ספרות לעם, יא בורים !

HKpro · על ידי **HKpro** » 25 יולי 2003, 22:53

שלום לכולם !

ככה זה כשהחופש הוא גדול.
אם לא עושים משהו עם חברים, או עובדים עבודת פרך, או ישנים או גולשים בסליק, המוח מתבשל !
יום אחד אמרתי לעצמי בראש "עומר, תכתוב סיפור !".
אז שאני אתווכח עם עצמי ?
והנה היום התיישבתי וכתבתי סיפור למערכת "וואלה! Zone".
תגידו מה דעתכם....

[פאוזה]

עומר. :wink:

(אגב, רואים שיש השלכה לכך שאני 5 יח' ספרות וחובב נשק...)

הדובדבן שבקצפת - עומר פרץ

איתן תמיד היה הטיפוס המושלם. תמיד היה התלמיד המצטיין של השכבה בתיכון, היה חביב המורים וגם אליל הבנות.
איתן היה הטיפוס שהיה חבר של כולם, בלי יוצא מהכלל. בלי אויבים.
צעיר, גבוה ותמיר, בעל מבנה גוף חסון, עיניים שובות וחיוך מקסים.
בצבא הייה איתן מפקד יחידת חיסול סודית בסיירת דובדבן, אשר מילא את תפקידו בצורה יוצאת מן הכלל, כולל שבחים ממירב מפקדיו במקומות השונים אשר שירת.
ביחידה הקטנה שעליה איתן פיקד היו רק ששה חילים : אורי דני ואסיף , שהיו חיילים "רגילים" ביחידה, רועי שהיה צלף, ואבי שכונה "ספאז" על שם רובה הצייד בו
היה משתמש לפריצת דלתות, וכמובן איתן, מפקד היחידה.
אורי תמיד היה החייל אשר לא אהב את איתן, ותמיד חש מאויים ממנו. אורי קנא באיתן על היותו מי שהוא, וחלומו היה לתפוס את מקומו של איתן כמפקד היחידה.
באחד משאר ימי השבוע, התארגנו חברי היחידה לקראת פעולה בראמאללה, לחיסול מבוקש בכיר בחמאס.
איתן נתן כמה פקודות לחייליו לפני צאת המשימה :
"אורי דני ספאז ואסיף נכנסים יחד לבניין לאחר פד"מ (פריצת דלתות ומחסומים), ולאחר מכן מתפלגים לשני צוותים. רועי יעלה לגג הבניין הזה, ממערב, כך שיהיה בעמדת
צליפה נוחה לחדר השינה והמטבח. אני רוצה צוות ראשון של דני,אסיף וספאז, צוות שני אני ואורי."
אורי הגיב בכעס. "מדוע אני צריך להיות איתך בצוות ? אני מבקש העברה במקום דני !"
איתן החזיר תשובה לאורי. "אורי, אתה מסרב פקודה ! עוד ציוץ אחד והאקדח היחידי שיהיה לך זה אקדח מחירים בשק"ם !!!"
לאחר הרגעת הרוחות והתדרוך, נגשו חברי היחידה אל מחסן הנשק.
"חבר'ה, אף אחד לא לוקח נשק על פי ראות עיניו ! אנחנו הולכים על ציוד משותף. חוץ מספאז ורועי, כולם מצטיידים ב-M4. רועי לוקח את ה-99SR
ואבי לוקח מן הסתם את הספאז 15."
"מה עם נשק משנה, המפקד ?" שאל דני.
"כרגיל, גלוק 17 או 19 לפי גודל היד שלכם."
אורי שוב הביע דיעה נוגדת - "אני חושב שגלוק לא מתאים למשימה. אולי יריחו טקטי עם קנה ארוך ומשתיק יתאים יותר ?"
איתן כבר התעצבן - "אורי, זו אזהרה אחרונה !"

לאחר אירגון הנשק והציוד, פנה אסיף אל איתן בצד בחדר התדרוך, בזמן ששאר החיילים חזרו על התוכנית.
"אה, תשמע איתן, יש לי הרגשה נוראה לגבי המבצע הזה..."
"תשמע אסיף, אני מבטיח לך שכולנו יוצאים משם בחיים, בריאים ושלמים."
"תשמע, אני לא יודע.... יש לי הרגשה לא טובה, אולי כדאי שנבטל את המבצע ?"
"אסיף, כמה זמן אתה מכיר אותי ? מילדות. האם אי פעם שיקרתי לך ?"
"אה, לא..."
"אז תסמוך עלי חביבי, הכל יהיה בסדר..."

שעת לילה מאוחרת, 0300.
היחידה נעה כמו נחש שחור בלילה, בשקט.
ברקע נשמעים קולות צחוק והמולה רבים, חיילי כוח 17 ששתו קצת יותר מדי וודקה.
איתן מסמן באגרוף מורם על עצירה מוחלטת.
דממה.
הכוח ממשיך לעבר הבית, עד שמגיעים לעבר הדלת האחורית רועי כבר התמקם על הגג הסמוך, כאשר סיים להרכיב את ה-99SR אשר מצוייד במשתיק קול.
איתן מסמן לספאז להשתמש במוט הפריצה.
הדלת נפרצת, והכוח חודר פנימה במהירות ובשקט, כאילו היה אוויר לאדם שלא נשם אלפי שנים.
הכוח מתפצל כצפוי, וכל כוח סורק חדר אחר חדר בעזרת מכשירי ראיית הלילה שלהם, כמו חתולים התרים אחר הטרף.
הכוחות סורקים את הקומה הראשונה והמרתף, ולאחר מכן נפגשים בכניסה לחדר השינה הגדול.
הסימן כבר ניתן מאיתן, ולאחר ניסיון כושל לפרוץ את הדלת בעזרת המוט, משתמש ספאז ברובה הצייד המאסיבי.
המנעול מתפוצץ לרסיסים, והכוח חודר פנימה.
בחדר נמצאים אישתו ושלושת ילדיו של המבוקש, אך הוא עצמו איננו. איתן נתקף בחשש.
"דני, אסיף וספאז, צאו אל מחוץ לבית וסרקו את השטח בשקט. אל תתנו לו לברוח !"
השלושה ממלאים את הפקודה, ואורי ודני נשארים בבית וסורקים אותו למשעי.
"רועי, תמקם כוונות על המשפחה. שלא ינסו לברוח או לתקוף".
"קיבלתי".
לאחר סריקה ממושכת, שנראתה לאיתן כנצח, קיבל איתן הודעה שהמיסה את האבן שמילאה את חלל בטנו:
"איתן, המטרה בידינו. אני חוזר, המטרה בידינו".
איתן מגיב לקשר - "חיזרו אל נקודת המטרה, חדר השינה."
איתן ואורי חוזרים אל חדר השינה, אך חשכו עיניו של איתן :
המבוקש ומשפחתו נמצאים מתים, מתבוססים בשלולית דם שדמתה למראה זוועתית של גופותיהם...
שאר חברי היחידה כבר נמצאים בחדר, כאשר חוסמים הם את היציאה מהחדר בגופם.
לפתע אורי אומר בקול חלש אך בטוח, "כוונו נשקים אל המטרה !"
איתן, בעודו המום, מגלה ששלושה רובים מכוונים אליו מימין, ואילו כוונת הליזר שמחוברת לרובה הצלפים של רועי מכוונת למצחו משמאל.
"מה, מה קורה כאן ?!" זועק איתן בתדהמה.
"הפתעה" צוחק אורי ברשעות. "לכולנו נמאס כבר מהיהירות שלך, איתן. מזה שאתה כה מוצלח, ולמרות שהצטרפת אחרון ליחידה, אתה כבר מפקד עליה, במקומי !"
איתן מתבוננן בבהלה לצדדים. הוא רואה את שלושת חייליו הנאמנים עומדים ומכוונים אליו את הרובים באדישות, חוץ מאסיף. חנוק מדמעות.
הוא רואה מרחוק צללית אשר נקודה אדומה בוהקת ממנה, כמו גחלילית מהגהנום.
"למה?", איתן שואל בכאב. "למה?!"
ואורי עונה בקולו הקפוא ורע -
"כי עכשיו תורי להיות הדובדבן שבקצפת..."

יריה נשמעת.
~סוף~

ג'וקר · על ידי **ג'וקר** » 25 יולי 2003, 23:36

חיילי כח 17 שותים וודקה ?

Mellon · על ידי **Mellon** » 26 יולי 2003, 00:22

יפה, סחטין...

ארנון · על ידי **ארנון** » 26 יולי 2003, 11:05

שאפו HKPRO,

יפה מאוד !
המשך כך, אך להבא דלל קצת את הפרטים הטכניים, שלא לשעמם את אלה שאינם חברי הסליק.

יעקב כנר · על ידי **יעקב כנר** » 26 יולי 2003, 11:13

HKpro שלום
חבל שהחיים זה לא סיפור , היה נחסך הרבה כאב

אבל ממש נהנתי
לדעתי אתה מיתבזבז :oops:

חבל שלא פרטתה בעינין הנשקיםלרובה צלפים אין כוונת ליזר(בטח מענין רק את הסילקאים)יש אמצעים אחרים
חזק ואמץ תמשיך כך
יעקב כנר

"מי הוא אחכם? זה הלומד מאחרים"
כודם צריך לימצוא אותם !