לאומית נשק זעיר מחזור 5
המנהלים: yoramhai, donduck, שרקן
מיכאל, תן דעתך להבדל בין זכר ונקבה, טרם תתלה באילנות גבוהין:
יוציא לו שלושת לוגין, שכן לוג הוא זכר.
שלושת האיסורין באין כאחד, שכן איסור אף הוא זכר.
חטאת - נקבה, על כן שלוש החטאות.
שתי הצורות מקובלות - האחת לזכר, השניה לנקבה.
עריכה:
ברכות על השיא האישי.
בעניין קיזוז המחזור: לדעתי הדבר לגיטימי בליגה חובבנית (אגב, חלק מן הקלעים בליגה עובדים בשבת).
יוציא לו שלושת לוגין, שכן לוג הוא זכר.
שלושת האיסורין באין כאחד, שכן איסור אף הוא זכר.
חטאת - נקבה, על כן שלוש החטאות.
שתי הצורות מקובלות - האחת לזכר, השניה לנקבה.
עריכה:
ברכות על השיא האישי.
בעניין קיזוז המחזור: לדעתי הדבר לגיטימי בליגה חובבנית (אגב, חלק מן הקלעים בליגה עובדים בשבת).
בברכה,
גלעד
גלעד
-
- סליקאי זהב
- הודעות: 385
- הצטרף: 22 נובמבר 2005, 00:46
מיכאל כתב:א. אני חושב שהרמה עלתה השנה - לפחות בליגה בשכיבה
ב. אני חושב שההערה שלך מתאימה בעיקר לליגה באקדח חופשי
ג. ראה בפרטי
לגבי הרמה בליגות באקדח חופשי - הרמה בהחלט עלתה השנה!
מספר דוגמאות:
השנה היו 25 קלעים שירו לפחות פעם אחת תוצאה של 500 ומעלה (13 בליגה לאומית ו - 12 בליגה הארצית) מול שנה שעברה, בה היו רק 17 קלעים כאלה בליגה המשותפת.
השנה עברו 14 קלעים תוצאה של 520 מול 10 בשנה שעברה.
גם קבוצתית - השנה היו 7 קבוצות שירו לפחות פעם אחת תוצאה של 1500 ומעלה (5 בליגה לאומית ו - 2 בליגה הארצית) מול שנה שעברה, בא היו רק 5 קבוצות כאלה.
- סליקאי כסף
- הודעות: 140
- הצטרף: 24 מרץ 2004, 15:08
- מיקום: רעננה
לגלעד - מסתבר שהפורום משמש גם להרבות חכמה
אני מפנה אותך לhttp://www.biu.ac.il/js/hb/ils/taktsirim.htm
שהוא סילבוס של החוג הישראלי לבלשנות - המפגש השנתי העשרים ואחד באוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרוח ולהרצאה של עירית מאיר - " "שלושת" או "שלוש"? שינויים בצורות הנסמך של שמות המספר" והתמצית:
מערכת שמות המספר בעברית בת-ימינו עוברת שינויים רבים. רביד (1995) מצאה כי שמות המספר הנקביים הופכים להיות הרווחים בשפה, ואלו צורות הזכר של שמות המספר הופכות להיות נדירות יותר. אך מסתבר כי הצורות הזכריות של שמות המספר אינן נעלמות מהשפה, אלא נשמרות, ואף הופכות להיות רווחות בתת-מערכת של שמות המספר: בצורות הנסמך של שמות המספר. כך הצורות שלושת, ששת, ואף ארבעת ו-חמשת, הופכות להיות רווחת בשפה גם בבואן לפני שמות עצם ממין נקבה, כפי שמראות הדוגמאות הבאות:
ארבעת הרצים ייתחרו על שלושת המדליות. (שידורי האולימפיאדה, 27.8.2004, ערוץ 1)
המבחן יתקיים בחופשת חנוכה בארבעת הערים הגדולות. (מכתב מטעם העמותה למצוינות בחינוך, 24.10.2004)
בדקתי כל אחד בחמשת דרכי הייצוג. (הרצאה, כנס מיח"א , 11.11.2004).
העליתי (מאיר 2005) שתי השערות שונות להסביר את התופעה:
א. הסבר מורפולוגי: לצורות הנסמך הנקביות אין שני מופעים ברורים, שכן אין הבדל בהגייה בין צורת הפרוד לצורת הנסמך (פרט להבדל הקטן שבין שÈלוש ל-שÀלוש, שכמעט לא מתממש כיום בשפה). בצורת הזכר ישנו הבדל ברור בין צורת הפרוד לצורת הנסמך: שלושה-שלושת; ארבעה-ארבעת; שמונה שמונת וכו'. מכיוון שבצורות הנקבה אין צורת נסמך מובחנת, הרי שהמערכת "אימצה" את צורות הנסמך המובחנות היחידות הקיימות במערכת, דהיינו צורות הזכר.
ב. הסבר פרוזודי: קיימת נטייה שצורות שם המספר בנסמך תהיינה מלעיליות, כדי לשמור על דגם ההטעמה המקובל של סירוג של הברות מוטעמות ובלתי מוטעמות בצירוף השמני (בעקבות בולוצקי 1982).
שני ההסברים מעלים ניבויים שונים. ההסבר המורפולוגי מנבא כי בצורות הנסמך של כל שמות המספר תהיה העדפה לשימוש בצורות הזכריות, הצורות בעלות צורת הנסמך המובחנת. ההסבר הפרוזודי מנבא כי לא כל צורות הנסמך תהיינה זכריות, אלא רק הצורות המלעיליות: שלושת, חמשת ו- ששת. הצורות שבעת-, שמונת-, ו- תשעת-, המלרעיות, תהיינה נדירות, ואלו בצורות המספרים 4 ו- 10 שתי הצורות תהיינה נפוצות במידה שווה, שכן גם צורות הזכר וגם צורות הנקבה הן מלעיליות.
המחקר הנוכחי שם לו למטרה להכריע בין שתי השערות אלו בצורה אמפירית, ע"י בדיקת הפקה ושיפוטי דקדוקיות של שמות מספר בנסמך בקרב דוברי השפה. במחקר השתתפו 56 נבדקים, מחמש קבוצות גיל שונות (ר' טבלה 1). משימת ההפקה כללה קריאה בקול רם ופתירתן של עשר שאלות בחשבון שכללו צירופים שימניים ובהם שמות מספר בנסמך. שמות המספר כללו את המספרים מ-3 ועד 10; כל מספר הופיע פעמיים, הן עם ש"ע ממין נקבה והן עם ש"ע ממין זכר. שמות המספר נכתבו בספרות. במשימה זו נאמר לנבדקים כי עליהם לפתור את השאלות במהירות הרבה ביותר. במבחן השיפוט הוקראו לנבדקים צירופים שימניים (שהופיעו בשאלון ההפקה) ובהם שמות מספר בנסמך, והנבדקים היו אמורים לשפוט האם הצירוף קביל. כל שם עצם הופיע פעמיים, עם שם מספר בצורת זכר ועם שם מספר בצורת הנקבה (ארבע הילדים ארבעת הילדים; ארבע הערוגות -ארבעת הערוגות).
תוצאות המחקר העלו כמה נקודות מעניינות. ראשית, אף נבדק ואף קבוצת גיל לא זכו להצלחה של 100% מבחינה נורמטיבית (ר' טבלה 1). במשימת השיפוט נבדקים קיבלו פעמים רבות הן את צורת הזכר והן את צורת הנקבה. כמו-כן אירע שנבדק שפט כבלתי דקדוקי צירוף שהוא עצמו הפיק קודם לכן במשימת ההפקה. תופעות אלו מלמדות כי המערכת אכן נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי. כמו"כ נמצאו הבדלים מעניינים בין קבוצות הגיל השונות.
שנית, נמצאו הבדלים בין תוצאות ההפקה לתוצאות השיפוט (ר' טבלה 2). במשימת ההפקה, רק שני מספרים הראו העדפה ברורה לצורות הזכר: 3 ו 6. המספרים 5, 7, 8, 9, הראו העדפה ברורה לצורות הנקבה, ואלו המספרים 4, 10 הראו העדפה קלה לצורות הנקבה. בסה"כ היתה העדפה לצורות הנקבה (55% מכלל הצורות). במשימת השיפוט היתה העדפה לצורות הזכר (58%).רק בספרה 9 היתה העדפה קלה מאוד (51%) לצורות הנקבה. בשאר שמות המספר הועדפו הצורות הזכריות.
נראה כי כל אחת מהתהליכים שנבחנו (הפקה לעומת שיפוט) מאושש השערה אחרת. את תוצאות משימת ההפקה ניתן להסביר במונחים פרוזודיים. בהפקת שם מספר בנסמך ישנה נטייה להעדיף שמות מספר מלעיליים. כמו כן נמצאה העדפה ששמות המספר יהיו בני שתי הברות (דבר המסביר את חוסר ההעדפה של הצורה חמשת). לעומת זאת, הנטייה בשיפוטי הדקדוקיות היא להעדיף צורות זכריות, כלומר צורות השונות במובהק מצורות הפרוד. נטייה זו מתאימה להסבר המורפולוגי: בתהליכי קליטה ישנה נטייה להעדיף אבחנה מקסימאלית בין צורות הפרוד לנסמך.
נראה, אם כן, כי השינויים העוברים על השפה מונעים ע"י גורמים שונים. בהפקה, למרכיב הפרוזודי יש תפקיד חשוב יותר. בקליטה, הנטייה היא להעדיף יחס של 1:1 בין צורה לתפקיד דקדוקי; כלומר, ישנה העדפה כי לתפקידים דקדוקיים שונים תיוחדנה צורות מורפולוגיות שונות. המערכת שתתקבע בסופו של דבר תיווצר מתוך המתח שבין גורמים אלו. מכיוון שמערכת שמות המספר בעברית נמצאת בעיצומו של תהליך השינוי, הרי שניתן לחשוף את המתח שבין הגורמים השונים לשינוי הפועלים בשפה, דבר שנעשה קשה יותר ככל שהמערכת מתקבעת.
מכל מלמדי השכלתי.
איך אתה מיישב את התיזה שלך עם דברי הרמב"ם, שהרי גם חטא וגם איסור זכר הם, ולמרות זאת הוא משתמש לאחד בלשון נקבה ולשני בלשון זכר?
דרך אגב - ההערות בשלב זה מראות, כמה אנשים קראו את תקנון הליגות בעת שפורסם לפני תחילת העונה הנוכחית
ליובל -
אני לא חושב שהעדרות חצי-סיטונית מהמחזור האחרון פרושה הצלחה
אני מפנה אותך לhttp://www.biu.ac.il/js/hb/ils/taktsirim.htm
שהוא סילבוס של החוג הישראלי לבלשנות - המפגש השנתי העשרים ואחד באוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרוח ולהרצאה של עירית מאיר - " "שלושת" או "שלוש"? שינויים בצורות הנסמך של שמות המספר" והתמצית:
מערכת שמות המספר בעברית בת-ימינו עוברת שינויים רבים. רביד (1995) מצאה כי שמות המספר הנקביים הופכים להיות הרווחים בשפה, ואלו צורות הזכר של שמות המספר הופכות להיות נדירות יותר. אך מסתבר כי הצורות הזכריות של שמות המספר אינן נעלמות מהשפה, אלא נשמרות, ואף הופכות להיות רווחות בתת-מערכת של שמות המספר: בצורות הנסמך של שמות המספר. כך הצורות שלושת, ששת, ואף ארבעת ו-חמשת, הופכות להיות רווחת בשפה גם בבואן לפני שמות עצם ממין נקבה, כפי שמראות הדוגמאות הבאות:
ארבעת הרצים ייתחרו על שלושת המדליות. (שידורי האולימפיאדה, 27.8.2004, ערוץ 1)
המבחן יתקיים בחופשת חנוכה בארבעת הערים הגדולות. (מכתב מטעם העמותה למצוינות בחינוך, 24.10.2004)
בדקתי כל אחד בחמשת דרכי הייצוג. (הרצאה, כנס מיח"א , 11.11.2004).
העליתי (מאיר 2005) שתי השערות שונות להסביר את התופעה:
א. הסבר מורפולוגי: לצורות הנסמך הנקביות אין שני מופעים ברורים, שכן אין הבדל בהגייה בין צורת הפרוד לצורת הנסמך (פרט להבדל הקטן שבין שÈלוש ל-שÀלוש, שכמעט לא מתממש כיום בשפה). בצורת הזכר ישנו הבדל ברור בין צורת הפרוד לצורת הנסמך: שלושה-שלושת; ארבעה-ארבעת; שמונה שמונת וכו'. מכיוון שבצורות הנקבה אין צורת נסמך מובחנת, הרי שהמערכת "אימצה" את צורות הנסמך המובחנות היחידות הקיימות במערכת, דהיינו צורות הזכר.
ב. הסבר פרוזודי: קיימת נטייה שצורות שם המספר בנסמך תהיינה מלעיליות, כדי לשמור על דגם ההטעמה המקובל של סירוג של הברות מוטעמות ובלתי מוטעמות בצירוף השמני (בעקבות בולוצקי 1982).
שני ההסברים מעלים ניבויים שונים. ההסבר המורפולוגי מנבא כי בצורות הנסמך של כל שמות המספר תהיה העדפה לשימוש בצורות הזכריות, הצורות בעלות צורת הנסמך המובחנת. ההסבר הפרוזודי מנבא כי לא כל צורות הנסמך תהיינה זכריות, אלא רק הצורות המלעיליות: שלושת, חמשת ו- ששת. הצורות שבעת-, שמונת-, ו- תשעת-, המלרעיות, תהיינה נדירות, ואלו בצורות המספרים 4 ו- 10 שתי הצורות תהיינה נפוצות במידה שווה, שכן גם צורות הזכר וגם צורות הנקבה הן מלעיליות.
המחקר הנוכחי שם לו למטרה להכריע בין שתי השערות אלו בצורה אמפירית, ע"י בדיקת הפקה ושיפוטי דקדוקיות של שמות מספר בנסמך בקרב דוברי השפה. במחקר השתתפו 56 נבדקים, מחמש קבוצות גיל שונות (ר' טבלה 1). משימת ההפקה כללה קריאה בקול רם ופתירתן של עשר שאלות בחשבון שכללו צירופים שימניים ובהם שמות מספר בנסמך. שמות המספר כללו את המספרים מ-3 ועד 10; כל מספר הופיע פעמיים, הן עם ש"ע ממין נקבה והן עם ש"ע ממין זכר. שמות המספר נכתבו בספרות. במשימה זו נאמר לנבדקים כי עליהם לפתור את השאלות במהירות הרבה ביותר. במבחן השיפוט הוקראו לנבדקים צירופים שימניים (שהופיעו בשאלון ההפקה) ובהם שמות מספר בנסמך, והנבדקים היו אמורים לשפוט האם הצירוף קביל. כל שם עצם הופיע פעמיים, עם שם מספר בצורת זכר ועם שם מספר בצורת הנקבה (ארבע הילדים ארבעת הילדים; ארבע הערוגות -ארבעת הערוגות).
תוצאות המחקר העלו כמה נקודות מעניינות. ראשית, אף נבדק ואף קבוצת גיל לא זכו להצלחה של 100% מבחינה נורמטיבית (ר' טבלה 1). במשימת השיפוט נבדקים קיבלו פעמים רבות הן את צורת הזכר והן את צורת הנקבה. כמו-כן אירע שנבדק שפט כבלתי דקדוקי צירוף שהוא עצמו הפיק קודם לכן במשימת ההפקה. תופעות אלו מלמדות כי המערכת אכן נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי. כמו"כ נמצאו הבדלים מעניינים בין קבוצות הגיל השונות.
שנית, נמצאו הבדלים בין תוצאות ההפקה לתוצאות השיפוט (ר' טבלה 2). במשימת ההפקה, רק שני מספרים הראו העדפה ברורה לצורות הזכר: 3 ו 6. המספרים 5, 7, 8, 9, הראו העדפה ברורה לצורות הנקבה, ואלו המספרים 4, 10 הראו העדפה קלה לצורות הנקבה. בסה"כ היתה העדפה לצורות הנקבה (55% מכלל הצורות). במשימת השיפוט היתה העדפה לצורות הזכר (58%).רק בספרה 9 היתה העדפה קלה מאוד (51%) לצורות הנקבה. בשאר שמות המספר הועדפו הצורות הזכריות.
נראה כי כל אחת מהתהליכים שנבחנו (הפקה לעומת שיפוט) מאושש השערה אחרת. את תוצאות משימת ההפקה ניתן להסביר במונחים פרוזודיים. בהפקת שם מספר בנסמך ישנה נטייה להעדיף שמות מספר מלעיליים. כמו כן נמצאה העדפה ששמות המספר יהיו בני שתי הברות (דבר המסביר את חוסר ההעדפה של הצורה חמשת). לעומת זאת, הנטייה בשיפוטי הדקדוקיות היא להעדיף צורות זכריות, כלומר צורות השונות במובהק מצורות הפרוד. נטייה זו מתאימה להסבר המורפולוגי: בתהליכי קליטה ישנה נטייה להעדיף אבחנה מקסימאלית בין צורות הפרוד לנסמך.
נראה, אם כן, כי השינויים העוברים על השפה מונעים ע"י גורמים שונים. בהפקה, למרכיב הפרוזודי יש תפקיד חשוב יותר. בקליטה, הנטייה היא להעדיף יחס של 1:1 בין צורה לתפקיד דקדוקי; כלומר, ישנה העדפה כי לתפקידים דקדוקיים שונים תיוחדנה צורות מורפולוגיות שונות. המערכת שתתקבע בסופו של דבר תיווצר מתוך המתח שבין גורמים אלו. מכיוון שמערכת שמות המספר בעברית נמצאת בעיצומו של תהליך השינוי, הרי שניתן לחשוף את המתח שבין הגורמים השונים לשינוי הפועלים בשפה, דבר שנעשה קשה יותר ככל שהמערכת מתקבעת.
מכל מלמדי השכלתי.
איך אתה מיישב את התיזה שלך עם דברי הרמב"ם, שהרי גם חטא וגם איסור זכר הם, ולמרות זאת הוא משתמש לאחד בלשון נקבה ולשני בלשון זכר?
דרך אגב - ההערות בשלב זה מראות, כמה אנשים קראו את תקנון הליגות בעת שפורסם לפני תחילת העונה הנוכחית
ליובל -
אני לא חושב שהעדרות חצי-סיטונית מהמחזור האחרון פרושה הצלחה
nobody expects the spanish inquisition
-
- סליקאי זהב
- הודעות: 1369
- הצטרף: 10 מאי 2003, 08:03
מיכאל כתב:המבחן יתקיים בחופשת חנוכה בארבעת הערים הגדולות. (מכתב מטעם העמותה למצוינות בחינוך, 24.10.2004)
אכן מצוינות בחינוך...
מיכאל כתב:איך אתה מיישב את התיזה שלך עם דברי הרמב"ם, שהרי גם חטא וגם איסור זכר הם, ולמרות זאת הוא משתמש לאחד בלשון נקבה ולשני בלשון זכר?
חטא - זכר, חטאת - נקבה.
בברכה,
גלעד
גלעד
-
- סליקאי זהב
- הודעות: 385
- הצטרף: 22 נובמבר 2005, 00:46
מיכאל כתב:ליובל -
אני לא חושב שהעדרות חצי-סיטונית מהמחזור האחרון פרושה הצלחה
מיכאל שלום,
ראשית יש לדבר גם על רמת תוצאות וגם על רמת התיצבות.
אני לא מנסה להצדיק היעדרות מתחרויות אך אני גם לא חושב שניתן להגיד שארבעה מתוך שמונה עשר זה "היעדרות חצי-סיטונית".
בנוסף, המצב בליגת הרובה אינו יותר טוב...
במבט קצר על טבלאות הסיכום הקבוצתיות של הליגה הלאומית ניתן לראות כי:
1 - בליגת האקדח היו שני מקרים, במהלך העונה, בהם מועדון לא הצליח להעמיד קבוצה מלאה - לאומת ארבעה מקרים כאלה בליגת הרובה.
2 - בליגת האקדח לא היתה אף קבוצה שלא השלימה לפחות ארבעה מחזורים מלאים - לאומת ליגת הרובה, בה היתה קבוצה אחת כזו.
בידידות
יובל
- סליקאי כסף
- הודעות: 140
- הצטרף: 24 מרץ 2004, 15:08
- מיקום: רעננה
חברים שלום
אני רואה שביב של ריב ומדון בין אנשי האקדח לרובה ?
אז עיצרו ,כולנו באותה ההתאחדות והשיקולים רק מקצועיים ,
ואין לקנא בהתקדמות של ענף זה או אחר,
גם ברובה עשינו צעד קטן לפנים וגם באקדח ,
אז שימרו את האש למטווח
יאיר
אני רואה שביב של ריב ומדון בין אנשי האקדח לרובה ?
אז עיצרו ,כולנו באותה ההתאחדות והשיקולים רק מקצועיים ,
ואין לקנא בהתקדמות של ענף זה או אחר,
גם ברובה עשינו צעד קטן לפנים וגם באקדח ,
אז שימרו את האש למטווח
יאיר
יאיר דוידוביץ
מנכ"ל התאחדות הקליעה בישראל
********
לחשוב חיובי
מנכ"ל התאחדות הקליעה בישראל
********
לחשוב חיובי
-
- סליקאי כסף
- הודעות: 197
- הצטרף: 29 יולי 2003, 14:44
- מיקום: הרצליה
להערכתי גם הרמה באקדח חופשי עלתה השנה (אני חושב שיובל סיפק מספר מדדים שמראים זאת בברור), ההבדל היחיד שבאקדח הרמה מלכתחילה היתה נמוכה מאוד.
הליגה תרמה ללא ספק להעלאת הרמה אך אין לצפות ממנה לחולל קסמים, כדי לחולל שינוי מהותי יותר צריך כנראה להשקיע יותר במאמנים ובגיוס קלעים צעירים.
אולי אני חשדן מידי (ואני מתנצל מראש אם חשדתי בכשרים...) אבל כשאני קורא תגובה כזו ישר עוברת במוחי איזה מהלך עתידי היא באה להכשיר.
מצאתי לנכון להעלות במסגרת תגובה זו טענה שהחלטתי בזמנו לגנוז בדבר כמות העולים לגמר אליפות ישראל. בדקתי את כמות הקלעים הכוללת (בכל הקטגוריות) שהשתתפה בחצי גמר אליפות ישראל ב-60 שכיבה ובאקדח חופשי. באקדח השתתפו 52 קלעים וברובה השתתפו 58 קלעים. באקדח עלו לגמר 15 קלעים (פחות מ-29%) וברובה עלו סה"כ כ-35 קלעים שהם יותר מ-60%מכלל המשתתפים בחצי הגמר (בשינוי משנה שעברה שבה עלו 26 קלעי אקדח ו-26 קלעי רובה).
צא ולמד .
יאיר אמר בצדק שהתאחדות הקליעה מייצגת את האינטרסים של כולם, אקדוחנים ורובאים כאחד ובאמת כדאי שרוח זו תמשיך לנשב באוויר. אני מניח שקלעי הרובה לא נולדו עם רמתם הגבוהה אלא הדבר היה תוצאה של תהליך ארוך שסופו : מסורת, מאמנים וידע מקצועי שנצבר במשך זמן רב שיש לשמרה בכל מחיר. באקדח אנו נמצאים כמה צעדים לאחור ואנו צריכים לשאוף לצמצם פערים ולהעלות את הרמה בהתמדה ע"י פעולות נוספות שהתאחדות תיזום ותקדם.
לסיום בתור אחד מארבעת הנעדרים במחזור הסיום מצאתי לנכון לשתף אתכם בסיבת העדרות שלי שהיתה רחוקה מהבעת זלזול בליגה. לצערי הייתי חולה ועד לרגע האחרון האמנתי שמצבי יאפשר לי להשתתף אך לצערי הרב לא הסתייע. אני יכול להעיד על עצמי וכמה מחברי למועדון שעושים מאמצים גדולים להשתתף בכל מחזור למרות שכבעלי משפחות להעדר לחצי שבת מהבית הדבר אינו אידאלי. אנו עושים זאת מאהבת הענף ולא משום סיבה אחרת.
הליגה תרמה ללא ספק להעלאת הרמה אך אין לצפות ממנה לחולל קסמים, כדי לחולל שינוי מהותי יותר צריך כנראה להשקיע יותר במאמנים ובגיוס קלעים צעירים.
אולי אני חשדן מידי (ואני מתנצל מראש אם חשדתי בכשרים...) אבל כשאני קורא תגובה כזו ישר עוברת במוחי איזה מהלך עתידי היא באה להכשיר.
מצאתי לנכון להעלות במסגרת תגובה זו טענה שהחלטתי בזמנו לגנוז בדבר כמות העולים לגמר אליפות ישראל. בדקתי את כמות הקלעים הכוללת (בכל הקטגוריות) שהשתתפה בחצי גמר אליפות ישראל ב-60 שכיבה ובאקדח חופשי. באקדח השתתפו 52 קלעים וברובה השתתפו 58 קלעים. באקדח עלו לגמר 15 קלעים (פחות מ-29%) וברובה עלו סה"כ כ-35 קלעים שהם יותר מ-60%מכלל המשתתפים בחצי הגמר (בשינוי משנה שעברה שבה עלו 26 קלעי אקדח ו-26 קלעי רובה).
צא ולמד .
יאיר אמר בצדק שהתאחדות הקליעה מייצגת את האינטרסים של כולם, אקדוחנים ורובאים כאחד ובאמת כדאי שרוח זו תמשיך לנשב באוויר. אני מניח שקלעי הרובה לא נולדו עם רמתם הגבוהה אלא הדבר היה תוצאה של תהליך ארוך שסופו : מסורת, מאמנים וידע מקצועי שנצבר במשך זמן רב שיש לשמרה בכל מחיר. באקדח אנו נמצאים כמה צעדים לאחור ואנו צריכים לשאוף לצמצם פערים ולהעלות את הרמה בהתמדה ע"י פעולות נוספות שהתאחדות תיזום ותקדם.
לסיום בתור אחד מארבעת הנעדרים במחזור הסיום מצאתי לנכון לשתף אתכם בסיבת העדרות שלי שהיתה רחוקה מהבעת זלזול בליגה. לצערי הייתי חולה ועד לרגע האחרון האמנתי שמצבי יאפשר לי להשתתף אך לצערי הרב לא הסתייע. אני יכול להעיד על עצמי וכמה מחברי למועדון שעושים מאמצים גדולים להשתתף בכל מחזור למרות שכבעלי משפחות להעדר לחצי שבת מהבית הדבר אינו אידאלי. אנו עושים זאת מאהבת הענף ולא משום סיבה אחרת.
-
- סליקאי זהב
- הודעות: 457
- הצטרף: 08 נובמבר 2004, 07:56
- מיקום: ראשון לציון
לעולם ירגישו האקדוחנים מקופחים לעומת הרובאים !
קודם כל כי הקנה שלהם יותר קצר
הרובאים קוראים לאקדח רובה לעצלנים (נטולי חליפה רצועה וכו')
ודבר אחרון רובאי נלחם על כל כדור, ואילו האקדוחנים כשמגיעים לסוף הירי (חצי השני באקדח ספורט/הצתה מרכזית - ובירי המהיר באקדח סטנדרטי) הם מתחילים לירות מהר כאילו הם כבר רוצים לגמור את הירי וללכת הביתה............................
אז תגידו לי אתם אקדחנים זה דבר רציני ?
עכשיו ברצינות !
מספר העולים לגמר לא צריך להקבע לפי אחוז האוחזים בנשק ב 1/2 הגמר - כן ירבו ! .
הוא צריך להיות בשילוב עם רמת סף מינימלית.
לצערי אם נביט בתוצאות האקדח לאורך שנים נמצא תמיד מס' קלעים בודדים בצמרת והשאר כולל עבדכם חובבנים נטו !
דווקא בשנה האחרונה יש תקווה, כאשר לדנילוב ואלכס טריפולסקי בשפיץ נוספו בנוער קירייבסקי ואולי גם נתן רובנשטיין, ובבוגרים ייבסי יובל קידר וטננבאום קשישא וכבר יש לנו 7 קלעים באורח קבע מעל ה 500 וזה הרבה יותר ממה שהיה בעבר.כולי תקווה שתמיר אדלר וליאור כספי יחזרו.
(זה נכתב על אקדח חופשי)
עכשיו ליגות.
חברי ההנהלה מכירים את דעתי זה מכבר (מכתב ראשון בנושא לפני 1/2 8 שנים)
קחו למשל את הכדורגל, לא יעלה על הדעת ! שקבוצה כמו מכבי חיפה למשל ש 6 מחזורים לפני סוף העונה הוכתרה כאלופה לא תופיע לאיזשהו משחק במחזורים הנותרים. היא הופיע תמיד עם 11 שחקנים וספסל מחליפים. (נכון בסוף הדרך סיפסלה כוכבים ונתנה לצעירים להשתפשף אבל תמיד עלה הרכב מלא) כך גם בקליעה. בדרוג האישי ניכוי מחזור חלש ואו חסר אחד בעונה נראה לי ראוי ומתאים !!! לא כך לגבי קבוצה.
קבוצה תופיע תמיד בהרכב מלא !!!
(ושוב לא להכנס לפינות - אם מישהו היתה לו תאונה בדרך למטווח - נמצא פתרון. אם שדה נחמיה לא באו בענבי זעם ואריאל לא באו בחומת מגן מצאנו פתרון - מדברים על שיגרה)
קבוצה ובטח בלאומית תופיע תמיד עם 3 קלעים או תרד אוטומטית ליגה במיידי.
יש התלבטות מאמן/רכז משום שלעיתים כדי להשלים קבוצה בלאומית לוקחים קלע ארצית שלאחר מכן לא יכול לרדת חזרה ליגה (עיין תקנון) וזה יכול לפגום בקבוצה שבארצית. נכון יש בעיה אבל חובה על מועדון ראוי להחזיק "כוחות מילואים"
כמו כן כדי לעודד נוער הצעתי בעבר לשקול אפשרות שקלעי נוער (בלבד) יוכלו לעלות ליגה ולרדת באותה עונה - תוך בניה לעתיד.
הצעתי
כל קבוצה בלאומית ובארצית - תמנה תמיד 3 קלעים.
קבוצה שלא תופיע בהרכב מלא (למעט סיבות שאינן תלויות בה חו"ח) תופסק פעילותה מיד והיא תצטרך להרשם בעונה הבאה מליגה א'.
נוער יוכל להתנייד בין הליגות.
אני סבור שמה שעשו השנה קבוצות המיועדות ללאומית שסרבו לעלות היה נכון !
ליגת העל שלנו היא ליגת על וכך צריכה להראות.
ואגב אם ברצינות עסקינן נראה לי שיש לתת העדפה מתקנת לנושא האקדח החסר עתודות ומאמנים.
זה האני מאמין שלי
ובברכת הצלחה לכל העוסקים בענף
פגרה כייפית לכולם.
(למעט זנבות תחרויות ואליפות עולם)
לקלעי רובה קשת אין פגרה - נערך ע"י אילן
קודם כל כי הקנה שלהם יותר קצר
הרובאים קוראים לאקדח רובה לעצלנים (נטולי חליפה רצועה וכו')
ודבר אחרון רובאי נלחם על כל כדור, ואילו האקדוחנים כשמגיעים לסוף הירי (חצי השני באקדח ספורט/הצתה מרכזית - ובירי המהיר באקדח סטנדרטי) הם מתחילים לירות מהר כאילו הם כבר רוצים לגמור את הירי וללכת הביתה............................
אז תגידו לי אתם אקדחנים זה דבר רציני ?
עכשיו ברצינות !
מספר העולים לגמר לא צריך להקבע לפי אחוז האוחזים בנשק ב 1/2 הגמר - כן ירבו ! .
הוא צריך להיות בשילוב עם רמת סף מינימלית.
לצערי אם נביט בתוצאות האקדח לאורך שנים נמצא תמיד מס' קלעים בודדים בצמרת והשאר כולל עבדכם חובבנים נטו !
דווקא בשנה האחרונה יש תקווה, כאשר לדנילוב ואלכס טריפולסקי בשפיץ נוספו בנוער קירייבסקי ואולי גם נתן רובנשטיין, ובבוגרים ייבסי יובל קידר וטננבאום קשישא וכבר יש לנו 7 קלעים באורח קבע מעל ה 500 וזה הרבה יותר ממה שהיה בעבר.כולי תקווה שתמיר אדלר וליאור כספי יחזרו.
(זה נכתב על אקדח חופשי)
עכשיו ליגות.
חברי ההנהלה מכירים את דעתי זה מכבר (מכתב ראשון בנושא לפני 1/2 8 שנים)
קחו למשל את הכדורגל, לא יעלה על הדעת ! שקבוצה כמו מכבי חיפה למשל ש 6 מחזורים לפני סוף העונה הוכתרה כאלופה לא תופיע לאיזשהו משחק במחזורים הנותרים. היא הופיע תמיד עם 11 שחקנים וספסל מחליפים. (נכון בסוף הדרך סיפסלה כוכבים ונתנה לצעירים להשתפשף אבל תמיד עלה הרכב מלא) כך גם בקליעה. בדרוג האישי ניכוי מחזור חלש ואו חסר אחד בעונה נראה לי ראוי ומתאים !!! לא כך לגבי קבוצה.
קבוצה תופיע תמיד בהרכב מלא !!!
(ושוב לא להכנס לפינות - אם מישהו היתה לו תאונה בדרך למטווח - נמצא פתרון. אם שדה נחמיה לא באו בענבי זעם ואריאל לא באו בחומת מגן מצאנו פתרון - מדברים על שיגרה)
קבוצה ובטח בלאומית תופיע תמיד עם 3 קלעים או תרד אוטומטית ליגה במיידי.
יש התלבטות מאמן/רכז משום שלעיתים כדי להשלים קבוצה בלאומית לוקחים קלע ארצית שלאחר מכן לא יכול לרדת חזרה ליגה (עיין תקנון) וזה יכול לפגום בקבוצה שבארצית. נכון יש בעיה אבל חובה על מועדון ראוי להחזיק "כוחות מילואים"
כמו כן כדי לעודד נוער הצעתי בעבר לשקול אפשרות שקלעי נוער (בלבד) יוכלו לעלות ליגה ולרדת באותה עונה - תוך בניה לעתיד.
הצעתי
כל קבוצה בלאומית ובארצית - תמנה תמיד 3 קלעים.
קבוצה שלא תופיע בהרכב מלא (למעט סיבות שאינן תלויות בה חו"ח) תופסק פעילותה מיד והיא תצטרך להרשם בעונה הבאה מליגה א'.
נוער יוכל להתנייד בין הליגות.
אני סבור שמה שעשו השנה קבוצות המיועדות ללאומית שסרבו לעלות היה נכון !
ליגת העל שלנו היא ליגת על וכך צריכה להראות.
ואגב אם ברצינות עסקינן נראה לי שיש לתת העדפה מתקנת לנושא האקדח החסר עתודות ומאמנים.
זה האני מאמין שלי
ובברכת הצלחה לכל העוסקים בענף
פגרה כייפית לכולם.
(למעט זנבות תחרויות ואליפות עולם)
לקלעי רובה קשת אין פגרה - נערך ע"י אילן
חבר isia זכור !
הבאים למטווח לא באים על מנת לפגוע בך,
אך מרגע שנכנסו בשעריו לא יחדלו מלנסות.
הבאים למטווח לא באים על מנת לפגוע בך,
אך מרגע שנכנסו בשעריו לא יחדלו מלנסות.
-
- מדריך ירי
- הודעות: 5206
- הצטרף: 04 ינואר 2003, 21:05
- מיקום: אשדות יעקב
אילן כתב:
הרובאים קוראים לאקדח רובה לעצלנים (נטולי חליפה רצועה וכו')
( שימו לב: הצלחתי לעשות ציטוט! הוא לא נראה כמו אצל כולם אבל אני מתקדמת )
יש גם את הצד שטוען שאקדח הוא רובה לחכמים, וכשאני סוחבת את הציוד שלי שהוא מזוודת רובים ששוקלת קרוב ל20 ק''ג ותיק ציוד ששוקל אפילו יותר.. ודנילוב מסתובב עם תיק גב קטן ומזוודונת.. אני נוטה לתמוך בצד הזה.
שלא לדבר על העלויות הגבוהות של הציוד לרובאים, או הזמן הקצר של ההתארגנות ליפני ואחרי הירי..
כל הכבוד לכל הזוכים, ושיהיה לכולנו חופש נעים..
בהצלחה לכולם באליפות העולם..
הרובאים קוראים לאקדח רובה לעצלנים (נטולי חליפה רצועה וכו')
( שימו לב: הצלחתי לעשות ציטוט! הוא לא נראה כמו אצל כולם אבל אני מתקדמת
)
יש גם את הצד שטוען שאקדח הוא רובה לחכמים, וכשאני סוחבת את הציוד שלי שהוא מזוודת רובים ששוקלת קרוב ל20 ק''ג ותיק ציוד ששוקל אפילו יותר.. ודנילוב מסתובב עם תיק גב קטן ומזוודונת.. אני נוטה לתמוך בצד הזה.
שלא לדבר על העלויות הגבוהות של הציוד לרובאים, או הזמן הקצר של ההתארגנות ליפני ואחרי הירי..
כל הכבוד לכל הזוכים, ושיהיה לכולנו חופש נעים..
בהצלחה לכולם באליפות העולם..
- סליקאי כסף
- הודעות: 103
- הצטרף: 23 פברואר 2004, 11:21
העדרויות,
אין מה להשוות בין הכדורגל / כדורסל לבין הקליעה.
בענפים האחרים הקבוצות נבנות מראש עם מחליפים. בקליעה המצב שונה,
מועדון שיש לו שתי קובות אחת בכל ליגה (6 קלעים) ובמקרה הטוב קלע אחד נוסף באותו ענף.
חופשה משפחתית / לחץ לא צפוי בעבודה / תחרות צלפי משאז / ליגה למקומות עבודה וכבר חסר קלע או יותר.
ההחלטה שלי (הפועל תל אביב) היתה להשלים את הקבוצה בלאומית במקום קלע שהיה בחופשה ולהשאיר את הליגה הארצית ללא נוכחות עקב תחרות נוספת שבה ירו שני קלעים אחרים שיורים בליגה הארצית.
אז מה הפיתרון?
לי אין תשובה כרגע צריך לחשוב ולצוא את הפתרון הנכון לבעית הנוכחות במיוחד לאור העובדה ששיתוף קלע מליגה נוכה בגבוהה שורף אותו בליגה הנמוכה מאותו מחזור ועד סוף העונה!
אין מה להשוות בין הכדורגל / כדורסל לבין הקליעה.
בענפים האחרים הקבוצות נבנות מראש עם מחליפים. בקליעה המצב שונה,
מועדון שיש לו שתי קובות אחת בכל ליגה (6 קלעים) ובמקרה הטוב קלע אחד נוסף באותו ענף.
חופשה משפחתית / לחץ לא צפוי בעבודה / תחרות צלפי משאז / ליגה למקומות עבודה וכבר חסר קלע או יותר.
ההחלטה שלי (הפועל תל אביב) היתה להשלים את הקבוצה בלאומית במקום קלע שהיה בחופשה ולהשאיר את הליגה הארצית ללא נוכחות עקב תחרות נוספת שבה ירו שני קלעים אחרים שיורים בליגה הארצית.
אז מה הפיתרון?
לי אין תשובה כרגע צריך לחשוב ולצוא את הפתרון הנכון לבעית הנוכחות במיוחד לאור העובדה ששיתוף קלע מליגה נוכה בגבוהה שורף אותו בליגה הנמוכה מאותו מחזור ועד סוף העונה!
יובל .
החיים הם הדבר המסוכן ביותר בחיים . עוד לא פגשתי מישהו שיצא מהחיים בחיים.
החיים הם הדבר המסוכן ביותר בחיים . עוד לא פגשתי מישהו שיצא מהחיים בחיים.
-
- תרמתי למען הסליק
- הודעות: 658
- הצטרף: 27 ינואר 2003, 21:39
- מיקום: תל אביב
אילן ב כתב:מספר העולים לגמר לא צריך להקבע לפי אחוז האוחזים בנשק ב 1/2 הגמר - כן ירבו ! .
הוא צריך להיות בשילוב עם רמת סף מינימלית.
22 אקדוחנים השיגו את המינימום. אני מסכים עם הטענה כי אין טעם במקצה נוער בעבור שני קלעים, אך ניתן להגדיל את מספר המקומות בגמר. להזכירכם, לרובאים חצאי הגמר מתקיימים בנפרד לגברים, נשים, נוער, נערות, ילדים וטף...
אילן ב כתב:עכשיו ליגות.
קבוצה תופיע תמיד בהרכב מלא !!!
כל קבוצה בלאומית ובארצית - תמנה תמיד 3 קלעים.
אין לשכח כי הליגה הינה חובבנית, ולעיתים מנוע פלוני מלהשתתף בליגה, בשל מחלה, עבודה, לימודים וכו'. מעבר הקבוצות בין הליגות צריך שיהיה אוטומטי וללא מבחנים, כך הקבוצות תעשנה מאמץ אמיתי להציב קבוצה מלאה לכל מחזור ליגה.
נניח כי פלוני מקבוצה אלמונית חלה ביום התחרות באקדח/רובה חופשי, ומלבדו בקבוצה מחזיקים שני קלעים בלבד באקדח/רובה חופשי. כיצד תשתתף קבוצתו בליגה באין קלע רביעי שיחליפו?
לדעתי, ההיתר להעדרות קלע/קבוצה ממחזור בודד הינו סביר, גם אם איננו אידאלי.
אילן ב כתב:יש התלבטות מאמן/רכז משום שלעיתים כדי להשלים קבוצה בלאומית לוקחים קלע ארצית שלאחר מכן לא יכול לרדת חזרה ליגה (עיין תקנון) וזה יכול לפגום בקבוצה שבארצית. נכון יש בעיה אבל חובה על מועדון ראוי להחזיק "כוחות מילואים"
אותם "כוחות מילואים" עלולים בתרחישים מסויימים לצבור מעט תחרויות, שכן "נשרפו" לליגה הנמוכה, ובליגה הבכירה הם השתתפו בתור מחליף חד פעמי. אותם קלעים לא יצברו מספיק תחרויות הנדרשות להגדרתם כקלעים פעילים, דבר החשוב הן לקבוצות והן לקלעים עצמם.
אילן ב כתב:
הרובאים קוראים לאקדח רובה לעצלנים (נטולי חליפה רצועה וכו')
ודבר אחרון רובאי נלחם על כל כדור, ואילו האקדוחנים כשמגיעים לסוף הירי (חצי השני באקדח ספורט/הצתה מרכזית - ובירי המהיר באקדח סטנדרטי) הם מתחילים לירות מהר כאילו הם כבר רוצים לגמור את הירי וללכת הביתה............................
אז תגידו לי אתם אקדחנים זה דבר רציני ?
אני יודע אילן שאמרת זאת בצחוק, אך יש שמאמינים בזה.
כשמדובר באקדח ספורט והצתה מרכזית, אני מצפה ברצינות שידעו שמדובר בשני ענפים שונים. הראשון לנשים, השני לגברים, מטרות זהות אך אקדחים שונים. לא כפי שפורסם בתוצאות אליפות ישראל, כאילו מדובר בענף אחד:
http://www.igudkliya.co.il/Shoot/1/34/189.aspx?pass=false&xmlPath=11/Match_7_697.xml
אגב, אני גם בודק ברצינות את משקל ההדק שלי באקדח אויר לפני כל תחרות (כן, גם לפני התחרות בדגניה). לצערי, לא זכור לי מתי נבדק ההדק כהלכה בפעם האחרונה בליגה/אליפות ישראל... אז לפני שמורידים קבוצה אוטומטית משום שהתייצבה עם שני קלעים בלבד , יש עוד בעיות הממתינות לפתרונן....
בברכה,
גלעד
גלעד
-
- סליקאי זהב
- הודעות: 385
- הצטרף: 22 נובמבר 2005, 00:46
גלעד
זה שיש בעיות עם השיפוט - זה לחוד..............
תוסיף לזה שלא בודקים הדק ואקדח בבוקס, את העובדה שאין מד גמישות ועובי לביגוד הרובאים, יש מה לשפר.
זה לא משנה את דעתי (בניגוד לרוב המחליטים רוב השנים) שליגה לאומית לא יכולה להיות חובבנית לחלוטין. יש שם קלעי נבחרת שמייצגים אותנו בחו"ל, וצריכים מסגרת רצינית, וגם אנחנו שלפחות ליגת העל שלנו תהיה ליגה מסודרת ברורה וחד משמעית.
יש לי רק תשובה אחת ליובל על מה שהוא כתב. אם אין לך עתודה אל תהיה בלאומית !!!
מועדון פאר בלאומית כל מה שיש לו 6 קלעים?
נו באמת ..............
זה שיש בעיות עם השיפוט - זה לחוד..............
תוסיף לזה שלא בודקים הדק ואקדח בבוקס, את העובדה שאין מד גמישות ועובי לביגוד הרובאים, יש מה לשפר.
זה לא משנה את דעתי (בניגוד לרוב המחליטים רוב השנים) שליגה לאומית לא יכולה להיות חובבנית לחלוטין. יש שם קלעי נבחרת שמייצגים אותנו בחו"ל, וצריכים מסגרת רצינית, וגם אנחנו שלפחות ליגת העל שלנו תהיה ליגה מסודרת ברורה וחד משמעית.
יש לי רק תשובה אחת ליובל על מה שהוא כתב. אם אין לך עתודה אל תהיה בלאומית !!!
מועדון פאר בלאומית כל מה שיש לו 6 קלעים?
נו באמת ..............
חבר isia זכור !
הבאים למטווח לא באים על מנת לפגוע בך,
אך מרגע שנכנסו בשעריו לא יחדלו מלנסות.
הבאים למטווח לא באים על מנת לפגוע בך,
אך מרגע שנכנסו בשעריו לא יחדלו מלנסות.
-
- מדריך ירי
- הודעות: 5206
- הצטרף: 04 ינואר 2003, 21:05
- מיקום: אשדות יעקב
לגבי עניין העתודות (מילואים) אני מסכים עם גלעד.
גם אם למועדון יש אפשרות להקצות 4 או 5 קלעים לליגה לאומית הקשיחות שאינה מאפשרת ליותר משלושה קלעים מאותה קבוצה להשתתף במחזור והעדר היכולת להשתתף בליגות נמוכות גורמת לייבוש של קלעים.
אולי הפתרון הינו לאפשר ל-4 קלעים ממועדון להשתתף בליגה לאומית בדירוג האישי .
לגבי ייצוג בגמר. מספר המשתתפים במוקדמות חייב להיות אחד הפרמטרים! לדעתי כל מקצוע שמסוגל לקיים גמר במטווח מלא קלעים צריך לשאוף לכך. כמו שבתחרות ריצה ממלאים 8 מסללולים ולא קובעים תוצאת מינימום לעליה כך גם בתחרות קליעה. מטווח מלא מכבד הרבה יותר את הענף מאשר ייצוג דליל ועלוב. כמו שאמרתי קודם לכן, את הרמה צריך לשפר בלי קשר, עד אז לא נחליף את הקלעים.
גם בקליעה ברב התחרויות הבינלאומיות שבהן מתקיימות מוקדמות הקריטריון למקצה הגמר הוא מגבלת המתקן (מטווח מלא שנכנס למקצה אחד).
מה שצריך להנחות אותנו הוא דווקא הגדלת ההשתתפות של קלעים במסגרות שהוא אחד המנועים הטובים ביותר לשיפור הרמה.
גם אם למועדון יש אפשרות להקצות 4 או 5 קלעים לליגה לאומית הקשיחות שאינה מאפשרת ליותר משלושה קלעים מאותה קבוצה להשתתף במחזור והעדר היכולת להשתתף בליגות נמוכות גורמת לייבוש של קלעים.
אולי הפתרון הינו לאפשר ל-4 קלעים ממועדון להשתתף בליגה לאומית בדירוג האישי .
לגבי ייצוג בגמר. מספר המשתתפים במוקדמות חייב להיות אחד הפרמטרים! לדעתי כל מקצוע שמסוגל לקיים גמר במטווח מלא קלעים צריך לשאוף לכך. כמו שבתחרות ריצה ממלאים 8 מסללולים ולא קובעים תוצאת מינימום לעליה כך גם בתחרות קליעה. מטווח מלא מכבד הרבה יותר את הענף מאשר ייצוג דליל ועלוב. כמו שאמרתי קודם לכן, את הרמה צריך לשפר בלי קשר, עד אז לא נחליף את הקלעים.
גם בקליעה ברב התחרויות הבינלאומיות שבהן מתקיימות מוקדמות הקריטריון למקצה הגמר הוא מגבלת המתקן (מטווח מלא שנכנס למקצה אחד).
מה שצריך להנחות אותנו הוא דווקא הגדלת ההשתתפות של קלעים במסגרות שהוא אחד המנועים הטובים ביותר לשיפור הרמה.
-
- סליקאי זהב
- הודעות: 457
- הצטרף: 08 נובמבר 2004, 07:56
- מיקום: ראשון לציון
- סליקאי ארד
- הודעות: 14
- הצטרף: 22 יולי 2003, 23:09
- מיקום: מעברות
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד