אליפות אירופה הראשונה שלי

[יואב]

שלום לכולם,

עכשיו שבוע אחרי... שהמטוס נחת בנתב"ג אני מתחיל להבין שחזרתי לישראל.
צ'כיה מדהימה !!! הירוק הזה בכל מקום, שדה שקצרו אותו ביום שהגענו לצ'כיה נהיה ירוק ביום שעזבנו. האנשים בנירוונה של הלייף יש להם זמן, הם לא ממהרים לשום מקום חיים בסבבה.
בשעה שש בערב כל החנויות נסגרות, לא מעניין אותם שום דבר הם הולכים הבייתה - יש חיים אחרי העבודה !!! כך גם המסעדות ובתי הקפה, מקסימום עד עשר בערב.

הבתים שלהם צבועים מטופחים, כמעט לכל אחד יש סאונה בחצר האחורית, אפילו ראינו חצר אחת שלבן אדם המשועמם יש מטוס מיג 17 כן זה נכון היינו בהלם אבל כנראה שלהם זה דבר נורמלי, כל אחד והשריטה שלו - תמונות בהמשך...

והבחורות איזה כוסיות, איזה גובה, איזה עיניים, איך הן מתלבשות, מה אני אגידל לכם אחרי שבוע בצ'כיה מפלס החרמנות שלנו שבר סקאלה....כבר בטיסה חזרה לארץ כאשר ראינו את הדיילות של אל על ירד לנו האסימון שבבית מחכה לנו ה- אישה/חברה/ידידה "הישראלית" שהיא אחלה אבל מה לעשות... לא צ'כית.

והתחרות מדהימה!!!
ביום הראשון תהלוכה של כל היורים בעיר תבור עד הכיכר המרכזית, כולם לבושים בבדי הייצוג ודגלי הלאום, במה מכובדת שמקבלת כל מדינה בתשואות אל תוך הכיכר, טקס עם נאומים של המכובדים מופע של כלי נשק ישנים מהמאה הקודמת... הם אפילו ירו בתותח במרכז העיר.

חמישה ימי תחרות עם 28 תרגילים יפים, חלקם קשים ומורכבים עם בוברים מכל כוון אפשרי, בחיים שלי לא יריתי על כל כך הרבה בוברים, באירופה יש להם שריטה על הדבר הזה.
פגשנו יורים מדהימים מהשורה הראשונה ופשוט יש לנו למה לשאוף למרות שהישראלים בהחלט לא ביישו את הפירמה, ירינו לא רע ובדרוג הגענו לתוצאות טובות בהתחשב שירינו מיינור. בבדיקת כרונוגרף לא כל כך הבינו למה משקל הקליע רק 115 גריין וכשירד להם האסימון שאני מיינור הם לא כל כך האמינו שמישהו מעז להגיע לאליפות אירופה ולירות מיינור - פשוט בדיחה ואפילו יותר מצחיקה כשהפקטור שלי היה 125.8 וזה עוד אחרי שהברקתי את הקנה.

ארגון התחרות היה למופת הכל תקתק לפי לוח הזמנים שקבעו המארגנים עד שהגיע הסקווד הישראלי וקילקל להם את התכניות בתרגיל 18 נדמה לי, את הבלאגן התחיל ישי פולק שקרע להם את הכבל שמפעיל את הבובר עם כדור 0.45 (היחיד בתחרות עם הקוטר הזה) ומאז כמעט לכל יורה היה כשל אביזרי מטווח כי הם לא הצליחו לסדר את התרגיל כמו שצריך.

ביום האחרון כמובן אדם נגד אדם, חוויה ססגונית ובלתי נשכחת.

טקס הסיום ברמה שלא מביישת את מעמד הנעילה של האולימפידה, במה מכובדת, אנשים לבושים בחליפות (חוץ מאיתנו כמובן) קייטרינג בחצר, בקיצור אחלה טקס.

האקדחים שלהם פשוט להזיל ריר.......

האקדח שלי Bul M5 Modified עבד למופת במשך כל התרגילים (למעט הסקופ של חברת okoשהראה אותות מוות איטיים) ותודתי נתונה לבול ובמיוחד לסשה שעבד קשה לפני התחרות להביא את האקדח לשביעות רצונו ורצוני.

תודה לכל הנבחרת הישראלית, לסקווד מס' 50 שירו איתי את התרגילים, ובמיוחד לרמי קארין וישי פולק שאיתם טיילתי וביליתי.
תודה לאבישי ולכל החברים שאיתם התאמנתי לקראת התחרות.

סיפרתי לכם על קצה המזלג מהחוויות הבלתי נשכחות שלי מאליפות אירופה הראשונה שלי ואני מאמין שלא האחרונה.

להתראות במטווח
יואב שביט

נ.ב: אין לי מושג למה הצ'כים שהם אנשים גדולים משתמשים במגבות מטבח כדי להתקלח, כן רבותי מדובר במגבת בגודל 40cm x 60cm, איך זה מספיק להם רק אלוהים יודע.

[ארנון]

נ.ב: אין לי מושג למה הצ'כים שהם אנשים גדולים משתמשים במגבות מטבח כדי להתקלח, כן רבותי מדובר במגבת בגודל 40cm x 60cm, איך זה מספיק להם רק אלוהים יודע.

מה, יואב,
אתה רוצה לומר לנו שאתה רחצת את כל הגוף ???

[יואב]

אני ורמי קארין השכרנו חדרים אצל איזה זקנה בעיירה קטנה שנקראת זביקוב.
כשהיא הביאה לנו את המגבות חשבתי שזה סמרטוט לנקות את הנשק.
הייתי צריך לקנות לה סט מגבות כמתנת פרידה, חוץ מזה הכל היה אחלה.

[Colonel]

איך מתבצעת תנועה עם הנשק מהמטוס למטווח למלון ושוב למטוס וכו' ?

[יואב]

קיבלנו רשיון לנשק מהשגרירות הצ'כית בישראל, בשדה התעופה המשטרה אימתה את פרטי הנשק וחתמה על הרשיון.
את הנשק אי אפשר לשאת על הגוף אלא בתוך קופסא סגורה, הוא הלך איתי לכל מקום.
כאשר חזרנו בשדה התעופה בפרג אמרנו שלום לרשיון הצ'כי.