לקנות ולתחזק פארא 0.45 כיום.

[GA1]

יש הזדמנות ל-1911 "אמיתי".
מדובר ב-Para Ordnance בקוטר 0.45

התלבטות ממשית. שתי שאלות:

1. האם יש בעיה כיום לתחזק פארא?

2. עד כמה 0.45 מהווה "בעיה" - מחיר וזמינות באימוני IDPA.


לגבי התחזוקה - ברור שהיא תידרש. הן בנשק בן 25 שנה כגון זה והן בנשק חדש.
מצד שני, מדובר במותג שהיה מוביל בירי המעשי, לצד בול, שממשיך כיום וממנו אפשר להשיג מחסניות וכו'. אז אני מנסה להבין מה הזמינות של חלקים.

אני יכול לשאול ברוט (כנציגים. לפחות היו) ויש עוד חנויות ובעלי מקצוע.
מה אתם מכירים?

[itamar]

בתור בעלים לשעבר של פארה מבית היוצר של איציק אריאל.
1. זה אקדח שדורש תחזוקה ופינוק שוטפים כדי שימשיך לעבוד, ביחוד אם נכנסת עמוק לכל התחום הזה של שיפורים ו-CUSTOM.
2. מי שקנה פארה התעסק לרוב בירי מעשי. סביר שהאקדחים שמסתובבים בשוק שחוטים לגמרי וירו עשרות אלפי כדורים.
3. לגבי חלפים, רוב החלקים שמתקלקלים פרט לקנה ומחסניות (תלוי אם יש לך קנה רמפה או לא) תואמים 1:1 לקולט 1911.
סביר להניח שתוכל להשיג אותם בבול. לגבי מחסניות וביחוד קפיצים למחסניות יכולה להיות יותר בעיה.

קיצר אקדח כזה הוא פשוט כיף לירות אבל בהחלט יכול להיות משאבה של כסף..

א.

[GA1]

עזוב ירי מעשי בצד.
עזוב שיפורים, עזוב Custom.
למרות שהלב שלי לגמרי ב-1911 - עדיין אנחנו בישראל ויש לי רשיון אחד (ותודה שיש אותו).
אני מדבר על נשיאה יומיומית, ללא שיפורים ללא נעליים (נו טוב, Beaver tail גבוה שעוטף את הפטיש במצב דרוך, אבל לא מעבר לכך).

את המחיר השוטף של תחמושת 0.45 אשלם.

את המחיר של אקדח שאני צריך לשמור עליו לא פחות משהוא שומר עליי - אשלם.

את המחיר של הסחירות האפסית במקרה החלפה - אשלם.

אפילו את תוספת המשקל אני מוכן לספוג.

אבל אני לא רוצה להיתקע עם משקולת לזמני השבתה.

דווקא מחסניות אפשר לקחת מבול - קצת השחזה של מגרעת התפס וזה מתאים.

פארא מקורית אכן מגיעה עם רמפה בקנה (תודה טריגר) בניגוד לקולט - ובימים של תחמושת HP זה Must.

העניין המהותי הוא לדעת שאפשר להשתמש באחד כזה באופן שוטף.

[itamar]

עזוב ירי מעשי בצד.
עזוב שיפורים, עזוב Custom.
למרות שהלב שלי לגמרי ב-1911 - עדיין אנחנו בישראל ויש לי רשיון אחד (ותודה שיש אותו).
אני מדבר על נשיאה יומיומית, ללא שיפורים ללא נעליים (נו טוב, Beaver tail גבוה שעוטף את הפטיש במצב דרוך, אבל לא מעבר לכך).

את המחיר השוטף של תחמושת 0.45 אשלם.

את המחיר של אקדח שאני צריך לשמור עליו לא פחות משהוא שומר עליי - אשלם.

את המחיר של הסחירות האפסית במקרה החלפה - אשלם.

אפילו את תוספת המשקל אני מוכן לספוג.

אבל אני לא רוצה להיתקע עם משקולת לזמני השבתה.

דווקא מחסניות אפשר לקחת מבול - קצת השחזה של מגרעת התפס וזה מתאים.

פארא מקורית אכן מגיעה עם רמפה בקנה (תודה טריגר) בניגוד לקולט - ובימים של תחמושת HP זה Must.

העניין המהותי הוא לדעת שאפשר להשתמש באחד כזה באופן שוטף.

מה שאתה בעצם שואל זה מי מייבא אקדחי פארה חדשים לארץ.
אין לי לזה תשובה טובה, אבל אני יכול להגיד שאקדח פארה (כזה שמיוצר קומפלט על ידי החברה) הוא אקדח נשיאה ראוי.

לגבי יד שניה - כפי שאמרתי, רוב הכלים שתמצא פה בארץ טחונים עד דק.

א.

[GA1]

התכוונתי למשומש.
ולא כולם כולם כולם השתמשו לירי מעשי.
אני מעריך שצריך לראות את הנשק ולבחון אותו.

אף אחד לא מייבא חדשים.
יתרה מזאת - את Para קנו רמינגטון לפני כשנתיים. הם לא הורגים את המותג לגמרי, אבל זה לא מה שהיה פעם.

בקיצור - אין מצב שיהיה חדש ורין מצב שהוא יהיה חדש.

אני מנסה לקבל תמונת מצב לגבי חלקים והיכולת לתחזק אחד כזה משומש מבלי להיתקל בזמני השבתה ארוכים כתוצאה מחוסר זמינות של חלקים.

[ניר ל]

באיציק אריאל לא תוכל להיעזר, לכן קפוץ למאיר רוט ותתיעץ עם אביב, הוא יתן לך תמונת מצב.

[itamar]

התכוונתי למשומש.
ולא כולם כולם כולם השתמשו לירי מעשי.
אני מעריך שצריך לראות את הנשק ולבחון אותו.

תצטרך לעבוד קשה כדי למצוא כלי שלא היה בשימוש של ירי מעשי.
גם לפני 20 שנה, את מספר האנשים שמוכנים לשאת ביום יום להגנה עצמית כלי ששוקל בערך 2ק"ג יכולת לספור על אצבעות שתי ידיים.
הכלים ששלטו אז בשוק ביד רמה היו FN, CZ, זיג וגלוק רק התחילו את דרכם למעלה.

א.

[GA1]

תודה

[Webart]

האם השאלה היא: "האם לקנות את ה-PARA שהזדמן לי לקנות?", או "האם אקדח מבוסס 1911 רב-כדורי בקוטר 0.45 הוא דבר נוח לאחזקה ותחזוקה?"
אם הייתי מתכונן להכנס לתוך ההגדרה השניה, הייתי ניגש לבול, וסוגר שם את העניין, קל יותר, פשוט וזמין לשינויים מבוקשים, שרות של בול.
בכל מקרה, בעיות TOP-END יפתרו בקלות יתרה, צרות עם הגוף עלולות להרתיע אותי.

[GA1]

אלו בדיוק השאלות המסקנות שהגעתי אליהן דביר! תודה שהבאת אותי ישר לסוף הדרך...

הזדמן פארא P13 שרציתי.
אבל הוא הסתבר כ-P14 פולסייז, ושחור (רציתי כסוף).
אני מוכן להסתובב עם קומנדר, בייחוד כזה שהקת שלו קצרה יותר משל בול. ואני חולם על Stainless. אבל לא עם חמישה אינץ'.

אז הגעתי למסקנה שאם זה לא זה - אז זה מחזיר אותי לבול.

בקיצור - ביי ביי לב. ברוך שובך שכל.
(שכל=נשק חדש מיבואן תומך).
אני חוזר לחכות לזיג מנתניה.

1911 - אולי כשאקבל רשיון שני...

[טריגר]

נפלתם לי טוב.....

כמה תובנות צנועות שלי.
כמי שנושא ויורה ב1911 קאסטום כהגדרתכם.

תמיכה לנשק מודרני בארץ היא שברירית וכל כלי אקזוטי ( כלומר לא גלוק) הוא תחת סיכון.
חלק סיכון גדול- כגון ברטה. זיג. הקלר. וולטר. שטייר.
ממש כמו במקרה של hs2000.
הכלים מגיעים בבום והיבואן מציף את השוק.
אבל בדכ לא מחזיק מערך חלפים. ולא נושא באחריות הייצרן המקובלת בארהב.
ומהר מאוד אתה נמצא עם כלי שאין לו תמיכה אמיתית בארץ.
ובמקרה הגרוע גם לא תוכל לקבל חלקים בגלל איזה אמברגו ארופאי על קפיץ.

ולכן היום. ייחסית בשקט אפשר לקנות גלוק. Sw. C. אולי גם יריחו. זה בגדול.

במצב הקיים פרט לגלוק כל אחד מהאחרים יכול להיעלם מחר בבוקר.
פתאום תשמע ש " סיימנו להיות ייבואנים".
או שפשוט בית העסק יעלם.
וכאן ראוי לציין את מאיר רוט. את להב. שהם בתי עסק רציניים וייציבים. כך כיום.


לגבי 1911-
בול הוא ייצרן נשק על כל המשתמע.
יש אחריות וחלפים וקח ייצור ותיקון. ונשקים (אנשי נשק) מקצועיים.
הם מכבדים את הכלים שלהם ונותנים אחריות מעל ומעבר.
מהמעט שאני מכיר הכלים גם אמינים מאוד.
היו סיפורים על מחלות ילדות. ולאחר ההחלמה הנשק אמין.

בנוגע ל 1911 בכלל
יש המון כלים שהם לא יוצאי ירי מעשי.
בעבר, כשהיו קצת יותר שפויים ברשיונות, הרבה אנשים קנו כל מיני אקדחים.
בין היתר 1911.
חלקם בכספות. חלקם בחגורות יומיום.
אבל ממש לא כולם באו מירי מעשי.
כבר ראיתי אקדחים מדהימים ונדירים שירו בחידושי רשיון וחזרו לכספת.
שלא שווים גרוש. ולא מוצעים בכלל למכירה.

כלי ירי מעשי רבים התבססו על צינה של גברמנט שהותקנה על גוף של פארא p14 ללא רמפה.
אלו כלים שנולדו לירי מעשה עי איציק אריאלי. גם הגימור שלהם מעניין .
אבל מזהיםמאותם מרחוק.
הם טחנו עשרות אלפי כדורים.
P14 מכל וורסיה זה לא אקדח יומיומי לאדם הממוצע.
אני מכיר שני אנשים בלבד שהלכו ביומיום עם כזה.

כלים קטנים יותר- קומבט עילית. קומנדר. P13 - כלומר 4.25" בדכ פחות מקובלים בירי מעשי. אבל מן הסתם יש.
אפשר לשאת אותם ביומיום. באמת.
הם קצת כבדים בדגמים הדו-טוריים.
אבל לאנשים גדולים זה לא אישו.

כלים קטנים יותר 3.5" קנה כמו האופיסרס או p12 נדירים יותר בארץ.
לא מכיר כלים כאלו בירי מעשי.
מדובר בכלים של 700 עד 950 גרם אם אני זוכר נכון. כלומר כלי קצת כבד אבל לא משוגע.
יש גם הפתעות כמו אופיסרס גוף אלומניום.
הכלים הללו יכולים להיות מציאה של ממש מבחינת מצבם. וערכם אפסי.
ביומיום נשיאה של אופיסרס או p12 לא מכבידה בהרבה מאקגח גדול מודרני.

בניגוד לאמור, זה לא רכב. לא עושים לו טיפולים. וכל עוד לא מדובר בנשק ספורטיבי אפשר לערות בו עשרות אלפי כדורים ורק לדאוג לנקות.

ויש יתרונות אדירים ל 1911 שאין לכלים אחרים. בעיקר ביכולת לשינויים בהתאמה אישית. נוחות נשיאה. ונוחות בירי.
מול עלות כלי נמוכה מאוד.

[נוסע מתמיד]

טריגר כתב:

ויש יתרונות אדירים ל 1911 שאין לכלים אחרים. בעיקר ביכולת לשינויים בהתאמה אישית. נוחות נשיאה. ונוחות בירי.

האם יש משהו שיכול היום לעשות שינויים באקדחי 1911 כמו התקנת משבת גדול או עבודת הדק וכדומה ?

[טריגר]

התקנת משבת זה פלאג או פליי. כמו קונקטור מינוס בגלוק בערך...

עבודת הדק, אם רוצים, רק אצל נשק מקצועי (כי צריך לדעת מה עושים וציוד)
היה בלהב. ברוט. בבול ואני בטוח שיש עוד.
אבל 1911 מהקופסא מגיע עם הדק מעולה.
בטוח בהשוואה לסטרייקר

[asherme]

במציאות של רישון לאקדח יחיד -
ההגיון אומר רק מוצר מדף עם יבואן/ יצרן סדיר ואמין -
גלוק, סמית, CZ, בול ...
במציאות של ה"תיקון השני לחוקה" -
אפשר להגשים אין סוף חלומות ...

ולגבי אימונים סדירים - עלות התחמושת תרושש אותך ...

[GA1]

אשר ברור... חזרנו לסיכום הרגיל.
השאלה היתה מה מחיר הסיכון (למרות שזה הפך לדיון תיאורטי בלבד כי כבר ירדתי מזה).

טריגר, אתה נושא, יורה ומכאן גם מתחזק Para 0.45.
אם יתעייף לך קפיץ - אולי תשיג. כי קפיצים יש הרבה.
אבל אם מחר נשחקת לך שן חולצת (Ejector) - יש לך מאיפה להביא?