודשים נחשף הסליק של גבעת ברנר, היו שם אוצרות רבים, כלי נשק שנאספו בתחילת המאה הקודמת והיו אמורים לשמש להגנת היישוב בשעת דחק. "מצאנו שם תת-מקלע שמייסר, שהיה משומן ומגורז שפשוט היו צריכים להכניס תחמושת והוא ירה. עיקרנו את הנשק, והחזרנו את אחד המקלעים למוזיאון ואת יתר כלי הנשק השמדנו", סיפר קצין באגף לוגיסטיקה.

מיחזור הנשק לא העשיר את קופת המדינה, אבל לדברי קצינים באגף הלוגיסטיקה הוא מימן את עלותו של המיחזור עצמו ואיסוף כלי הנשק. "בסך הכל החלטנו להיפטר מכלי הנשק בצורה הזו, כדי לתרום במעט לאיכות הסביבה ולא לזהם את הים בערימות פלדה מחלידה, סיכם רפ"ק רביד.



http://www.nrg.co.il/images//archive/30 ... 27/082.jpg

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/981/114.html

חבל, פעם המשטרה הייתה מוכרת כלים לסוחרים ומרוויחה יותר. כיום גם למכור לסוחרים כבר לא "לענין".. קצת כבוד להיסטוריה לא היה מזיק.

[donduck]

אי אפשר למכור לסוחרים כלים שהיו מעורבים בפשיעה. אף אחד גם לא היה רוצה שיהיה לו נשק כזה.
לגבי הכלים ההסטוריים, אכן חבל, אבל החבל הוא רק עבור קומץ משוגעים לדבר כמונו. צריך כבר להפנים את העובדה שכלי נשק אינם מענינים ואולי אף מרתיעים את כלל הציבור. אני יודע שקשה לנו לקבל את זה אבל זו עובדה.

[afss]

כבר שנים שאין במשטרת ישראל מישהו שמבין בערכם של כלי נשק באספקט ההיסטורי/אספני.
בזמן שירותי במשטרה הייתי נוסע לבית דגן, מחטט בערימות ושולף כלי נשק ייחודיים ע"מ לצרף אותם לאוסף מעבדת נשק. כך לדוגמה מצאתי שם קולט מודל 1911 קליבר 0.455 Webley.
כלי נשק היו נמכרים "על המשקל" ופריטים נדירים נמכרו במחיר זעום לעומת מחירם האמיתי. אף אחד לא רצה להתעסק עם זה.
לעומת זאת, במעבדת הנשק של גרמניה הם מחזיקים כל תת-דגם של נשק שהם יכולים להשיג. יש להם יותר דגמי "עוזי" מאשר לתע"ש, כולל דגמים מיוגוסלביה וסין.
זה רק אחד מסממני ההבדלים בינינו לביניהם, בכל הקשור למקצועיות בתחום!

[ליאור45]

שרקן יכול לספר לנו על המפגש שלו עם 1911 בקוטר 0.455. חלק מהוותיקים כאן זוכרים.

[רועי 357]

כלי נשק ששווים משהו נמכרים לסוחרים מחו"ל. הייתי במחסן שם זה משהו מיוחד יש שם כמות אדירה של כלים גם מיוחדים וגם ממש זבל.

[נוסע מתמיד]

סיפור השמדת הנשק במשטרה אינו חדש והכתב גילה את אמריקהץ
לפני שנים הייה נהוג במשטרת ישראל לערוך מכרזים ולמכור את כל כלי הנשק שהתגלגלו למחסניה.
כל הכלים הצבאיים למיניהם היו נמכרים לסוחרים שהיו מיצאים אותם לחו"ל.
את האקדחים היו קונים סוחרים לשוק המקומי ומוכרים אותם לציבור הרחב.
חנות שהתמחתה בנושא הייתה קל-וי ברמת גן, בימים שענף הצלפים םרח בארץ החנות קנתה רובי מאוזר במכרזים של המשטרה ומכרה אותם לצלפים.
יום אחד קם היועץ המשפטי לממשלה וקבע שהמשטרה אינה גוף מסחרי ועליה לחדול ממכירות הנשק. מאותו היום
המשטרה נהגה לאסוף כלים ולהטביע אותם בים. כעבור כמה שנים בחברת קל-וי היו נוהגים להשמיד את כלי הנשק הישנים
שבחנות ע"י התכה בכור במפעלי הפלדה בעכו. חברת קל-וי נתנה שרותים כאלה למספר סוחרים בארץ וגם למשטרה. מאז שהבעלים התחלפו לפני כ 12 שנה חזרה המשטרה להשמיד בעצמה את כלי הנשק.
גם בפעל הנשק הקל של תעש נהגו לאסוף חלקי נשק פסולים בתוך מכולה וכאשר היא הייתה מתמאלת היו נוסעים להתיך אותם בעכו
אז לחבר אבי אשכנזי - אין חדש תחת השמש והמשטרה לא ירוקה מהיום.

[trooperglock]

אלוהים בטח מאד אוהב מטומטמים, כי ממש ממש אין הסבר אחר למה הוא ברא כל הרבה מהם...

[Webart]

יום אחד קם היועץ המשפטי לממשלה וקבע שהמשטרה אינה גוף מסחרי ועליה לחדול ממכירות הנשק. מאותו היום
המשטרה נהגה לאסוף כלים ולהטביע אותם בים.

לא יודע מהיכן הגיעה הקביעה הזאת, המשטרה ממשיכה למכור אקדחים מופקדים/מחולטים לסוחרי נשק גם כיום, במכרז שנתי.

[רועי 357]

ולא רק זה אלה גם יש מכירה פומבית של ציוד שנגנב/הוחרם ואף אחד לא בא לדרוש אותו אחרי תקופה של כמה שנים.

[hk765]

גם כלי נשק עתיקים, אם יש למוזיאונים כמה כאלה, למה להם עוד?
מספיק צ'כי אחד או שניים במוזיאון. לא צריך 50.
אז כנראה בגלל זה אפילו המוזיאונים לא לוקחים.

[נוסע מתמיד]

נועם כתב:

נוסע מתמיד כתב:
יום אחד קם היועץ המשפטי לממשלה וקבע שהמשטרה אינה גוף מסחרי ועליה לחדול ממכירות הנשק. מאותו היום
המשטרה נהגה לאסוף כלים ולהטביע אותם בים.


לא יודע מהיכן הגיעה הקביעה הזאת, המשטרה ממשיכה למכור אקדחים מופקדים/מחולטים לסוחרי נשק גם כיום, במכרז שנתי.

מידע מתוך ידע אישי כאחד שהיה קונה שם נשקים.

ואם כבר עלה הנושא של מכירת רכוש גנוב, איך המשטרה מוכרת את המכוניות המשומשות שלה ?
ישנם דברים לא מובנים במערכת הזאת.

[slavochk]

ערך אספני יש לפריטים בודדים שנשמרים, היתר הולכים בדרך כל מוצר צריכה כשאין בהם עוד צורך.
אחרת, היינו תקועים עם כמה מליוני חיפושיות פולקסוואגן וסוברו רשע על הכבישים, ולכל אחד היו בבית חופן עששיות ומקרר על קרח.

עם כל הנוסטלגיה וכאב הלב, עדיין לא זכיתי ולו לפניה אחת לגבי הוובלי 0.455 שפרסמתי לפני כמה ימים.

[Webart]

מכיוון שאספני נשק חם בארץ ניתן לספור על כף יד וחצי, אני מניח שיהיו מעטים מאוד שיפנו כדי לרכוש ממך את הוובלי, ש"ישב" על אחד הרשיונות שלהם ולא יוכל לשמש אותם (אלא אם כן גם הם יגלו שמאיר רוט מחזיק בתחמושת "0.455)

לגבי ערכו האספני של הוובלי, גם כאן חלוקות הדאות, מאות, אם לא אלפי כלים כאלה, חולקו לנוטרים בתקופת המנדט, ועוד יותר מכך בקוטר "0.38 (גם לי יש כלי כזה, מושבת למזלי, של סבי ז"ל, הספקתי בעבר עוד לירות איתו כמה עשרות כדורים, טרם השבתתו), זהו אינו כלי יחודי ולכן ערכו האספני נמוך למדי.

כפי שציין בפני אחד מגדולי האספנים בארץ, מיום שהופיע המושג mass-production הפכו מעט מאוד פריטים לראויים לאספנות, אלא אם כן מדובר באספן המתמחה באיסוף סדרות (בין אם מדובר בשטרות/מטבעות/בולים ובין אם מדובר בכלי נשק), המטרה באוספים כאלה היא להציג מצב 0 של הפריט, היינו המצב בו הוא יצא מהמפעל.
יוצאים מן הכלל הם המשפצים, האוספים פריטים עתיקים/יחודיים ומנסים להחזירם למצב דומה ליום לידתם (מכוניות לדוגמא או כלי נשק), אך אצל אספני סדרות, כלים אלה לא נחשבים.

אני מניח ש-BROADAXE שנחשב מומחה בתחום, יוכל להריב עליו קצת יותר, אני, מצידי, אשמח לנסות ולארגן מפגש חברים עם אותו אספן, מאגר ידע אנושי שחובה לפגוש.

[BROADAXE]

לגבי אספנות נשק חם מהמאה ה 20- זה עניין של גישה בעיקר (אזהרה: המידע לא רלוונטי למדינת חלם), נכון להרבה תחומים.
ברמה העממית יש את האספן-האגרן/צובר, שרוכש מכל הבא ליד, בעיקר כלים מדרגת חשיבות אפסית, בגלל מחיר נמוך או שמתקבלים כמתנה.
ברמה הממוצעת (וגם למעלה מזה) יש אספן שמחפש את העניין המכאני + היסטורי. הוא ישאף בד"כ לרכוש כלי ישן במצב MINT ככל האפשר, כפי שוובי אמר. יעניינו אותו פיתוחים, פטנטים, ציוני דרך היסטוריים. למשל לוגר 08 - כל לוגר במצב מעולה יענה על הדרישה. כנ"ל מאוזר 98, תומפסון 1928, קולט SAA 1873, וגם ובלי 455 שמציג את הגישה הבריטית ל MANSTOPPER והקדים את הוובלי 38. ניתן לשדרג אוסף כזה עד לרמה של אלפי דולרים בודדים לכלי.
ברמה הגבוהה ביותר אספן בעל יכולת כלכלית ניכרת שמחפש פרוטוטייפים או כלים בעלי שייכות היסטורית ישירה, נניח אקדח של איזנהאואר, משה דיין, MARS, לוגר 45 (רק אחד כזה קיים וערכו למעלה ממיליון $).

ובלי 455 מייצג היטב את מלה"ע I ובייחוד את מלחמת החפירות. ערכה מלאה שכוללת אקדח, כידון (כן!), קת-כתף, נרתיק ומטען מהיר שווה לא מעט ובהחלט "מספרת סיפור".

[נוסע מתמיד]

ישנם אספנים שמתמחים באיסוף של סוג מסויים של כלי נשק.
לדוגמא: לפני שנים היה שם טוב אלוני ז"ל מכפר יחזקאל שהתמחה באיסוף של אקדחי פרבלום ומאוזרים.
אבל גם באיסוף של אקדחים כאלה ישנה דרגת התמחות שבה כל חלקי האקדח צריכים להיות מקוריים הווה אומר בעלי מספר זהה.
ברגע שבאקדח כמו פרבלום חלק אחד בודד היה בעל מספור שונה משאר החלקים ירד ערכו פלאים על אף שהאקדח היה מודל נדיר
מסוגו.