בני קיבוצים מקבלים רשיון נשק ללא שום בעיה ?
המנהלים: yoramhai, donduck, שרקן
בני קיבוצים מקבלים רשיון נשק ללא שום בעיה ?
שוחחתי עם מישהו מקיבוץ כלשהו והבנתי ממנו שמי שגם בקיבוץ, לא משנה היכן,
גם אם המקום ממש לא מסוכן - רשאי להוציא רשיון לאקדח.
אמת דיבר הבחור ?
גם אם המקום ממש לא מסוכן - רשאי להוציא רשיון לאקדח.
אמת דיבר הבחור ?
- סליקאי ארד

- הודעות: 15
- הצטרף: 15 דצמבר 2003, 03:36
אני לא מומחה לנושא, ואם מישהו ירצה לסתור ולתקן חרף ניסיוני לסייע לגלעד, הוא מוזמן לעשות זאת.
בן קיבוץ יכול לשאת כלי ירייה ברשיון ממשרד בפנים בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
1. בן הקיבוץ עומד באחד מהתבחינים לרישוי כלי ירייה לציבור.
2. מקום העבודה של בן הקיבוץ יהיה מפעל ראוי (כולל הקיבוץ עצמו) וזה ינפק לו כלי ירייה.
3. הקיבוץ הנו יישוב ראוי שינפק לו כלי ירייה.
בוקר טוב, ליאור
בן קיבוץ יכול לשאת כלי ירייה ברשיון ממשרד בפנים בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
1. בן הקיבוץ עומד באחד מהתבחינים לרישוי כלי ירייה לציבור.
2. מקום העבודה של בן הקיבוץ יהיה מפעל ראוי (כולל הקיבוץ עצמו) וזה ינפק לו כלי ירייה.
3. הקיבוץ הנו יישוב ראוי שינפק לו כלי ירייה.
בוקר טוב, ליאור
Be nice and polite to everyone and carry a loaded gun
בוקר טוב לכל הסליקאים.
בתור קיבוצניק אני אסביר לכם איך זה קורה,
בכל קיבוץ יש אחראי על הביטחון שיש לו רישיון של מפעל ראוי שמשרד הפנים נתן לקיבוץ והוא אחראי עליו.
מי שרוצה אקדח הולך לחנות או לאדם וקונה ממנו אקדח כאשר השטר מכר הוא כלפי הקיבוץ ולא כלפי האדם.
לאחר מכן מוציא משרד הפנים אישור לאותו אדם לשאת נשק מטעם הקיבוץ וזהו.
התבחינים שהאדם צריך לעמוד בהם הם אישור רופא,אישור מהמשטרה שאין לו רישום פלילי והמלצה של אחראי הבטחון ביישוב.
בתור קיבוצניק אני אסביר לכם איך זה קורה,
בכל קיבוץ יש אחראי על הביטחון שיש לו רישיון של מפעל ראוי שמשרד הפנים נתן לקיבוץ והוא אחראי עליו.
מי שרוצה אקדח הולך לחנות או לאדם וקונה ממנו אקדח כאשר השטר מכר הוא כלפי הקיבוץ ולא כלפי האדם.
לאחר מכן מוציא משרד הפנים אישור לאותו אדם לשאת נשק מטעם הקיבוץ וזהו.
התבחינים שהאדם צריך לעמוד בהם הם אישור רופא,אישור מהמשטרה שאין לו רישום פלילי והמלצה של אחראי הבטחון ביישוב.
- סליקאי כסף

- הודעות: 119
- הצטרף: 15 נובמבר 2003, 19:43
- מיקום: עמק יזרעאל
חברים יקרים !
אין תבחין בן קיבוץ נקודה!
סביר להניח שאם תכבו את כל האורות במדינה ותדליקו אותם מחדש לפי תאריך ההקמה תופתעו לדעת שמושבים וקיבוצים סימנו את הגבולות (אגב אין לזה שום שייכות להיום - ובלי פוליטיקה) קודם של 47 אח"כ של 49 שביתת הנשק, אח"כ של 67.כך יוצא שמרבית הישובים החקלאיים (כן גם גן שמואל ונען היו פעם חזית) הם בעלי שטחי חקלאות סמוכים ולא מעטים מהם גם נמצאים בפריפריה ואו באזורים הנושקים לגבול.
הישובים מחולקים לשניים:
אחד רשימת הישובים הזכאים ושם כל אחד המתגורר בישוב זכאי לנשק להגנה עצמית ובתנאי שעמד בקריטריונים.
שניים ישובים בהם אדם יכול לקבל נשק רק דרך המפעל הראוי "הגנה על הרכוש והתחבורה" מיועד לאנשי הישוב העובדים בשדות גם בלילות בעונת הקציר, וגם לאלו שמתוקף עבודתם מרבים להסוע בדרכים.
גם אלו חייבים להכנס לרשימת המוצעים ולעמוד בקריטריונים של בריאות וללא עבר פלילי.
אגב ישנם קיבוצים ומושבים שאין להם רב"ש ואו אחראי בטחון המוכן לקחת אחריות על מפעל ראוי ואין להם מפעל ראוי.
לידיעתכם!
אגב מי שגר בישוב קהילתי באזורי פריפריה שם יש מפעל ראוי יכול גם הוא לההנות מהפריבלגיה.
שימו לב לשוני בהגדרות בין "מפעל ראוי -ישוב" לבין מפעל ראוי שהוא מפעל.
השוני מופיע בחוברות המתאימות של משרד הפנים באתר שלהם.
דוגמא:
חבר קיבוץ דליה שבכרמל המחזיק ברישיון מפעל ראוי יכול לצאת עם אקדחו לנופש באילת. (התחבורה מהישוב ואליה)
עובד באוסם יקנעם אינו יכול לעשות זאת אלא אם יצא לנופש משותף של עובדי המפעל. כיוון שהנשק הוא לאבטחת המפעל!
חג שמייח
בתקווה שעניתי על ההשגות.
אין תבחין בן קיבוץ נקודה!
סביר להניח שאם תכבו את כל האורות במדינה ותדליקו אותם מחדש לפי תאריך ההקמה תופתעו לדעת שמושבים וקיבוצים סימנו את הגבולות (אגב אין לזה שום שייכות להיום - ובלי פוליטיקה) קודם של 47 אח"כ של 49 שביתת הנשק, אח"כ של 67.כך יוצא שמרבית הישובים החקלאיים (כן גם גן שמואל ונען היו פעם חזית) הם בעלי שטחי חקלאות סמוכים ולא מעטים מהם גם נמצאים בפריפריה ואו באזורים הנושקים לגבול.
הישובים מחולקים לשניים:
אחד רשימת הישובים הזכאים ושם כל אחד המתגורר בישוב זכאי לנשק להגנה עצמית ובתנאי שעמד בקריטריונים.
שניים ישובים בהם אדם יכול לקבל נשק רק דרך המפעל הראוי "הגנה על הרכוש והתחבורה" מיועד לאנשי הישוב העובדים בשדות גם בלילות בעונת הקציר, וגם לאלו שמתוקף עבודתם מרבים להסוע בדרכים.
גם אלו חייבים להכנס לרשימת המוצעים ולעמוד בקריטריונים של בריאות וללא עבר פלילי.
אגב ישנם קיבוצים ומושבים שאין להם רב"ש ואו אחראי בטחון המוכן לקחת אחריות על מפעל ראוי ואין להם מפעל ראוי.
לידיעתכם!
אגב מי שגר בישוב קהילתי באזורי פריפריה שם יש מפעל ראוי יכול גם הוא לההנות מהפריבלגיה.
שימו לב לשוני בהגדרות בין "מפעל ראוי -ישוב" לבין מפעל ראוי שהוא מפעל.
השוני מופיע בחוברות המתאימות של משרד הפנים באתר שלהם.
דוגמא:
חבר קיבוץ דליה שבכרמל המחזיק ברישיון מפעל ראוי יכול לצאת עם אקדחו לנופש באילת. (התחבורה מהישוב ואליה)
עובד באוסם יקנעם אינו יכול לעשות זאת אלא אם יצא לנופש משותף של עובדי המפעל. כיוון שהנשק הוא לאבטחת המפעל!
חג שמייח
בתקווה שעניתי על ההשגות.
GiladX אנסה לשפוך מעט אור על הסוגיה
בגדול זה כמעט נכון.
רוב הקבוצים והמשקים השיתופיים הוכרזו בעבר הרחוק כ"כפר ראוי" משהו בסגנון "מפעל ראוי" כמו חברות שמירה או מפעלים גדולים. ההכרזה היא דבר היסטורי ונשארה בתוקף עד היום.
הרעיון הכללי הוא כזה, בכל יישוב כזה ממונה אדם כ"אחראי על מחסן הנשק", או בשפה המקצועית "בעל הרשיון המיוחד". הוא אינו חייב להיות האחראי על הביטחון אם כי בד"כ אותו אדם נושא בשני התפקידים. בעל הרשיון המיוחד נדרש היום להיות קצין במיל' או בעל תעודת מפקח מטווח לפחות.
בעל הרשיון הוא האחראי כלפי משרד הפנים על כל הנושא בתוך היישוב, הוא אחראי על הנשקיה, על כלי הנשק ועל הניירת הרבה. בעל הרשיון נבדק אחת לשנה ע"י מפקח משרד הפנים, אגב, בדיקה מאוד מדוקדקת.
בעל הרשיון המיוחד מקבל את הרשיון לשנה בלבד ועליו לחדשו כל שנה מחדש בד"כ בסוף חודש מרץ.
איך זה עובד בפועל?
לכל יישוב נקבעת מכסת כלי נשק ע"פ קריטריונים עתיקים: א' קירבתו לגבול. ב' מספר החברים\תושבים. ג' סוג המבנה בו נמצא מחסן הנשק ומיקומו ביישוב,וסוג מערכת האזעקה ואמצעי המיגון המותקנים במחסן.
בעל הרשיון המיוחד רוכש כלי נשק ע"פ המיכסה שהוקצבה לו כאשר הבעלות על הכלים היא על היישוב.
בעל הרישיון המיוחד מגיש רשימת מוצעים לאישור משרד הפנים, משרד הפנים מאבחן את המוצעים ומאשר (או שלא ותמיד ייפסלו כמה תושבים ומסיבות שונות ומשונות, אגב הפסילה אינה ניתנת לערעור וגם בד"כ אינה מוסברת. קרה לי שסרבו למוצע שהגשתי ולאחר מכן התברר כי הוא "רכש" לעצמו עבר פלילי פעוט), כל מוצע שקיבל אישור יכול עקרונית לחתום על נשק מהנשקיה.
כאשר תושב היישוב רוצה לחתום על נשק הוא ניגש לבעל הרישיון המיוחד, אם הוא מאושר ברשימת המוצעים הוא חותם על הנשק, עובר הדרכה ומטווח ומקבל מבעל הרשיון תעודת הרשאה לנשיאת נשק הכוללת מספר הגבלות: א' תוקף התעודה (מקסימום עד מועד פקיעת התוקף של הרשיון המיוחד כלומר עד שנה). ב' תחום נשיאת הנשק (בעבר היה נהוג לרשום כה"א - כל הארץ. היום זה לא תופס ובד"כ מגבילים לתחום היישוב עצמו). ג' מטרת הנשיאה (שמירת לילה, אבטחת הסעות תלמידים וכד'). אגב, העתק ההראה נשאר אצל בעל הרשיון המיוחד ומוצג בביקורת.
כאמור משרד הפנים עורך ביקורת שנתית קפדנית מאוד בה על בעל הרשיון להציג את כלי הנשק (נבדקת גם צורת הטיפול הטכני בכלים) או כרטיס נשק (לכל כלי יש כרטיס תנועה) בו מופיעות תנועות הנשק, מי חתם מתי ולמה. נבדקת רשימת המוצעים, אישורי המטווחים וההדרכות (כל חותם חייב לעבור אחת לשנה !! מטווח והדרכה). כמויות התחמושת ותנועת החתמות ביומן התחמושת, כן, נספרים הכדורים אחד אחד.נבדקקים אמצעי המיגון ונדרש אישור משטרה אחת לשנה על רישוי המחסן עצמו.
אחת לשלוש שנים על בעל הרשיון המיוחד לאסוף את כל הכלים, לגשת למטווח מאושר ולבצע בדיקת כלים פיזית ע"י מנהל המטווח ולקבל אישור תקינות וזיהוי כל כלי וכלי.
לסיכום מדובר בפרוצדורה מסורבלת אך עם זאת זוהי פריווילגיה שאף יישוב לא רוצה לאבדה. הייתי בעל רשיון מיוחד כזה (כמה עשרות כלים) במשך 8 שנים וזה בהחלט צ'ופר רציני על אף הסירבול ובירוקרטיה .
רוב הקבוצים והמשקים השיתופיים הוכרזו בעבר הרחוק כ"כפר ראוי" משהו בסגנון "מפעל ראוי" כמו חברות שמירה או מפעלים גדולים. ההכרזה היא דבר היסטורי ונשארה בתוקף עד היום.
הרעיון הכללי הוא כזה, בכל יישוב כזה ממונה אדם כ"אחראי על מחסן הנשק", או בשפה המקצועית "בעל הרשיון המיוחד". הוא אינו חייב להיות האחראי על הביטחון אם כי בד"כ אותו אדם נושא בשני התפקידים. בעל הרשיון המיוחד נדרש היום להיות קצין במיל' או בעל תעודת מפקח מטווח לפחות.
בעל הרשיון הוא האחראי כלפי משרד הפנים על כל הנושא בתוך היישוב, הוא אחראי על הנשקיה, על כלי הנשק ועל הניירת הרבה. בעל הרשיון נבדק אחת לשנה ע"י מפקח משרד הפנים, אגב, בדיקה מאוד מדוקדקת.
בעל הרשיון המיוחד מקבל את הרשיון לשנה בלבד ועליו לחדשו כל שנה מחדש בד"כ בסוף חודש מרץ.
איך זה עובד בפועל?
לכל יישוב נקבעת מכסת כלי נשק ע"פ קריטריונים עתיקים: א' קירבתו לגבול. ב' מספר החברים\תושבים. ג' סוג המבנה בו נמצא מחסן הנשק ומיקומו ביישוב,וסוג מערכת האזעקה ואמצעי המיגון המותקנים במחסן.
בעל הרשיון המיוחד רוכש כלי נשק ע"פ המיכסה שהוקצבה לו כאשר הבעלות על הכלים היא על היישוב.
בעל הרישיון המיוחד מגיש רשימת מוצעים לאישור משרד הפנים, משרד הפנים מאבחן את המוצעים ומאשר (או שלא ותמיד ייפסלו כמה תושבים ומסיבות שונות ומשונות, אגב הפסילה אינה ניתנת לערעור וגם בד"כ אינה מוסברת. קרה לי שסרבו למוצע שהגשתי ולאחר מכן התברר כי הוא "רכש" לעצמו עבר פלילי פעוט), כל מוצע שקיבל אישור יכול עקרונית לחתום על נשק מהנשקיה.
כאשר תושב היישוב רוצה לחתום על נשק הוא ניגש לבעל הרישיון המיוחד, אם הוא מאושר ברשימת המוצעים הוא חותם על הנשק, עובר הדרכה ומטווח ומקבל מבעל הרשיון תעודת הרשאה לנשיאת נשק הכוללת מספר הגבלות: א' תוקף התעודה (מקסימום עד מועד פקיעת התוקף של הרשיון המיוחד כלומר עד שנה). ב' תחום נשיאת הנשק (בעבר היה נהוג לרשום כה"א - כל הארץ. היום זה לא תופס ובד"כ מגבילים לתחום היישוב עצמו). ג' מטרת הנשיאה (שמירת לילה, אבטחת הסעות תלמידים וכד'). אגב, העתק ההראה נשאר אצל בעל הרשיון המיוחד ומוצג בביקורת.
כאמור משרד הפנים עורך ביקורת שנתית קפדנית מאוד בה על בעל הרשיון להציג את כלי הנשק (נבדקת גם צורת הטיפול הטכני בכלים) או כרטיס נשק (לכל כלי יש כרטיס תנועה) בו מופיעות תנועות הנשק, מי חתם מתי ולמה. נבדקת רשימת המוצעים, אישורי המטווחים וההדרכות (כל חותם חייב לעבור אחת לשנה !! מטווח והדרכה). כמויות התחמושת ותנועת החתמות ביומן התחמושת, כן, נספרים הכדורים אחד אחד.נבדקקים אמצעי המיגון ונדרש אישור משטרה אחת לשנה על רישוי המחסן עצמו.
אחת לשלוש שנים על בעל הרשיון המיוחד לאסוף את כל הכלים, לגשת למטווח מאושר ולבצע בדיקת כלים פיזית ע"י מנהל המטווח ולקבל אישור תקינות וזיהוי כל כלי וכלי.
לסיכום מדובר בפרוצדורה מסורבלת אך עם זאת זוהי פריווילגיה שאף יישוב לא רוצה לאבדה. הייתי בעל רשיון מיוחד כזה (כמה עשרות כלים) במשך 8 שנים וזה בהחלט צ'ופר רציני על אף הסירבול ובירוקרטיה .
- סליקאי כסף

- הודעות: 176
- הצטרף: 05 ינואר 2003, 19:47
סבן אחת ל 3 שנים, צריך לבדוק רק את הכלים מהמחסן, אלו שאצל אנשים נבדקים תוך כדי החידוש!!!
גם לא לאסוף מאנשים נשק ולהשאירם בלי....
וגם לא לשלם פעמיים.
לגבי כל הארץ - מותר - שיקול דעת האחראי וסיבה.
הביקרות על הניירת אכן קיימת.
הייתי שמח להעלאת הקריטריון לרמת נושא הנשק עצמו.
אגב יצא לי לפסול המון אקדחי התישבות עובדת בגלל שהלכו כמו חברות שמירה על כאילו זול. היום למדו את העסק ויש שיפור.
גם לא לאסוף מאנשים נשק ולהשאירם בלי....
וגם לא לשלם פעמיים.
לגבי כל הארץ - מותר - שיקול דעת האחראי וסיבה.
הביקרות על הניירת אכן קיימת.
הייתי שמח להעלאת הקריטריון לרמת נושא הנשק עצמו.
אגב יצא לי לפסול המון אקדחי התישבות עובדת בגלל שהלכו כמו חברות שמירה על כאילו זול. היום למדו את העסק ויש שיפור.
מפעל ראוי
לפי מה שנמסר לי החודש משנה הבאה 2005 לא יורשו יותר מפעלים ראויים להחזיק רובים
כגון רובי אוויר וטוטו ,כמו כן יהיה צורך בתשלום של 50 ש"ח על כל כלי .
רכישת הנשק יכולה להיות מכספו של הקיבוץ או מכספו של החבר אבל זה יוצר ניגוד קשה
כיוון שהממונה עדיין אחראי על הנשק הזה(הרשיון ניתן למפעל ראוי לא פרטי לחבר) וצריך לרוץ אחרי כל מחזיק כלי כזה בשביל לעמוד בדרישות המשרד .
היום כבר דורשים כל כך הרבה ניירת שאפשר להשתגע.
חתימה על הנשק בשלושה העתקים שונים,הוראות פתיחה באש,חתימה על הכלי בשני טפסים שונים,אישור ביצוע מטווח חתום עלידי מנהל המטווח ומדריך הירי.
הגיע הזמן שתונפק תעודה אחת אחידה לכל המפעלים הראויים ולא כל אחד ייצר לעצמו
אותן בהתאם להנחיות המשרד,הנוסח אומנם אחיד אבל הצורה הכללית גם חשובה וכך
יהיה יותר קל לכל מי שבודק אותן בכניסות למקומות הציבוריים לזהות אותם,
הרבה בודקים לא יודעים לזהות את התעודות האלה ועושים בעיות למחזיקי הרשיון הנ"ל.
אילן הקיבוץ הזה, לא קוראים לו ישראל במקרה ?
יש שעובדים בשדות ויש שעובדים במפעל יש שנמצאים בשטחו ויש שעוסקים בשיווק
הסחורה לרפתנים, שתהיינה פרות נקיות לפסח,חג שמח.
כגון רובי אוויר וטוטו ,כמו כן יהיה צורך בתשלום של 50 ש"ח על כל כלי .
רכישת הנשק יכולה להיות מכספו של הקיבוץ או מכספו של החבר אבל זה יוצר ניגוד קשה
כיוון שהממונה עדיין אחראי על הנשק הזה(הרשיון ניתן למפעל ראוי לא פרטי לחבר) וצריך לרוץ אחרי כל מחזיק כלי כזה בשביל לעמוד בדרישות המשרד .
היום כבר דורשים כל כך הרבה ניירת שאפשר להשתגע.
חתימה על הנשק בשלושה העתקים שונים,הוראות פתיחה באש,חתימה על הכלי בשני טפסים שונים,אישור ביצוע מטווח חתום עלידי מנהל המטווח ומדריך הירי.
הגיע הזמן שתונפק תעודה אחת אחידה לכל המפעלים הראויים ולא כל אחד ייצר לעצמו
אותן בהתאם להנחיות המשרד,הנוסח אומנם אחיד אבל הצורה הכללית גם חשובה וכך
יהיה יותר קל לכל מי שבודק אותן בכניסות למקומות הציבוריים לזהות אותם,
הרבה בודקים לא יודעים לזהות את התעודות האלה ועושים בעיות למחזיקי הרשיון הנ"ל.
אילן הקיבוץ הזה, לא קוראים לו ישראל במקרה ?
יש שעובדים בשדות ויש שעובדים במפעל יש שנמצאים בשטחו ויש שעוסקים בשיווק
הסחורה לרפתנים, שתהיינה פרות נקיות לפסח,חג שמח.
חיצו כגיבור משכיל לא ישוב ריקם .(ירמיה)
משה,
זה קיבוץ גלויות
זה קיבוץ גלויות
נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
משה, הדלת תמיד פתוחה . (ואם סגור, נקוש שלוש פעמים ואמור "חסמבה חסמבה חסמבה" )

נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד


