שוד בנהריה בדואר

[jericho2016]

צור-אני חייב לשתף במשהו אישי. פעם התנדבתי בגוף הצלה כלשהו. הייתי בגישה שלך (כפי שהבנתי אותה) . אני בא להציל חיים וזהו. אחר כך נתמודד עם ההשלכות.

אח"כ יש החייאה, הנט"ן לא מגיע, אתה ועוד מישהו לבד, החולה קורסת והסוף מר.
אחרי שנתיים יש תביעה נגד כל העולם ואשתו, ועליך מגן עו"ד שאתמול היה עם עוד 10,000 באצטדיון טדי, והמרחק בינו לבין וינרוט הוא כמו ביני לג'רי מצ'ולק...
בקיצור - חוייה מרנינה.
אני מאז לא שם.
טוב או לא? תלוי באיזה צד אתה.
מציאותי - בוודאי.
מאד חשוב לדעת את החוק, כי אפילו בזמן אמת, לפעמים יש לך כמה שניות לחשוב ולהחליט איך להתנהל.

סקרנים? נגמר בפשרה כספית במסדרונות בית המשפט. צפוי.

[ניר ל]

דעתי היא שהפתגם קצת לא תופס כאן. אין 12 מושבעים שנבחרים מתוך הציבור האמיתי, יש שופט אחד שיש לו השקפת עולם מסויימת שאני מקווה לא לבדוק, גם אני אשמור לעצמי את הכוונות שלי ... מה שנכתב כאן עלול לצוץ מתישהו.

[Warlord]

תפעיל את הדמיון.
הוא מייצג קונספט שאני די בטוח שברור לשנינו.

אם נהיה רציניים לרגע, אל תענה אחי.
רק בפרטי אם בא לך.

[swgs]

אני לא כותב פה הרבה, בעיקר קורא, בחודשים האחרונים למדתי המון מחברי הפורום וגם הכרתי כמה חבר'ה טובים.

האשכול הזה שהתחיל בשאלה יחסית פשוטה על מקרה שוד למעשה מציף בעיה מאוד אקוטית שלפי דעתי כל נושא אקדח בארץ צריך להכיר ולהבין את המשמעויות שלה.

קודם כל תודה לARGRA על הלינקים לסרטוני ה CCW שמעלים נקודה חשובה מאוד בכל הנושא, גם אצלנו בארץ יש הרבה מאוד ( יותר מדי ) בעלי נשק שחושבים שאם החוק דורש 50 כדור פעם ב 3 שנים אז זה מספיק.

כל נושא נשק ( ברשיון פרטי או ארגוני ) חייב להכיר את המשמעויות וההשלכות המשפטיות האפשריות של נשיאה, שליפה והפעלת נשק במקום ציבורי עם קהל אזרחי ( 3 קטגוריות שונות ).

אז עכשיו לתכל'ס: מה לעשות במקרה כזה או אחר ? מתי לשלוף ? מתי לירות ?
התשובה לא פשוטה, אין ספר הדרכה וגם אם תשבו עם נשיא בית המשפט העליון בפגישה אחד על אחד לא תקבלו תשובה חד משמעית.

גם אם הירי יהיה מוצדק ורסיס יפצע אזרח או אפילו את העוין אז כמו שBOLTIK אמר: "תשבו בחדר ממוזג מול אנשים נחמדים ( פחות ) ותדרשו לענות על הרבה שאלות" במצב לא נעים.

ראו את המקרה של jericho2016 : הוא בא עם כוונה טובה, עבד כמו חמור, נתן את הנשמה ובסוף חטף סביר להניח מאיזה עו"ד "רודף אמבולנסים", למה ? בגלל צבע העיניים שלו, בגלל שהשמש זרחה, בגלל שהיה יום רביעי וכנראה שהוא פשוט היה האיש הנכון אבל במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון... כואב לי לקרוא שאדם שתורם מעצמו ומזמנו מקבל כזו "תמורה".

בסרטים הגיבור והנבל מרססים אחד את השני תוך כדי מרדף מכוניות שמחריב חצי עיר ופוצע כמה עשרות אנשים ובסוף הסרט הגיבור מקבל את הבחורה ומדליה מראש העיר...
במציאות לעומת זאת: היורה נכנס לתוך תהליך בירוקרטי ארוך ומתיש שמצריך עו"ד יקר, עולה הרבה מאוד כסף, מחייב איבוד ימי עבודה, מעמיד את היורה ( ומשפחתו ) באור זרקורים של ויכוח ציבורי נוקב ( שתמיד משתתפים בו אידיוטים שמחווים דעה לא מבוססת רק בגלל שנראה להם ), מייצר הרבה מתח ועצבים, מסכן את הרישיון ובמקרה הטוב מסתיים בזיכוי ובהחזר חלק מההוצאות.

אני לא בא לרפות ידיים של אף אחד אבל המציאות ( ומערכת המשפט ) שאנו חיים בה די דפוקה, ובקרות מקרה חובת ההוכחה שהירי מוצדק היא על היורה וגם אם לקחת החלטה שבאותה שניה קריטית הייתה נכונה תצטרך לעבוד קשה להוכיח את זה.

בארה"ב לדוגמא, בחלק גדול של המדינות שמרשות נשיאת נשק אזרחי מותר לך עפ"י חוק לירות בשודד, פורץ או סתם אדם חמוש שחדר לבית או לדירה שלך, זה לא שחור/לבן לגמרי ויש סייגים אבל בגדול זו רוח החוק.
בארץ לעומת זאת אם אתה יורה בפורץ הוא תובע אותך... (היינו צריכים להתקיים פה כמעט 60 שנה עד שנוצר "חוק דרומי" כשבארה"ב זה קיים כבר למעלה מ 200 שנה... )

אני כן ממליץ לכל אחד: לנסות בבית ( על יבש! בטיחות לפני הכל ! ) או במטווח תגובה לכל תרחיש אפשרי שעולה על רוחו ושמתאים לשגרת היום שלו.

בהמשך לסרטונים ש ARGRA ציין בפוסט שלו, מדריך ירי הסביר לי שבעת "התקלות" ( בצבא או באזרחות ) האויב הכי גדול שלך הוא לא המחבל אלא אתה והאדרנלין שלך.
הגוף מגיב לגמרי אחרת: הדם זורם מהעור לשרירים, יותר זיעה מופרשת ( יכול לפגוע באחיזה) , קצב הלב מואץ פי 3 ( פוגע ביציבות ), שדה הראיה מצטמצם משמעותית ופוגע ביכולת לראות עוין שני שמתכונן לתקוף או אזרח תמים שעומד לחצות את קו האש בניסיון להימלט מהזירה.
הגוף עובר מחשיבה רציונלית לפעולה אוטומטית, במצב כזה אפילו שליפה מהנרתיק יכולה להפוך לפעולה מסובכת.

בשביל לא להאריך את הפוסט ( שגם ככה כבר ארוך ) אני רק אציין שנדרשות הרבה שעות אימון איכותיות ( לא סתם ירי סטטי במטרת קרטון מ 10 מטר ) עם מדריך לבד או בקבוצה, תרגול תרחישים, ירי בתנועה, לימוד עקרונות תורת המחסות והכרת האקדח האישי שלך ותפעולו.
כל זה על מנת להקנות מיומנות טובה ולשפר את ה"זכרון שרירים", דבר שינחית את השפעות האדרנלין וישנה משמעותית לטובה את תוצאות הירי בתוך קהל אזרחי.
גם אימון חד פעמי, איכותי ככל שיהיה, לא מספיק ונדרש לחזור ולתרגל את המקסימום שכל יורה יכול להרשות לעצמו.
אל תחזיק באקדח אם אתה לא לוקח אותו בכל הרצינות הראויה שאתה יכול להרשות לעצמך.

את הדברים האלה ( והרבה יותר ) לומדים בקורסים כמו IPSC , IPDA, לוט"ר וכו'.

ברור שאני לא מתכוון לשלוח את כל נושאי הנשק האזרחי לקורסים האלה שחלקם יקרים וחלקם לא פתוח לאזרחים אבל כמה שעות עם מדריך ( השיעורים עם איציק ורובי לדוגמא או עם המדריך מהצפון שכחתי את השם שלו ) מקדמות משמעותית את היורה.

וכמו שמישהו אמר פעם: "כשמדליקים את ה GPS לא מכבים את המוח" , אותו הדבר כשנושאים אקדח...

סליחה על החפירה, ושנזכה לירות רק במטווחים ובתחרויות.

[swgs]

ניר זה לא מטריד אותי משתי סיבות:
1. אם כבר החלטתי להשתמש בנשק, אני מאוד סומך על עצמי ועל שיקול הדעת שלי.

2. את הסיבה השניה אשמור לעצמי.

יש לי חבר טוב שאכלנו ביחד הרבה חרא וגם עברנו ביחד הרבה דברים טובים, שהמוטו שלו הוא:
I'd rather be trialled by 12 than carried by 6

מה דעתך?

Warlord ידידי,

בלי לפגוע בך או בחברך המשפט הזה הוא איך להגיד בעדינות: קצת "וואסח"...
בתרגום לעברית פשוטה זה אומר: אני אכבר גבר, אני מבין את הנושא אבל אני אקח את השיקול דעת שנראה לי ואם טעיתי אני אעמוד למשפט וגם אשב בכלא.
הוא יותר מושך לכיוון של שיקול הדעת שלי מאשר התייחסות לחוק ( גם אם הוא דפוק שזה דיון אחר ) אבל זה לא ממש חד משמעי אז אני לא מתווכח על הנקודה הזאת.

אם נפרוט את המצב למציאות ואני רוצה להתייחס רק לעובדות עזוב רגע את הרגש בצד: אם בנאדם נהרג ( carried by 6 ) אז אשתו והילדים לא משלמים משכנתא ומקבלים פיצויים וקצבה, בהחלט לא מחליף אבא ובעל אבל מצד שני אם אבא יושב בכלא אז הם מאבדים את המפרנס העיקרי, הוצאות משפט גומרות את החסכונות ובעקבות כך מאבדים גם את היכולת לשלם משכנתא ונאלצים למכור את הדירה ולעצור לגמרי את החיים עד שאבא ישתחרר ובהנחה שהוא לא יחזור אדם אחר מה"פנסיון" ששהה בו תקופה ארוכה ועדיין יוכל להחזיר את החיים למסלול נורמלי.

מה עדיף? שתי האופציות דפוקות וזאת בדיוק הנקודה בסלוגן הזה: אם זה הגיע לכדי כך אין מנצחים...
המשפט הזה הוא מאוד "קולי" והתחברתי אליו בהתחלה אבל אני יכול לחתום לך שאף אבא או בעל לא היה בוחר באף אחת מהאפשרויות.
בסופו של יום כשחוזרים למציאות הסלוגן הזה יותר מתאים לרווקים קלי דעת ( ואצבע על ההדק ) ולהוליווד מאשר למציאות המשפטית בישראל...

[Warlord]

Swgs אענה לך בקצרה כי אני במילואים ומאוד עייף ואין הרבה זמן.

אני לא תומך במשפט carried by six....
וזה מעולם לא נאמר ולא נרמז על ידי. ההיפך הוא הנכון.
ציינתי אותו כאחת ההשקפות שקיימות בנושא היות והשקפה זו קיימת כענייין שבעובדה ואי אפשר להתעלם ממנה.
אפשר להתחיל כאן דיון פילוסופי שלם סביב המשפט הזה ומה שהוא מייצג אבל לא נראה לי שכדאי.

למעשה אם תקרא את כל השרשור תראה שאני הראשון שהתעקש על הכרת החוק על בוריו וזו היתה המחלוקת שלי עם צור-טריגר.

דעתי האישית:
החוק קובע לנו גבולות גזרה ומי שמתעלם ממנו משול לבת יענה או למי שנוהג ברכב בלי להכיר את חוקי התנועה.

בהצלחה לכולם ומי ייתן ונחזור בריאים ושלמים למשפחות שלנו.