אקדח פרטי, באימון מילואים
אקדח פרטי, באימון מילואים
טוב, אז חזרתי מ 4 ימים של אימוני ח"יר בצאלים, לאחר כך וכך שנים של "היתחמקות" מאימונים על חשבון קוים...
אז, עברו להם כמה וכמה שנים מאז השתחררתי מהסדיר, ונוספו מספר קילוגרמים טובים.
את התענוג של מחלקת סיור בג'פס, החלפנו בנגמש עמוס כל טוב עם מיטב השכלולים שצה"ל יכול לנפק לחיילי מחלקת הסיור עם כמה חמישיות ישנות וטובות עם לופים, טונה ותירס בקופסה....אה שכחתי את הרולדת עוף....
טוב, אז כשהתגייסתי, כמו כולם, העדפתי את הנרתיק הפנימי לאפסון האקדח, מצאתי לו גם מקום די נוח, טוב ומוגן מה M16 האימתני שאיים להכות בגלוק בכל היזדמנות, בחריץ האינסטלטור.
לא עברו כמה שעות, וגילתי שאין אפשרות לשבת ככה, אז החלפתי לנרתיק פובוס חיצוני.
המעבר לא היה חלק, הנרתיק היה בולט מדי החוצה, מה שחשף את הגלוק למכות חוזרות ונשנות מצג הרובה, וגרם למכנסיים לפול למטה כל הזמן ולאלץ אותי להרים אותם...(הייתי נשאר בלי, אבל היה קר).
אז חזרתי לנרתיק הפנימי...
אוי כמה שהוא היה לא נוח ולוחץ על הבטן....
בשעות הערב, הטמפרטורות באזור יורדות למעלות בודדות, וצריך ללבוש חרמונית, אז לבשתי אותה מעל לביגוד הגריל, מעל לאקדח...
כל עוד היינו בתנועה, ובעמידה בנגמ"ש, המצב היה סביר, כאשר עשיתי נסיון לשכב על רצפת הנגמש ולנמנם, היה לי מאוד קשה ולא טבעי לפתוח את הרוכסן ולהזיז את הנרתיק קדימה, כי הגלוק לחץ לי על התחת והצלעות...
לא עברו גם 20 דקות מהלוף הראשון, וכבר הייתי צריך להגדיל את החגורה בכמה ס"מ, מה שלא הוסיף לנוחות של הנרתיק על הגוף...
ואז, התחלנו לצאת ולהסתער בכאילו, על כאילו מטרות...כן, ברגל (כאילו שאין לי מה לעשות בחיים אחרי שיש לך 305 גרם של לוף בבטן)... עם החרמונית, מעל לאקדח, שמאיים להפיל את המכנסיים למרות שהחרמונית משתדלת לא לאפשר לו...
אוי כמה שאני סבלתי באימון הזה....ולא רק אני, כמעט כולם...
בחניון הלילה ביום הראשון, לא הייתי מסוגל להרדם, קור מקפיא של 4 מעלות, גב שבור, ואקדח שתקוע לו בתחת מתחת לחרמונית בפוזה שלעולם לא אצליח לשלוף אותו אם אזדקק לו, יצאתי מהנגמ"ש והסתובבתי באפילה של צאלים מגשש אחר השומרים בכדי להעביר כמה שעות...
ואז מצאתי, לייד אחד ההמרים את השומרים, אחד מהם נתן לי רעיון מבריק ופשוט ליישום.
להעביר את האקדח, עם הנרתיק לכיס החיצוני הקדמי של החרמונית, ככה לא מרגישים בקיום שלו, הוא לא מציק, לא ממש מכביד ואם צרכים אותו, לא צריך לעשות מופע חשפנות לעיני 50 מילואימניקים חרמנים...
אמנם הפתרון היה טוב ויישים למשך כל האימון, אבל אני תוהה עם יש פתרונות יותר חכמים.
הרבה חברה פשוט דיגמו להם את האקדח באפוד, בתוך הפאוץ' של הרימונים בתוך נרתיק פנימי עם אבטחה כפולה (מיתר של האקדח לאפוד, ושל האפוד לנרתיק), אבל בשעה שהאפוד לא עליך, הסיכוי שתשכך את האקדח באפוד הוא די גבוהה.., חוץ מיזה, ככה הינו נוהגים בסדיר עם האקדחים של משלם המיסים, לא עם הפרטיים שלנו.
יש רעיונות יצירתיים אחרים ?
אז, עברו להם כמה וכמה שנים מאז השתחררתי מהסדיר, ונוספו מספר קילוגרמים טובים.
את התענוג של מחלקת סיור בג'פס, החלפנו בנגמש עמוס כל טוב עם מיטב השכלולים שצה"ל יכול לנפק לחיילי מחלקת הסיור עם כמה חמישיות ישנות וטובות עם לופים, טונה ותירס בקופסה....אה שכחתי את הרולדת עוף....
טוב, אז כשהתגייסתי, כמו כולם, העדפתי את הנרתיק הפנימי לאפסון האקדח, מצאתי לו גם מקום די נוח, טוב ומוגן מה M16 האימתני שאיים להכות בגלוק בכל היזדמנות, בחריץ האינסטלטור.
לא עברו כמה שעות, וגילתי שאין אפשרות לשבת ככה, אז החלפתי לנרתיק פובוס חיצוני.
המעבר לא היה חלק, הנרתיק היה בולט מדי החוצה, מה שחשף את הגלוק למכות חוזרות ונשנות מצג הרובה, וגרם למכנסיים לפול למטה כל הזמן ולאלץ אותי להרים אותם...(הייתי נשאר בלי, אבל היה קר).
אז חזרתי לנרתיק הפנימי...
אוי כמה שהוא היה לא נוח ולוחץ על הבטן....
בשעות הערב, הטמפרטורות באזור יורדות למעלות בודדות, וצריך ללבוש חרמונית, אז לבשתי אותה מעל לביגוד הגריל, מעל לאקדח...
כל עוד היינו בתנועה, ובעמידה בנגמ"ש, המצב היה סביר, כאשר עשיתי נסיון לשכב על רצפת הנגמש ולנמנם, היה לי מאוד קשה ולא טבעי לפתוח את הרוכסן ולהזיז את הנרתיק קדימה, כי הגלוק לחץ לי על התחת והצלעות...
לא עברו גם 20 דקות מהלוף הראשון, וכבר הייתי צריך להגדיל את החגורה בכמה ס"מ, מה שלא הוסיף לנוחות של הנרתיק על הגוף...
ואז, התחלנו לצאת ולהסתער בכאילו, על כאילו מטרות...כן, ברגל (כאילו שאין לי מה לעשות בחיים אחרי שיש לך 305 גרם של לוף בבטן)... עם החרמונית, מעל לאקדח, שמאיים להפיל את המכנסיים למרות שהחרמונית משתדלת לא לאפשר לו...
אוי כמה שאני סבלתי באימון הזה....ולא רק אני, כמעט כולם...
בחניון הלילה ביום הראשון, לא הייתי מסוגל להרדם, קור מקפיא של 4 מעלות, גב שבור, ואקדח שתקוע לו בתחת מתחת לחרמונית בפוזה שלעולם לא אצליח לשלוף אותו אם אזדקק לו, יצאתי מהנגמ"ש והסתובבתי באפילה של צאלים מגשש אחר השומרים בכדי להעביר כמה שעות...
ואז מצאתי, לייד אחד ההמרים את השומרים, אחד מהם נתן לי רעיון מבריק ופשוט ליישום.
להעביר את האקדח, עם הנרתיק לכיס החיצוני הקדמי של החרמונית, ככה לא מרגישים בקיום שלו, הוא לא מציק, לא ממש מכביד ואם צרכים אותו, לא צריך לעשות מופע חשפנות לעיני 50 מילואימניקים חרמנים...
אמנם הפתרון היה טוב ויישים למשך כל האימון, אבל אני תוהה עם יש פתרונות יותר חכמים.
הרבה חברה פשוט דיגמו להם את האקדח באפוד, בתוך הפאוץ' של הרימונים בתוך נרתיק פנימי עם אבטחה כפולה (מיתר של האקדח לאפוד, ושל האפוד לנרתיק), אבל בשעה שהאפוד לא עליך, הסיכוי שתשכך את האקדח באפוד הוא די גבוהה.., חוץ מיזה, ככה הינו נוהגים בסדיר עם האקדחים של משלם המיסים, לא עם הפרטיים שלנו.
יש רעיונות יצירתיים אחרים ?
פתגם סיני עתיק אומר: אם אין לך משהו חכם לומר, תגיד פתגם סיני עתיק...
אתה פשוט צריך להסתכל איך החיילים של הצבא האמריקאים נושאים את האקדחים שלהם.
בקיצור.... יש נרתיקים צבאיים חיצוניים סגורים שמגינים על האקדח ונתנים או לנשיאה על החגורה או חיבור לאפודים.
http://www.securityandsafetysupply.com/ ... hi-26.html
א.
בקיצור.... יש נרתיקים צבאיים חיצוניים סגורים שמגינים על האקדח ונתנים או לנשיאה על החגורה או חיבור לאפודים.
http://www.securityandsafetysupply.com/ ... hi-26.html
א.
- תרמתי למען הסליק
- הודעות: 9774
- הצטרף: 17 אפריל 2004, 18:12
טייס .
אני מצאתי דבר טוב יותר
כשאני על מדים אני עם נרתיק פנימי שמאובטח בחגורת המכנסיים.
כשאני בג'יפ (לעיתים קרובות ) אני עם נרתיק ירך.
כשאני עם חרמנית יש לי נרתיק עם קליפס מתכת שאני מכניס לתוך הכיס העליון השמאלי כך שבזמן שאצטרך אותו הוא ממש בגובה החזה שלי .
למה לא בכיס הקדמי למטה ? כי תמיד יש שם דברים , טלפון מפתחות וכ"ו .
אגב הוא מאובטח עים מיתר דק לורכסן . כך שאני מוריד את החרמונית האבטוח מזכיר לי שיש שם משהו תקוע .
אגב הנרתיק תמיד נמצא שם ללא קשר לנרתיק הרגיל שלי שנמצא גם עלי ואיני מרגיש אותו כלל .
יוצא מזה שאני עם חרמונית שיש עלי שני נרתיקים ואקדח אחד
עמוס
אני מצאתי דבר טוב יותר
כשאני על מדים אני עם נרתיק פנימי שמאובטח בחגורת המכנסיים.
כשאני בג'יפ (לעיתים קרובות ) אני עם נרתיק ירך.
כשאני עם חרמנית יש לי נרתיק עם קליפס מתכת שאני מכניס לתוך הכיס העליון השמאלי כך שבזמן שאצטרך אותו הוא ממש בגובה החזה שלי .
למה לא בכיס הקדמי למטה ? כי תמיד יש שם דברים , טלפון מפתחות וכ"ו .
אגב הוא מאובטח עים מיתר דק לורכסן . כך שאני מוריד את החרמונית האבטוח מזכיר לי שיש שם משהו תקוע .
אגב הנרתיק תמיד נמצא שם ללא קשר לנרתיק הרגיל שלי שנמצא גם עלי ואיני מרגיש אותו כלל .
יוצא מזה שאני עם חרמונית שיש עלי שני נרתיקים ואקדח אחד
עמוס
"באין תחבולות יפול עם ותשועה ברוב יועץ "
1. עמוס, המלה הרפואית לנרתיק היא "לדן", כך שזה עוד יותר מבלבל.
2. אני ו-baraks30 ניתן לכם דיווחים מהשטח בעוד כמה שבועות. אני מתכוון לעשות מבחן השוואתי עם פאוץ' בהצלב / סביב המותן / בהשב"ז ועם נרתיק Safariland 6280 אימתני, הכל בסביבה המפנקת של תותח מתנייע על זיוודיו (אין כמו 8 כיווני אוויר באימון חורף). מי שרוצה לבחון עוד נרתיקים / חגורים מוזמן לשלוח לי אותם.
2. אני ו-baraks30 ניתן לכם דיווחים מהשטח בעוד כמה שבועות. אני מתכוון לעשות מבחן השוואתי עם פאוץ' בהצלב / סביב המותן / בהשב"ז ועם נרתיק Safariland 6280 אימתני, הכל בסביבה המפנקת של תותח מתנייע על זיוודיו (אין כמו 8 כיווני אוויר באימון חורף). מי שרוצה לבחון עוד נרתיקים / חגורים מוזמן לשלוח לי אותם.
Be nice and polite to everyone and carry a loaded gun
כפי שנאמר:
God is in the Details
או כפי שכמה מאיתנו גורסים:
God is in the Typos
ואני בטוח שלגבי האחרון - פרויד היה מסכים איתי.
God is in the Details
או כפי שכמה מאיתנו גורסים:
God is in the Typos
ואני בטוח שלגבי האחרון - פרויד היה מסכים איתי.

נערך לאחרונה על ידי Webart בתאריך 28 דצמבר 2004, 19:02, נערך פעם אחת בסך הכל.
Webart - דביר, מייסד הסליק
HK - אם אני צריך להסביר לך - אתה אף פעם לא תבין.
HK - אם אני צריך להסביר לך - אתה אף פעם לא תבין.
מילואים עם הנשק האישי ?
לפני כמה שנים חילקו לנו למדריכי יחידת סדיר
מכתב המתריע בנו שלא להגיע ליחידה למילואים
עם נשק אישי ,אקדח.
יש שינוי מאז ?
זה חוקי בכלל ?

מכתב המתריע בנו שלא להגיע ליחידה למילואים
עם נשק אישי ,אקדח.
יש שינוי מאז ?
זה חוקי בכלל ?

- סליקאי ארד
- הודעות: 99
- הצטרף: 07 נובמבר 2004, 20:42
- מיקום: כרמל
שתי בעיות עם אקדחים פרטיים בצה"ל -
1. ביצוע ירי במטווחים - מחייב המצאות מדריך ירי לאקדחים (מוסמך בה"ד 8 או בי"ס לוט"ר)
2. בטיחות. הצבא מאוד מפחד מאקדחים - באופן לא ברור (או יותר נכון - בגלל חוסר ידע של מרבית נושאי האקדחים בצה"ל, המוביל לפחד מהלא נודע) וישנה נטייה לשחק עם הנשק (תראה לי עם מה אתה הולך ? איזה קפיץ חפצוליים התקנת בשלוק שלך ? ועוד) שתוצאותיה ידועות בד"כ מראש, כמו כל משחק בנשק, לא משנה אם ארוך או קצר.
3. ישנן יוזמות מקומיות של מפקדים - בנסיון למנוע את שני הנ"ל, מוציאים מראש הודעה במכתב הזימון לתע"מ / אימון.
1. ביצוע ירי במטווחים - מחייב המצאות מדריך ירי לאקדחים (מוסמך בה"ד 8 או בי"ס לוט"ר)
2. בטיחות. הצבא מאוד מפחד מאקדחים - באופן לא ברור (או יותר נכון - בגלל חוסר ידע של מרבית נושאי האקדחים בצה"ל, המוביל לפחד מהלא נודע) וישנה נטייה לשחק עם הנשק (תראה לי עם מה אתה הולך ? איזה קפיץ חפצוליים התקנת בשלוק שלך ? ועוד) שתוצאותיה ידועות בד"כ מראש, כמו כל משחק בנשק, לא משנה אם ארוך או קצר.
3. ישנן יוזמות מקומיות של מפקדים - בנסיון למנוע את שני הנ"ל, מוציאים מראש הודעה במכתב הזימון לתע"מ / אימון.
נועם שגיב.מדריך ירי ולחימה,כיתות כוננות וירי מעשי,זיקוקים ופירו',נשק מוסמך תע"ש
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
נייד 050.5655325 http://www.arms.org.il
"יש לנו ציבור מסור להגנה ומוכן לחרף את נפשו להגנה על הציונות, אך אין לנו ציבור מוכשר,מאומן ומצויד לכך". ד.בן גוריון
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד