סיפורו של מאבטח

[trooperglock]

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/257/057.html?hp=54&cat=873&loc=4

אמ"ל

[Webart]

דווקא יש מה לומר, אבל לא בטוח שזה יהיה PC.

ובכל זאת, על קצה המזלג:
- אל תשלוף אקדח אלא אם כן אתה מתכונן להשתמש בו, במיוחד לא בטווח אפס כשבסוף הוא עוד ישמש נגדך.
- עם כל שנאתי העזה לאלו החונים בחניות נכים (המיועדות למוגבלי ניידות בלבד, אשר אינם יכולים לצעוד כשורה, לידיעתכם), גם אני מעיר, בדר"כ ע"י הצבעה לכיוון השלט (אולי סתם לא שמו לב לשלט, לזה שהכביש צבוע בכחול, לסימן הנכים הענקי על הרצפה ולשאר המאפיינים), אבל להכנס לריב? לוויכוח? בשביל מה?
- לעיתים, גם במציאות הישראלית, וגם בהרבה קומדיות קולנועיות, ישנם הרבה מאוד מאבטחים שמשום מה טועים לחשוב שהם שוטרים, או יותר מכך, אולי כדאי שמישהו יסביר להם פעם מהו תפקידם ומה גבול סמכויותיהם.
- לגבי נוסעי הג'יפ, כבר מזמן ברור בארץ הקודש כי ככל שהעבריין גדול יותר, כך קטן הסיכוי שהוא יסתבך במשהו, הנה לדוגמא, שוטר לשעבר, שנורה השבוע בעיר צפונית כלשהי... כולם יודעים מי ירה בו (או שלח את היורים), כולם יודעים למה הוא נורה, כולם גם יודעים למה הוא שוטר לשעבר ולמה ישב בכלא, אבל האשם האמיתי, כמו אותם יושבי ג'יפ, מטייל חופשי וללא שום בעיות.
- לצערי הרב, כמו עוד עשרות מאבטחים כמוהו, הוא יאבד את מקור פרנסתו, חברת השמירה ואלו השוכרים את שרותיה יתעלמו ממנו, לא יעניקו לו שום גיבוי ויזדרזו להפנות את גבם, ולא משנה אם הוא עשה את מה שעשה כדי להגן עליהם, על כספם, על לקוחותיהם או כל דבר אחר.

ליבי, ליבי, עליו.

[Tripuli5]

סיפור עצוב מאד.
עד שזה לא קורה לאחד מאיתנו קשה להבין את גודל הכאב.
אין ביכולתי לעשות הרבה , אבל בהחלט אשלח מכתב תמיכה במאבטח.

[urile1979]

הלה אולי לא היה צריך לשלוף את אקדחו,
אבל לפי מבנה גופו והתיאור לגבי הבבון שתקף אותו, אין ספק שהאיום באקדח מנע ממנו חבלה חמורה.
מה שאותי מרגיז זה, שהמשטרהברוב חוצפתה, בקשה מהמאבטח להתנצל!
מי מניה אותם לאלוהים?
ואני לא אתפלא אם אחד הבבונים מג'יפ הוא קרוב משפחה של האחד השוטרים...
עצוב שככה המשטרה שלנו מתנהגת, וזה ראי לאיך שהמדינה שלנו נראית...

[yosi1650]

ככל שהסיפור הזה מעצבן/מרגיז הוא גם לא מפתיע במדינתנו ההזוייה...מזכיר לי סיפור שבמהלך פעילות במשטרה מספר לי בלש...שתפס פורצים "על חם" ומה הם אומרים לו: "אנחנו נלך הביתה לפניך" ..וכך היה הוא אומר אני נשאר עם הניירת והשופט משחרר אותם בערבות...אז מה הפלא שהחוליגנים חוגגים כאן....

[גלוקון]

אבל להכנס לריב? לוויכוח? בשביל מה?
- לעיתים, גם במציאות הישראלית, וגם בהרבה קומדיות קולנועיות, ישנם הרבה מאוד מאבטחים שמשום מה טועים לחשוב שהם שוטרים, או יותר מכך, אולי כדאי שמישהו יסביר להם פעם מהו תפקידם ומה גבול סמכויותיהם.

כאחד שעבד באבטחה עד לא מזמן אני אספר לך שבקורס לפני העבודה וברענונים במהלך העבודה מלמדים אותך להתמודד עם מחבלים. בפועל, במהלך העבודה מטילים עליך משימות כמו לשמור חניות, להתווכח עם אנשים האם אפשר להכניס אותם או, להרגיע או להרחיק אנשים אלימים ועוד. לא הייתה לי אשליה ולו לרגע אחד שבמקרה לא תוטל כל האשמה עלי או שמישהו יעמוד לצדי. לצערי זה המצב וזה לא רק בהקשר של נשק.
אגב מה הקטע של ההתנצלות? השוטרים הם שופטים? אם הוא עבר עבירה הוא אמור לשלם על כך ואם הוא לא עבר עבירה הם לא יכולים לדרוש ממנו שום דבר.

[מתבונן מרחוק]

- אל תשלוף אקדח אלא אם כן אתה מתכונן להשתמש בו, במיוחד לא בטווח אפס כשבסוף הוא עוד ישמש נגדך. אני שלפתי אקדח פעמיים בחיי האזרחיים במטרה להרתיע. פעם אחת שלושה צעירים ניסו לשדוד אותי ליד כספומט ובפעם השניה צעירים ערבים משפרעם ניסו להתנפל עלי בגלל שצפרתי להם בכביש בקריית אתא וביקשתי מהם להזיז את הרכבים שלהם שחוסמים את הכביש כדי שאוכל להמשיך בנסיעה. לנשיאת אקדח יש יתרון הרתעתי ברור ולכן אני לחלוטין לא מסכים עם הגישה לפיה אם האקדח נשלף אז חייבים לסיים את זה בירי. אני מאמין שאילו המאבטח לא היה חמוש הוא היה מברך על מזלו הטוב במידה והיה מסיים את אותו יום בבית חולים ולא בבית קברות והנה, האקדח הציל אותו מבלי שהוא היה צריך לירות באף אחד.
- עם כל שנאתי העזה לאלו החונים בחניות נכים (המיועדות למוגבלי ניידות בלבד, אשר אינם יכולים לצעוד כשורה, לידיעתכם), גם אני מעיר, בדר"כ ע"י הצבעה לכיוון השלט (אולי סתם לא שמו לב לשלט, לזה שהכביש צבוע בכחול, לסימן הנכים הענקי על הרצפה ולשאר המאפיינים), אבל להכנס לריב? לוויכוח? בשביל מה? אני חושב שאתה טועה בכך שאתה יוצא מנקודת הנחה שהכניסה לריב נמצאת בשליטתך בלבד. ראה את סיפורו של גיל מיטשל שנרצח מכיוון שאמר "יא ראבק תזהרו על הרכב" לחבורת פושעים שנסעו במהירות ובחוסר זהירות ליד הרכב שלו. אני בטוח שאם האפשרות היתה בידיו הוא היה מחליט שלא להיכנס למריבה, אבל מה לעשות שזו נכפתה עליו בגלל שהוא חשב שבאמת יש לו זכות ביטוי ליד בריוני רחוב. אני מעדיף להיות חמוש ובן חורין על פני להתגמד ולהצטנף בפינה בכל פעם שמישהו עושה לידי שריר.
דבר שני לגבי מה שאמרת - אתה יכול להצביע על השלט עד מחר. מי שכבר חונה בחניית נכים עושה את זה ביודעין וממש לא מעניין אותו שדביר הצביע על השלט. רוב הסיכויים שיתעלמו ממך. סיכוי מסויים שמישהו יתנהג כמו אותו בריון המתואר בכתבה. אני דווקא חושב שזו אזרחות טובה כשהשומר דואג שלא יחסמו חניית נכים ואפילו עומד על דעתו בעניין.
"אבל להכנס לריב? לוויכוח? בשביל מה?" בשביל שאם חס וחלילה אתה תחלה או תיפצע ותצטרך לחנות בחנית נכים, תדע שיש מי שעומד על זכויותיך ולא בגלל שהוא פוליטיקאי או שמשלמים לו על זה. אנשים עושים את זה בגלל שהם רוצים לחיות בחברה טובה ושוויונית יותר ולא צריך לפחד להתווכח עם חוליגנים שלא מכבדים את זה.
- לעיתים, גם במציאות הישראלית, וגם בהרבה קומדיות קולנועיות, ישנם הרבה מאוד מאבטחים שמשום מה טועים לחשוב שהם שוטרים, או יותר מכך, אולי כדאי שמישהו יסביר להם פעם מהו תפקידם ומה גבול סמכויותיהם. המאבטח לא עשה דבר אחד אסור. הוא ביקש מהבריון לפנות את חנית הנכים והתעקש על כך. זכותו לבקש ולהתעקש גם בלי להיות שוטר.
- לגבי נוסעי הג'יפ, כבר מזמן ברור בארץ הקודש כי ככל שהעבריין גדול יותר, כך קטן הסיכוי שהוא יסתבך במשהו, הנה לדוגמא, שוטר לשעבר, שנורה השבוע בעיר צפונית כלשהי... כולם יודעים מי ירה בו (או שלח את היורים), כולם יודעים למה הוא נורה, כולם גם יודעים למה הוא שוטר לשעבר ולמה ישב בכלא, אבל האשם האמיתי, כמו אותם יושבי ג'יפ, מטייל חופשי וללא שום בעיות. לא חושב שזה קשור למוניטין כעבריין. המשטרה ובתי המשפט מגוננים על מי שמפרנס אותם - העבריינים. חס וחלילה שאזרח יתערב במערכת היחסים העדינה אך מעוותת הזו. את זה אני אומר לך כעורך דין שנחשף להתנהלות הזו מדי יום חול.
- לצערי הרב, כמו עוד עשרות מאבטחים כמוהו, הוא יאבד את מקור פרנסתו, חברת השמירה ואלו השוכרים את שרותיה יתעלמו ממנו, לא יעניקו לו שום גיבוי ויזדרזו להפנות את גבם, ולא משנה אם הוא עשה את מה שעשה כדי להגן עליהם, על כספם, על לקוחותיהם או כל דבר אחר.

ליבי, ליבי, עליו.

אנחנו, כאזרחים נושאי נשק, צריכים להפסיק להסתכל מהצד ולהתחיל לפעול כשמקרים כאלו קורים.
צריך בשביל זה יותר מאשר עצומה בפייסבוק.
אני עורך מכתב לחברת טיב-טעם בו בכוונתי להבהיר להם שאני וחבריי ובני משפחתי לא נכנס יותר לסניף שלהם עד שלא יציבו בפני חברת השמירה אולטימטום - לקבל את השומר בחזרה לעבודה, או שיפסיקו לעבוד עם חברת השמירה הזו.
שימו לב בכתבה - האקדח לא הוחרם. הוא הוחזר לחברת השמירה שהחליטה לפטר את השומר כדי לא להסתבך בצרות.

אפרסם כאן את המכתב לפני שאשלח אותו. אם תהיה היענות, אעביר אותו בין החברים כאן שיסכימו לחתום עליו בשמם כדי שתהיה רשימה גדולה ואפקטיבית של חותמים.

[GUSS]

מתבונן אם תכתוב מכתב כזה, אחתום עליו ברצון.
אך כמשפטן, האם לדעתך אין למאבטח קייס לתבוע פיצויים מהמעסיק?
ואין הכוונה לפיצויי פיטורים, אלה פיצוי על "תאונת עבודה" בה הוא פעל לפי הנוהל והחוק, ואילו המעסיק לא רק שלא גיבה אותו, והעמיד לרשותו סיוע משפטי,
אלה גם התנער ממנו וגם פיטר אותו.

[ליאור45]

עד שלא

הם כבר לא מציבים. הביטוי הנכון הוא "כל עד לא" או "עד ש". חוץ מזה - שאפו על הרמת הכפפה והאכפתיות.

[trooperglock]

- אל תשלוף אקדח אלא אם כן אתה מתכונן להשתמש בו, במיוחד לא בטווח אפס כשבסוף הוא עוד ישמש נגדך. אני שלפתי אקדח פעמיים בחיי האזרחיים במטרה להרתיע. פעם אחת שלושה צעירים ניסו לשדוד אותי ליד כספומט ובפעם השניה צעירים ערבים משפרעם ניסו להתנפל עלי בגלל שצפרתי להם בכביש בקריית אתא וביקשתי מהם להזיז את הרכבים שלהם שחוסמים את הכביש כדי שאוכל להמשיך בנסיעה. לנשיאת אקדח יש יתרון הרתעתי ברור ולכן אני לחלוטין לא מסכים עם הגישה לפיה אם האקדח נשלף אז חייבים לסיים את זה בירי. אני מאמין שאילו המאבטח לא היה חמוש הוא היה מברך על מזלו הטוב במידה והיה מסיים את אותו יום בבית חולים ולא בבית קברות והנה, האקדח הציל אותו מבלי שהוא היה צריך לירות באף אחד.
- עם כל שנאתי העזה לאלו החונים בחניות נכים (המיועדות למוגבלי ניידות בלבד, אשר אינם יכולים לצעוד כשורה, לידיעתכם), גם אני מעיר, בדר"כ ע"י הצבעה לכיוון השלט (אולי סתם לא שמו לב לשלט, לזה שהכביש צבוע בכחול, לסימן הנכים הענקי על הרצפה ולשאר המאפיינים), אבל להכנס לריב? לוויכוח? בשביל מה? אני חושב שאתה טועה בכך שאתה יוצא מנקודת הנחה שהכניסה לריב נמצאת בשליטתך בלבד. ראה את סיפורו של גיל מיטשל שנרצח מכיוון שאמר "יא ראבק תזהרו על הרכב" לחבורת פושעים שנסעו במהירות ובחוסר זהירות ליד הרכב שלו. אני בטוח שאם האפשרות היתה בידיו הוא היה מחליט שלא להיכנס למריבה, אבל מה לעשות שזו נכפתה עליו בגלל שהוא חשב שבאמת יש לו זכות ביטוי ליד בריוני רחוב. אני מעדיף להיות חמוש ובן חורין על פני להתגמד ולהצטנף בפינה בכל פעם שמישהו עושה לידי שריר.
דבר שני לגבי מה שאמרת - אתה יכול להצביע על השלט עד מחר. מי שכבר חונה בחניית נכים עושה את זה ביודעין וממש לא מעניין אותו שדביר הצביע על השלט. רוב הסיכויים שיתעלמו ממך. סיכוי מסויים שמישהו יתנהג כמו אותו בריון המתואר בכתבה. אני דווקא חושב שזו אזרחות טובה כשהשומר דואג שלא יחסמו חניית נכים ואפילו עומד על דעתו בעניין.
"אבל להכנס לריב? לוויכוח? בשביל מה?" בשביל שאם חס וחלילה אתה תחלה או תיפצע ותצטרך לחנות בחנית נכים, תדע שיש מי שעומד על זכויותיך ולא בגלל שהוא פוליטיקאי או שמשלמים לו על זה. אנשים עושים את זה בגלל שהם רוצים לחיות בחברה טובה ושוויונית יותר ולא צריך לפחד להתווכח עם חוליגנים שלא מכבדים את זה.
- לעיתים, גם במציאות הישראלית, וגם בהרבה קומדיות קולנועיות, ישנם הרבה מאוד מאבטחים שמשום מה טועים לחשוב שהם שוטרים, או יותר מכך, אולי כדאי שמישהו יסביר להם פעם מהו תפקידם ומה גבול סמכויותיהם. המאבטח לא עשה דבר אחד אסור. הוא ביקש מהבריון לפנות את חנית הנכים והתעקש על כך. זכותו לבקש ולהתעקש גם בלי להיות שוטר.
- לגבי נוסעי הג'יפ, כבר מזמן ברור בארץ הקודש כי ככל שהעבריין גדול יותר, כך קטן הסיכוי שהוא יסתבך במשהו, הנה לדוגמא, שוטר לשעבר, שנורה השבוע בעיר צפונית כלשהי... כולם יודעים מי ירה בו (או שלח את היורים), כולם יודעים למה הוא נורה, כולם גם יודעים למה הוא שוטר לשעבר ולמה ישב בכלא, אבל האשם האמיתי, כמו אותם יושבי ג'יפ, מטייל חופשי וללא שום בעיות. לא חושב שזה קשור למוניטין כעבריין. המשטרה ובתי המשפט מגוננים על מי שמפרנס אותם - העבריינים. חס וחלילה שאזרח יתערב במערכת היחסים העדינה אך מעוותת הזו. את זה אני אומר לך כעורך דין שנחשף להתנהלות הזו מדי יום חול.
- לצערי הרב, כמו עוד עשרות מאבטחים כמוהו, הוא יאבד את מקור פרנסתו, חברת השמירה ואלו השוכרים את שרותיה יתעלמו ממנו, לא יעניקו לו שום גיבוי ויזדרזו להפנות את גבם, ולא משנה אם הוא עשה את מה שעשה כדי להגן עליהם, על כספם, על לקוחותיהם או כל דבר אחר.

ליבי, ליבי, עליו.

אנחנו, כאזרחים נושאי נשק, צריכים להפסיק להסתכל מהצד ולהתחיל לפעול כשמקרים כאלו קורים.
צריך בשביל זה יותר מאשר עצומה בפייסבוק.
אני עורך מכתב לחברת טיב-טעם בו בכוונתי להבהיר להם שאני וחבריי ובני משפחתי לא נכנס יותר לסניף שלהם עד שלא יציבו בפני חברת השמירה אולטימטום - לקבל את השומר בחזרה לעבודה, או שיפסיקו לעבוד עם חברת השמירה הזו.
שימו לב בכתבה - האקדח לא הוחרם. הוא הוחזר לחברת השמירה שהחליטה לפטר את השומר כדי לא להסתבך בצרות.

אפרסם כאן את המכתב לפני שאשלח אותו. אם תהיה היענות, אעביר אותו בין החברים כאן שיסכימו לחתום עליו בשמם כדי שתהיה רשימה גדולה ואפקטיבית של חותמים.

שאפו, חותם על כל מילה, וכמובן אחתום על המכתב כשיתפרסם.

[higt-power]

מצטרף לדברי המתבונן במלואם
מי כותב את המכתב ומתי ?

[מתבונן מרחוק]

אני אכתוב, כשאחזור הביתה היום אחה"צ-ערב.
GUSS - השאלה שלך מצויינת, אבל אני לא מתמצא בדיני עבודה כך שכרגע אין לי תשובה מלאה. באופן כללי, זו לא תאונת עבודה. היתה כאן דרך פעולה של העובד שהמעסיק בחר לראות בה כנוגדת את הקו שהוא מציב לעובדיו ולכן הם בחרו לפטר אותו. אני בטוח שיש להם עורך דין חיצוני שיודע לתפור את הניסוחים המשפטיים המתאימים על העובדות. לדוגמא, לתאר את השומר כאדם שאינו מסוגל לשאת נשק מבלי להוות סכנה לעצמו ולסובבים אותו. מכאן אין בו יותר צורך מכיוון שבמשרה אותה הוא ממלא, יש צורך בנשיאת נשק כחלק ממילוי התפקיד.
זה העיקרון.

[צוות מספר 3]

חותם בשמחה

[Hungarfield]

אשמח לחתום.

[Tripuli5]

החתימה שלי בפנים.