עזרה דחופה. לגבי הודעת ביטול רשיון

[higt-power]

לפחות לרוב העיתונים וכלי התקשורת האחרים יש מפעל ראוי .

[אדמק]

אני עובד בסטודיו לגרפיקה במסגרת העיתון שנמצא בפ"ת, אני לא יוצא ממנו...
לעומת זאת יש לך 4 בני משפחה (כל אחד במקום אחר) שגרים במקומות מזכים ואני אצלם לרוב,
אך לצערי תנאי זה אינו עומד בתבחינים.

בכלל אין לי בעיה גם לנסוע בדרכים האלה ללא נשק, זה לא מוסיף או גורע בתחושת הביטחון שלי.
כל הענין הוא עצם הויתור על הנשק שהיה בידי בגלל רשיון שפג תוקפו, מבלי שאהיה ער לכך בזמן.

היי-פאוור, לגבי סוחר נשק, בינתיים אצל המשטרה זה יכול היות עד 18 חודש ללא שום תשלום, אם עד אז לא אספיק לעבור שוב, אז אשקול את הצעתך, תודה.

[spy]

בכלל אין לי בעיה גם לנסוע בדרכים האלה ללא נשק, זה לא מוסיף או גורע בתחושת הביטחון שלי.
כל הענין הוא עצם הויתור על הנשק שהיה בידי בגלל רשיון שפג תוקפו, מבלי שאהיה ער לכך בזמן.

אחת הבעיות המרכזיות של רבים מבעלי הנשק בישראל - חוסר מודעות וערנות לחוקים, כללים ותקנות הקשורות לנשק, העדר ערנות לשינויים בהם. חלקם אף ניזונים משמועות וצ'יזבטים במקום לפנות למדריכים מנוסים שעובדים במקומות רציניים באמת. כל זאת מאפשר למדור רישוי נשק לעשות ככל העולה על רוחו ללא הפרעה.

האמירה שאתה לא באמת זקוק לנשק לטובת בטחונך לא תעזור לך לשמור עליו. להיפך - הגישה של רשויות בישראל - נשק לא מחזיקים בתור תחביב (למעט ספורטאים/יורי ירי מעשי), אלא רק כפתרון לאיום (וגם לא תמיד).

[אדמק]

לא אמרתי שאיני זקוק לנשק לצורך בטחוני האישי, אמרתי שהוא אינו מוסיף או גורע מתחושת הבטחון האישי שלי, כך שגם אם אין לי אותו אני לא "חי בפחד". (כתבתי את זה די ברור ואפילו העתקת את זה)
אבל אני מסכים בהחלט שנשק מהווה לכל היותר פתרון לאיום, ולכך החזקתי אותו.

הרי, לדוגמא, בירי מרחוק (כגון הפיגוע שהיה על אוטובוס בעמנואל), אקדח לא היה מועיל בהרבה, אם בכלל.

יותר מכך, לדעתי אחזקה של נשק אישי, ברוב המקרים יכול להועיל לאחרים ולאו דוקא לי באופן אישי.
כדוגמאת אותו בחור שירה בנהג הטרקטור בירושלים. הוא אישית לא היה בסכנה, אך הוא מנע על ידי שימוש באקדחו באופן מבוקר את המשך נסיעתו של המחבל, מלפגוע בעוד אנשים.
בכלל בירי מאקדח, אם הבעיה (המוצדקת) שלצורך זה השתמשת בנשק לא עברה אחרי הכדור הראשון ולכל היותר השני או השלישי, אתה בבעיה: מיקומך ידוע, יכולת ההפתעה שלך נעלמה, כושר הירי ירוד, כבר עדיף לברוח על עוד נפשך בך...

אגב אי הערנות לחוקים גם נובעת מכך, שהרשויות (גם באופן מכוון) אינם מפרסמים באופן ברור את החוקים, החובות די ברורים, אך הזכויות לא מופיעות כמעט בשום מקום (ואולי מוטב שכך), אני התייחסתי באופן אישי רק לעובדה, שלא עודכנתי בזמן על מנת לטפל בענין, גם אם לבסוף לא היה לי מה לעשות.
אילו הייתי יודע את כל החוקים (מהן הישובים הזכאים, אחזקה של 10 שנים, וכו'), יתכן שהייתי פועל אחרת בעת מעבר הדירה הזמני, כעת לא נותר לי אלא "ללכת" אחרי החוק, וראות מה ילד יום...

[spy]

מה שכתבתי לא היה חלילה מכוון ספציפית אליך אישית. לצערי, זהו הלך הרוח בחברה.

ואני לא מסכים איתך שהאקדח שלך יועיל בעיקר למישהו אחר. זה נכון אם נסתכל אל כל אדם ואדם באופן מנותק מהסביבה, אבל אם מסתכל על החברה באופן כללי - נשיאת נשק בשגרה ע"י הרבה אנשים, ובעיקר - נשיאה מוסלקת, כשאי אפשר לדעת מי יכול להיות חמוש ומי באמת חמוש יוצרת הרתעה גם לגורמי פח"ע וגם לגורמים פליליים.

אני זוכר היטב כשאי שם בשנת 89 כשאנו עוד היינו בברה"מ בה אלינו קרוב משפחה מישראל (אז כבר היה מותו ואפשרי). באותה תקופה התחילה הדרדרות ברמת הבטחון האישי בברה"מ, בגלל הפשע המשתולל בכל הרמות, החל מחוליגאנים חצופים ועד לכנופיות מאורגנות וחמושות. אז שאלנו את אותו קרוב משפחה, איך זה בישראל? הוא ענה משהו כמו "יש המון אנשים חמושים, למה שפושע יסתכן בתקיפת אדם כשהוא עלול להתקל באזרח חמוש?" לצערי, מצב זה כבר לא מתקיים. ההיפך - אזרח חמוש היום זה מחזה יחסית נדיר. וגם הוא מהווה "פרסונה נון-גראטה" בעיני הסביבה. אז מה הפלא שהפושעים איבדו כל פחד??
צא מהקונספט שאנו זקוקים לנשק רק להגנה מערבים. שב"כ חשבו ככה - זה עלה לנו בראש ממשלה. אתה עלול להזדקק לנשק בשביל להגן על חייך או על חיי בני משפחתך. ולא ממחבל, אלא מ"סתם" פושע חסר מעצורים. לא אפשרי? ספר את זה למשפחתו של אריק קארפ.

[אדמק]

הכל נכון, אבל ראה מה קורה בארץ כמישהו משתמש בנשק (להגנתו העצמית ובנסיבות הראויות) בפני פושע שהוא לא פח"ע, אך בהחלט מאיים על חיי אחרים.
החייל שירה באביו בכ"ס לפני כ-18 שנה (שוקי בסו) היה במאסר ממושך, הרי הוא בעצם הציל את אימו, הוא אישית לא היה בסכנה ממשית.
רק כשבא החלקאי שירה בפורץ (דרומי). לבסוף נזקקו לחוק "חוק דרומי", אבל האם החוק הזה עומד במבחן המציאות?
היום אפילו חיילים מפחדים היום להשתמש בנשק, אפילו בנסיבות המוצדקות ביותר.
מפני שלא תמיד משתמשים בנשק להגנת חייהם עצמם, אלא מפגיעה באחרים.
חייל בימינו צריך להסתובב על עו"ד צמוד...

[higt-power]

אדמק ,תסלח לי על השאלה הבוטה ,אם אתה לא מרגיש מאוים מידי ולמעשה הנשק לא מוסיף ולא גורע מתחושת הביטחון שלך .
ואם אתה חש שאי אפשר לעשות שימוש בנשק בכלל .
אז למה אתה בכלל צריך נשק ?
לא חבל על הכסף שאתה משקיע בחידושי הרשיון ??

[אדמק]

יש בזה משהו...

כבר כתבתי בהתחלת השירשור שהנשק הגיע לידי מחמי, בעת שבעבר לא יכל לחדש רשיון בגלל בעיות רפואיות. הוא כמעט מכר את הנשק באמצעות מודעה בעיתון, כשהצעתי להעביר בעלות אלי, הוא קפץ על המציאה ולשם כך עשיתי רשיון (גרתי במקום זכאי).

אישית, לא עשיתי מאמץ לפני כן לעשות רשיון לנשק, גם כשגרתי באותו מקום, מלבד לפני כ-25 שנה, מייד אחרי הסדיר (ושנמנע ממני למשך 3 שנים בגלל מעצר ור"פ על כניסה לשטח צבאי סגור ללא אישור).

לאחר האפיזודה האחרונה, של ביטול הרשיון בעקבות מעבר הכתובת, אני למען האמת לאחר מעשה בודק את צעדי, אם בכלל כדאי לעשות משהו בענין... או להמתין עד אשר אחזור למקום עם זכאות לאחזקת נשק, ואז בכלל לרכוש כלי יותר מעודכן...

[צוות מספר 3]

כן קשור או לא.
חבר(טיפש)נזכר כמה הוא אוהב את אקדחו ושלא חידש את הרשיון בזמן.
חטף כהוגן ממני ויום למחרת נלקח באוזנו ומלווה בחבר כועס הלך למשרד הרלוונטי.
קיבל קנס 200 שח.חידוש רשיון 55 שח ומחדש את רשיונו השבוע.
בקיצור מצאתי עוד תירוץ לטווח השבוע.

[אדמק]

אני מעורר שירשור ישן זה מתרדמתו...

מי שרוצה להתעדכן במה שהיה, מוזמן לקרוא מההתחלה של השירשור.

בקיצור נמרץ, עברו כמעט שלוש שנים מאז הופקד הנשק במשטרה, וכעת איני יכול לקבלו שוב (עברו מעל 18 חודש), מה גם שלאחר מעבר דירה נעלם לי טופס ההפקדה...
בכל אופן, העילה חזרה לפני שנה כשעברתי לגוש עציון ובחודשים האחרונים אני בתהליך קבלת רשיון מחדש (שהפך עם הזמן לתהליך ארוך ומייגע עם המשרד לבטחון פנים), בשבועיים הקרובים תתבצע הרכישה וקבלת הרשיון על פי הנהלים.
כעת אני רוכש נשק מושמש (CZ 75 Compact) שבעל קוטר שונה מהנשק שהיה לי (Colt 0.38 Special).
בין לבין בחיפושי אחר ציוד שהיה לי עם הנשק הקודם והעלה אבק בינתיים (ציוד ניקוי, מנעול שמורת הדק, חגורה, ועוד אביזרים) מצאתי גם חבילה של תחמשת מהנשק הקודם שנשאר בידי (כנראה שהיה בדעתי לקבל את האקדח חזרה לאחר מעבר חזרה למקום עם עילה ולכן התחמושת נשארה אצלי, כאמור זה לא קרה בתקופה הזו).
כפי שכתבתי הקליבר שונה מהנשק החדש שאני קונה, כעת ולאחר מעשה (בין אם זה היה חוקי או לא), מהן האופציות המעשיות (והחוקיות) העומדות לרשותי לגבי התחמושת הקודמת שנמצאת ברשותי?
- לזרוק סתם ודאי שאסור
- ממה שקראתי בפורום, מכירה לאדם פרטי גם אסור על פי חוק
- האם אפשר למכור את התחמושת לסוחר נשק / מטווח?
- האם אפשר להתשמש בתחמושת זו במטווח בירי (לצורך אימון) עם נשק בקליבר תואם?
אשמח לתגובה ברורה בנושא
ותודה מראש לעונים

[ליאור45]

האופציה האחרונה אותה מנית היא המעשית ביותר, בתנאי שבעל המטווח מסכים ויש לו כלי תואם.

[higt-power]

זאת שאלה שעדיף לא לשאול .....

[אדמק]

ליאור45 - תודה על התשובה. אבדוק זאת מול המטווח.
higt-power - אני מעדיף לשאול שאלות קיטבג מאשר להסתבך חוקים (במיוחד כלמעשה שגוי, יכולות להיות השלכות פליליות)...

[Everest]

היה לך רשיון שהמדינה נתנה לך והמדינה ביטלה לך אותו וגרמה לך להפסדים כלכליים.
איבדת את הקניין שלך בגלל גחמה מטופשת של המדינה שמנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועכשיו אתה צריך לעבור את מסכת הייסורים הזו שוב ועוד פעם להפסיד כסף על קניית אקדח.
וואלה, אני הייתי תובע את המדינה על ההפסדים ועל זה שהיא השמידה את הקניין שלך ללא הסכמתך.
אפילו שכנראה לא היה יוצא לי מזה כלום ברמה האישית, רק כדי שבית משפט יצטרך לקבוע כמהזה לא חוקי בעליל.
נכון, רשיון המדינה לא חייבת לתת לך, אבל בקניין שלך אסור לה לפגוע.
מצידי שכל כלי מופקד בהוראת המדינה יהיה מופקד לנצח ולא מושמד אחרי 18 חודשים כי זה נוח למדינה.
אולי אם בית משפט יקבע שזה מה שצריך לקרות אז ישחררו קצת את הרצועה ההדוקה של מדיניות הצמצום כדי לא ליצור כאב ראש ועומס על המשטרה שגם ככה ממש לא נהינת לשמור כלים מופקדים.