מיקום אצבע על ההדק לעומת חוזק לחיצה

ליאור45 · על ידי **ליאור45** » 30 יוני 2006, 14:24

שלום חברים.
אני היום הייתי במטווח העיר נתניה. אחרי שקיבלתי הדרכה מעולה מאת Yoav30 ומ-Webart בביקורים קודמם לגבי עבודת הדק, תרגלתי ביבש קצת את הסחיטה תוך שמירה על תמונת כוונות.

האקדח עמו יריתי הוא גלוק 19 בעל הדק סטנדרטי. אחרי שכבר היו הסטות של הכוונות בירי יבש כאשר אני לוחץ עם אמצע הכרית של הגליל השלישי של האצבע, גיליתי שאם אני לוחץ באמצעות החלק הקריבני (יעני רחוק מהקצה) של הגליל השלישי של האצבע, יותר קל להתגבר על ההתנגדות של ההדק ולנקור מבלי לפלנצ'ץ'. זה הופך את הפגיעות לטובות ומהירות יותר וזה גם מתקשר לאנטומיה (פרטים בהמשך). אין לי בעיה ללחוץ על הדק של אקדחים שמנגנון ההדק שלהם פחות מסובך, כגון ברטה 71, יריחו, 1911 וגם P7 (כלי שאני אוהב במיוחד).

ועכשיו לאנטומיה. בחלק הכפי של האמה יש שני שרירים שתפקידם לכופף את האצבעות. השריר השטחי יותר, הנקרא flexor digitorum superficialis (יעני מכופף אצבעות שטחי) מתחבר בגידיו לסוף הגלילים השניים של האצבעות, שני גידים לכל גליל כזה, והוא שריר שאחראי לכוח גס יותר של כיפוף האצבעות. הוא זה שעוזר לך להיתלות מקורה של עליות מתח, לדוגמה. השריר העמוק יותר, ה-flexor digitorum profundis, שולח גיד אחד לכל אצבע שמשתחל בין שני הגידים של הסופרפיציאליס ונאחז בתחילת הגליל השלישי. שריר זה עוזר לנו לבצע פעולות עדינות יותר, כגון החזקת מחט תפירה בין אצבע לאגודל. הוא שריר שיש לו עצבוב עדין יותר (כלומר יותר סיבי עצב ליחידת שריר).
תמונה

מה שאני מסיק זה שלסחיטת הדק קל, דרוש שימוש בחלק רחיקני יותר של הגליל השלישי של האצבע ואילו להדק קשה יותר (כגון הדק גלוק סטנדרטי) הכוח הדרוש עולה לעתים על סף הפעולה הרגישה של השריר המכופף העמוק ורצוי לסחוט במקום שהוא קרוב יותר לאחז של השריר השטחי החזק (והגס) יותר. כאן מסתיים השיעור.

עמרי · על ידי **עמרי** » 30 יוני 2006, 14:43

ארנולד,

ביום ראשון אני מגיע למפגש במטווח נתניה.
במידה וזה יתאפשר מבחינת הזמן, אשמח לתת לך לירות בגלוק 17 שלי שעבר עבודת הדק (או לפחות לנסות אותו מול חומת מפגע עם בולייט).
אם אתה רגיל להדק הסטנדרטי של גלוק, אני מבטיח לך שתהיה מופתע.
אם אחרי הירי לא תרצה גם כזה הדק - אני אהיה מופתע...

עמרי.

טריגר · על ידי **טריגר** » 30 יוני 2006, 15:10

שיעור מעניין באנטומיה,
כשהיה לי גלוק 26 גם אני הבחנתי באותה נטיה ובריחה מכוונות כאשר עשיתי יבשים.
התחלתי להתאמן ולבצע יבשים (עם בלוקר!)
אכן גם ראיתי שיש שיפור בתופעה עם החלפה להדק מינוס ועם עבודה הדק נוספת.
אלה באו לידי ביטוי באופן ברור בפגיעות - לפחות אצלי עם ה 26.

אני אישית
במקום לחזק את שרירי כף היד
או לעבד את ההדק בגלוק-
פשוט החלפתי ל 1911... :oops:

שבת-שלום!

רפתן · על ידי **רפתן** » 30 יוני 2006, 15:40

עצה לגלוקאים
לפני כל אימון תשימו 6 כדורי תרגול במחסנית (שתשקול קצת) עכשיו תתחילו ואז נדבר.
וובי תן להם קישור של השרטוט שלי שהעלת בעבר
תודה

riko · על ידי **riko** » 30 יוני 2006, 17:51

ארנולד .. כמו כל מה שקשור בספורט - הכל מתחיל ונגמר באנטומיה ועבודה מנטלית .. כך גם בירי :lol:

ואכן המסקנה שלך בהחלט נכונה - אם נוריד את מה שאמרת לגובה הקרקע -

עם קצה האצבע ניתן לעשות עבודה מדויקת / רגישה / עדינה יותר, ואכן בהדק קל יהיה לנו מאוד נח לבצע לחיצה עם חלק זה וממש להרגיש את כל מהלך ההדק.

ואילו עם הדק קשה, אם נשתמש בקצה האצבע, תיהיה לנו תחושת חוסר כח ב"מנוף" הנדרש ע"מ לבצע את הלחיצה, במקרה כזה אנו עלולים להגיע למצב בו אנו מכווצים את שרירי כף היד כולה בשביל להתמודד עם משקל ההדק, אבל את קצה האצבע בכלל לא להזיז, או להזיז באיחור אחרי שכבר הסטנו את הקנה.

בהדקים כאלו אכן עדיף להכניס מעט את האצבע ולשים את ההדק באזור החיבור שבין הפרק הראשון והשני של ההדק (אבל עדיין על הפרק הראשון, החיצוני), כך נקבל "מנוף" טוב יותר, אשר מאפשר לנו להפעיל את הכח הנדרש ועדיין לשלוט על אופן הלחיצה.

חשוב לזכור שהכנסה של האצבע עמוק יותר יוצרת מצב בו הפרק הראשון והשני מתקפלים ועוטפים את ההדק - צורה זו עלולה להביא ללחיצת הדק המתבצעת במשיכה עם הטייה לכיוון מרכז כף היד (באלכסון אחורה) במקום ישר על ציר הקנה .. (ויותר מזה - אצל בעלי אצבעות קצרות זה מוביל לאחיזה לא נכונה של האקדח).

צריך לזכור שכל אקדח שונה ממשנהו במבנה .. האחיזה, זוית פרק היד, הלחיצה על ההדק וכו' חייבות להיות בהתאם לאקדח ולא כתבנית קבועה המשמשת בכולם אותו הדבר.

שחר

ודבר אחד נוסף - נשק אוויר !!! אין טוב מזה ע"מ ללמוד לחיצה על ההדק מהי ..

אילן ב · על ידי **אילן ב** » 01 יולי 2006, 05:42

riko כתב:ארנולד .. כמו כל מה שקשור בספורט - הכל מתחיל ונגמר באנטומיה ועבודה מנטלית .. כך גם בירי
ואכן המסקנה שלך בהחלט נכונה - אם נוריד את מה שאמרת לגובה הקרקע -

עם קצה האצבע ניתן לעשות עבודה מדויקת / רגישה / עדינה יותר, ואכן בהדק קל יהיה לנו מאוד נח לבצע לחיצה עם חלק זה וממש להרגיש את כל מהלך ההדק.

ואילו עם הדק קשה, אם נשתמש בקצה האצבע, תיהיה לנו תחושת חוסר כח ב"מנוף" הנדרש ע"מ לבצע את הלחיצה, במקרה כזה אנו עלולים להגיע למצב בו אנו מכווצים את שרירי כף היד כולה בשביל להתמודד עם משקל ההדק, אבל את קצה האצבע בכלל לא להזיז, או להזיז באיחור אחרי שכבר הסטנו את הקנה.

בהדקים כאלו אכן עדיף להכניס מעט את האצבע ולשים את ההדק באזור החיבור שבין הפרק הראשון והשני של ההדק (אבל עדיין על הפרק הראשון, החיצוני), כך נקבל "מנוף" טוב יותר, אשר מאפשר לנו להפעיל את הכח הנדרש ועדיין לשלוט על אופן הלחיצה.

חשוב לזכור שהכנסה של האצבע עמוק יותר יוצרת מצב בו הפרק הראשון והשני מתקפלים ועוטפים את ההדק - צורה זו עלולה להביא ללחיצת הדק המתבצעת במשיכה עם הטייה לכיוון מרכז כף היד (באלכסון אחורה) במקום ישר על ציר הקנה .. (ויותר מזה - אצל בעלי אצבעות קצרות זה מוביל לאחיזה לא נכונה של האקדח).

צריך לזכור שכל אקדח שונה ממשנהו במבנה .. האחיזה, זוית פרק היד, הלחיצה על ההדק וכו' חייבות להיות בהתאם לאקדח ולא כתבנית קבועה המשמשת בכולם אותו הדבר.

שחר

ודבר אחד נוסף - נשק אוויר !!! אין טוב מזה ע"מ ללמוד לחיצה על ההדק מהי ..

שחר לאזור המפרק חולשות משלו. לטעמי אם כבר הפרק השני...........
כבוגר וינגייט = לא אנטומיה אלא ביו מכניקה. כי אנטומיה מטפלת רק בחלק (עכביש בלי רגליים לא שומע)
ולבסוף את הדברים האלו לא מסבירים בסליק אלא במטווח. נשק אויר זה טוב.
אילן

עוד'ר · על ידי **עוד'ר** » 01 יולי 2006, 07:22

שיעור מעניין באנטומיה ופיזיולוגיה אם כי מיותר.
מדובר בפיזיקה פשוטה ובסיסית.
ככל שזרוע המנוף ארוכה יותר (קצה האצבע לעומת אמצעה) הכוח שיש להפעיל כדי להתגבר על ההתנגדות (ההדק) רב יותר.

יאיר אדרי

כמו שנאמר לפני החלפה לכלי סגנון 1911 פותרת את כל הבעיות. :lol:

טריגר · על ידי **טריגר** » 01 יולי 2006, 11:56

עוד'ר כתב:שיעור מעניין באנטומיה ופיזיולוגיה אם כי מיותר.
מדובר בפיזיקה פשוטה ובסיסית.
ככל שזרוע המנוף ארוכה יותר (קצה האצבע לעומת אמצעה) הכוח שיש להפעיל כדי להתגבר על ההתנגדות (ההדק) רב יותר.

לא ממש,
מומנט הוא מכפלת הכוח במרחק,
ככל שנרחיק את נקודת הפעלת הכוח מנקודת הפעלת המאמץ
דווקא נידרש להפעיל פחות כוח.
ע"ע ידית מומנט \ ידית כוח של בוקסות.

ובמקרה הזה הפעלת הכוח לא ממש נעשית ממרחק ע"י מנוף שכן השריר\גיד
לא מפעיל כוח בתחילת האצבע.

אז זה לא ממש מיותר.
ואני אישית שונא מכניקה :evil:

אוטוטו מגיע המבחן... :evil:

מעבר לזה, בעבר אני שמתי לב:
כאשר אנו מניעים את פרק האצבע האחרון אל מול האגודל של היד השניה,
פעולה המדמה לחיצה על הדק האקדח.
המהלך הוא לא ב90 מעלות פנימה כפי שנידרש ע"י מהלך ההדק.
יש זוית מסויימת, ככל שנעמיק את נקודת המגע כך תיגדל אותה זוית.
אותה זוית עלולה להסית את האקדח שמאלה (לימניים)
במיוחד אם יש נקודה של שיחרור לחץ במהלך ההדק שלאחריה האצבע ממשיכה את מהלך ההדק עד נקודת העצירה- כתוצאה מהכוח הנדרש להפעלת מנגנון ההדק.
בגלוק ניראה לי שזה פשוט קריטי יותר בשל כוח ומהלך הדק גדולים הנדרשים במנגנון.

עוד'ר · על ידי **עוד'ר** » 01 יולי 2006, 12:21

צריך להבדיל בין הזרוע עליה אנו מפעילים כוח לבין הזרוע עליה מופעלת ההתנגדות.
ככל שנאריך את הזרוע של הפעלת הכוח יהיה אכן צורך בפחות כוח. ככל שנאריך את הזרוע עליה מופעלת ההתנגדות יהיה צורך ביותר כוח.
על מנת להמחיש, אם המשקולת הכבדה ביותר אותה תוכל להרים כשאתה אוחז אותה בכף ידך, בכיפוף המרפק, היא X, הרי אם תניח אותה לא בכף ידך אלא על האמה, באמצע הדרך בית כף היד למרפק, תוכל להרים 2X (אם כי הדרך תהיה חצי). לכן גם, אם תלחץ את ההדק בקצה האצבע תצטרך להפעיל כוח רב יותר מאשר באמצעה.
כאשר אנו עוסקים בביומכניקה, הנתון היחיד שניתן לשינוי בהקשר זה הוא אורך הזרוע של ההתנגדות. אורך הזרוע של הפעלת הכוח הינו קבוע ואינו ניתן לשינוי - מיקום האינסרציה של הגיד על גבי העצם יחסית למפרק, שהינו הציר.
אגב, ההפעלה בוודאי שנעשית ממרחק, הגם שקצר מאוד, שכן האינסרציה של חלק מהגידים הינה בגלילים הפרוקסימליים יותר של האצבע.

טריגר · על ידי **טריגר** » 01 יולי 2006, 12:29

אבל למרות האמור,
האלמנט הפיזיולוגי-
הגיד מפעיל כוח שונה בין מרכז הפרק האחרון לחיבור בין הפרק האחרון לשני.

אילן ב · על ידי **אילן ב** » 01 יולי 2006, 13:05

כמה ברברת...........(סליחה)

ביו מכניקה - במטווח

אני הולך לאכול גלידה

advocate · על ידי **advocate** » 01 יולי 2006, 15:52

הנה עכשיו אני הולך לחמם את כולם...

זה לא רק ה אתה עושה אל גם הגודל משפיע...

אם יש לך אצבע קצרצרה והאקדח ענק לך ליד, אל תתפלא שאתה רוקד...

אני מנסה (מה לעשות לא תמיד הולך) להגיע למצב שהיורה נמבצע לחיצת/סחיטת הדק כאשר התנועה היא ישר ולאחור...

ברגע שיש לך וקטור כוחות הרחק ממך או כלפיך, נסיוני מראה שבירי מהיר ורציף (לא סילואטים) העסק יכול להיות מושםע לרעה. לכן, איזור הפרק/כרית מושפע ממבנה האקדחוגודלו/סוג הלחיצה/גודל ומבנה כף היד/אורך האצבע...

זה מה שעושה את הירי לכל כך מדהים!

אני נזכר בסיפור ששמעתי בצעירותי ממקסי כהן ז"ל ויסלחו לי כולם על אי דיוקים.

אני חושב שקראו ליורה בלכמן או משהו כזה (אילן, נא הארותיך - אתה בטח יודע את הסיפור) הבחור היה קלע אולימפי. לאחר שאיבד חלק מאצבעו, לא יכל לירות ירי אולימפי יותר אז עבר לצלחות חרס והגיע להצלחה עצומה.

אבו שפם · על ידי **אבו שפם** » 01 יולי 2006, 18:21

omri_t כתב:אני אישית
במקום לחזק את שרירי כף היד
או לעבד את ההדק בגלוק-
פשוט החלפתי ל 1911...
שבת-שלום!

גם אני....מאותה סיבה....

ומעוד סיבה.... פשוט לא אוהב ת'גלוקים....(היה 17, 19 ו21)

בסוף חזרתי ל 1911.... האגדי

ליאור45 · על ידי **ליאור45** » 01 יולי 2006, 18:26

כל כלי והפלוסים שלו וכל בעל אקדח והצרכים שלו. אילו הייתי הבעלים של 1911, הייתי פותח קרוב לוודאי אשכול בנושא של "כיצד הופכים 1911 לקל יותר?" או משהו בסגנון.