עמידה מאוזנת כנגד עמידת וויור - מה עדיף בשבילכם?
מבחינתי, הסיכום לאשכול הזה הוא שאני הולך לראות מה זה צ'אפמן, וללמוד אותו, ולהקדיש יותר זמן לתרגול של ירי בתנועה, אם יזדמן לי.
כל השאר זה שעשועים, אבל זה, בסופו של יום, מה שנשאר לי ביד מהשירשור ...
אם אני לא היחיד שמרגיש ככה, כבר הרווחנו משהו.
כל השאר זה שעשועים, אבל זה, בסופו של יום, מה שנשאר לי ביד מהשירשור ...
אם אני לא היחיד שמרגיש ככה, כבר הרווחנו משהו.
Primum - Non Nocere, Secundum - Nocere!!!!
The problem with troubleshooting is that trouble shoots back
_________________________________
מפקח מטווח, חבר בארגון מדריכי הירי ומפקחי המטווחים הישראלי ISIA
The problem with troubleshooting is that trouble shoots back
_________________________________
מפקח מטווח, חבר בארגון מדריכי הירי ומפקחי המטווחים הישראלי ISIA
- תרמתי למען הסליק

- הודעות: 838
- הצטרף: 13 ינואר 2003, 17:44
- מיקום: ישראל-תל אביב
RIKO, למרות שירי בכלל ולוחמה בפרט אינם מדע מדוייק, ה"יתרונות" שמנית בנוגע לעמדה המאוזנת (המוכרת בעולם כ"תנוחה הישראלית"-כינוי לעג המהווה פראפראזה על ה"תנוחה המסיונרית"...) הם בעצם חסרונות:
1. עמידה בחצי כריעה בהחלט אינה תנוחה טבעית של הגוף.
2. שינוי מיקום ופוזיציות בתנוחת וויבר קלים ומהירים יותר מהתנוחה הישראלית, שכן בוויבר אתה כבר נמצא בחצי צעד והיציאה לריצה ו/או כריעה מהירים יותר.
3. בתנוחה הישראלית כל החזית שלך מופנית לעבר האויב ולכן קל לפגוע בך, בעוד שבוויבר יש נסיון לצמצם את הצללית באמצעות ירי בכמעט 45 מעלות.
4. בתנוחת וויבר קל יותר לבצע ירי מטח ("ירי לוט"ר") שכן הרתע עובר כולו דרך הזרועות, הגוף והרגליים הנמצאים בכמעט קו אחד (נסה לבדוק מתי קל יותר לדחוף אותך- כשנותנים לך דחיפה חזקה בחזה או כאשר אתה ניצב בתנוחת וויבר ומנסים לדחוף אותך דרך הידיים...).
1. עמידה בחצי כריעה בהחלט אינה תנוחה טבעית של הגוף.
2. שינוי מיקום ופוזיציות בתנוחת וויבר קלים ומהירים יותר מהתנוחה הישראלית, שכן בוויבר אתה כבר נמצא בחצי צעד והיציאה לריצה ו/או כריעה מהירים יותר.
3. בתנוחה הישראלית כל החזית שלך מופנית לעבר האויב ולכן קל לפגוע בך, בעוד שבוויבר יש נסיון לצמצם את הצללית באמצעות ירי בכמעט 45 מעלות.
4. בתנוחת וויבר קל יותר לבצע ירי מטח ("ירי לוט"ר") שכן הרתע עובר כולו דרך הזרועות, הגוף והרגליים הנמצאים בכמעט קו אחד (נסה לבדוק מתי קל יותר לדחוף אותך- כשנותנים לך דחיפה חזקה בחזה או כאשר אתה ניצב בתנוחת וויבר ומנסים לדחוף אותך דרך הידיים...).
"June '67 taught them respect..."
יובי כתב:RIKO, 4. בתנוחת וויבר קל יותר לבצע ירי מטח ("ירי לוט"ר") שכן הרתע עובר כולו דרך הזרועות, הגוף והרגליים הנמצאים בכמעט קו אחד (נסה לבדוק מתי קל יותר לדחוף אותך- כשנותנים לך דחיפה חזקה בחזה או כאשר אתה ניצב בתנוחת וויבר ומנסים לדחוף אותך דרך הידיים...).
אחת הטעויות הקשות ביותר היא לאפשר לאותו רתע להגיע עד לכפות הרגלים.
זה קורה כאשר יורים עם מרפקים נעולים, בלי קשר לצורת העמידה של היורה.
הרתע אמור להיספג ולהיבלם עד איזור הכתפיים ובשום אופן אל לו להגיע לכפות הרגליים, שכן זה עלול להוציא את היורה ממצב גוף-מטרה.
STOPPING POWER IS AN ILLUSION
Marshal & Sanow
DVC
Marshal & Sanow
DVC
יובי
אחת הסיבות שלא מלמדים ירי בהתכתבות היא שאין לך יכולת להבטיח שהפרוש שהצד הקורא נותן לדברים שלך יהיה תואם לכוונה שלך .. ולכן אני מתנצל על שדברי לא היו ברורים מספיק ..
בשום אופן אין לי כוונה להצדיק את מנח הירי הצבאי / משטרתי הנהוג בארץ - אם כל החטאים רחמנא ליצלן
יש בו הרבה דברים שאסור שיהיו בירי ..
הכוונה שלי היתה למנח הגוף המקובל אצל יורי הירי המעשי וכיום מתחיל לחלחל גם אל גופי אכיפה שונים בעולם.
במצב זה הגוף כולו מאוד דינמי ויכל לבצע שינויי כיוון ותנוחה במהירות תוך שינוי הפלטפורמה התחתונה (מותן ומטה) מבלי לשנות את הפלטפורמה העליונה (חגורת כתפיים, זרועות וראש) וכך לשמור על "מצב האפס" ביעילות רבה יותר.
מספר הערות נוספות
1. העמידה היציבה ביותר של הגוף היא זו הנהוגה גם ברוב אומנויות הלחימה ,שבגדול היא רגליים בפיסוק ברוחב כתפיים פחות או יותר כשהרגל החלשה מעט קדימה, ברכיים מעט כפופות כך שהברך בערך מעל אצבעות כף הרגל, התחת בערך מעל העקב והגב/ כתפיים עם נטייה קלה קדימה בכיוון התנועה שלך. זו גם העמידה המומלצת בירי.
2. ספיגת הרתע היעילה ביותר מתרחשת כשהרתע בכלל לא מגיע לגוף, הגעה של הרתע דרך הידיים אל הכתפיים גורמת לתנודות חזקות מאוד של כל הפלטפורמה העליונה, בעוד שאחיזת האקדח עם ידיים פחות או יותר מאוזנות וכיפוף קל במרפק מאפשרת לידיים לתפקד כסופג רתע שמונע מהתנודות להגיע אל הכתפיים ובכך מאפשר לבצע ירי מהיר יותר וארוך יותר מבלי שהגוף נע אחורה - תחשוב על הזרועות ובמיוחד המרפק כקפיץ שסופג את כל הרתע (ואם תקח את תרגיל הדחיפה שתארת תראה שכך הגוף זז עוד פחות מבוויבר..)
3. לגוף הכי נוח עם מצבים של חוסר מתח או מתח מאוזן בשרירים, הוא תמיד שואף להגיע למצב זה, כמו שכבר ציינתי בוויבר יש מתח חזק מאוד של צד אחד לעומת רפיון יחסי של צד שני, הפער הזה גורם להטיות או "משיכה" של האקדח בזמן הירי, בדרך כלל ע"מ להתגבר ולמנוע את המשיכה משתמשים בהרבה מאוד כוח שזה בפני עצמו גורם שמפחית את היכולת לעבוד מהר ומדוייק, לעומת זאת כשהגוף נמצא במצב של מתח מאוזן (הכל יחסי כמובן) נדרש פחות כוח ע"מ להתמודד עם האקדח וניתן לבצע פעולות מהירות יותר ומדויקות יותר בפחות משאבים שהגוף נדרש להשקיע.
ודבר אחרון - כשאתה לובש אפוד - איזה אזור הוא הכי פגיע ? רמז - זה שפונה אל האויב בוויבר .. תחשוב רגע איפה נמצאת לוחית הטראומה ואיפה החלק הרך של האפוד..
אבל זה בהחלט לא גורם משמעותי כאשר מדברים על לחמיה דינמית כשאתה כל הזמן בתנועה ואין לך יכולת לשמור על זוית קבועה של הגוף מול התוקף..
שחר
אחת הסיבות שלא מלמדים ירי בהתכתבות היא שאין לך יכולת להבטיח שהפרוש שהצד הקורא נותן לדברים שלך יהיה תואם לכוונה שלך .. ולכן אני מתנצל על שדברי לא היו ברורים מספיק ..
בשום אופן אין לי כוונה להצדיק את מנח הירי הצבאי / משטרתי הנהוג בארץ - אם כל החטאים רחמנא ליצלן
הכוונה שלי היתה למנח הגוף המקובל אצל יורי הירי המעשי וכיום מתחיל לחלחל גם אל גופי אכיפה שונים בעולם.
במצב זה הגוף כולו מאוד דינמי ויכל לבצע שינויי כיוון ותנוחה במהירות תוך שינוי הפלטפורמה התחתונה (מותן ומטה) מבלי לשנות את הפלטפורמה העליונה (חגורת כתפיים, זרועות וראש) וכך לשמור על "מצב האפס" ביעילות רבה יותר.
מספר הערות נוספות
1. העמידה היציבה ביותר של הגוף היא זו הנהוגה גם ברוב אומנויות הלחימה ,שבגדול היא רגליים בפיסוק ברוחב כתפיים פחות או יותר כשהרגל החלשה מעט קדימה, ברכיים מעט כפופות כך שהברך בערך מעל אצבעות כף הרגל, התחת בערך מעל העקב והגב/ כתפיים עם נטייה קלה קדימה בכיוון התנועה שלך. זו גם העמידה המומלצת בירי.
2. ספיגת הרתע היעילה ביותר מתרחשת כשהרתע בכלל לא מגיע לגוף, הגעה של הרתע דרך הידיים אל הכתפיים גורמת לתנודות חזקות מאוד של כל הפלטפורמה העליונה, בעוד שאחיזת האקדח עם ידיים פחות או יותר מאוזנות וכיפוף קל במרפק מאפשרת לידיים לתפקד כסופג רתע שמונע מהתנודות להגיע אל הכתפיים ובכך מאפשר לבצע ירי מהיר יותר וארוך יותר מבלי שהגוף נע אחורה - תחשוב על הזרועות ובמיוחד המרפק כקפיץ שסופג את כל הרתע (ואם תקח את תרגיל הדחיפה שתארת תראה שכך הגוף זז עוד פחות מבוויבר..)
3. לגוף הכי נוח עם מצבים של חוסר מתח או מתח מאוזן בשרירים, הוא תמיד שואף להגיע למצב זה, כמו שכבר ציינתי בוויבר יש מתח חזק מאוד של צד אחד לעומת רפיון יחסי של צד שני, הפער הזה גורם להטיות או "משיכה" של האקדח בזמן הירי, בדרך כלל ע"מ להתגבר ולמנוע את המשיכה משתמשים בהרבה מאוד כוח שזה בפני עצמו גורם שמפחית את היכולת לעבוד מהר ומדוייק, לעומת זאת כשהגוף נמצא במצב של מתח מאוזן (הכל יחסי כמובן) נדרש פחות כוח ע"מ להתמודד עם האקדח וניתן לבצע פעולות מהירות יותר ומדויקות יותר בפחות משאבים שהגוף נדרש להשקיע.
ודבר אחרון - כשאתה לובש אפוד - איזה אזור הוא הכי פגיע ? רמז - זה שפונה אל האויב בוויבר .. תחשוב רגע איפה נמצאת לוחית הטראומה ואיפה החלק הרך של האפוד..
אבל זה בהחלט לא גורם משמעותי כאשר מדברים על לחמיה דינמית כשאתה כל הזמן בתנועה ואין לך יכולת לשמור על זוית קבועה של הגוף מול התוקף..
שחר
נשק לכל בוגר שירות צבאי מלא, ללא עבר פלילי ונפשי, חובת הכשרה תיאורטית ומעשית של 25 שעות במשך חודשיים, ירי של 800 כדור, מבחן מסכם ע"י בוחן חיצוני. אימון בסיסי דו שנתי, הוכחת עמידה בדרישות ואגרה כל 5 שנים.
לחובבי הנשק - כל מה שאני נתקל בו ואוהב Shahariko600
לחובבי הנשק - כל מה שאני נתקל בו ואוהב Shahariko600
וואלה בנבנבנבנב, מאז שבארץ אם אתה יוצא לבילוי בלי קרמי אתה שם את נפשך בכפך - אני לא יוצא לבלות
תראה מה הולך במועדונים ועכשיו גם בסופר מרקטים .. נראה לי אני הולך לקנות גם קסדה ולמגן את הפיאט שלי 
נשק לכל בוגר שירות צבאי מלא, ללא עבר פלילי ונפשי, חובת הכשרה תיאורטית ומעשית של 25 שעות במשך חודשיים, ירי של 800 כדור, מבחן מסכם ע"י בוחן חיצוני. אימון בסיסי דו שנתי, הוכחת עמידה בדרישות ואגרה כל 5 שנים.
לחובבי הנשק - כל מה שאני נתקל בו ואוהב Shahariko600
לחובבי הנשק - כל מה שאני נתקל בו ואוהב Shahariko600
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

